בחודש ספטמבר 2023 התפרסם כי המיליארדר בני שטיינמץ נעצר בקפריסין על בקשת הסגרה מרומניה עקב חשדות למרמה בעסקאות מקרקעין ברומניה.  הוא הצליח להשתחרר בערבות, תוך שהוא חייב להתייצב שם להמשך חקירות, וחזר לישראל.

כעת מתברר שב 2017 שלח הפרקליט יצחק בלום ממחלקת העזרה הבינלאומית של פרקליטות המדינה בקשה למידע על חשבונות בנקים בקפריסין, שאליהם נטען שבני שטיינמץ העביר כספי שוחד כדי לשחד משם את אשתו לשעבר של נשיא גינאה, מאמדי טורה.  המטרה היתה לזכות במכרזים לכריית עופרת ברזל בפרויקט “סימאנדו”.

עופר קרז’נר קונסול כבוד של אוקראינה גויס עד מדינה נגד שטיינמץ

לפי הבקשה מדינת ישראל גייסה שטינקר, עד מדינה ישראלי שחי אז באוקראינה עופר קרז’נר, והוא מסר ידיעות לפיהן עופר קרז’נר היה שותף של בני שטיינמץ בפרוייקט באוקראינה בשם סקורפיו ריל אסטייט.  כיום משמ עופר קרז’נר קונסול כבוד של אוקראינה בישראל…..

עופר קרז’נר קונסול כבוד של אוקראינה ממתי לשטינקר עד מדינה יש כבוד? 

עופר קרז’נר סיפר למשטרת ישראל ששטיינמץ ביקש ממנו טובה אישית, להחזיק בנאמנות 9,000,000 יורו חשבון שממנו ישולמו כספי שוחד לכל מיני גורמים בעולם, ושכדי לעטוף את הנאמנות באופן מלאכותי באצטלה של לגיטימיות מסחרית, עוה”ד של בני שטיינמץ ניסחו עבורו חוזה קנייה פיקטיבי של אדמות ברומניה שהבעלים שלהן הוא עופר קרזנר.

יובל בלום הפרקליט פירט רשימה של חשודים, כולם עם שמות ישראליים:  מיכאל נוי, אברהם לב רן, אשר אבידן, דוד גרנות, דויד ברנט ויוסי תכלת.

כמו כן כתב יצחק בלום שיש ישראלי בשם טל סילברשטיין שעד המינה עופר קרז’נר ביקש ממנו להעביר כספים לבנק אוף סייפרוס בסך $750,000, $250,000 ו $290,000 .

בסיפור הזה לכולם יש אינטרס לשקר כולל לפרקליט מישראל

יצחק בלום הפרקליט הישראלי יודע שמה שהוא כותב בבקשה לא נחשב “חומר חקירה”, ולכן הפרקליטות לא תמסור את זה לבני שטיינמץ, ולכן הוא יכול לשקר חופשי, לשרבב שמות שלא קשורים, לנפח, ולכתוב מה שבא לו.

אגב רק בישראל לא מגלים לנאשמים את הבקשה לעזרה משפטית בינלאומית.  בכל מדינה אחרת מגלים הכל.

עצם הידיעה שהבקשה לעזרה משטית בינלאומית תיחשב “חסויה מפני הנאשם” מעודדת את הפרקליט שמנסח אותה להמציא סיפורי עליבבה.

לשטינקר עופר קרז’נר יש אינטרס להוריד את המשטרה הישראלית מהצוואר שלו, ולכן הוא יהיה מוכן לספר הכל ולהמציא סיפורים מהגורן ומהיקב

עובדה שחתמו איתו על הסכם שטינקר, אבל את המידע הכלכלי הוא לא סיפק, והיה צורך לפנות לקפריסין לבקש את המידע.

נגד שטיינמץ גם תלוי ועומד עונש מאסר למשך שנה וחצי בגין הרשעתו בשווייץ בעבירות שוחד לנשיא גינאה. באפריל השנה דחה בית הדין השוויצרי את רוב טענותיו של המיליארדר, אך הפחית את עונש המאסר שנגזר עליו משלוש שנים לשנה וחצי.

ראו כתבה בכלכליסט פורסם 31/8/2022

סוף טוב הכל טוב נסגר לבני שטיינמץ התיק בעבור חופן שקלים

ראו כתבה בפוסטה פורסם 22/12/2022

תיק בני שטיינמץ ייסגר תמורת תשלום 250 מיליון שקל למס הכנסה

הטייקון המסובך בחקירות בכמה מדינות עקב מתן שוחד לאשת נשיא גינאה עבור זכיונות כרייה, הגיע להסכם על סגירת התיק בישראל תמורת תשלום לרשויות המס. ייסגר גם תיק כנגד שני שותפיו הישראלים תמורת חילוט אזרחי

פרקליטות המדינה הגיעה להסכם עם טייקון העסקים בני שטיינמץ, לאחר חקירה פלילית שנמשכה שש שנים.
תיק השוחד הבינלאומי של שטיינמץ, שנחקר ביאח”ה-להב 433, ייסגר ובתמורה ישלם הטייקון הישראלי לראשונה מס של מאות מיליוני שקלים לרשויות המס בישראל על הכנסות חובקות עולם של מיליארדים. הסכם לסגירת תיק פלילי תמורת חילוט אזרחי נחתם גם עם שני חשודים נוספים בתיק, אנשי העסקים הישראלים אברהם לב רן ומיכאל נוי.

שטיינמץ, איל יהלומים, זהב, מתכות ונדל”ן, אשר הונו מוערך במיליארדי דולרים, הסתבך בשנים האחרונות בפרשות שוחד וחקירות בארה”ב, שוויץ, רומניה ובישראל.

במרכז הפרשה עמדה הטענה כי שטיינמץ זכה בזכיונות כרייה בגינאה שבמערב אפריקה, בזכות שוחד של עשרות מיליוני דולרים לכאורה שניתנו לנשיא גינאה המנוח, לנסנה קונטה, באמצעות אשתו. בגין הפרשה הזו, שטיינמץ כבר נדון לפני שנה למאסר בשוויץ, שהושהה בגין דיון בערכאות ערעור, ושותפיו הועמדו לדין בארצות הברית. בית משפט בז’נבה הרשיע את שטיינמץ (2021) במתן שוחד בסכום של 8.5 מיליון דולר בגינאה.

גם משטרת ישראל באמצעות היחידה הארצית לחקירות הונאה מנהלת מאז 2016 חקירה נגד שטיינמץ, על אותו בסיס של החקירות בשוויץ וארה”ב ואמנה גלובלית למאבק בשוחד. מדינות המערב, בהן ישראל קבעו בעשור האחרון חוק המרחיב את אכיפת השוחד – גם לעבירות שוחד שנעברו על ידי אזרחי המדינה בחו”ל. מדובר בסעיף של מתן שוחד לעובד ציבור זר. כזכור, יאח”ה מנהלת בשנים האחרונות חקירה דומה גם נגד בכירי חברת “שיכון ובינוי” בחשד למתן שוחד במסגרת עסקיהם באפריקה, והתיק הזה נמצא בשלב שימוע.

פרשת שטיינמץ היתה למעשה תיק הדגל הראשון של להב 433 בעבירות שוחד לעובד ציבור זר. ביאח”ה התמקדו בהיבטים המקומיים של הפרשה, ובישראלים נוספים, אברהם לב-רן ומיכאל נוי החשודים ששימשו כמתווכים להעברת כספי השוחד מקבוצת שטיינמץ לנשיא גינאה, באמצעות חברות זרות שבבעלותם.
חקירת השוחד נגד שטיינמץ החלה בעקבות חילופי שלטון במדינה האפריקאית ולאחר מותו של נשיא המדינה ב-2011. הנשיא החדש, אלפה קונדה, שלל זכיונות לכריית ברזל משטיינמץ והעביר אותם למיליארדר האמריקאי ג’ורג’ סורוס. בהמשך, התגלגלה חקירה בינלאומית לשוויץ ולארה”ב – אליה נמלטה אחת מנשותיו של נשיא גינאה הקודם, ממאדי טורה.

אשת הנשיא המנוח הסכימה לשמש כסוכנת FBI והפלילה אזרח צרפתי, פרד סילינס, כאחד המתווכים של השוחד הכספי שהועבר אליה לכאורה על ידי חברה הקשורה לשטיינמץ. בנוסף, לאותו מתווך צרפתי היו שני שותפים ישראלים על פי החשד: מיכאל נוי ואברהם לב-רן. חברה משותפת לנוי, לב רן וסילינס, בתחומי הסחר במדינות אפריקה, שימשה לפי החשד כצינור לכספי שוחד משטיינמץ לנשיא גינאה. נוי ולב-רן היו לפני שנים מנהלי תחנת “אל-על” בדרום אפריקה, ולאחר מכן פיתחו עסקים לרשתות סחר ויבוא, וניהלו עסקים גם בגינאה. על פי החשד, שטיינמץ נעזר ברשתות העסקיות שלהם כדי להגיע לבכירי המדינה ולהלבין כספי שוחד.

במסגרת החקירה המקבילה שנפתחה בישראל, בדצמבר 2016 הקפיאה יאח”ה נכסים בעשרות ומאות מיליוני שקלים לשטיינמץ, לנוי וללב-רן. בניגוד לטייקון המפורסם שנעצר ואף היה מעוכב יציאה מהארץ למשך שנה, נוי ולב-רן לא חזרו לישראל מאז פתיחת החקירה.

שטיינמץ נאבק בקרב משפטי בחזיתות ובמדינות רבות. בימים אלה מתנהל הליך הערעור שלו בשוויץ על עונש מאסר של חמש שנים שנגזר עליו בפרשה.
בישראל, מלבד התיק הפלילי הפתוח, התנהל קרב איתנים בין שטיינמץ למדינה בהליך אזרחי בעקבות תביעת רשות המסים. לשטיינמץ עסקים במדינות אירופה, אפריקה ורוסיה, אבל במשך שנים הוא סירב לשלם מס בישראל, טען כי אינו תושב הארץ ושאין לו בעלות ברשת החברות בחו”ל, שהוקמו בצורת נאמנויות ובמקלטי מס כמו איי הבתולה. רשות המסים לא קבלה את טענותיו וקבעה לו שומה אגדית של 4 מיליארד שקל על כלל עסקיו.

היום, לאחר חקירה פלילית והליכי מס שנמשכו שנים, הגיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה להסכם כולל עם פרקליטיו של שטיינמץ, על סגירת התיקים בישראל. בהליכים הפליליים ייצגו את שטיינמץ במשא ומתן עו”ד רונן רוזנבלום קצין יאחב”ל לשעבר המתמחה בהליכי אכיפה כלכלית, ועו”ד אורי קורב ממשרד בן צור-קורב.
לפי ההסכם עם הפרקליטות, סגירת התיק הפלילי של שטיינמץ תיכרך בהליך חריג של חילוט אזרחי ובנוסף בהסכם מס אזרחי, ושטיינמץ ישלם לראשונה מס של מאות מיליוני שקלים בישראל.

הסכם השומה קובע כי הטייקון ישלם 250 מיליון שקל למס הכנסה על הכנסותיו מפעילויות שונות בעולם בגינן לא שילם מסים עד כה, באף מדינה. בנוסף, יופעל סעיף “חילוט אזרחי” הקבוע בחוק איסור הלבנת הון, ובמסגרתו ישלם שטיינמץ 17 מיליון שקל נוספים לקופת המדינה. יש לומר כי רוב הסכום נתפס והוקפא ממילא על ידי רשויות המדינה מתחילת החקירה: ב-2016 אישר בית המשפט צווי תפיסה זמנית על נכסיו של שטיינמץ, כולל שני בתיו בישוב ארסוף שהם לבדם שווים 150 מיליון שקל.

פרקליטיו של שטיינמץ מסרו כי “החלטת הפרקליטות מאששת את עמידתו האיתנה והעיקשת של מר שטיינמץ, והנאמנויות בהן הוא נהנה, על חפותו וצדקתו לאורך השנים. מר שטיינמץ מתמודד בשנים האחרונות אל מול אתגרים רבים שמקורם בטענות חסרות כל שחר. סגירת התיק מצטרפת לזכייתו של מר שטיינמץ בתביעה אזרחית בגין אותו נושא כנגד חברת VALE הברזילאית. אנו חדורי אמונה כי גם ערעורו בשוויץ יתקבל ושטיינמץ יזוכה מכל אשמה”.

הסכם נחתם גם עם החשודים בתיווך וסיוע בשוחד באפריקה, האזרחים הישראלים נוי ולב-רן. בתום מו”מ שניהלו עורכי הדין גיל דחוח וגלית רוטנברג, סנגוריו של לב-רן, נקבע כי התיק הפלילי ייסגר ללא כתב אישום, ובתמורה יבוצע חילוט אזרחי בסכום של שלושה מיליון שקל מנכסיו התפוסים.

חילוט אזרחי בסכום זהה של שלושה מיליון שקל יבוצע גם מנכסיו של נוי, אשר יוצג בהליך התפוסים על ידי עורכי הדין אורי וקובי גולדמן. בכך תגיע הפרשה לסיום בישראל.עורכי הדין גיל דחוח וגלית רוטנברג, המייצגים את לב-רן, מסרו בתגובה: “אנו שמחים, שתוך עמידה על זכויות מרשנו ואמונה בטענותינו, הצלחנו לשכנע את המדינה לסגור את התיק נגדו ולהביא לסיום את הסאגה ארוכת השנים הזו, שעניינה בפרשה כלכלית מורכבת וחוצת יבשות. לצערנו, פעמים רבות הליכי תפיסת הרכוש לפי חוק איסור הלבנת הון גורמים בפועל לחשודים ולנאשמים לוותר על זכויותיהם, רק כדי לקבל חזרה את כספם ולהיות מסוגלים לנהל חיים תקינים. במקרה זה עמידת מרשנו על זכויותיו הביאה בסופו של יום לתוצאה הנכונה והצודקת”.

https://posta.co.il/article/20387187-2/

להלן המכתב הנלווה של עו”ד יצחק בלום למשטרת קפריסין בענין בני שטיינמץ

להלן הבקשה לעזרה משפטית בינלאומית בענין בני שטיינמץ שנשלחה לקפריסין ב 2017

ראו כאן מייל פנימי על עד מדינה :מאווריק”

Date : 1/28/2019 5:30:43 PM
From : “Tafat Moyal”<[email protected]></[email protected]>
To : “Jonathan Tadmor”<[email protected]></[email protected]>
Cc : “Etty Ben Dor” <[email protected]>, “Moran Bartfeld”<[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Subject : תיק שינטמץ – פגישה עם עו”ד בלכר

יהונתן שלום,

בהמשך לפגישה שהתקיימה אצלך היום, מצ”ב, לצורך העברה לליאת, סיכום של הדברים והבקשות של עו”ד בלכר וכן עמדה ראשונית שלנו.

1. היום התקיימה אצל יהונתן תדמור ישיבה עם עו”ד בלכר , אשר מייצג את עד המדינה המכונה מאווריק. עו”ד בלכר ביקש להרחיב את הסכם עד המדינה שנחתם עם מרשו. בטרם נתאר את ההרחבה המבוקשת, נציין מספר עובדות וטענות של עו”ד בלכר הניצבות בבסיס בקשתו וברקע לה.

2. במקביל לחקירה המתנהלת בישראל, מתקיים הליך פלילי המצוי בשלב מתקדם יותר נגד שטיינמץ בשווייץ. במסגרת ההליך בשווייץ מאווריק העיד ונמסרו לבני שטיינמץ כ”חומר חקירה” כל חשבונות הבנק של מאווריק (15 חשבונות בנק) בתקופה שבין השנים 2004-2017. העובדה שכל חשבונות הבנק ייחשפו בפני שטיינמץ במסגרת ההליך השוויצרי לא הייתה ידועה לעו”ד בלכר בעת המו”מ לחתימת הסכם עד מדינה. הוא התוודע לכך רק לאחרונה לאחר שמאווריק העיד בתיק השוויצרי.

3. לטענתו של בלכר שיתוף הפעולה של מאווריק עם הרשויות בישראל יצר אצל שטיינמץ מניע מאוד משמעותי לעשות ככל שביכולתו על מנת לפגוע בו (במאווריק) ולהסב לו נזקים. מניע משמעותי זה שאליו נלווים המשאבים והיכולות הבלתי מוגבלות של שטיינמץ יוצרים חשש, לטענת בלכר, כי שטיינמץ יעשה שימוש בחומרים הבנקאיים שמצויים בידו, ינתח אותם באופן מדוקדק ויגיש את התוצרים לרשויות בישראל על מנת להסב למאווריק נזקים. לדבריו של בלכר, הסיכון הזה שבו מצוי מרשו הוא תולדה של הסכם עד המדינה שחתם עם הרשויות בישראל, שלולא הסכם זה, מאווריק לא היה מעיד בתיק השוויצרי וחשבונות הבנק שלו לא היו נחשפים בפני שטיינמץ. (נעיר, איננו יודעים אם לא היה לתובע השווייצרי מידע עצמאי בקשר למאווריק, אך כן ניתן לומר שנכונותו של מאווריק להעיד בהליך השוויצרי הוסדרה בהסכם עד המדינה שנחתם עימו והייתה מותנית בקבלת חסינות בשוויץ).

4. עו”ד בלכר לא ידע לומר מה יש בחומרי הבנק או מה עלול להתגלות בהם. הוא אף הדגיש, כי לא ידוע לו או למרשו, כי יש בחומרי הבנק דבר מה שיכול לבסס עבירות פליליות כלשהן שבוצעו על ידי מאווריק או חבות מס אזרחית (בישראל) מצדו. עם זאת, לאור היקף החומרים הרב והעובדה שמאווריק הוא איש עסקים בזירה הבינלאומית, אין לדעת, לדבריו, אילו טענות יוכל שטיינמץ לבסס על חומרים אלו.

5. עוד יצויין ברקע הדברים, כי הוגשה על ידי ישראל בקשה לסיוע משפטי לשווייץ, בה התבקשו חשבונות הבנק של מאווריק הרלבנטיים לעדותו. הליך קבלת מסמכי הבנק בשוויץ מחייב את הרשויות בשוויץ להודיע לבעל החשבון על הכוונה להעביר את המסמכים ולאפשר לו להתנגד. לפיכך, על מנת לזרז את קבלת המסמכים ביקשנו (באמצעות יאח”ה) לקבל את הסכמתו של מאווריק להעברת המסמכים, כפי שזו מתחייבת מההסכם עמו.

6. עו”ד בלכר מתנה את הסכמת מרשו להעברת מסמכי הבנק לישראל בהרחבת תנאי הסכם עד המדינה. המועד האחרון להגשת התנגדותו בשווייץ חל בתאריך 14.2.19, ובכוונת מאווריק להגישה ככל שלא נסכים להרחבה המבוקשת על ידו.

7. בפגישה שהתקיימה היום העלה בלכר שתי חלופות להרחבת הסכם עד המדינה, שככל שנסכים לאחת מהן, הוא לא יתנגד להעברת חומרי הבנק מישראל לשווייץ:

א.         חסימת נתיב קבלת חומר לידי הרשויות בישראל משטיינמץ- הצהרה במסגרת הסכם עד המדינה כי כל חומר הנובע מחשבונות הבנק, שיתקבל בידי מי מרשויות המדינה מבני שטינמץ או מי מטעמו, לא ייעשה בו כל שימוש כנגד מאווריק ע”י מי מרשויות המדינה, כאשר הנטל להוכיח כי החומר הועבר משטינמץ או מי מטעמו יחול על מאווריק.

ב.         הענקת חסינות כללית למאווריק מפני העמדה לדין בעבירות כלכליות (לרבות עבירות לפי פקודת מס הכנסה) וכן חסינות מפני הליכי שומה אזרחיים.

8. יצויין, שעו”ד בלכר ציין בפנינו בפתיחות, כי הוא מנצל את המומנטום שנוצר על מנת לכרוך את הסכמתו להעברת המסמכים מישראל לשווייץ, בהרחבת הסכם עד המדינה עם מרשו. זאת, על אף שאין קשר בין שני העניינים ועל אף שאין לו חשש משימוש של הרשויות בישראל נגד מרשו בחומרים שיתקבלו במסגרת הבקשה לסיוע משפטי (זאת, על סמך התחייבות מהמחלקה הבינלאומית שהסכמנו להעביר לו).

9. עוד יצויין, כי ברור לכל הצדדים, שהתנגדות של מאווריק להעברת המסמכים במסגרת ההליך לסיוע משפטי, לא תמנע את העברת המסמכים לישראל, אך כן יהיה בה כדי לעכב בצורה משמעותית את ההליך ואת מסירת המסמכים. התנגדות שכזו גם עשוייה להיחשב כהפרה של הסכם עד המדינה על כל המשמעויות הנלוות לכך מבחינתו.

10. לאור הקושי האינהרנטי הטמון בכל אחת מהחלופות הנובע מכך שאין בידינו את החומרים או עדות של מאווריק מה מצוי בהם, הציע עו”ד בלכר כי יעביר אלינו את כלל מסמכי הבנקים (מדובר על תדפיסי 15 חשבונות בנק בשוויץ) ואנו נבדוק את החומרים בטרם מתן הגנה בהסכם. אפשרות זאת תימשך כמובן זמן רב וספק אם חומרי הבנק לבדם ללא חומרים משלימים נוספים יוכלו להוביל למסקנות כלשהן בנוגע למקורם של הכספים או לפשרן של התנועות בחשבונות הבנק.

11. עו”ד בלכר ציין מספר הצדקות להיענות לבקשתו החריגה: הראשונה היא המשמעות של הסכמתו של מרשו לשמש עד מדינה נגד אדם כמו שטיינמץ, אשר ניתן ללמוד מניסיון העבר שהוא אינו מהסס לעשות שימוש במשאביו העתירים כדי לפעול בעוצמה כנגד כל מי שלשיטתו פוגע בו (עיין ערך ההליכים שהוא מנהל נגד מדינת גינאה ונגד ג’ורג’ סורוס); הצדקה שנייה שציין עו”ד בלכר היא איכות המידע שסיפק מרשו; ההצדקה השלישית שאותה ציין נוגעת להליכי המס האזרחיים נגד שטיינמץ – לטענתו הדברים שמסר יכולים לתרום באופן משמעותי להוכחת חבותו האזרחית של שטיינמץ ולביסוס שומת העתק שהוצאה לו; הצדקה רביעית היא התרומה של עדותו של מאווריק להליך הפלילי נגד שטיינמץ בשווייץ.

התייחסותנו לבקשתו של עו”ד בלכר:

12.  ראשית נציין, כי כל ההצדקות שאותן העלה עו”ד בלכר יש בהן ממש והן אינן משוללות יסוד.  מאידך, שתי החלופות שאותן הוא מציע להרחבת ההסכם הינן בעייתיות וחורגות מן המקובל.

13. באשר לחלופה הראשונה שהוצעה – חלופה זו כמעט בלתי אפשרית ליישום, שכן לא רק שלא ידוע מהם החומרים המדוברים מה יש בהם ומה הטענות שייטענו ביחס אליהם, חלופה זאת כוללת התחייבות בשם כל גורם במדינת ישראל ללא הגבלה, ונראה כי לא מדובר באפשרות ישימה.  בנוסף, הסכמה של המדינה לחסימה א-פריורית וגורפת של כל רשות מרשויות המדינה מלעשות שימוש בחומרים שיימסרו על ידי שטיינמץ או מלשקול טענות או תלונות שיימסרו על ידי שטיינמץ רק מפני שמדובר בבני שטיינמץ – ספק רב אם חרף ההצדקות המשכנעות שאותן מנה עו”ד בלכר, ספק רב אם מדובר בהסכמה שהיא ראוייה וסבירה ואשר תצלח בחינה מנהלית וחוקתית.

14. באשר לחלופה השנייה שהוצעה – גם חלופה זו בעייתית מאוד, שכן  מדובר בהענקת חסינות מבלי שידוע מראש מהם המעשים הפליליים שמוענקת להם חסינות או מהי החבות האזרחית – במצב כזה לא ניתן לשקול ולאזן בין הפגיעה באינטרס הציבורי מחד והתרומה לו מאידך, כפי שאנו מחויבים לעשות בטרם החלטה על מתן חסינות. בנוסף, כמובן שאין לנו סמכות לתת חסינות מפני הליכים אזרחיים ברשות המיסים ויש להעביר את הדברים לאישור הגורם המוסמך ברשות המיסים. עם זאת, לאור ההצדקות אותן מנה עו”ד בלכר, ניתן לדעתנו לשקול חלופה זו בכפוף לביצוע שורה של בדיקות. באשר לחסינות במישור השומה האזרחית – לאור העובדה שמאווריק הוא תושב חוץ וספק אם יש לו חבות במס בישראל, ייתכן שנתונים כמו מספר הימים ששהה מאווריק בישראל בתקופה הרלבנטית (שנים שלא התיישנו ומצויות בחומרי הבנק) יניחו את דעתה של רשות המיסים ויצדיקו מבחינתה את הענקת החסינות המבוקשת, זאת במיוחד לאור ההצדקה הרביעית הקשורה בסיוע של עדותו של מאווריק והראיות הנובעות מעדות זו לביסוס השומה האזרחית שהוצאה לשטיינמץ ואשר כבר מתקיים בעניינה הליך אזרחי בבית המשפט.  באשר לחסינות הפלילית מפני העמדה לדין בעבירות כלכליות – הענקת חסינות כללית שכזו היא בעייתית ביותר וניתן, לדעתנו, לצמצם אותה רק לחסינות מפני עבירות מס על סמך אותן בדיקות שצוינו לעיל בהקשר האזרחי -ייתכן שמאווריק יסתפק בכך. לחלופין ניתן להתנות את הענקת החסינות הפלילית בקבלת כל חשבונות הבנק ממאווריק (כפי שעו”ד בלכר הציע) ובדיקה שלהם על ידי יאח”ה בטרם החלטה.

לסיום, נציין שבפגישה היום ביקש עו”ד בלכר שנחזור אליו עם תשובה בתוך כמה ימים. לאור העובדה שהוא יכול להגיש את התנגדותו בשווייץ עד ליום 14.2.19, אמרנו שנשתדל לחזור אליו עם תשובה עד ליום 4.2.19. עם זאת, עו”ד בלכר ציין בפגישה, כי גם אם יגיש התנגדות בשווייץ, הוא יוכל למשוך את התנגדותו בכל שלב. בנוסף, יש לזכור שממילא החקירה בעניינו של שטיינמץ מתעכבת בשל חיקורי דין אחרים שתלויים ועומדים. על כן, לדעתנו, אין מקום לצאת מגדרנו כדי לעמוד בסד הזמנים שהתבקש על ידו ומוטב וראוי להקדיש לבחינת הבקשה החריגה את הזמן הדרוש לכך מול כל הגורמים הנוגעים בדבר.

מורן, טפת ואתי

בברכה,

טפת מויאל רוטשילד, עו”ד | פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה)

טלפון: 073-3736127   פקס: 03-5163093

דוא”ל: [email protected]

מייל פנימי 2:

Date : 1/28/2019 6:11:53 PM
From : “Moran Bartfeld”<[email protected]></[email protected]>
To : “‘[email protected]'”<[email protected]></[email protected]>
Cc : “Etty Ben Dor” <[email protected]>, “Tafat Moyal”<[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Subject : תיק שטינמץ- פגישה בנושא הסכמת מאווריק להעברת מסמכים בנקאיים משוויץ
Attachment : 197137_image001.png;197137_image002.png;

הי לילית,

היום התקיימה אצל יהונתן תדמור ישיבה עם עו”ד בלכר, אשר ביקש להרחיב את הסכם עד המדינה שנחתם עם מרשו.

להלן עיקרי הדברים כפי שניסחה אותם טפת:

עו”ד בלכר ציין בפנינו כי הוא מנצל את המומנטום שנוצר על מנת לכרוך את הסכמתו להעברת המסמכים מישראל לשווייץ, בהרחבת הסכם עד המדינה עם מרשו. זאת, על אף שאין קשר בין שני העניינים ועל אף שאין לו חשש משימוש של הרשויות בישראל נגד מרשו בחומרים שיתקבלו במסגרת הבקשה לסיוע משפטי (זאת, על סמך התחייבות מהמחלקה הבינלאומית שהסכמנו להעביר לו).

לדברי בלכר, נמסרו כבר לשטינמץ במסגרת ההליך בשווייץ כל חשבונות הבנק של מאווריק (15 חשבונות בנק) בתקופה שבין השנים 2004-2017. העובדה שכל חשבונות הבנק ייחשפו בפני שטיינמץ במסגרת ההליך השוויצרי לא הייתה ידועה לעו”ד בלכר בעת המו”מ לחתימת הסכם עד מדינה. הוא התוודע לכך רק לאחרונה לאחר שמאווריק העיד בתיק השוויצרי.

לטענתו של בלכר שיתוף הפעולה של מאווריק עם הרשויות בישראל יצר אצל שטיינמץ מניע מאוד משמעותי לעשות ככל שביכולתו על מנת לפגוע בו (במאווריק) ולהסב לו נזקים. מניע משמעותי זה שאליו נלווים המשאבים והיכולות הבלתי מוגבלות של שטיינמץ יוצרים חשש, לטענת בלכר, כי שטיינמץ יעשה שימוש בחומרים הבנקאיים שמצויים בידו, ינתח אותם באופן מדוקדק ויגיש את התוצרים לרשויות בישראל על מנת להסב למאווריק נזקים. לדבריו של בלכר, הסיכון הזה שבו מצוי מרשו הוא תולדה של הסכם עד המדינה שחתם עם הרשויות בישראל, שלולא הסכם זה, מאווריק לא היה מעיד בתיק השוויצרי וחשבונות הבנק שלו לא היו נחשפים בפני שטיינמץ.

עו”ד בלכר לא ידע לומר מה יש בחומרי הבנק או מה עלול להתגלות בהם. הוא אף הדגיש, כי לא ידוע לו או למרשו, כי יש בחומרי הבנק דבר מה שיכול לבסס עבירות פליליות כלשהן שבוצעו על ידי מאווריק או חבות מס אזרחית (בישראל) מצדו. עם זאת, לאור היקף החומרים הרב והעובדה שמאווריק הוא איש עסקים בזירה הבינלאומית, אין לדעת, לדבריו, אילו טענות יוכל שטיינמץ לבסס על חומרים אלו.

בפגישה שהתקיימה היום העלה בלכר שתי חלופות להרחבת הסכם עד המדינה, שככל שנסכים לאחת מהן, הוא לא יתנגד להעברת חומרי הבנק מישראל לשווייץ:

א.         חסימת נתיב קבלת חומר לידי הרשויות בישראל משטיינמץ- הצהרה במסגרת הסכם עד המדינה כי כל חומר הנובע מחשבונות הבנק, שיתקבל בידי מי מרשויות המדינה מבני שטינמץ או מי מטעמו, לא ייעשה בו כל שימוש כנגד מאווריק ע”י מי מרשויות המדינה, כאשר הנטל להוכיח כי החומר הועבר משטינמץ או מי מטעמו יחול על מאווריק.

ב.         הענקת חסינות כללית למאווריק מפני העמדה לדין בעבירות כלכליות (לרבות עבירות לפי פקודת מס הכנסה) וכן חסינות מפני הליכי שומה אזרחיים.

לאור הקושי האינהרנטי הטמון בכל אחת מהחלופות הנובע מכך שאין בידינו את החומרים או עדות של מאווריק מה מצוי בהם, הציע עו”ד בלכר כי יעביר אלינו את כלל מסמכי הבנקים (מדובר על תדפיסי 15 חשבונות בנק בשוויץ) ואנו נבדוק את החומרים בטרם מתן הגנה בהסכם.

עו”ד בלכר ציין מספר הצדקות להיענות לבקשתו החריגה: הראשונה היא המשמעות של הסכמתו של מרשו לשמש עד מדינה נגד אדם כמו שטיינמץ, אשר ניתן ללמוד מניסיון העבר שהוא אינו מהסס לעשות שימוש במשאביו העתירים כדי לפעול בעוצמה כנגד כל מי שלשיטתו פוגע בו (עיין ערך ההליכים שהוא מנהל נגד מדינת גינאה ונגד ג’ורג’ סורוס); הצדקה שנייה שציין עו”ד בלכר היא איכות המידע שסיפק מרשו; ההצדקה השלישית שאותה ציין נוגעת להליכי המס האזרחיים נגד שטיינמץ – לטענתו הדברים שמסר יכולים לתרום באופן משמעותי להוכחת חבותו האזרחית של שטיינמץ ולביסוס שומת העתק שהוצאה לו; הצדקה רביעית היא התרומה של עדותו של מאווריק להליך הפלילי נגד שטיינמץ בשווייץ.

כידוע, המועד האחרון להגשת התנגדותו בשווייץ חל בתאריך 14.2.19, ובכוונת מאווריק להגישה ככל שלא נסכים להרחבה המבוקשת על ידו.

על מנת שנוכל לבחון את היתכנות החלופה השנייה שהציע בלכר, אנו זקוקות לבדיקתכם- בשלב זה, רשימת מעברי הגבול של מאווריק בין השנים 2014-2018 ומזכר המסכם את מס’ הימים בהם שהה בישראל.

תודה.

מורן ברטפלד, עו”ד | פרקליטות מחוז תל-אביב  (מיסוי וכלכלה)

טלפון: 073-3736131   נייד: 050-7061425 פקס: 03-5163093

דוא”ל: [email protected]

ראו בקשה לניסוח עזרה משפטית משוויץ להעניק חסינות לעד המדינה (סוזנה שור)

מדינת ישראל

משרד המשפטים

פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה)

לכבוד

יובל קפלינסקי, מנהל המחלקה הבינלאומית

שלום רב,

1. פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) מלווה מזה מספר שנים תיק חקירה בעניינם של בני שטיינמץ, חברת BSGR שבשליטתו ואחרים, תיק הנחקר על ידי יאח”ה. מדובר בחשדות חמורים לביצוע עבירות של מתן שוחד לעובדי ציבור זרים, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה ועוד אשר בוצעו בגינאה בין השנים 2008-2012 (להלן: “החקירה“).

1. בחודש דצמבר 2016 הפכה החקירה לגלויה, ובוצעו במסגרתה חיקורי דין, לרבות בקשה לעזרה משפטית בהעברת חומרי חקירה שהתבקשה והתקבלה משוויץ.
2. במקביל לחקירה, פעלו גורמי האכיפה בשוויץ על מנת להעמיד לדין את שטיינמיץ בגין אותם אירועים שהביאו לפתיחת החקירה נגדו בישראל. קלאודיו מסקוטו (להלן: “קלאודיו“), תובע מטעם שוויץ חקר והגיש כתב אישום ראשוני לבית המשפט בשוויץ, אך טרם סיים את חקירתו באופן רשמי והשלים את כתב האישום בהתאם לממצאיה.

4. בחודש אוגוסט 2017 התגלו חשדות נוספים נגד שטיינמיץ, אשר עניינם ביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה, זיוף, שימוש במסמך מזויף, רישום כוזב במסמכי תאגיד והלבנת הון, ובמסגרתן, עפ”י החשד, נמשכו והופקדו סכומי כסף גבוהים לחשבונות בנק שונים בשוויץ, כמו גם במדינות נוספות.
5. במהלך החקירה, נכרת הסכם עד מדינה עם עופר קרצנר (להלן: “קרצנר“). הסכם עד המדינה לעיל כלל תנאי מתלה לפיו יקבל קרצנר חסינות בישראל, בארה”ב ובשוויץ. ללא חסינות משולשת זו לא ניתן יהיה להשתמש בדברים שמסר קרצנר לחוקריו.
6. רשויות האכיפה בארה”ב נתנו לקרצנר את החסינות המבוקשת. רשויות האכיפה בשוויץ מסרו כי חסינות מטעם שוויץ תינתן לא לפני שימסור קרצנר את עדותו בפני קלאודיו[1].
7. בתאריך 19.9.2017 הוגשה בקשה שנייה לעזרה משפטית לרשויות האכיפה בשוויץ שעניינה החשדות הנוספים שהתגלו בקשר עם קרצנר והעברות הכספים (להלן: “הבקשה“). במסגרת הבקשה התבקשו רשויות האכיפה בשוויץ לאתר ולמסור פרטים מחשבונות בנק בשוויץ אליהם ומהם הועברו סכומי כסף עפ”י עדותו ובהסכמתו של קרצנר. לבקשה צורף כנספח מכתב מקרצנר, המפרט את הסכמתו למסירת הנתונים המבוקשים מהבנקים.
8. מאז הגשת הבקשה, קיימנו מספר שיחות עם קלאדיו. כך, שוחחנו עמו, יחד עם חוקרי יאח”ה, בתאריך 8.1.2018, אז מסר כי חקירתו בתיק הסתיימה פרט לגביית עדותו של קרצנר, אשר היתה מיועדת להתקיים בחודש אוקטובר 2017 אך נדחתה עפ”י בקשת באי כוחו של קרצנר.
9. עוד מסר קלאודיו בשיחה, כי איסוף מסמכי הבנקים כמעט שהסתיים אלא שמסמכים מקוריים שעניינם פגישה עם קרצנר, והתשובות שניתנו על ידו לנציגי הבנק בנוגע להעברות כספים, טרם התקבלו מהבנק.
10. לסיכום מסר קלאודיו כי חקירתו בתיק צפויה להסתיים במועד קרוב ויתכן שעוד בחודש ינואר 2018.
11. למרות שיחתנו לעיל והעובדה שהבקשה הוגשה עוד בחודש ספטמבר 2017 כאמור, טרם נקבע מועד לגביית עדותו של קרצנר בשוויץ, טרם ניתנה לו חסינות מטעם שוויץ וטרם התקבלו בישראל הנתונים המבוקשים מהבנקים בשוויץ.
12. על מנת למצות את החקירה, על החוקרים לבחון את מסמכי הבנקים. כמו כן, שימוש בעדותיו של קרצנר וכניסתו של הסכם עד המדינה עמו לתוקף תלוי כעת בחסינות מטעם שוויץ. עולה כי מענה יעיל לבקשה וגביית עדותו של קרצנר ע”י קלאודיו הם קריטיים לסיום החקירה בפרשייה זו שנמשכת מזה זמן רב.
13. לאור כל האמור לעיל, נבקש את סיועך בפנייה לגורמים הרלוונטיים ברשויות שוויץ על מנת לקדם את זימונו של קלאודיו למתן עדות בשוויץ, מתן החסינות וקבלת המבוקש בבקשה שהוגשה זה מכבר.

[1] אתי- לא מצאתי מידע לגבי מועד ודרך הפניה שלנו לקלאודיו בעניין החסינות

נוסח ע”י סוזנה שור

PDF

דו”ח סודי שהוגש לבית המשפט על עד המדינה מאווריק

היחידה הארצית לחקירות הונאה

יולי 2018

‏

אל: כב’ בית המשפט

הנדון: דוח סודי פ.א. 323129/15 פרשת שטינמץ /מאווריק/נוי

פרשת השוחד בגינאה- פרשה א’

1. ביאח”ה מתנהלת חקירה רחבת היקף אשר מתבצעת במקביל בארה”ב, שוויץ, גיניאה קונקרי ובישראל ועניינה חשד למתן שוחד לעובד ציבור זר והלבנת הון על-ידי חברת BSGR שבשליטת איש העסקים בני שטינמץ (להלן “שטינמץ”) , אזרח ישראלי ואחרים.
2. עפ”י החשד, שטינמץ באמצעות חברת BSGR שילם שוחד לנשיא גינאה לשעבר (שנפטר בסוף שנת 2008) ולאשתו ממדי טורה, בתמורה לקבלת זיכיונות כריית ברזל בגינאה. כספי השוחד שולמו, בין היתר, באמצעות חשבונות של החברות PENTLER HOLDINGS ו- Designer Brands Distribution. כספי השוחד מגיעים לסכומי כסף של עשרות מיליוני דולרים. חברות אלו ( פנטלר ו (Designer Brands הן בבעלותם של החשודים אברהם לב רן, מיכאל נוי ופדריק סילינס, אזרח זר.
3. ממדי טורה חתמה  הסכם עד מדינה עם רשויות האכיפה בארה”ב ובמסגרת זו  הסבירה  כי חתמה על מספר חוזים עם חברת BSGR. ב- 26.2.2006  חתמה על מסמך בעל הכותרת “פרוטוקול הסכם” עם חברת PENTLER HOLDINGS, אשר נאמר לה על ידי סילינס כי זו חברה שפועלת בשם BSGR. את החוזה הביא לה סילינס לביתה בדוברקה והיא חתמה עליו בנוכחותו. הפרוטוקול צורף לתצהירה. מדובר בהסכם קצר בן עמוד וחצי. לפי ההסכם, חברת BSGR גינאה פנתה לרשויות בגינאה על מנת להקים שותפות לפיתוח והפעלה של חלק ממכרות הברזל בסימנדו. במסגרת שיתוף הפעולה יקבלו הרשויות בגינאה 15% וגברת ממדי טורה תקבל 5% מישות חדשה שתוקם. לצורך זה תקים BSGR גינאה חברה יחד עם רפובליקת גינאה שתיקרא חברת המכרות של סימנדו. על מנת לשלב את המניות של ממדי טורה, חברת BSGR גינאה תעביר 17.65% מהונה לחברת PENTLER HOLDINGS  כאשר 33.3% מההון מוענק לממדי טורה. חברת PENTLER HOLDINGS מתחייבת להעביר לממדי השתתפות של 33.3% מהונה ברגע בו תוקם חברת המכרות של סימנדו וברגע שיתקבלו הזיכיונות הדרושים להפעלת מכרות סימנדו. ממדי טורה תקבל דיווידנדים בגובה 33.3% מחברת PENTLER HOLDINGS בגין חלקה וסיועה לקבלת הזיכיון להפעלת המכרה, מיד לאחר שחובות של משרד המכרות של סימנדו עבור הפעלת המכרות יכוסו על ידי אותה חברה והדיווידנדים הראשונים ישולמו על ידי PENTLER HOLDINGS. על ההסכם חתום החשוד אברהם לב רן כנציג שלPENTLER HOLDINGS.
4. על פי הודעתה  בשנת 2009 , הגיעו אליה החשוד מיכאל נוי ופטריק סעדה ל FREETOWN  סיירה ליאונה. מיכאל נוי ביקש ממנה לחתום על מסמכים שעליהם לא היה תאריך וסיימו את ההסכמים הקודמים שלה עם BSGR . לדבריה נוי ביקש ממנה לשמור את המסמכים בסוד. החוזים צורפו לתצהירה שניתן בפני רשויות החוק בארה”ב. מהחוזה שנחתם בין PENTLER HOLDINGS  לבין מטינדה בע”מ וממדי טורה עולה כי הסכם שיתוף הפעולה שעליו חתמו ב- 2005 הגיע לסיומו. תפקידה של חברת מטינדה סייע רבות להצלחה שלהם בעסקים המשותפים ולכן בשל החלטתם להפסיק את פעילות מטינדה בע”מ בגינאה, הסכימו הצדדים כי חברת מטינדה תקבל (בתרגום רשום שהיא תשלם אך בבדיקת המקור נרשם RECERVA שזה לקבל)  סכום של 3.1 מיליון דולר עבור חלקה בפעילות בגינאה. שתי החברות מתחייבות לשמור על סודיות בכל הקשור לעסקיהם בגינאה ולא לגלות באופן ישיר או עקיף על עסקה מהעסקאות המשותפות וכן לא לפרסם באופן ישיר או עקיף חוזים  ומסמכים בעל פה או בכתב ולא ליצור קשר עם החברות שאיתם היה להם קשר בגינאה אלא באישור חברת PENTLER HOLDINGS. חוזה זה מחליף את החוזים האחרים שנחתמו עם חברת מטינדה וגברת ממדי טורה. כמו כן, ממדי טור חתמה על תצהיר כי קיבלה מחברת PENTLER HOLDINGS סך של 2.4 מיליון דולר במסגרת שיתוף הפעולה ביניהם שנחתם ב- 2006.
5. בחודש יולי 2010, מיכאל נוי חזר עם חוזה חדש לפיו ממדי טורה תקבל 5 מיליון דולר בשני תשלומים. חודש לאחר באוגוסט 2010 הגיע מיכאל נוי עם חוזה נוסף לפיו תקבל 5 מיליון דולר שישולמו 24 חודשים לאחר חתימת הסכם זה ו- 24 חודשים לאחר מכן. לדבריה, מיכאל נוי מסר כי ההבדלים בחוזים הם על פי בקשת בני שטינמץ.
6. בשנת 2015 התקבלה בישראל בקשה לחיקור דין משוויץ ממנה עלה כי חברת BSGR  העבירה 32 מיליוני דולר לחשבונות חברות PENTLER HOLDINGS ו- Designer Brands Distribution בבנק לאומי בישראל  הקשורים לבני שטינמץ .
7. מהחקירה המתנהלת בישראל התקבלו מבנק לאומי חשבונות הבנק של אברהם לב רן, מיכאל נוי ופרדריק סילינס, מבעלי השליטה בחברות PENTLER HOLDINGS ו- Designer Brands Distribution, שדרכן הועברו כספים לממדי טורה.
8. מחומר החקירה עולה, כי סך העברות הכספים מחשבונות אלו כאמור לחשבונות הבנק בארה”ב ע”ש MAMADIE TOURE  (ממדי טורה) או  חברות הקשורות אליה עומד על כ- 10 מיליון דולר.
9. בתיאום עם כלל העמיתים ועל מנת לקדם הליכים בכול המדינות ולאחר שעלה כי בני שטינמץ נמצא בישראל, החלה בישראל חקירה גלויה ביום 19.12.16, במהלכה נחקרו החשודים המרכזיים ובכללם בני שטינמץ, אשר אבידן (מנהל הפרויקט בגינאה מטעם BSGR גינאה) ואחרים.
10. בפברואר 2017 בוצע חיקור דין בארה”ב במהלכו נחקרה על ידי נציגי המשטרה ממדי טורה, אשת נשיא גינאה לשעבר. בחקירתה התבסס החשד כי ממדי טורה קיבלה שוחד מחברת BSGR. בחקירתה קושרת ממדי את בני שטינמץ, מיכאל נוי וסילינס באופן ישיר לתשלומי השוחד, אשר ניתנו לה במטרה שתסייע לקדם את הפרויקטים של החברה. ממצאי החקירה עד כה מצביעים כי לכאורה קיימת תשתית לביצוע עבירות שוחד של עובד ציבור זר, הלבנת הון, מרמה ושיבוש הליכי חקירה ומשפט.
11. בנוסף, בוצע חיקור דין לצרפת, בתאריך 18.10.17, במהלכו נערך חיפוש אצל  נוי בצרפת  וכן הוא עוכב לחקירה בתחנת משטרה מקומית. במהלך חקירתו נוי לא שיתף פעולה באופן ממשי, אלא בחר לענות על 10 שאלות ואח”כ שמר על זכות השתיקה, כך שלמעשה חקירתו לא מוצתה- הרחבה על החיקור בהמשך המסמך להלן.

פרשת מאווריק- פרשה ב’

12. בינתיים, חלה התפתחות משמעותית בפרשה ונפתחה נגד שטינמץ חקירה נוספת וזאת בעקבות חתימת הסכם עד מדינה עם אזרח ישראלי, תושב אוקראינה, עפר קרזנר, איש עסקים טייס חיל אוויר בעברו, שזכה לכינוי ‘מאווריק‘. פרשה זו עניינה חשדות חמורים נוספים שקשורים בחלקם לפרשת השוחד בגינאה וחלקם מתווספים לחשדות אלו.
13. עו”ד רועי בלכר, ב”כ של מאווריק דרש הסכם חסינות משולש (ישראל שוויץ וארה”ב) ואכן ישראל ושוויץ, לאחר מו”מ ביניהן ועם ב”כ גיבשו הסכמות עם המועמד. רק בתאריך 10.8.2017 הודיעו העמיתים בארה”ב כי גיבשו הסכם עם המועמד.
14. לאור האמור נפתח שלב נוסף ומשמעותי בחקירת החשדות נגד בני שטינמץ ואחרים. פרשה חדשה זו מצביעה על שורה ארוכה של עבירות חמורות כנגד מספר חשודים ומהווה נדבך נוסף בחקירה הפלילית נגד בני שטינמץ. פרשה זו לא רק משתלבת במארג הראיות של פרשת השוחד המרכזית אלא יכולה אף לעמוד בפני עצמה כפרשת שחיתות ומרמה נוספת.
15. הקשר בין פרשת השוחד בגינאה לפרשה החדשה בקשר לנוי , נעוץ בזיהוי תנועה כספית בהיקף של 1.5 מיליון דולר ממאווריק, לגורם שלישי (חברת גוביין שבשליטת נוי ולב רן) ומשם לממדי טורה, כפי שיפורט בהרחבה להלן.
16. בעניינו של מיכאל נוי, מוואריק מתאר בהודעתו  כיצד העביר 1.5 מיליון דולר לחשבון חברת גוביין באיי הבאמהס בבעלותו של נוי ללא שהוא מכיר את נוי או נמצא בקשר עסקי עמו.
17. מהחקירה עלה כי משנת 2004 ואילך ביצעו מאווריק ובני שטינמץ עסקאות נדל”ן משותפות בחו”ל. בשנת 2009 פנה שטינמץ למאווריק וביקש להעביר אליו 9 מיליון יורו, כדי שיחזיקם עבורו “בנאמנות” ויעביר כספים גורמים שונים בהתאם להוראותיו. לשם כך יצר שטינמץ הסכם פיקטיבי לפיו מאווריק מכר כביכול אדמה ברומניה לחברת טארפלי, שבבעלות חלקית של שטינמץ, תמורת הסכום כאמור. בנוסף להסכם, שטינמץ ניסח מכתב, עליו חתם מאווריק, שנרשם בו כי הכסף שהועבר למאווריק הועבר לו בנאמנות  ושייך למעשה ל BSGR.
18. משנת 2010 ואילך הורה שטינמץ למאווריק להעביר לאנשים שונים ולחברות שונות סכומי כסף שונים וזאת מתוך ה- 9 מיליון יורו אותם הפקיד בחשבונו של מאווריק כשלצורך כך נכתבו הסכמים פיקטיביים להלוואה או מתן שירותים, כדלקמן :

• א. ב-15.6.10 העביר מאווריק לאישה בשם נאדיה דוגמי (ככל הנראה אזרחית טנג’יר) סך של 1 מיליון דולר, תוך שנעשה איתה הסכם הלוואה פיקטיבי.
• ב. ב- 15.4.11 העביר מאווריק לחברת ” Strategicom Inc”בבעלות טל זילברשטיין סך של 750,000 דולר וזאת כביכול עבור שירותים שקיבל מהחברה וזאת לאחר שחתם על הסכם התקשרות פיקטיבי, הכסף הועבר לחשבון בנק בקפריסין מספר חשבון 01554076043506.
• ג. ב- 15.4.11 העביר מאווריק בהנחיית שטינמץ סך של 250,000 דולר לחברת Gcs International (2010) Ltd (השייכת לטל זילברשטיין) לבנק דיסקונט בישראל סניף 084 לחשבון 13319.
• ד. ב- 1.6.11 העביר מאווריק בהנחיית שטינמץ סך של 819,000 דולר, לג’וני קנלר שהוא חברו של שטינמץ, וזאת בתואנה של רכישת תמונה.
• ה. ב– 20.6.11 העביר מאווריק בהנחיית שטינמץ לחברת ,GOBAIN בבעלות מיכאל נוי, 1.5 מיליון דולר באמצעות העברה לחשבון  החברה מס’ 18559 בבנק אדמונד דה רוטשילד- זה הסכום שהועבר על פי החשד לממדי טורה.
• ו. ב-21.6.11 העביר מאווריק לחברת Strategicom Inc סך של 250,000 דולר וזאת כביכול עבור שירותי יעוץ שקיבל מהחברה וזאת לאחר שחתם על הסכם התקשרות פיקטיבי עימה. הכסף הועבר לקפריסין לבנק אוף סייפרוס מספר חשבון 01550108767700.
• ז. ב- חודשים יוני ויולי 2011 העביר מאווריק לחברת THALASSA HOLDING LTD הבריטית עבור שכירות של היאכטה של שטינמץ סך של 510,000$ ועוד 142,000 $. מאווריק מסר בעדויותיו במשטרה כי מדובר בהעברה פיקטיבית מאחר ולא שכר את שירותי היאכטה.
• ח. ב- 30.9.11 העביר מאווריק לחברת Strategicom Inc 290,000 יורו כביכול עבור שירותי יעוץ שקיבל מהחברה וזאת לאחר שחתם על הסכם התקשרות פיקטיבי עימה.
• ט. ב- 7.10.11 העביר מאווריק בהנחיית שטינמץ סך של 716,000 דולר לחשבון ע”ש רפאל אדרי בבנק דיסקונט ברחוב יהודה הלוי ת”א, וזאת תוך חתימה על  הסכם ייעוץ פיקטיבי עם רפאל אדרי שאותו לא פגש מעולם ולא מכירו.
• י. ב 22.12.11 העביר מאווריק בהנחיית שטינמץ 625,000 אלף דולר לחברת LMS עבור פרויקט ייעוץ פיקטיבי בגינאה לעבודות תשתית. מאווריק מסר כי שטינמץ אמר לו שזו חברה שעשתה עבודות עבור החברה שלו. הכסף הועבר לבנק פירסט אינטרנשיונל בקונקרי חשבון 0021022006002. מחומר החקירה עולה כי חברת LMS  היא חברה של גאסן בוטרוס שעשה עבודות קבלניות לחברת BSGR  והודה במסגרת חקירתו על ידי השוויצרים כי התבקש על ידי BSGR  להעביר כספים אלה לממדי טורה אשת הנשיא.
• יא. ב- 25.1.12 העביר מאווריק סך של 250,000 אלף דולר לחברתGcs International (2010) Ltd (בבעלות טל זילברשטין) לחשבון 13319  סניף 084 בבנק דיסקונט.
• יב. ב- 14.8.12 העביר מאווריק לחברת ROSLINDALE סך של 4 מיליון דולר כהלוואה פיקטיבית לכאורה עבור חיפושי גז .
• יג. ב- 12.12.12 העביר מאווריק סך של 250,000 אלף דולר לחברת CLAIBURY CONSULTING SA עבור הסכם פיקטיבי לייעוץ עבור אבטחה הכסף הועבר לבנק BASISA  בג’נבה מספר חשבון 0122748.

19. מאווריק סיפק חומר תומך לגרסתו זו לרבות מיילים והסכמים פיקטיביים, שנמסרו לידי המשטרה. מאווריק מסר כי כל ההתנהלות שלו הייתה מול שטינמץ, שהינו “צנטרליסט שמקבל החלטות לבד ושולט בחברת BSGR ובחברת סקורפיו ללא עוררין”.
20. בדצמבר שנת 2015 פנה אל מאווריק הבנק השוויצרי וביקש לשאול על ההעברות הכספיות שביצע לחברת  LMS ו- GOBAIN הקשורה למיכאל נוי. לאור זה,  בפגישה עם שטינמץ, ביקש שטינמץ ממאווריק כי מאווריק ימסור גרסה שקרית לפיה מדובר בתשלומים עבור פרויקטים משותפים של מאווריק ושטינמץ.
21. מאווריק מציין כי במהלך שנת 2016, כחצי שנה לפני מעצרו של שטינמץ, ביקש ממנו שטינמץ להשמיד את המעטפה שעליה חתם מאווריק לעניין ה-9 מיליון יורו שנמסרו לו על מנת שיחזיקם בנאמנות עבור שטינמץ. כמו כן ביקש שטינמץ ממאווריק לזרוק לים  את מחשבו של מנהל הכספים של מאווריק, סאשה רזגון,  והכל בכדי לשבש ראיות.

22. יום 14.8.17 בוצעו חיפושים אצל שטינמץ, דוד גרנות וטל זילברשטיין. בהמשכם עוכבו ה- 3 לחקירה. בנוסף, עוכבו לחקירה אשר אבידן ועו”ד דורון לוי. כמו כן בוצעה פעילות אכיפה כלכלית לנכסים של טל זילברשטיין, יוסי תכלת ודורון לוי. ה- 5 נחקרו ובתום החקירות הובאו שטינמץ וטל זילברשטיין להארכת מעצרם בבימ”ש בראשל”צ ונעצרו עד 17.8.17. 3 הנחקרים האחרים שוחררו בתנאים. בהמשך נחקרו מעורבים נוספים ובכללם- יוסי תכלת, סמנכ”ל הכספים של BSGR עו”ד דיוויד ברנט, יועץ משפטי לחברות של בני שטיימינץ.סשה זרגון, איש הכספים של מווריק.

גרסאות המעורבים, בפרט בנוגע לנוי ולברן :

אלכסנדר (סשה) רזגון

23. עבד כמנהל כספים של מאווריק משנת 2008. סיפר כי מאווריק סיפר לו ב- 2009 כי קיבל 9 מיליון יורו ואכן ראה כי הכסף נכנס לחשבון של מאווריק.  מאחר ודובר בחשבון פרטי של מאווריק אין צורך לרשום את זה בהנהלת חשבונות כפולה וזה נרשם אצלו בספרים כהעברה. הוא לא קיבל עליה אסמכתא ולא ידע בגין מה נכנסו כספים אלה.
24. סיפר כי בפברואר 2015 הבנק שאל אותו על העברה של 1.5 מיליון דולר לגוביין. הוא פנה למאווריק שכעס ואמר שידבר עם בני שטינמץ. היו פגישות עם בני כדי לתאם מה עונים לבנק. סאשה ישב עם יוסי תכלת וכל אחד סיפר לשני על הוצאות שבפרויקטים של כל צד באפריקה והתבקשו לעשות איזון כספי. מאווריק אמר לו שבני ביקש ממנו שיגיד שההוצאות האלה הן הוצאות של מאווריק במסגרת שותפות שיש למאווריק עם בני באפריקה.

בני שטינמץ

25. מסר כי מאווריק חבר שלו, בטרם הבין כי האחרון חתם על הסכם עד מדינה.
26. חברת BSGR MINING AND METALS ומאווריק היו בשותפות שאינה כתובה, לפיה הם מחפשים ביחד אחר מרבצים והזדמנויות באפריקה. החלוקה ביניהם הייתה של שני שליש ל BSGR MINING AND METALS ושליש למאווריק. כל צד הוביל את החיפושים שלו והשקיע בהם כספים כאשר סוכם שאם יהיו רווחים הם יתחלקו בין השותפים וכך גם ההוצאות. לא היו פרויקטים רווחיים.
27. לדבריו, מאווריק השקיע בחיפושים כ- 5-8 מיליון דולר שאותם מאווריק שילם ישירות לספקים.
28. בסוף הפעילות בוצעה התחשבנות בין BSGR MINING AND METALS למאווריק והוא מניח שבגלל שיצא שמאווריק צריך להחזיר ל- BSGR MINING AND METALS5 מיליון דולר, ובאותו זמן BSGR MINING AND METALSהיתה צריכה לשלם לפנטלר 1.5 מיליון דולר, ביקשו ממאווריק לשלם ישירות לפנטלר.
29. לדבריו הוא לא ידע למה בסוף התשלום שולם לחברת גוביין ולא לפנטלר. לדבריו זו היתה כנראה בקשה של פנטלר שהתשלום יעבור לגוביין.
30. מכחיש כי הוא מעורב בהנחיה להעביר 1.5 מיליון דולר לממדי טורה. מסר כי 1.5 מיליון הדולר שהועברו לממדי על ידי אנשי פנטלר באמצעות חברת גוביין קשורים להתחשבנות של פנטלר עם ממדי ולא קשורים ל- BSGR MINING AND METALS.
31. הכחיש כי יש קשר בין כך ש BSGR MINING AND METALS העבירה מיליון וחצי דולר לפנטלר באמצעות מאווריק, ולאחר מכן פנטלר העבירה את הכסף לממדי.
32. אישר כי חברת TARPLEY BENLORD CORP  היא חברה הקשורה לנאמנויות המשפחתיות שלו וכי היא התקשרה עם מאווריק ורכשה ממנו נכס ברומניה. ההתקשרות נעשתה באמצעות בני.
33. טען כי זה חסר היגיון להשתמש במאווריק לצורך העברת כספים לגוביין ומשם לממדי כאשר לפנטלר היו חוזים עם BSGR וניתן היה להעביר את הכסף בקלות ישירות לפנטלר ולא צריך את מאווריק כצינור להעברת הכסף.
34. עוד טען כי לא סביר שהעביר למאווריק כספים ב- 2009 כדי לשלם לאנשים ב- 2011 על סיטואציות שעוד לא קרו.
35. עומת עם חקירתו של ברנט והעובדה שהאחרון אישר כי חתם על המעטפה ועל המסמך בדבר 9 מיליון יורו שמועברים למאווריק על מנת שיחזיקם בנאמנות עבור שטינמץ , מטעם שטינמץ. טען שלא מאמין שברנט נחקר כאן ואמר את הדברים ומכול מקום אין לו מה להוסיף בהקשר.
36. ביצע עימות עם מאווריק בנושאים אלו והתבצר בגרסתו.

מיכאל נוי

37. ביום 18.10.17 בוצע חיפוש בביתו של מיכאל נוי בעיירה בשם MUGINS, בחיפוש השתתפו 3 חוקרים מהיחידה לחקירות שחיתות בפריז, 3 ז’נדרדמנים (שוטרים מקומיים ) וחוקרי משטרת ישראל וזאת כצופים בלבד ונציג מ”י בצרפת סנ”צ דודי כץ. בחיפוש נתפסו מספר מסמכים המעידים כי נוי  הכין עצמו לקראת חקירה אפשרית, כמו כן נתפסו מספר הסכמים הקשורים לפרשה.  בסיום החיפוש נלקח נוי למתקן חקירות בעיר ניס.
38. החקירה בוצעה ע”י ראש צוות החקירה הצרפתי, פבריס, כאשר חוקרי יאח”ה נוכחים בחקירה. עם תחילת החקירה, מסר  נוי כי לא יהיה מוכן למסור כל גרסה, אף לא בנקודות, כל עוד לא ייחתם עמו הסכם שיבטיח:

א. הגעה לארץ ללא מעצר, גם לא ביציאה.

ב. הסתובבות בישראל באופן חופשי תוך הגעה לחקירה/דיון כשיידרש.

ג. שחרור אחד מחשבונות הבנק שנתפסו.

ד. הסרת שמו מרשימת האינטרפול.

39. נוי לא היה מוכן לספק כל גרסה אף לא חלקית בטרם נדון עם הפרקליטות במו”מ לקראת הסכם ולכן הוחלט שלא להסכים לתנאי מקדמי זה. לפיכך בחלק הראשון בחקירה שמר נוי על זכות שתיקה מלאה.
40. לאחר הפסקה של כשעה בחקירה ולאחר שהושם בתא מעצר בתחנה, הביע נוי נכונות לענות על כ- 10 שאלות בלבד וביקש כי לאחר מתן תשובותיו תיבחן הפרקליטות הגעה להסכם עמו. להלן תמצית גרסת נוי:

• מאשר שביקר בגינאה בשנת 2006 אך מאידך טוען שפגש בממדי טורה רק ביולי אוגוסט 2010 ומאז נפגש עימה עוד כ- 3 עד 4 פעמים. מאשר שהוא מטעם פנטלר חתם עם ממדי על הסכם במרץ 2006 אפילו שרשום בחוזה2 אבל טוען שלא הועבר אליה כסף לפני 2010. מאשר שלא היו להם עסקי תרופות עם ממדי טורה אך כן עסקי מזון קטנים בסדר גודל של 300,000$. לגבי החוזים שנחתמו טוען שלא היתה לו מודעות אליהם בתקופתו ומדובר בחוזים שנחתמו ע”י השותף סילינס עם ממדי טורה, אברהים טורה (אחיה למחצה) ואיש עסקים בשם אבו בקר בהה. לדבריו מדובר היה בהסכם שותפות. לא הסביר מה היה תפקידה של ממדי.
• מאשר שפגש יחד עם אברהם לב רן בשטינמץ במשרדיו בהרצליה בשנת 2007. לדבריו סילנס פגש את בני שטינמץ ב2011-2012 בפריז לפגישה של 5 דקות. מאשר שהוקמה חברה משותפת עם BSGR בשם BSGR גיניאה לדבריו חלקם בחברה נמכר חזרה לBSGR במרץ 2008 בשל בקשת BSGR שיעזבו את גיניאה. לדבריו אין לדעתו קשר בין ממדי טורה לבני שטינמץ לפחות בתקופתו עד סוף מרץ 2008. מאשר שהשותף שלו סילנס ניהל הן את העסקים של פנטלר והן של BSGR בגיניאה משנת 2006 ועד 6.2009 לדבריו לאחר מכן מונה מטעם BSGR מנהל חדש, אשר אבידן. לטענתו דבריו מגובים במסמכים הנמצאים אצל עורך דינו. מעבר לכך סירב להמשיך לדבר בנושא זה עד לחתימת הסכם.
• מאשר שקיבלו ב 6.2.2006 רישיון לחיפוש מחצבים שלא הניבו, לדבריו, כלום. שטח שאין לו קשר לסימנדו. לדבריו בקשר לשטחים אלו לא שולם דבר לממדי טורה ומדובר ברישיונות שהתקבלו הרבה לפני שסילנס פגש בממדי טורה.
• מאשר כי מי שניהל את המו”מ לקניה ומכירה של חלקה של פנטלר בBSGR גיניאה היה בני שטינמץ, לדבריו שטינמץ מסר לו שהחלטתו אינה סופית וצריך לקבל אישור הדירקטוריון.
• טוען שממדי לא עשתה עבורם דבר והמו”מ איתה ו/או המיקוח  אם נעשה זה לאחר תקופתם.
• טוען שהסיבה לתשלום מיליוני דולרים לממדי טורה הוא בשל חוזה שותפות שעשו עימה , אחיה למחצה ואבו בקר לדבריו חוזה שנועד לעזור במהלכים של סילנס בגיניאה. לא הסכים לפרט אלא רק לאחר חתימת הסכם.
• טוען שמעולם לא לקח חלק בפגישות עם אנשי ממשל בגיניאה. אלא היה בגיניאה רק לצורך חתימת חוזים ב2007 במלון NOVOHOTEL.
• אינו מכיר את מאווריק ו/או חברת CHAWENG. לטענתו’ אינו קשור לחברת גוביין שאליה הועבר הכסף אלא זו חברה של סילנס. כשעומת עם המיילים לפיו הוא זה שביקש את העברת הכסף שינה גרסה וטען שחב’   BSGR  הייתה חייבת לו כספים ולאחר שדיבר עם החשב של החב’, יוסי תכלת, התבקש על ידו לעשות את העברה בצורת הסכם עם חברתו של מאווריק.
• טוען שהעברת כספים לקניית נכסים בחו”ל זה לא עבור ממדי אלא עבורו ועבור שותפיו.
• טוען שלא ביצע כל דבר לא חוקי ואם אנו חושבים שכן מוכן לבוא למשפט בישראל. לדבריו מעולם לא קיבל הזמנה לחקירה בישראל וזאת למרות שעומת עם העובדה שעורך דינו מסר בשמו שמסרב להגיע לישראל לחקירה אלא בתנאי הסכם.

41. דבריו של נוי מחזקים את החשדות בתיק הנוכחי בעיקר לעניין היותו של שטינמץ ראש המערכת , את היותה של ממדי טורה בעלת חוזה מולם בגינן הועברו לה כספים וכן אישור למעשה כי העברת הכסף ממאווריק אליו נעשה באופן פיקטיבי.
42. להוסיף תקציר יוסי תכלת, דיוויד ברנט שמחזקים שלטון שטינמץ ופיקטיביות העסקאות וכן לצרף רשימת נחקרים נוספת גם אם לא תרחיב. לא רלוונטי לנוי

התפתחויות מאז הארכת תפיסות

1. בוצע חיקור דין מישראל לרומניה- התקבלו חומרים מרשויות החוק ברומניה המבססים את החשד כי עסקת הנדל”ן ברומניה בין שטינמץ למאווריק היא פיקטיבית לחלוטין כמו שטען מאווריק. מניתוח החומרים (מאות מסמכים שתורגמו) עולה כי הקרקע נרכשה עוד בשנת 2006 על ידי חברה של בני שטינמץ ונמכרה לו עצמו בחזרה כאשר סך בשווי 9 מיליון אירו נשאר אצל מאווריק לחלוקה על פי הוראותיו של בני שטינמץ.
2. לאחר תקופה ממושכת במהלכה נעשו תיאומים לביצוע חיקור דין בדרום אפריקה, מקום מגוריו של החשוד אברהם לב רן, הגיע חוקר מיאח”ה (הח”מ) ביחד עם נציג משטרת ישראל (סנ”צ ניר ג’מבר) ביום 26.2.18 לדרום אפריקה במטרה לחקור את לב רן. בסופו של דבר, החקירה לא התבצעה לאחר שלב רן סירב לשתף פעולה באופן מוחלט ולא הסכים להיחקר כלל.
3. בוצע תהליך של פגישות ושיחות מול המדינות העמיתות ובפרט שוויץ על מנת לקדם את ההליכים שם. עיכוב בתהליך נבע מרצונו של מאווריק לקבל חסינות החלטית מגינאה וזו הושגה בימים אלה. בהמשך לכך, נקבע כי עקרונית מאווריק ייחקר בתחילת ספטמבר 2018 על ידי התובע בשוויץ לצורך השלמת המסכת החקירתית שם לקראת הגשת כתב אישום.
4. הפרקליטות הצהירה בימים אלה בפני בית המשפט בהליך אזרחי של מיסוי המתנהל בעניינו של שטיימינץ כי הצפי לסיום החקירה הוא חצי שנה. פרקליטות מיסוי ת”א בשיתוף רשות המיסים מנהלת הליך אזרחי כנגד בני שטיימינץ מזה כ10 שנים. ראיות מהתיק הפלילי עשויות לסייע לפרקליטות לבסס את תיק המס כנגד שטיימינץ. בקצרה, בני שטיימינץ מכחיש שליטה בקבוצת החברות שלו ואילו הנחקרים השונים בתיק טוענים כי הוא הנהנה ובעל השליטה ועל פיו יישק דבר בחברות.
5. התפתחה פרשה נוספת הקשורה למעורבים כפי שיפורט להלן.

פרשת הנשיא לשעבר- רומניה- פרשה ג’

6. לאחרונה חלה התפתחות חדשה ונוספת בנוגע לפרשת שוחד לעובד ציבור זר ברומניה שיש בה כדי להצביע על שיטתיות תשלום שוחד לעובדי ציבור ע”י  שטינמץ ואחרים. חומרים שהתקבלו מרומניה מצביעים על שיטת בה שטיימנץ באמצעות צדדים שלישיים וחוזים פיקטיביים מעביר את כספי השוחד לכאורה ליעדם.
7. מווריק העביר כ 2 מליון אירו מתוך כספי שטיימינץ  לקפריסין לחשבונות אשר בשליטת טל זילברשטין, הכסף עבר לרומניה ועל פי רשויות החוק שם שימש לשחד את נשיא המדינה הקודם ושרה הקשורה לפיתוח מחצבים  עלמנתץ שהאחרונים יעניקו זיכיון לכריית זהב בשווי 600 מליון דולר לחברה הקשורה לטל זילברשטיין ובני שטיימניץ
8. ביום 22.11.17, במסגרת חיקור דין ברומניה בתיק בני שטיינמץ, התקיימה פגישה במשרדי DNA – הפרקליטות הלאומית למלחמה בשחיתות.

מטעם הרומנים נכחMarius Bulancea  (Chief Prosecutor of Division for Investigating Corruption Related Crimes).

המשלחת הישראלית כללה את יוסי דורון, נציג המשטרה ברומניה, רפ”ק נעמה שמיר, ועו”ד אתי בן דור.

זכ”ד נעמה שמיר לגבי הפגישה

2. שיתוף הפעולה לו זכינו מהפרקליט הרומני היה מלא. הפגישה ארכה מספר שעות והתנהלה באווירה טובה מאד ותוך החלפת חומרים ברמה המודיעינית. חיקור הדין לרומניה הועבר לפרקליט ימים ספורים לפני הפגישה, דבר שהקל מאד על השיח. הוא יעשה מאמץ עליון להעביר לנו חומרים במענה לבקשה הרשמית כבר בשבועות הקרובים.
3. במהלך הפגישה התבררו לנו עובדות משמעותיות אשר יש בהן כדי לקדם את ערוץ החקירה הקשור לכספים שעברו משטיינמץ למאווריק, אשר בתמצית יפורטו להלן.
4. בהצלבה בין דיווחי הרשות איסור להלבנת הון הרומנית לבין הפרטים והמסמכים שמסר מאווריק עולים הפרטים הבאים:
   • מדיווחיו של מאווריק עולה כי ביום 21.6.11 הועבר סך של 250,000 יורו מחברת Chaweng לחשבון חברת סטרטג’יקום בקפריסין. מדיווחי הרשות איסור להלבנת הון הרומנית עולה כי בתאריכים 24.6.11-27.6.11 הועבר סך של 250,000 יורו מחשבון חברת סטרטג’יקום בקפריסין לחשבון הפרטי של דן אנדרוניק.
   • מדיווחיו של מאווריק עולה כי ביום 16.9.11 הועבר סך של 290,000 יורו מחברת Chaweng לחשבון חברת סטרטג’יקום בקפריסין. מדיווחי הרשות עולה כי בתאריך 23.9.11 הועבר סך של 290,000 יורו מחשבון חברת סטרטג’יקום בקפריסין לחשבון הפרטי של דן אנדרוניק.
   • נזכיר, כי על פי חומר החקירה שברשותנו, שטיינמץ הינו בעל מניות בחברה קנדית RMGC המקדמת פרויקט של מכרה זהב ברומניה. קידום הפרויקט כרוך במאבקים ציבוריים רבים בשל סוגיות של איכות סביבה וכן בסוגיות של שותפות רווחים בין החברה לבין רומניה. זילברשטיין הינו שותף של שטיינמץ בקידום הפרויקט. זילברשטיין פעיל ברומניה שנים רבות, וסיפק ייעוץ פוליטי לנשיא רומניה לאורך שנות האלפיים. זילברשטיין הינו שותף עם דן אנדרוניק בחברת סטרטג’יקום.
   • על פי הפרקליט, דן אנדרוניק הינו אדם קרוב ביותר לנשיא בססקו ולהלנה אדראה, שרה בממשלת רומניה ומי שסייעה לנשיא רומניה במהלך תקופת הבחירות. אנדרוניק נתן ייעוץ פוליטי לאורך השנים, כולל בשנת 2011, לנשיא בססקו. בידי הרומנים אלפי תכתובות אימייל ממחשבו של אנדרוניק, הכוללות התכתבויות רבות בינו לבין טל זלברשטיין ובינו לבין אדראה. (הפרקליט נתן לנו, כחומר מודיעיני, דיסק הכולל מיילים אשר סוננו על ידו ונראו לו רלוונטיים. קיימים מיילים רבים נוספים אשר ימסרו לנו בהמשך לבקשה לעזרה משפטית שנגיש בעניין). על פי הפרקליט, התכתובות הנ”ל מבססות קשר ישיר בין אנדרוניק לגורמי ממשל ובין אנדרוניק לבין זילברשטיין.
   • המידע שקיבלנו מהפגישה הוא בעל ערך רב, שכן ניתן לקשור בין כספים שהועברו משטיינמץ לדן אנדרוניק, בתקופה שבה מקדם שטיינמץ בשותפות עם זילברשטיין את פרויקט מכרה הזהב ברומניה. על פי החשד, הכסף שהועבר לדן אנדרוניק נועד כדי לקדם את פרויקט מכרה הזהב. על פי מידע מודיעיני הקיים בידי הרומנים, כספים עברו מדן אנדרוניק לבססקו עבור קידום פרויקט זה. לחילופין, עולה חשד כי אנדרוניק קיבל כספים על מנת להשפיע על הנשיא כדי שזה יתמוך בקידום הפרויקט וישחרר חסמים המונעים את קידומו. מדובר בהתקדמות משמעותית בכל הקשור לחשדות הקיימים ברומניה בקשר לשוחד לנשיא בססקו ולאדראה, כמפורט בבקשה לחיקור דין הנכנסת.
5. הפרקליט הרומני מסר לנו חוזה מיום 4.10.09 בין מפלגת השלטון (PDL) לבין חברה ישראלית נוספת של זילברשטיין למתן שירותי ייעוץ פוליטי. היקף החוזה הוא 550,000 יורו. על פי הנהלת חשבונות של המפלגה, שולם לזילברשטיין סך של 158,200 דולר בלבד מתוך היקף החוזה. החשד הוא כי זילברשטיין נתן למפלגת השלטון ייעוץ מבלי ששולמה מלוא התמורה או לחילופין קיבל תשלום עבור הייעוץ משטיינמץ. אין בידינו חומר הנהלת חשבונות של החברה הישראלית הזו של זילברשטיין. בהקשר זה נעיר, כי מהנהלת החשבונות של חברת GCS של זילברשטיין עולה שהתקבלו בחברה בשנים 2010-2014 סכומים משמעותיים מחברות הקשורות לשטיינמץ, אשר אין בידינו בשלב זה הסברים לגביהם מלבד גרסה כללית של זילברשטיין כי הוא מספק שירותי ייעוץ לשטיינמץ.
6. מידע נוסף שעלה בישיבה נוגע לאדם בשם מריוס אנדרי מרקוביצ’י, אזרח רומני שעובד עבור שטיינמץ ברומניה. מרקוביצ’י הוא בעל חברה רומנית בשם Mysore Consulting SRL. על פי כרטסת הנהלת חשבונות שיש בידינו של חברת GCS עולה כי ישנן העברות כספים בין שתי החברות בסך של כ- 1.3 מיליון שח בין השנים 2012-2015. חלק מהכספים המועברים לחברת GCS מחברת MYSORE  מועברים בסכומים קטנים מתחת לחובת הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון הרומנית. מידע זה מעלה את החשד כי חברת MYSORE  מהווה מקור נוסף להעברת כספים לזילברשטיין מבני שטיינמץ.
7. בשיחה בעל פה עם הפרקליט, מסר כי ידוע לו מודיעינית כי הקרקע בסנגוב שנרכשה על ידי חברת אלגרו, נרכשה באופן ישיר מחקלאים רומנים או באמצעות אדם שלישי, מתווך, על ידי בני שטיינמץ. קרקע זו נרכשה על ידו כבר בשנת 2007. להערכתו הקרקע בסנגוב נמכרה ב 2007 מהחקלאים בסכום של כמה מאות אלפי יורו בלבד. להערכתו, המחיר בה נרכשה חברת לסטר על ידי חברת טארפלי , ב- 9,000,000 יורו, אינו משקף את מחיר הקרקע בסנגוב וכי המחירים מ- 2007 לא עלו וכי שנת 2009 היתה שנת משבר בכלכלה ברומניה. מסר כי יבדוק אפשרות להעביר לנו הערכה של שמאי לגבי ערך הקרקע בסנגוב שהיה בבעלות חברת אלגרו נכון לשנת 2009. כמו כן מסר כי יעשה מאמץ לאתר את מחיר הרכישה של הקרקע בשנת 2007 על ידי חברת אלגרו. יש בכך כדי לתמוך באופן משמעותי בעדותו של מאוריק על היות החוזה למכירת לסטר לחברת טארפלי פיקטיבי.
8. הדברים האמורים מחזקים את הצורך בהמשך שיתוף פעולה עם הרומנים בקשר לפרשת שחיתות ברומניה. יצויין כי משיחה עם הפרקליט הרומני עלה כי עיקר העניין ברומניה בתיק זה הוא העמדה לדין של המעורבים הרומנים בפרשה שהם נשיא רומניה בססקו, שרת התיירות ודן אנדרוניק וכי מבחינתם החשודים הישראלים יכולים להיות מועמדים לדין בישראל.
9. לא ניתן להתעלם מרצינות הבקשה הרומנית לחיקור דין ומהמידע הקיים בידי הרומנים ומהחיבור לחומר החקירה הקיים בידינו.
10. המשך פעולות מוצעות בעקבות חיקור הדין:

• קיום דיון לגבי פתיחת חקירת פרשיית השוחד ברומניה. יצויין בהקשר זה כי אין מנוס מביצוע פעולות חקירה של פרשייה זו במסגרת המענה לבקשה לחיקור דין של הרומנים, משמע , ממילא נצטרך לחקור את כל המעורבים הנמצאים בישראל בחשד לשוחד המתואר.
• במידה ויוחלט על פתיחה בחקירה, מומלץ להגיש בקשה מתוקנת לחיקור הדין ברומניה ובה נבקש באופן רשמי את כל חומרי החקירה, וזאת בהמשך לסעיף סל כללי הקיים בבקשה הנוכחית.
• מומלץ להגיש בקשה משלימה לחיקור דין בקפריסין לקבל את החוזים או ההסברים שניתנו לגבי העברת כספים לדן אנדרוניק.
• באם תיפתח חקירה, יש להוציא צו המצאת מסמכים לחברת GCS הנוספת שעשתה הסכמים עם מפלגת PDL  ובמסגרתם נטען כי תשלומים מחברת PDL לא הועברו במלואם לחברת GCS.
• באם תיפתח חקירה, יש לחקור את כל המעורבים בישראל וזאת בתיאום מלא עם הרומנים שיחקרו את המעורבים ברומניה במקביל.

פעולות חקירה מתוכננות בשלוש הפרשיות

פרשת גינאה

עלינו להשלים ביסוס ראיות שהכסף לאחר מותו של הנשיא, 10 מיליון דולר שעברו לחשבונותיה של ממדי טורה מחב’ פנטלר בשנת 2009, היה כתמורה לקידום רכישת זכויות הכרייה בשנים 2007-8.

פעולות עיקריות לביצוע

1. חקירת פטריק סעדה – גיסו של בני שטיינמיץ שלפי העדויות נכח בפגישות בגינאה עם ממדי ובעלה המנוח.
2. חקירת לב רן ומיכאל נוי – ככול שיגיעו לישראל. שני החשודים נמנעו מאז החקירה הגלויה להגיע לישראל חרף פניות חוזרות וניסיון למצות עניינם בחיקורי דין, דבר שלא הסתייע בשל העדר שת”פ.
3. מענה לחיקור ארה”ב– עדיין לא קבלנו את הפקדות המזומנים של ממדי לחשבונותיה בארה”ב, מזכר עדת מדינה, חקירתה האחרונה.
4. קבלת חומרים משוויץ– אמורים להתקבל לאחר חקירת מאווריק בתחילת ספטמבר 2018 .

פרשת מאווריק

בוססה תשתית כי שטיינמיץ חתם על הסכם פיקטיבי עם מאווריק בנוגע לרכישת הקרקע ברומניה. חלק מהסכומים היו צינור בדרך מפנטלר שאחד מבעליה הוא מיכאל נוי לממדי טורה.

פעולות עיקריות לביצוע

1. חקירות השלמה: מאווריק, מריה אשתו של מאווריק, סאשה, שטיינמיץ, דיוויד ברנט (עו”ד של שטיינמץ), יוסי תכלת, נציגי בנק דיסקונט בעניין חשבונות ודיווחים שדווחו על העברות כספים שהתקבלו מצאוונג בנוגע לחברתGCS , נציגי בנק לאומי בעניין חשבונותיו של ג’וני קנלר והדיווח שמסר לגבי קבלת כספים מצאוונג, ברנרד- איש הכספים של ג’וני קנלר.
2. יש להשלים מעבר על חומרי מחשב שנתפסו אצל אודי נטע , טל זילברשטיין.
3. מעבר על חשבונות חברת GCS.
4. קבלת חשבונות מאווריק משוויץ- באמצעות קלאודיו לאחר חקירת מאווריק.

פרשת רומניה- שוחד לנשיא לשעבר

חשד כי שטיינמיץ העביר בשנת 2009,  2 מיליון דולר, לנשיא רומניה לשעבר ושרת התיירות לשעבר, באמצעות חשבונות בקפריסין ע”ש אזרח רומני- דן אנדרוניק וטל זילברשטיין וזאת במטרה לקבל זיכיון לכריית מכרה זהב. יצוין כי הייתה העברת כספים באמצעות חוזים פיקטיביים  של מאווריק לבקשת שטיימינץ.

פעולות עיקריות לביצוע

1. מעבר על חומרים שהגיעו מרומניה- מאות מיילים באנגלית ממחשבו של דן אנדרוניק, שותפו של זילברשטיין.
2. חקירה בישראל וברומניה במקביל, לפי תיאום עם הפרקליט הרומני. בישראל ייחקרו שטיינמיץ וטל זילברשטיין. ברומניה מעורבים רבים (נוכחות חוקר מיאח”ה)- תואם מועד עקרוני לביצוע עם הנציג הרומני- תחילת אוקטובר 2018.

לסיכום-

מארג הראיות המפורט לעיל  מצביע על יותר מחשד סביר שבני שטיימינץ, מיכאל נוי ואברהם לב רן פעלו להעביר סכומי כסף משמעותיים של כ 10 מליון דולר לממדי טורה בין השנים 2006-2011 ככספי שוחד. ניתן לראות  חשד לדפוס חזרתי אצל שטימינץ בשימוש בצדדים שלישיים על מנת לשלם כספי שוחד וזאת על מנת להרחיק עצמו למראית עין ממעשה שוחד עצמו כפי שעולה מחקירת פרשות מווריק ורומניה.

                רפ”ק              יניב שמול,

ר’ מחלק חקירות, יאח”ה

נספח חומרי חקירה לעיון בית המשפט שהוצגו לכבוד השופט אייל כהן בפברואר 2018.

1. ניילונית ובה תפיסות מיכאל נוי ואסמכתאות +צווים – יניב שמול 1 18.2.18
2. ניילונית ובה 3 הודעות מווריק- סומנה יניב שמול 2 18.2.18
3. ניילונית ובה 3 מסמכים: מייל ממכאל נוי למווריק ואסמכאות להעברה – יניב שמול 3 18.2.18
4. ניילונית ובה 4 סוויפטים המראים העברות מצאוונג לגוביין ומשם לממדי טורה וחברת אולמפיה טייטל – סומנה יניב שמול 4 18.2.18
5. ניילונית ובה מעברים של מיכאל נוי המסמך מסומן במ/2 12.2.18 .
6. ניילונית ובה קטעים מחקירת ממדי טורה בקשר לנוי ולב רן וקבלת 10 מליון דולר מחברות הקשורות אליהם. סומנה יניב שמול 5 18.8.18
7. ניילונית ובה שני מסמכים אריאל פרדימן 1 1.17 ו אריאל פרידמן 2 2.1.17 מדובר בסכמים שחתמה ממדי עם חברת פנטלר בגובה של כ 10 מליון דולר – סומנה יניב שמול 6 18.2.18
8. קלסר כחול ובו העברות מנוי לברן ופנטלר ואחרים לאולימפיה טייטל ( לפי הודעת ממדי חברה שעסקה ברכישת נכסים עבורה במיאמי) וממדי טורה עצמה בשווי של כ 6 מליון דולר-  סומן יניב שמול 7 18.2.18   

PDF

להלן תגובה של המדינה לבקשת תומר גנון מכלכיסט לחשוף את עופר קרז’נר

תגובה של השוטר יניב שמול עם תיקוני הפרקליטה טפת מויאל רוטשילד לבקשת כלכליסט להסרת צאפ על עד המדינה עופר קרז’נר 24-6-2019

השוטר יניב שמול כותב ש”עופר קרז’נר הינו איש עסקים המתגורר בחו”ל ואינו תושב ישראל ופרסום שמו עלול לפגוע בביטחון ופרטיות- שלו ושל משפחתו המתגוררים בחו”ל. בהיותו תושב חו”ל, ברי כי רשויות האכיפה בישראל לא תוכלנה להבטיח שלומו ושלום משפחתו שם ולספק לו הגנה וכל הגנתו מתבססת על כך ששמו יישאר חשאי.  בנוסף קיים חשש מהותי שפרסום, יפגע במוניטין של המשיב 2 כאיש עסקים וכתוצאה מכך ייווצר לחץ על שיגרום לשיבוש החקירה שעדיין מתנהלת”.

טפת מויאל הפרקליטה מתקנת לו ומוסיפה ש”חשוב לזכור בדוח הסודי להפנות לנסיונות השיבוש של שטיינמץ שקרצ’נר כבר תיאר בעדותו ואולי גם לצרף את התלונות האחרונות של עו”ד בלכר בנוגע להתנהלות שטיינמץ והחשש מהטרדה על ידו”.

הגרסה המלאה עם התיקונים מופיעה ב PDF.  זה הטקסט:

בית משפט השלום

בראשון לציון                                                                                                                                         תאריך: 23.6.19

פ”ר 30118-03-17

תחת צו איסור פרסום והחלטה בדבר דלתיים סגורות

המבקשים:              1. עיתון כלכליסט

2. תומר גנון עיתונאי

באמצעות ב”כ עו”ד מ. מוזר ו/או ט. ליבליך

ו/או ת. גליק ו/או פ. מוזר ו/או ש. בריק חיימוביץ

ו/או ע. אשכר ו/או י.חנין ו/או י. שלמי ו/או ע. וולך ו/או ר. פרידנרייך

ו/או א.מגן ו/או דוד בהרב  ו/או מ. רובנינשטיין נגרי ו/או א. פרליס

ו/או ל. רבינוביץ.

מרח’  הנמל 40 ת.ד 300 ת”א 61002

טלפון: 035442370 פקס 03-5442373

נגד

המשיבים:

1. משטרת ישראל

היחידה הארצית לחקירות הונאה

רח’ פסח לב 1, לוד.

טל: 08-9545800; פקס: 08-9545930

2. משיב פורמלי עופר קרז’נר

תגובת המשיבים לבקשה להתרת פרסום

המשיבים מתנגדים להסרה של צו איסור הפרסום החל בנוגע לעד המדינה בתיק זה.

להלן נימוקי ההתנגדות:

1. הפרשה שבמסגרתה מעורב המשיב 2 נחקרת באופן גלוי על ידי המשטרה מאז 14.8.2017.
2. בעניין המשיב 2, ניתן צו איסור פרסום גורף בתאריך 15.3.17 על ידי כבוד השופט אבנון, טרם יציאה לחקירה גלויה (העתק הצו מצורף בזאת).
3. ביום 23.11.17 הוגשה על ידי המבקש 1-“עיתון כלכליסט”, בקשה דומה להתרת פרסום  והמבקש 1 משך אותה בתאריך 13.12.17 ( מצ”ב) לאחר שהתקיים דיון באותו נושא בסמיכות זמנים עם עיתון “גלובס” ובית המשפט החליט על המשך הארכת תוקפו של צו איסור הפרסום. (יניב יש תיעוד לזה שניתן לצרף?)
4. המבקשים עותרים כעת להסרה גורפת של איסור הפרסום לגבי פרטיו המזהים של המשיב 2 בפרשה זו.
5. המשיבה 1 (להלן: ‘המשיבה‘) מתנגדת לבקשה ותטען, כי הפרשה עודנה נחקרת ופרסום שמו של המשיב 2 עלול לפגוע בחקירה שמתנהלת, לשבשה וכן לפגוע בפרטיותו ובטחונו האישי של המשיב 2 ובני משפחתו.
6. המשיבה תטען, כי המבקשים לא הצביעו על שינוי נסיבות בקשר למשיב 2 שמצדיק הסרת מגבלות הפרסום. לטענת המשיבה, חלוף הזמן כשלעצמו, בנסיבות העניין, אינו מהווה הצדקה לביטול הצו, וזאת לנוכח הנסיבות הייחודיות שמצדיקות את איסור הפרסום ושר יוצגו לבית המשפט במעמד צד אחד ולנוכח העובדה ששמדובר בחקירה שעדיין מתנהלת וצפויות בה פעולות חקירה נוספות משמעותיות כפי שיפורט בדוח הסודי שיוגש לבית המשפט באם יתקיים דיון בנושא.

ההחלטה הקודמת של בית המשפט הנכבד שהאריכה את  תוקפו של  צו איסור הפרסום איזנה בין זכות הציבור לדעת לבין צרכי החקירה, וזאת על מנת לצמצם את הפגיעה הפוטנציאלית במשיב 2 ובפרטיותו ובטחונו וכן הצורך למנוע פגיעה פוטנציאלית בפעולות חקירה עתידיות.

המשיבה תטען שעל אף חלוף הזמן, לא השתנתה נקודת האיזון במקרה זה.

7. הרשויות החוקרות פועלות להגנה על עדים, ובכללם עדי מדינה, מתוך אינטרס לקדם את החקירות, להביא לחשיפת האמת ולהגן על עדים המשתפים פעולה עם הרשויות. פרסום שמו של המשיב 2 עלול בפגוע בכול האמור לעיל.

פגיעה פוטנציאלית מוגברת במשיב 2 ובפרטיותו

8. סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984 העוסק, בין היתר, בשמירה על ביטחון ופרטיות עדים, מכיר בחשיבות צו איסור פרסום לצורך הגנה על עד, מפני הטרדה, השפעה ולחצים בכל הנוגע לעדויותיו והדברים שמסר בחקירתו. עדי מדינה, באופן כמעט אינהרנטי, מעידים בעניינם של מי שהיו מקורבים אליהם ושותפים שלהם בביצוע עבירות, והיוו חלק מהמרקם המקצועי או החברתי שלהם. על כן, קיים חשש מובנה כי ייעשו ניסיונות להשפיע או ללחוץ על עדים שכאלה לשנות מגרסתם. לאו דווקא על ידי החשודים עצמם אלא גם על ידי בעלי אינטרסים נוספים, ובכך לצד הפגיעה בעדים עלולה להיווצר גם פגיעה בהליך המשפטי.
9. חשש זה מתעצם שעה שעסקינן בתיקים בעלי עניין ציבורי. צו איסור הפרסום מגן, ולו במעט, על עד המדינה, מפני ניסיונות לחץ והשפעה שעלולים לפגוע בחקירה ותוצריה.
10. בת”פ (ת”א) 10291-01-12 ידיעות אחרונות בע”מ נ’ מדינת ישראל (27.1.2012) מצא בית המשפט המחוזי בתל אביב, כי שיקולים אלה מצדיקים איסור פרסום שמו של עד מדינה ופרטי חקירתו. בעניין זה ראה גם החלטת ביהמ”ש גם בת”פ (י-ם) 28759-05-15 יואב יצחק נ’ מדינת ישראל (11.8.2016).
11. בענייננו, אין מדובר בחשש פוטנציאלי בלבד. כפי שיפורט בדוח הסודי ובמעמד צד אחד, בענייננו מתקיימים נסיבות ייחודיות וטעמים כבדי משקל המבססים את החשש האמור. טעמים ונסיבות אלה תקפים חרף חלוף הזמן– יניב האם זה תואם לתיק הנוכחי?
12. בעניין זה יפים הדברים שנכתבו בצ”א 72634-01-19 עמותת חוזה חדש נגד מדינת ישראל:

13. בנוסף לאמור, המשיב 2 הינו איש עסקים המתגורר בחו”ל ואינו תושב ישראל ופרסום שמו עלול לפגוע בביטחון ופרטיות- שלו ושל משפחתו המתגוררים בחו”ל. בהיותו תושב חו”ל, ברי כי רשויות האכיפה בישראל לא תוכלנה להבטיח שלומו ושלום משפחתו שם ולספק לו הגנה וכל הגנתו מתבססת על כך ששמו יישאר חשאי.
14. בנוסף קיים חשש מהותי שפרסום, יפגע במוניטין של המשיב 2 כאיש עסקים וכתוצאה מכך ייווצר לחץ על שיגרום לשיבוש החקירה שעדיין מתנהלת.

פגיעה פוטנציאלית בהליך החקירה

15. סעיף 70(ה) לחוק בתי המשפט מסמיך את בית המשפט לאסור פרסום של פרט מפרטי החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה שעל פי דין. ההצדקה לסעיף טמונה בין היתר בכך שפרסום פרטים הנוגעים לעדים שנחקרו בתיק עשוי להוביל להפעלת לחץ פסול על עדים אלה לקראת המשך ההליך המשפטי, וכן לתיאום עדויות ו”לזיהום” הליך החקירה.
16. המשיבה תבהיר כי החשש מפני הפגיעה בהליך חקירתי מתקיים גם בשלבים שלאחר סיום החקירה, כאשר חומרי החקירה מועברים לגורמי התביעה לצורך בחינתם, וגם בשלב שלאחר קבלת החלטה לשקול להגיש כתב אישום, בכפוף לשימוע. זאת מאחר שהליך השימוע עשוי להביא לבחינה מחודשת של הראיות, ולעיתים גם להשלמות חקירה. קל וחומר בחקירה שעדיין מתנהלת. יפים לעניין זה דברי בית המשפט בפ”ר 48190-03-10 מדינת ישראל נ’ פלוני (21.4.2011), שעסק בבקשה להסרת צו איסור פרסום בשלב שלאחר ההחלטה לשקול הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע:

“השלב שבו מצוי העניין הוא שלב ביניים. השלב שלאחר שחומר החקירה הועבר לפרקליטות, ולאחר בחינתו הוחלט כי קיים בסיס להגשת כתבי אישום. לפיכך נקטה הפרקליטות בהליך לפי סעיף 60א […] והודיעה כי מתקיימת לחשודים זכות להשמיע דבריהם על בסיס האישומים שבכוונת הפרקליטות להאשים בהם. ויודגש כי למעשה עדיין לא נתגבשה ההחלטה להגיש כתבי אישום. […] לפיכך למעשה אין אנו נמצאים בשלב הסופי של התהליך החקירתי. מעבר לכך, יש ובשימוע שיתקיים יעלו שאלות מהותיות הנעוצות בחקירה, שאלות שיצריכו השלמת חקירה או בירור עובדתי נוסף. ממילא אתה אומר כי למעשה שלב החקירה טרם בא לכדי סיום”.

17. כך נקבע באחרונה גם בצ”א 72634-01-19 עמותת חוזה חדש נגד מדינת ישראל:

“הסרת צו איסור הפרסום עלולה לשבש את החקירה, ולהוביל להפעלת לחץ בלתי סביר על עד המדינה, בעיקר שהפרשיות הללו זוכות לתהודה ציבורית רחבה. עד המדינה אמור להעיד על אנשים שהיו מקורביו. על כן, קיים חשש כי ייעשו ניסיונות להשפיע עליו לשנות מגרסתו. צו איסור הפרסום מאפשר לרשות החוקרת לבצע מלאכת[ה] נאמנה, ללא ‘זיהום’ הראיות הנוגעות לתוכן עדות עד המדינה.”

18. בענייננו, קל וחומר כי חשש זה מתקיים, מקום בו תיק החקירה טרם הועבר לפרקליטות ומתקיימות פעולות חקירה נוספות ואף קיימת היתכנות כי פעולות השלמה כאלו ואחרות עוד תידרשנה.
19. חקירה פלילית מעצם טיבה איננה הליך פומבי. החקירה הפלילית מתנהלת בחשאי בחדרי החקירות ולא באולם בית המשפט (ראו: ב”ש 4553/08 מדינת ישראל נ’ אולמרט ואח’ תק-מח 2008 (2) 4553 החלטה מיום 9.5.08) ומכאן גם שלא באמצעי התקשורת. כל עוד לא יוגש כתב אישום כנגד המעורבים בפרשה, ממילא לא ניתן לחשוף את מלוא פרטי החקירה – לא בפני החשודים ולא בפני הציבור. הדיון הציבורי תמיד יהיה חסר ודבר זה מתבקש, בין היתר, משום שאמצעי התקשורת לא הופקדו על ניהולן של חקירות פליליות והם לא אמורים לבוא על מקומה של הרשות השופטת.
20. הייתי מפנה פה גם לעניין צ’רני – ניתן להעתיק זאת מסעיף 16 מהתגובה הקודמת (של אחרק) ולהפנות לפסק הדין (האזכור ומראה המקום מצויים בסעיף 10 לאותה התגובה).

סיכום

21. צו איסור הפרסום בפרשה זו נועד להגן על ביטחונו ופרטיותו של המשיב 2 ועל הליך החקירה.
22. אין באיסור הפרסום כדי לפגוע פגיעה לא מידתית ולא ניתנת לתיקון במבקשים וממילא לא הצביעו על כל שינוי נסיבות שמצדיק ביטול צו איסור הפרסום. הרציונל המצדיק המשך תחולתו של צו איסור פרסום בתוקפו עומד.
23. לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש לדחות את הבקשה להתרת פרסום שמו של המשיב

רפ”ק יניב שמול

ב”כ המשיבה

PDF