הבעלים של עיתון הארץ התראיין ואמר על מדינת ישראל שהיא מדינה של פושעי מלחמה שמבצעים נכבה בפלסטינים, קרא לחרמות על ישראל ולמעצרי בכירים בממשלה, בעיקר איתמר בן גביר וחברו הגמד בצלאל סמוטריץ, ואף הרהיב וטען בפאתוס שמחבלי הנוחבה הם לוחמי חופש…..
בתגובה התימני הכי חתיך בממשלה, השר שלמה קרעי, יפה הבלורית והתואר, החליט להפסיק להזמין עיתונים מהארץ, ולהפסיק לפרסם בהארץ מודעות רשמיות של ילקוט הפרסומים. בגץ 12770-01-25.
הבידור בעתירה הוא הניסיון של עו”ד זאב ליאונד למזער מחומרת דברו של עמוס שוקן, בסגנון “לא אמרתי להטיל חרם על כל ממשלת ישראל, אלא רק נגד אנשים ספציפיים”, או “זה שאמרתי שצה”ל עושה לעזתים נכבה זה לא חריג כי הימניים בממשלה מתגאים בזה”. פשוט סדרה של טיעונים מצחיקים ומגוחכים.
למה הוגש בג”צ כשזה בכלל סכסוך מסחרי חוזי רגיל?
אבל מה שמעניין אותנו זה למה זה מגיע לבית משפט עליון כבג”ץ? האופי של ההתקשרות עם הארץ הוא אופי מסחרי. תשלום על שירותים. זה שבעבר השתמשה הממשלה בשירותים של הארץ לא אומר שהארץ קיבל “חוזה לצמיתות”. הטענה היא בעצם “הפרת חוזה”, ואת זה יש להגיש כתביעה בעילה חוזית או נזיקית, ולכמת את הנזק ולשלם 2.5% אגרה, כמו כל אחד אחר.
מה שמפליא הוא שכאשר צצה פרשת ענת קם, וענת קם תבעה את עיתון הארץ לפיצויים (בטענה שהעיתון חשף אותה כמרגלת בפני המשטרה), זאב ליאונד נלחם בה בחירוף נפש, והיום הוא וענת קם הם צמד חמד.
הארץ מאשים את שלמה קרעי במסלול עוקף גלי בהרב מיארה
בפסקה 11 מאשים זאב ליאונד את קרעי ב…. חיקוק חוקים, שזה בדיוק תפקדו כשר ומחוקק. “ניסה שר התקשורת לקדם גם טיוטת תקנות שעת חירום (מניעת תעמולה תבוסתנית והמרדה), התשפ”ד -2023 “, שיסמיכו אותו, כשר התקשורת, להפסיק שידור של גופי תקשורת ,אשר לדעתו יפרסמו ידיעות שיש בהן כדי לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויבים, או “לשמש כבסיס לתעמולה או דוברות של האויבים, ואף להורות למשטרת ישראל לעצור אדם בשל “תעמולה תבוסתנית” כאמור,” לאחר התייעצות עם השר לבטחון לאומי”. כך ניסה שר התקשורת לייצר מסלול עוקף לדין הקיים ,ללא צורך בהוכחת “כוונה לגרום בהלה בציבור (המחויבת לפי סעיף 103 לחוק העונשין ,התשל “ז 1977 -), וללא קבלת אישור של פרקליטות המדינה לפתיחה בחקירה כזו ,בשל היותה מסווגת כעבירה בעלת רגישות מיוחדת”.
הבנתם את הטענה? עיתון הארץ טוען ששלמה קרעי לא יכול לקדם חוקים שמבטלים צורך של אישור היועמ”שית גלי בהרב מיארה לקביעה שגוף תקשורת משרדר תעמולה תבוסתנית שמשרתת את האויב….
הנה דוגמאות שעו”ד ליאונד מביא שהוא טוען שהם לא תעמולה תבוסתנית:
“בין הפרסומים ששר התקשורת ביקש להציג כ”יתעמולה תבוסתנית והמרדה”, היה מאמר דעה של עקיבא אלדר תחת הכותרת “איך חמאס ינצח “, שבו ביקש האחרון להתריע מפני חזרה על האסטרטגיה הכושלת ,לדעתו ,שהובילה הממשלה הנוכחית לחיזוק חמאס ומימונו ,על חשבון החלשת הרשות הפלסטינית .מדיניות שכזו ,לדעת המחבר ,עלולה להביא לניצחון חמאס.
הניסיון של שר התקשורת להציג מאמר כזה כמעשה פלילי של המרדה או תעמולה תבוסתנית, ממחיש היטב עד כמה מסוכן המהלך שטווה שר התקשורת ,הן בחרם על העותרת והן בניסיון לסתום פיות של כל מי שמעז לבקר את מדיניות הממשלה ותפיסת עולמם של חבריה.
כך גם ביחס לדוגמאות נוספות שהציג שר התקשורת ,ובכלל זה מאמר מערכת תחת הכותרת “יידע, התעלם ,אחראי ,אשר ייחס לראש הממשלה נתניהו אחריות לאסון ה -7 באוקטובר ,במיוחד לאור התראות מקדימות שקיבל מראש חטיבת המחקר באגף המודיעין על הגברת הסיכוי להסלמה נוכח המשבר הפנימי בישראל ,ובו צוין כי בתום המלחמה יצטרך לעמוד בפני ועדת חקירה ממלכתית ולנמק את מחדליו…. למותר להסביר כי סיווגו של מאמר כזה כ”המרדה” או “תעמולה תבוסתנית” המהווה עבירה פלילית ,מנוגד לערכי יסוד של משטר דמוקרטי.
עמוס שוקן טוען שאין פסול באזהרתו ש”זה לא דמוקרטי לבצע נכבה בפלסטינים”
ראו איזה להיט הטיעון הבא:
“בין ההנמקות שצוינו להטלת החרם במכתבו של מנכ”ל משרד הפנים, למשל, נזכרה אמירתו של שוקן בדבר חששו מ”נכבה שניה” בעקבות המלחמה בעזה. בהקשר זה יוזכר ששר החקלאות וחבר הקבינט המדיני – ביטחוני ,חייכ אבי דיכטר, הצהיר בריש גלי כי מתבצעת בשטחי הרצועה “נכבת עזה”, וכי השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, ח”כ מאי גולן ,קראה בפומבי לביצוע “נכבה” ברצועת עזה. היעלה על הדעת כי ממשלת ישראל ,שחלק מחבריה קוראים באופן מוצהר לביצוע “נכבה בעזה”, תיזום ותוביל חרם כלכלי כנגד עיתון שאחד מבעלי מניותיו העז להתריע מפני אותה “נכבה”!?
התשובה היא כן. זה יעלה על הדעת. דיכטר ומאי גולן קראו לבצע נכבה, כלומר להכות בעזתים שלא יעיזו לעשות עוד פעם 7 באוקטובר, ולעומת זאת עמוס שוקן אמר שאסור לעשות נכבה, כי זה לא “דמוקרטי” ולא נאור.. אז כן. יעלה על הדעת ועוד איך.
בסרטון נראה עמוס שוקן מביא ביד לזנזון.
לא ברור אם בסרטון נוכח גם העורך המיתולוגי אלוף בן מחמת איכות הרזולוציה.
להלן העתירה של הארץ נגד ממשלת ישראל
ראו החלטה של נועם סולברג להורות לממשלה להגיב
כנראה שנועם סולברג מצטער שהפסיקו לו את המינוי חינם להארץ, וכעת אם ירצה להנות מהתכנים הנוחבתיים ופמינאציים של הארץ הוא יצטרך לשלם כמו כולנו.
זה מקרה קלאסי שבו היה צריך למחוק את העתירה על הסף כי להארץ יש סעד חלופי בבית משפט אזרחי על פי חוק החוזים או פקודת המזיקין, וגם זה בספק שהרי נניח שכל השנים אתה רוכש בסופרסל, ופתאום בא לך לקנות בקרפור. האם סופרסל יכולה לתבוע אותך? ממש לא.
נועם סולברג העתירה של הארץ על חרם פרסומים תיקבע לתגובה 12770-01-25
