חונטה. יש לה כללים משל עצמה. בעיקרון לחונטה מותר הכל, כי החונטה בראשות המנהיג יצחק עמית מורמת מעם, שוכנת באולימפוס ויש לה אל אחד יחיד ומיוחד זאוס, הלא הוא יצחק עמית, ששמו האשכנזי הוא גולדפריינד. זה גולד או שזה חלודה? תיכף נראה.
הבוקר 13/1/2025 פרסום של נטעאל בנדל שכנגד יצחק עמית הוגש כתב אישום פלילי על סיכון בני אדם ע”י עירית תל אביב, שהתחזה תחת השם נעורים שלו גולדפריינד, שעשו לו ג’סטה כשהבינו מי האיש וסגרו לו את התיק, ושבסכסוך “פינוי בינוי” הגיש יפוי כוח מזויף לאחיו מנכ”ל בנק פאגי (תחת בנק הבינלאומי), חנוך דובי גולדפריינד.
במקום להתייצב בבית המשפט כמו כל אדם אחר, יצחק עמית שלח את האח שלו שאיננו עו”ד לייצג אותו, וגם על זה חל איסור משפטי של ייצוג ע”י מי שאינו עו”ד. אין ספק שיצחק עמית ידע על ההליך כי המזכירות ביצעה המצאה בדואר לכתובת על פי תעודת הזהות שבנט המשפט. מדוע הוא חושב שהוא פטור מהתייצבות? וזה לא ההליך היחיד. יש גם עתירה מנהלית נגד ממצאי שמאי, והוא הפסיד, והיה גם ערעור על זה (אצל קובי ורדי), ויש עתירה חדשה שהוא עותר….
כתב האישום הוגש בתיק פק”ח 16139-02-19 מדינת ישראל נ’ איציק כראדי מיחזור למען הסביבה בע”מ. האח דובי גולדפריינד הוא נאשם 6. יצחק עמית היה נאשם 27, אבל נמחק מרשימת הנאשמים. התובעת העירונית היא שלי וייל (שלי להט). נפתח 7/2/2019 ונסגר 21/1/2020. השופטת אילת הרנוף היא זו שסידרה ליצחק עמית צא”פ על עצם היותו נאשם.
שימו לב שיפוי הכוח של יצחק עמית לאחיו דובי גולדפריינד הוא מזויף, כי זו לא החתימה של יצחק עמית, היא מסומנת \ב\ – כלומר נחתמה ע”י אחר (האח), ובכל זאת עו”ד צחי דרור אימת חתימת \ב\.
יד נעלמה מוחקת קיומו של נאשם מכתב אישום בנט
הנה פה, השופטת אילת הרנוף סידרה ליצחק עמית צא”פ על עצם השתתפותו בהליך כנאשם. השופטת אילת הרנוף מונתה בינואר 2019 וכבר בפברואר 2019 קיבלה את התיק. ראו דילוג מנאשם 26 לנאשם 28. ואיפה 27? יושב באולימפוס, רח’ שקו-לי 1, בשכונת חונטה הייטס.
זה מראה שיד נעלמה בהנהלת בתי המשפט (כלומר ברק לייזר) נתנה הוראה פיסית למחוק שם של נאשם מהמערכת כאילו לא העמידו אותו לדין. זו עבירה כפולה של שיבוש הליכי משפט וסילוף הליך משפטי.
שימו לב שבפרוטוקול שהתקיים אצל השופטת אילת הרנוף בתאריך 26/5/2019 מופיע שמו המלא של יצחק עמית, כנאשם 27 עם ת”ז 055489611.
בפרוטוקול כתוב שהאח דובי גולדפריינד מייצג את יצחק עמית באמצעות יפוי כוח. זה לכשעצמו חמור מאוד. נראה כמו עבירה של התחזות לעו”ד, כי דובי איננו עו”ד. כמובן שחלה על יצחק עמית חובת התייצבות. הוא פשוט חשב שלא בא לו להתייצב.
פרוטוקול דיון בכתב אישום מבנים מסוכנים נגד יצחק עמית בשמו המלא 26-5-2019
שלי להט אמרה בדיון זה: “לעניין נאשם 27 – נודע לי כרגע שמדובר בשופט בית המשפט העליון, שאחיו נמצא פה והציג ייפוי כח כללי”. עמ’ 5 ש/15.
יצחק עמית טוען “זה עבירת קנס זניחה”
יצחק עמית טוען בדיעבד שזו בסך הכל עבירת קנס כמו דו”ח חניה ולכן זה לא מקים עילת ניגוד עניינים. אבל ממש לא. זו העמדה לדין על סיכון חיי בני אדם וזה הליך פלילי לכל דבר. העיריה טוענת שהוא ושותפיו לנכסים לא מסירים סיכון בטיחותי למבנה שעלול להתמוטט בני אדם ולהוציא צו לחייב אותם לשלם מכספם לבצע את העבודות.
בפרוטוקול מתלוננים מי שהתייצבו שהעיריה הגישה את ההליך כדי להפחיד את הבעלים שלא חתמו על הסכם פינוי בינוי שאם לא יחתמו, אז יצטרכו להתמודד עם הוצאות כבירות של תיקון מבנה שבמילא עומד להריסה, כלומר הוצאה מיותרת לחלוטין.
אגב הכוח הזה של העיריות להגיש כתבי אישום על חוקי עזר, ולתקתק תיקים ב 10 דקות דיון שבהם סוחטים מאנשים עשרות אלפי שקלים על שטויות, זה עוד דבר שצריך לטפל בו במסגרת הרפורמה. בתיקים כאלו, עניינים מקומיים, יושבת שופטת שהיא מסחטת כסף מאזרחים לטובת העיריה על כל מיני שטויות.
כל שופטת בתיקים של בימ”ש לעניינים מקומיים מייצרת לעיריה מאות אלפי שקלים ביום. כל נאשם חוטף קנס של 10,000 ש”ח-20,000 ש”ח תוך 10 דקות של דיון, ויש לשופטת עשרות נאשמים כל יום. למשל על סגירת מרפסת, או הפעלת עסק שהעיריה עצמה עיכבה את הליכי האישור. זה לא ממש בית משפט אלא בית חרושת לגביית קנסות.
התיק נקבע להוכחות בתאריך 1/12/2019. דובי גודלפריינד הגיע בלי עו”ד להקראה.
בהקראה התברר לתובעת העירונית שלי להט שיצחק עמית הוא שופט, ויועמ”ש עירית ת”א קבע שנדרש אישור יועמ”ש להעמדתו לדין. כדי לא לעכב את הדיון ולסרבל אותו, העיריה ויתרה על העמדתו לדין של יצחק עמית, בלי לפנות אפילו ליועמ”ש.
שימו לב שיפוי הכוח שנטעאל בנדל הציג בכתבה שלו הוא מתאריך 3/1/2023. כלומר 4 שנים אחרי בדיון אצל השופטת אילת הר נוף. כאמור, יצחק עמית בכלל לא חתם על היפוי שהוצג. אחיו אחתם בשמו ושירבט \ב\ כלומר \בשם\, ועו”ד צחי דרור אימת את חתימת אחיו, אבל לא את חתימת יצחק עמית שבכלל לא קיימת על המסמך.
הכתבה המטלטלת של נטעאל בנדל בידיעות אחרונות של נוני
מפליא שבידיעות אחרונות הירשו לנטעאל בנדל לפרסם כתבה שכזו על יצחק עמית. לא נתפלא אם ממש בקרוב מישהו בידיעות יקבל טלפון להעיף את נטעאל בנדל על טיל אל על.
נטעאל בנדל מפרסם שליצחק עמית (גולדפריינד) יש הליכים פתוחים בתל אביב, כולל תיק פלילי שפתחה נגדו עירית תל אביב על גרימת סכנה בטיחותית לקריסת מבנה בפלורנטין על דייריו, וכדי להסתיר את קיום ההליכים התחזה בשם יצחק גודלפריינד.
איזה בידור. התגובה של יצחק עמית היא “לא ידעתי על שום דבר”….. “אחי חתם בשמי”… אבל זה בדיוק מה שמתעסקים בו בתיקי ביבי עם הסיקורים בוואלה, האם ביבי ידע, היה מעורב, עצם עיניים, או שאינו קשור……
לשופט יצחק עמית יש 2 חנויות בשותפות עם אחיו חנוך דובי גודלפריינד ברח’ אילת 18 ו 20, תל אביב. המבנים מתוכננים לפינוי בינוי באמצעות אקרו נדל”ן, פרויקט פינוי בינוי אילת 16-22 / אליפלט 23, תא/4236 אילת – אליפלט. בינתיים הבטון מתפורר והתובעת העירונית בתל אביב, שלי להט הגישה כתב אישום נגד הבעלים והדיירים על הזנחת המבנה וסיכון דיירים בגלל שהליקויים הבטיחותיים לא תוקנו. הסכנה היא שהמבנה (התקרות) יקרוס על יושביו ויגרום למוות.
כשהתברר שיצחק עמית מעורב בתיק, עו”ד שלי להט ב”כ עיריית ת”א מחקה אותו מכתב האישום, והנהלת בתי המשפט מחקה את שמו של השופט מההליך בנט המשפט, אבל בגלל הפינוי בינוי הוגשו שלל של תביעות אזרחיות, שבכולם התחזה יצחק עמית בשם האשכנזי שלו גולדפריינד.
יצחק עמית טוען שהוא לא חתם על כלום, ושאחיו חתם במקומו באמצעות יפוי כוח, והוא “לא ידע”.
בתמונה: העו”ד שאימת את החתימה המזויפת של יצחק עמית…. צחי דרור. טל. 0503-087425.
יצחק עמית גם הגיש עתירה מנהלית נגד הפינוי בינוי (שהעיריה לא מגדילה את נפח הפיצוי לבעלים), וזה נדון בפני השופט קובי ורדי, ויצחק עמית השתתף בדיונים לקידומו של השופט קובי ורדי באמצעות אחיו דובי שקיבל יפוי כוח.
ביום 22/8/2018 אושרה תב”ע לאיחוד וחלוקה של 4 חלקות, למגרש אחד שמספרו 601. התב”ע כללה טבלת איזון והקצאה, הקובעת את אופן הקצאת הזכויות בין 4 החלקות.
יצחק עמית ואחיו לא היה שבעי רצון ממה שהוקצה להם, והגישו עתירה מנהלית בטענה שנפלו פגמים בהקצאת הזכויות, וששמאי התוכנית, רפאל (קוני) קונפורטי, התרשל, ולא ביצע חישובים נכונים. השופט קובי ורדי קיבל את העתירה ודרש שהשמאי “יקבץ נתונים נוספים ויבצע חישוב מחדש”.
טלי גוטליב מסבירה בשפתה הרהוטה מדוע יצחק עמית (רומם) לא יכול לכהן כשופט בישראל
להלן כתבה של נטעאל בנדל פורסם 13/1/2025
השופט עמית היה צד בהליכים משפטיים תחת שם אחר – ובלי לדווח
המועמד לנשיאות העליון יצחק עמית היה בשנים האחרונות צד בהליכים משפטיים סביב נכס שלו בתל-אביב • אלא שהוא מופיע בהם בשם נעוריו, “גולדפריינד”, והנהלת בתי המשפט לא עודכנה בהם כנדרש • כשופט עליון הוא דן לאורך התקופה בתיקים הקשורים בעורכי הדין שייצגו אותו, בעירייה שהאשימה אותו ובקידום שופט שדן בפרויקט פינוי-בינוי אפשרי של הנכס • הרשות השופטת בתגובה: השופט עמית נתן ייפוי כוח לאחיו שחתם בשמו ולא ידע על קיומם של ההליכים. כעת נבחן כיצד לנהוג בהם
פרשת ניגוד עניינים לכאורה של המועמד לנשיאות העליון: ל”ידיעות אחרונות” נודע כי בשנים האחרונות השופט יצחק עמית היה צד בכמה הליכים משפטיים אזרחיים הנוגעים לדירה שבבעלותו ובבעלות אחיו בדרום תל-אביב, וזאת תוך שימוש בשמו הקודם, יצחק גולדפריינד, מבלי לדווח על כך ומבלי שעורכי הדין יודעים שהם מייצגים שופט עליון. באחד מההליכים אף הוגש נגדו כתב אישום. כמו כן, שופט שדן באחד ההליכים הללו (קובי ורדי) עלה בוועדה לבחירת שופטים כ”מועמד השופטים” – בזמן שעמית חבר בה.
במקביל, השופט עמית דן בתיקים של משרד עורכי הדין שייצג אותו ואת אחיו ובתיק שבו מעורבת עיריית תל-אביב – שמולה ניהל הליכים הנוגעים לנכס שבבעלותו.
השופט עמית ואחיו חנוך דב גולדפריינד מחזיקים יחד בנכס בבניין ברחוב אילת 18, הנמצא בגבול שבין שכונת פלורנטין ליפו. (הערה: 2 חנויות, השניה צמודה באילת 20, ת”א).
מדובר במבנה ישן, אך בעל פוטנציאל כלכלי בשל האפשרות שייצא לפרויקט פינוי-בינוי. ב-2018 פנתה העירייה אל בעלי הדירות בבניין, בהם השופט עמית, בדואר רשום שהתקבל, ועידכנה אותם על פגעי בטיחות בבניין ועל חובתם לטפל בהם.
מאחר שפגעי הבטיחות לא טופלו, ב-2019 הגישה העירייה לבית המשפט לעניינים מקומיים בעיר כתב אישום נגד בעלי הדירות – ובהם באופן חסר תקדים גם שופט עליון. אלא שבאופן מפתיע במאי אותה השנה הודיעה העירייה לבית המשפט כי היא חוזרת בה מהאישום רק כלפי השופט יצחק עמית, בעוד הוא יוסיף להתנהל נגד אחיו ונגד יתר הדיירים. בהמשך תוקנו פגעי הבטיחות והעירייה חזרה בה מכתב האישום בעקבות בקשת האח, “לפנים משורת הדין”.
לדברי השופט עמית הוא ידע כי העירייה הגישה נגדו כתב אישום ובכל זאת ישב בשני תיקים שהיא צד להם בבית המשפט העליון.
בשל חזרתה הפתאומית של העירייה מכתב האישום נגדו, שמו נמחק מרשימת הנאשמים במערכת “נט המשפט” (שמנגישה ברשת את המידע, התיקים וההליכים – נ”ב).
ההתייחסות בעתירת העירייה לזהות הנאשם
בסך הכל עמית היה צד – כנתבע וכתובע – בשלושה הליכים משפטיים אזרחיים והליך אחד פלילי שנוגעים להסכם פינוי-בינוי של הבניין ברחוב אילת. אלא שבעוד שבכתב האישום שהגישה נגדו העירייה הוא מופיע בשמו הרשמי “יצחק עמית”, הרי שבשלושת ההליכים האזרחיים שבאו אחריו, כולל בעתירה שהוא עצמו הגיש, הוא מופיע בשם משפחתו הקודם – יצחק גולדפריינד. כך נמנע במשך השנים פרסום ההליכים שניהל.
קטע מפרוטוקול כתב אישום נגד יצחק עמית ע”י עיריית תל אביב על סכנת התמוטטות מבנה
ייפויי הכוח שהוגשו בהליכים נשאו את השם יצחק גולדפריינד אך נחתמו על ידי אחיו, חנוך. העניין נוהל על ידי אחיו עד שלהוציא אחד מבין עורכי הדין שייצגו אותו, השאר לא ידעו שהם מייצגים שופט עליון ונודע להם על כך רק בשיחה עם “ידיעות אחרונות”.
למרות שלדברי השופט עמית הוא חתם לאחיו לייפוי כוח בו כתוב “יצחק עמית”, הרי שבכל התיקים האזרחיים הוא מופיע כ”גולדפריינד” ואף אחיו שחותם בשמו לא חותם בשם “עמית” אלא כ”גולדפריינד”.
ההודעה על חזרה מאישום כנגד יצחק עמית
השופט, הקידום והערעור
העובדה ששמו של עמית לא נודע כצד בהליכים לכאורה נוגעת לעניין נוסף: לפי חוק בתי המשפט, נשיא העליון קובע היכן יתנהל הליך ששופט הוא צד לו. לפי הפרקטיקה הנהוגה זה שנים, שופט שמהווה צד בהליך אזרחי צריך לדווח לנשיא העליון, או לנשיא בית המשפט שבו הוא מכהן על מנת שזה ידווח לנשיא העליון. לאורך השנים, ישנן לא מעט החלטות שיפוטיות של נשיאי עליון בגין דיווחי שופטים על הליכים מסוג זה, ולפי החוק כך היה גם על השופט עמית לעשות.
לפי בדיקה מול הנהלת בתי המשפט, השופט עמית לא דיווח על אף אחד מההליכים האישיים שלו מ-2019 עד היום. כמו כן, הוא גם לא הוסיף את עורכי הדין שמייצגים אותו בהליכים לרשימת המניעויות שלו, שמטרתה למנוע ניגוד עניינים.
היעדר הדיווח הוביל לכאורה לשרשרת ניגודי עניינים. בעתירה שהגיש השופט עמית למחוזי בתל-אביב, ועסקה בקידום פרויקט פינוי-בינוי לבניין ברחוב אילת, דן השופט קובי ורדי. במקביל דן עמית בערעור שהוגש לעליון על פסק דין של ורדי בתיק אחר – ודחה את הערעור. יצוין כי קבלת ערעורים או דחייתם נספרות לשופטים, והן מהוות שיקול כאשר הם מועמדים לקידום.
ב-28 בפברואר 2024 פירסמה הוועדה לבחירת שופטים – שבה עמית היה חבר – כי השופט ורדי מועמד למינוי קבע במחוזי. לפי מקורות בוועדה, ורדי נכנס לרשימה כ”מועמד השופטים” לאחר דיון פנימי שהתקיים בין שופטי העליון בוועדה. זאת, כאמור, אף שהשופט ורדי דן בעתירה בנוגע לנכס שבבעלות עמית.
ייפוי כוח עם חתימות האחים גולדפריינד
אין באמור טענה כלפי השופט ורדי שכפי הנראה לא היה מודע לכך שהוא דן בהליך שבו אחד הצדדים הוא השופט עמית, אך החובה על שופטים לדווח על הליכים אזרחיים (במקרה הזה השופט עמית) נועדה למנוע ניגודי עניינים מסוג זה.
מי ייצג את השופט עמית?
באחד ההליכים שניהל השופט עמית תחת השם גולדפריינד הוא יוצג על ידי משרד “רייסמן-גור” של עורכי הדין אמיר רייסמן ומורן גור.
במסמכים שהגיש המשרד מופיע עו”ד מורן גור כאחד המייצגים של יצחק עמית, וכך גם במערכת נט המשפט. בפועל המייצג היה עו”ד מאיר דויטש. לדבריו, אף ששמו של עו”ד גור מופיע כמייצג של עמית, הרי שלא היה לו כל קשר להליך. עו”ד גור מסר כי משרדו ייצג את השופט, אך לא הוא באופן אישי.
אף שמשרד רייסמן-גור ייצג את יצחק עמית גולדפריינד, הוא עצמו דן בשלושה הליכים שונים שניהל עו”ד גור בבית המשפט עליון.
חוק בתי המשפט אוסר על שופט לדון בתיק שבו הוא מצוי בניגוד עניינים. לצורך העניין, מתקיים ניגוד עניינים גם כשבפני השופט מופיע עורך דין שמייצג בן משפחה שלו. נדגיש כי גם כאן אין באמור לעיל טענה כלפי עורכי הדין – אלא כלפי השופט עמית, שמחובתו לדווח ולציין אותם ברשימת המניעויות שלו. יותר מכך, עמית היה נדרש לפסול עצמו מדיון באותם הליכים בהם היו מעורבים עורכי דינו.
על פניו, אין בדברים המוצגים כאן טענה כי השופט עמית ניסה להיטיב עם השופט או משרד עורכי הדין, אך לא ברור מדוע לא הצהיר על מעורבותו באותם הליכים כמתחייב, ובאופן שהעמיד אותו בניגוד עניינים.
ברקע המתווה המסתמן להרכב הוועדה לבחירת שופטים, אמור עמית להיבחר השבוע לנשיא בית המשפט העליון, וזאת חרף המחאה והיעדר התמיכה של שר המשפטים יריב לוין והממשלה בכלל.
מעיריית תל-אביב נמסר בתגובה: “כתב האישום הוגש ב-7 בפברואר 2019 נגד בעלי נכסים בבניין ברחוב אילת 18 בגין אי-מילוי דרישה לביצוע עבודות להסרת המסוכנות בבניין. לאחר שהעבודות בוצעו, כתב האישום בוטל בהחלטת בית המשפט ב-21 בינואר 2020″.
תגובת הרשות השופטת:
“השופט עמית התוודע לעצם קיומם של ההליכים שצוינו רק בעקבות הגשת השאילתה (למעט עבירת הקנס כמפורט). ממילא, השופט עמית לא ידע על קיומו של קשר כלשהו בין הליכים אלו לשופטים או עורכי דין שהוזכרו בשאילתה.
“השופט עמית ואחיו קיבלו מהוריהם במתנה שתי חנויות ברחוב אילת ביפו, אחת מהן ברחוב אילת 20-18. המתנה נרשמה בשנת 1977 על שם דב ויצחק גולדפריינד, כשמם באותה עת. בשנת 2016 נתן השופט עמית ייפוי כוח כללי-נוטריוני לאחיו לעסוק באופן בלעדי בנכסים הנ”ל דווקא על מנת שלא להיות מעורב בכל הקשור בהם. מאז, אחיו מטפל בשני הנכסים הנ”ל באופן בלעדי. מכוח ייפוי הכוח שנתן השופט עמית לאחיו, חתם אחיו על ייפוי כוח כללי ליזם שמקדם תכנית פינוי-בינוי ברחוב אילת 20-18.
“לגבי ההליך הראשון – לשופט עמית לא הייתה ידיעה על קיומו של ההליך. מדובר בתביעה לפירוק שיתוף בנכס שהוגשה על ידי היזם ומספר בעלי זכויות בנכס כנגד עשרות בעלי זכויות אחרים, ביניהם השופט עמית ואחיו. במסגרת ההליך לא הוגש כתב הגנה מטעמו של השופט או מטעמו של אחיו ואף לא הוגשה התנגדות לתביעה, מהטעם שאחיו של השופט עמית חתם על הסכם שיתוף והסכם קומבינציה באופן שייתר את התביעה כנגדם. ואכן, ההחלטה (צו פירוק השיתוף) שניתנה ביום 8.8.2023, ניתנה רק כנגד המתנגדים ולא כנגד השופט עמית ואחיו, כפי שעולה מפירוט באי כוח התובעים והנתבעים ברישא של צו פירוק השיתוף, וכפי שעולה גם מסעיף 11 להחלטה.
“לגבי ההליך השני – מדובר בבקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטת בית משפט השלום שניתנה במסגרת ההליך הראשון. בהליך זה מופיעים השופט עמית ואחיו, לצד רבים אחרים, כמשיבים פורמליים בלבד, לאור העובדה שצו פירוק השיתוף לא ניתן כנגדם. ממילא, לשופט עמית לא היתה כל ידיעה על קיומו של ההליך וממילא לא הוגש כל מסמך בשמו או מטעמו במסגרת ההליך.
“בהליך השלישי – מדובר בעתירה מינהלית שהגיש היזם ביחד עם בעלי הזכויות בנכס (49 תובעים במספר).
כאמור לעיל, אחיו של השופט עמית (חנוך דובי גולדפריינד) חתם מכוח ייפוי הכוח שניתן לו על ידי השופט עמית, על ייפוי כוח כללי ליזם, אשר מכוחו היזם נקט בהליך העתירה המינהלית, מבלי לעדכן את אחיו של השופט עמית על אודות ההליך, וממילא ללא ידיעתו של השופט עמית עצמו.
“לעניין “ההסתרה” כביכול – הסיבה שבגינה השופט עמית מופיע בהליכים תחת שם משפחתו הקודם (גולדפריינד), היא כי ככל הנראה שנתוני בעלי הזכויות לצורך הגשת כתבי בי-דין נלקחו מנסח הטאבו, שם מופיע השופט עמית בשם משפחה זה. בייפוי הכוח הכללי-הנוטריוני שניתן על ידי השופט לאחיו, נכתב במפורש יצחק עמית (ולא יצחק גולדפריינד), כך שהטענה שהשופט עמית “הסתיר” את זהותו מופרכת, חסרת כל פשר ואין בה ולא כלום. באשר לחתימה – אחיו של השופט עמית חתם כדין בשמו של השופט (ב/) מכוח ייפוי כוח שניתן לו.
“לאור האמור לעיל, ברי כי לשופט עמית לא הייתה כל ידיעה באשר לשופטים שאליהם נותבו הליכים שעל קיומם לא ידע כלל. השופט עמית (וגם אחיו) אינו מכיר את עו”ד גור, לא נפגש עמו מעולם, לא שוחח עמו מעולם. ממילא, כאשר הנ”ל הופיע בפניו, לא היה לשופט עמית כל מקום לסבור שקמה מניעות כלשהי מלדון בתיקים שבהם עו”ד גור ייצג.
“כעת, משנודע לשופט עמית לראשונה על קיומם של ההליכים הנ”ל, ייבחן הצורך בקביעת מקום השיפוט בהליך לפי סעיף 24 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984.
“באשר להליך הפלילי – המדובר בכתב אישום שהוגש בפברואר 2019 לבית המשפט לעניינים מקומיים בגין עבירת קנס לפי חוק העזר לתל-אביב-יפו (מבנים מסוכנים), התשס”ב-2001. ההליך ננקט נגד 36 בעלי זכויות בנכס, בכללם השופט עמית ואחיו.
גם בהליך זה יוצג השופט עמית על ידי אחיו בהתאם לייפוי הכוח שנמסר לו. כבר בחודש מאי 2019 המאשימה הודיעה משיקוליה כי היא חוזרת בה מן האישום כנגד השופט עמית, ובהמשך אף חזרה בה מכתב האישום כנגד נאשמים נוספים. בינואר 2020 בוטל כתב האישום בכללותו”.
https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra14221230?utm
שופטת זוטרה אילת הרנוף עשתה פרוטקציה ליצחק עמית
שימו לב, כתב האישום הוגש לשופטת אילת הרנוף, לשעבר גרנות. לפני שמונתה עבדה במשרד אולשנסקי גרנות. יוסף גרנות הוא כנראה האבא שלה.
במשרד זה עבדה עם גבי טימיאנקר ונרי גרוסברג. בימים אלה תובע המשרד אולשנסקי גרנות 3,000,000 ש”ח שכר טרחה על עבודות שעשו על מגרשים בשדה דב (שלושה מגרשים ליד שדה דב שהועברו לפני 50 שנה לשטחים ציבוריים ללא תמורה לעיריית תל אביב). הנתבעים הם משפחת השר לשעבר אמנון רובינשטיין, ז”ל. התביעה הסתיימה בפרשה של 2,700,000 ש”ח, ת”א 28890-02-24, אולשנסקי-גרנות ואח’ נ’ הירקון.
למשל בתיק יצחק עמית מתחזה תחת השם גולדפריינד בתיק 22505-10-23 משעל ואח’ נ’ פ.ט.ל. בלגיה ישראל. ערעור הקבוע ל 27/1/2025.
הערעור הוא על תיק פירוק שיתוף שהתנהל אצל שופט הזבל דוד יצחק שאותו קידם אפי נוה כי הוא שירת את אפי כבולדוג פרטי במימון הלשכה. ת”א 40637-04-19. פ.ט.ל בלגיה ישראל נדל”ן והשקעות בע”מ ואח’ נ’ בנק דיסקונט לישראל בעמ. בתיק זה יצחק עמית הוא נתבע 9 והוא מיוצג ע”י מורן גור.
התביעה היא לפירוק שיתוף על דרך מכירה של 4 חלקות ששתיים רשומות כבתים משותפים, והתובעים רוצים לחלק את התמורה לפי טבלת איזונים שהכין השמאי רפאל קונפורטי. יצחק עמית ואחיו הגישו עתירה נגד הטבלה של רפאל קונפורטי ויבקשו לעכב את הדיון בתביעה לפירוק השיתוף עד שהשופט קובי ורדי יכריע.
זה הטינופת: השופט דוד יצחק שיושב בהרצליה
ראו פה בקשה שהגיש יצחק עמית להארכת מועד…..
ויש גם עתירה חדשה, 54578-10-24, פ.ט.ל בלגיה ישראל נדל”ן והשקעות בע”מ ואח’ נ’ מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, במחוזי ת”א, נפתח 24/11/2024. תאריך דיון 3/3/2025. האח חנוך דובי גולדפרינד הוא עותר 13 והשופט יצחק עמית עותר 14. מי שמייצגת את שניהם היא עו”ד רונית שבירו אליאס.
המשיבה היא מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות המיוצגת ע”י מירב קניג ולרשטיין.
הנה העו”ד שמייצגת את יחצק עמית…. רונית שבירו אליאס
להלן תכנית המתאר לנכס שעליה עתר יצחק עמית לשופט קובי ורדי.
תכנית המתאר לנכס של השופט יצחק עמית ברח אילת 18 תל אביב
ניגוד עניינים למען עירית תל אביב
מספרי ההליכים הם כדלקמן:
עע”מ 3139/15 – עמית כותב פסק-דין בהליך בתאריך 4.3.2019, ודוחה ערעור נגד מספר גורמים, בהם עיריית תל-אביב. עמית אפילו מתייחס באופן פרטני לאחת מטענותיה של עיריית תל-אביב במסגרת ההליך.
עא 8663/17 – עמית כותב פסק דין בתאריך 25.3.2019, שנותן תוקף להסדר פשרה בערעור נגד עיריית תל-אביב.
עא 3868/18 – עמית משתתף בכתיבת פסק דין ביום 12.5.2019, שמקבל באופן חלקי ערעור של עיריית תל-אביב והוועדה המקומית לתו”ב שלה.
עעמ 9047/17 – עמית כותב פסק דין ביום 23.5.2019, כשבוע לפני ביטול כתב האישום נגדו. עמית *בדעת מיעוט* דוחה את ערעורה של עיריית תל-אביב על פסק דין שקיבל עתירה נגד העירייה על הפקעת מקרקעין. השופטים מזוז וקרא בדעת רוב קיבלו את הערעור.
אלה ההחלטות המשמעותיות שיצחק עמית קיבל ופרסם במהלך התקופה שבה עמד נגדו כתב אישום מטעם עיריית תל-אביב, כשהוא מודה בתגובתו לתחקיר שהוא היה מודע לקיומו. כל ההחלטות ופסקי הדין הללו ניתנו בניגוד עניינים חמור, ועמית נמנע מלדווח על כך.
אבל ראו גם את פסק הדין בהליך 2748/15. יצחק עמית כתב פסק דין שמקבל ערעור של עיריית תל-אביב על פסק דין בייצוגית שחייב אותה במיליוני ש”ח. פסק הדין מתפרסם ביום 1.9.2019, כ-3 חודשים לאחר ביטול כתב האישום נגדו. 10. לכאורה, מדובר במועד שבו כבר לא מתקיים ניגוד עניינים.
אבל… ההליך 2748/15 החל בשנת 2015. הרכב השופטים בו השתנה עם השנים. בסוף 2017 הוא עובר להרכב פוגלמן, שוהם וקרא. אלא ששהם פרש לגמלאות ביום 3.8.2018. 12.
ואז קרה משהו מעניין מאד. זוכרים את התאריך 7.2.2019? זה התאריך שבו הוגש נגד עמית כתב האישום מטעם עיריית תל-אביב. באותו תאריך בדיוק, עמית נכנס לתיק 2748/15 במקום שוהם.
כלומר לפנינו כתב אישום שהוגש נגד יצחק עמית בתאריך 7.2.2019. באותו יום, ולאחר חצי שנה מאז שאורי שהם פרש, עמית נכנס לתיק שבו עיריית תל-אביב מנסה לבטל פסק דין שחייב אותה במיליונים. יצחק עמית דן בתיקים שעיריית תל-אביב צד להם במשך כ-4 חודשים, ואף כתב בדעת מיעוט פסק דין נגדה, בלי לדווח על כך.
כתב האישום מבוטל על ידי עיריית תל-אביב ביום 29.5.2019. ביום 1.9.2019, עמית (שנכנס לתיק רק לפני כ 7 חודשים) כתב פסק דין שמכריע לטובת העירייה וחסך לה מיליוני ש”ח.
