לפנינו בקשה לאימוץ ילד שנולד בישראל, אור סליקה, כאשר מבקש האימוץ הוא ישראלי, דניאל אברג'ל, גרוש עם 4 ילדים, שנסע לטייל במרוקו והתאהב במרוקאית מוסלמית שהיתה כבר בהיריון מגבר אחר.  דניאל הביא את המוסלמית, חנאן סליקה, כשהיא הריונית, לישראל, והיא השריצה את הילד אור סליקה בבית חולים ברזילי.

למעשה הקטין נחטף לישראל בהיותו עובר ברחם של חנאן סליקה ממרוקו.

הזוג דניאל וחנאן שכרו את עו"ד יעל כץ מסטבאום כדי להגיש בקשת אימוץ של דניאל על הילד המרוקאי תוך שהם מסתירים את העובדה שדניאל אברג'ל הוא לא האבא הביולוגי.

מעמדת המדינה שהוגשה ע"י תם יסינובסקי לביא עולה שחנאן שינתה גרסאות, וכנראה עבדה על הבן זוג שלה דניאל, שחשב שהעובר שלו, ולכן הביא אותה לארץ ללדת, ורק בישראל עשה בדיקת DNA פירטית וגילה שיפייפית מרקש רימתה אותו וגרמה לו להביא לישראל עובר מזרע של זין מוסלמי מרוקאי אסלי.

אלא שדניאל החליט לזרום עם המציאות המרה, להתחזות לאבא ביולוגי, ולבקש אימוץ, וחנאן המרוקאית סיפרה סיפור הזוי שהיא הופרתה מזרע מוסלמי של גבר זר אנונימי, בגלל שאבא שלה כפה עליה להזדיין עם מישהו שהיא לא יודעת מי הוא…..

 

 

הקומבינה של הפרקליטות לחטיפת ילדים מאבות ביולדים לאימוץ באמצעות "צו אפוטרפסות בלעדית"

 

סיפור מוזר לא?  ממש טלנובלה מוסלמית……  עמדת היועמ"ש היתה שאין להרשות אימוץ רק כדי לזרז את הליכי ההתאזרחות של האמא חנאן, ושהקטין לא פנוי לאימוץ, כל עוד לא איתרו את האבא הביולוגי שלו במרוקו.

שימו לב שהפרקליטה כתבה שקודם האמא צריכה להתאזרח, ורק אז יסכימו לבחון את צו האימוץ, בכפוף לחתימה של האבא הביולוגי על הסכמה שהבן שלו יאומץ בישראל, או צו אפוטרופסות בלעדית ממרוקו.

וזו הבעיה.  צו אפוטרופסות בלעדית לפי הפסיקה בישראל אינו מבטל את האבהות.  בכל מדינה אחרת צו אפוטרופסות בלעדית מבטל את האבהות, וגם פוטר את האבא ממזונות.  רק בישראל המציאו קומבינה שאפשר להוציא צו אפוטרופסות בלעדית, ועדיין לחייב את האבא במזונות.

לכן הקומבינה של צו אפוטרופסות בלעדית מחו"ל, היא כר מועד לקומבינות ונוכלויות, כי מה שמוכר בחו"ל כאפוטרופסות בלעדית, זה לא דומה למה שמוכר בישראל כאפוטרופסות בלעדית.

לפיכך התנאי של תם יסינובסקי לביא לחידוש בקשת האימוץ, אחרי האיזרוח של האישה המרוקאית, להביא צו אפוטרופסות בלעדית, איננו מספק.  המדינה היתה צריכה לדרוש שהאבא הביולוגי יהיה חלק מהליך האימוץ, שהשם שלו יופיע בכותרת המסמך כצד לכל דבר ועניין, ואם צריך לספק לו עו"ד מטעם המדינה, שייצג את עמדת האב.

מבקש האימוץ, דניאל אברג'ל חטף עובר ממרוקו, בין אם ידע או לא ידע שהזרע לא שלו.  זו חטיפה. לכן בקשה לאימוץ בישראל, בלי שהאבא המרוקאי נוכח בבית המשפט היא קומבינה להלבנת חטיפות ילדים.

 

בתמונה:   עו"ד יעל כץ מסטבאום שמסדרת קומבינות לחטיפת עוברים מוסלמים מחו"ל.

 

להלן עמדת המדינה בבקשת האימוץ של דניאל אברג'ל על הילד המוסלמי אור סליקה (עיקרי טיעון)

 

בבית משפט המחוזי באר שבע בפני כבוד השופטים ואגו, פרסקי ולוין

אמ"ץ 61624-02-18 קבוע ליום 14.03.2018

 

                                                חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981

בעניין הקטין:                            אור סליקה, נתין מרוקו, רישיון לישיבת ארעי (כללי) א/5

 342426228, יליד 06.03.2011

המערערים:	1.	דניאל אברג'ל, אזרח, ת"ז 068793553, יליד 1948
	2.	חנן סליקה, נתינת מרוקו, רישיון לישיבת ארעי (כללי א/5 ממס' 336236336, ילידת 1978
		ע"י ב"כ עו"ד יעל כץ-מסטבאום
		בית התעשיינים, קומה 12 , מרח' המרד 29, ת.ד. 50367, ת"א
		טל': 035105010, פקס: 037608965 נייד: 0543030889 [email protected]

 

–  נ  ג  ד  –

המשיב:		היועץ המשפטי לממשלה
		ע"י פרקליטות מחוז דרום – אזרחי
		קרן היסוד 4 84158
		ת"ד 10309
		טל': 073-3801222, פקס: 02-6467058

 

 

עיקרי טיעון מטעם המשיב

המשיב מתכבד להגיש עיקרי טיעון מטעמו.

חתימה

 

פמ"ד 10/00000466/18

247778/2018

 

• עמדת המשיב בתמצית

1. מדובר בערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה באשדוד, במסגרת תיק אימוץ 9998-06-17, מיום 31.01.2018, בו נמחקה על הסף בקשת המערערים למתן צו אימוץ.
2. המערער הינו אזרח ישראלי, יהודי, יליד 1948 ולו 4 ילדים נוספים מאשתו הראשונה, ממנה התגרש בשנת 2003. המערערת, נתינת מרוקו, חסרת דת, ילידת 1978, ושוהה בישראל במסגרת הליך מדורג לקבל מעמד מכוח בן זוג ישראלי, ברישיון לישיבת ארעי (כללי) א/5, כך שסיום ההליך צפוי ליום 30.11.2018. המערערים נישאו ב-05.11.10 בקפריסין.
3. הקטין הינו נתין מרוקו, חסר דת, נולד בביה"ח ברזילי ביום 06.03.2011, ונלווה להליך המדורג של אימו ושוהה בישראל ברישיון לישיבת ארעי (כללי) א/5 החל משנת 2017. תהילה תשלימי את מועד סיום ההליך של הקטין. סיום הליך הקטין מותנה בסיום ההליך של אמו ובהצגת המסמכים הנדרשים לסיום הליך.
4. המערערים לא טענו ולא הציגו בדל ראייה לניתוק הקשר ההורי בין הקטין לבין האב הביולוגי בהליך קמא, וגם לא במסגרת ההליך דנן, וזאת בניגוד לסעיף 8 לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א – 1981 (להלן: "חוק האימוץ"), לפיו ביהמ"ש לא יעניק צו אימוץ, זולת אם נוכח שהורי המאומץ הסכימו שהילד יאומץ או שהוא יוכרז בר אימוץ לפי ס' 13 לחוק האימוץ. לפי ס' 13(א) לחוק האימוץ, בית המשפט רשאי בהתאם לבקשת היועץ המשפטי לממשלה להכריז על ילד כבר אימוץ, כך ששיקול הדעת בדבר הגשת הבקשה נתון למשיב.
5. בית המשפט קמא קבע בהחלטתו כי הבקשה מכל בחינה משפטית ו/או עובדתית מוקדמת לבירור בעת הזו, נוכח מסכת העובדות שהובאה בפני ביהמ"ש, ועל כן יש למחקה על הסף.
6. נקדים ונציין כבר עתה, כי במסגרת עמדת המשיב בהליך קמא, הודיע המשיב כי עולה קושי להתנתק מכך שבקשת האימוץ אינה מיועדת אך לבסס יחסי הורות אלא באה גם במטרה לקבל מעמד. על ביהמ"ש הנכבד להיזהר מלסייע למהלך בו יתקבל מעמד באמצעות יצירה פיקטיבית של יחסי אימוץ, כך שבתי המשפט לענייני משפחה יוצפו בבקשות אימוץ רבות, שמטרתן לעקוף את חוק האזרחות ואת נהלי משרד הפנים ולקבל מעמד בישראל בדרך עקיפה. מסלול העוקף את הסדרת המעמד, מנוגד לתקנת הציבור ופוגע באינטרס הציבורי.
7. עוד יבהיר המשיב כי דחיית הבקשה בהליך קמא, אינה חוסמת את הדרך המשפטית בפני המערערת והקטין לקבל מעמד בישראל, הנמצאים כיום בהליך מדורג לו תאריך סיום בעתיד הלא רחוק, ולאחר מכן להגיש בקשת אימוץ, במסגרתה המשיב יבחן את עמדתו מחדש.
8. המצב המשפטי שריר וקיים ולא השתנה גם נוכח הטענות העובדתיות החדשות שהועלו על ידי המערערים. כאמור לעיל, המערערים לא הציגו ראייה בדבר ניתוק הקשר הביולוגי, ובמסגרת הערעור דנן הוצג סיפור מפתיע שלא תואר קודם לכן ע"י המערערים לאורך ההליך ובפרט לא בתגובתם לתגובת היועמ"ש, כאשר היו מיוצגים באותה עת ע"י אותה באת כוח, וממילא הפרטים העובדתיים אינם נתמכים באסמכתאות במסגרת הערעור דנא; כך למשל, לא ברור האם הוגשה תלונה משטרתית במרוקו, לא צורף תצהיר של אביה של המערערת ועוד.
9. משכך, וכל עוד לא הוסרה המשוכה בעניין המעמד, לא ניתן לדון בשאלה האם ניתן להכריז על הקטין בר אימוץ ואם לאו.
10. עמדת המשיב היא כי צדק בית המשפט קמא בקביעתו, שכן מדובר בבקשה מוקדמת, שאינה נתמכת ולו בראשית ראייה, ובטרם נפנה לבחינת אפשרות אימוץ הקטין, יש להמתין תחילה לסיום הליך הסדרת המעמד של המערערת והקטין. להלן תובא עמדת המשיב בהרחבה.

 

• השתלשלות העניינים הצריכה לעניין

11. בהתאם למידע המצוי בידי רשות האוכלוסין וההגירה, בהעדר זהות האב, והיות הקטין חסר דת, הקטין מוכר כ"לא יהודי".
12. לאורך ניהול ההליכים הציגו המערערים גרסאות עובדתיות מתפתחות, ומנתוני הערעור עולה מסד עובדתי חדש לחלוטין שלא עלה בבקשה המקורית.
13. הבקשה בהליך קמא נוסחה באופן עמום. המערער ביקש לאמץ את הקטין, שנולד בביה"ח ברזילי באשקלון, וטען כי הוא לא מכיר אב אחר ממנו, זאת, מבלי לפרט מידע כלשהו ביחס לאב הביולוגי.

מצ"ב בקשת האימוץ בהליך קמא כמוצג 1.

14. במסגרת תגובת המשיב מיום 12.12.17, צוין בין היתר כי לא ברורה כלל זהות האב הביולוגי של הקטין או נסיבות הורייתו. כמו כן, צורפה לתגובה תעודת לידת חי מיום לידתו של הקטין בביה"ח ברזילי באשקלון ביום 06.03.2011, ובה לא נרשם דבר ביחס לאב הקטין.

מצ"ב תעודת לידת חי כמוצג 2.

15. בתגובת המערערים לתגובת המשיב מיום 16.01.2018, צוין כי המערער סבר תחילה כי מדובר בבנו שלו, ורק לאחר "ידיעה מאוחרת" גילה שהקטין אינו בנו הביולוגי, וזאת, שוב, מבלי לציין דבר ביחס לאב הביולוגי.
16. גרסת המערערים בערעור השתנתה פעם נוספת.
17. המערערת טענה כי הרתה כתוצאה מיחסים מיניים חד פעמיים שנכפו עליה עם גבר זר, ע"י אביה, במרוקו. לטענתה, כיום אין קשר בינה לבין גבר זה ואין לה "כל מידע על האב הביולוגי". המערערים התאהבו במועד סמוך לכך ולכן סברו כי הקטין הינו בנו של המערער.

עוד נטען לראשונה כי בוצעה בדיקת רקמות בישראל, שהצביעה על כך שהמערער אינו אביו של הקטין. לטענת המערערת, עזבה את מרוקו ב-2011 ובמועד זה נותק הקשר עם משפחתה. עוד מוסיפה לטעון המערערת כי טסה למרוקו ושהתה שם למעלה מחודש, על מנת לקבל תעודת רווקות ולהתחקות אחר האב הביולוגי. עוד צוין בס' 9 לערעור כי המערערת קיבלה "אפוטרופסות בלעדית על הילד מבית המשפט" (ר' נספח א' לערעור).

18. יובהר, נספח זה צורף מלכתחילה ע"י המשיב בהליך קמא. עוד יצוין כי המדובר ב"אישור בעדות בכתב אודות אחריות לכלכלה וטיפול במשפחה", אשר מעיון בו עולה כי ניתן ע"י משרד הפנים של ממלכת מרוקו. ויודגש כי לא ברור מהו מעמדו הראייתי של מסמך זה בכל הנוגע לאפוטרופסות הנטענת ע"י המערערת, ולעמדת המשיב אין המדובר בצו אפוטרופסות, וכל השימוש שנעשה בו ע"י המשיב הוא לצורך צירוף הקטין כנלווה להליך המדורג של המערערת.

 

 

 

 

• פסק הדין של בית המשפט קמא

19. בית המשפט קמא קבע כי אימוץ קטין יכול להיעשות רק אם נותק הקשר ההורי בין הקטין לביו הוריו או מי מהם (ר' ס' 4 להחלטה). עוד נקבע בהחלטה כי המערער התעלם מכך שלא ניתן לברר הבקשה בטרם ניתנה הסכמת שני הוריו ו/או הוכרז הקטין בר אימוץ, ולא נטען בעניין זה "ולו ראשית טיעון" (ר' ס' 9 להחלטה), ואף לא נעשה ניסיון להבהיר מיהו המועמד לאבהות ביולוגית (ר' ס' 10 להחלטה).
20. בית המשפט קמא קבע כי יתכן ולו היו עובדות הוריית הקטין מובהרות, אפשר שניתן היה להורות לב"כ היועמ"ש לשקול נקיטת הליך בר אימוץ. כן נקבע כי ממילא לא יתאפשר למערערים לעשות "שימוש" בבקשת האימוץ לצורך הסדרת מעמד (ר' ס' 11 להחלטה).
21. לבסוף החליט בית המשפט קמא למחוק את הבקשה, הואיל ומדובר בבקשה מוקדמת מבחינה משפטית ו/או עובדתית שאינה יכולה להתברר בעת הזו (ר' ס' 12 להחלטה).

 

• מסגרת נורמטיבית:

22. הליך האימוץ נחלק לשני שלבים: השלב הראשון, בקשה להכרזת ילד כבר אימוץ אשר תוגש באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, ולה יצורף תסקיר עובד סוציאלי כי נתמלאו התנאים הדרושים להכרזה ומסמכים נלווים. הורה שלא הסכים לאימוץ יהא משיב לבקשה (ר' תקנות 276, 277(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקסד"א"). בשלב השני, בקשה למתן צו אימוץ תוגש בידי המאמץ, ויצורפו לה תצהיר ותעודה מעובד סוציאלי כי ניתנה הסכמת הורי המאומץ ובית המשפט הכריז על הילד כבר אימוץ (ר' תקנות 284-285 לתקסד"א) והיועץ המשפטי לממשלה יהא משיב בבקשה. בענייננו, המערערים לא צלחו את השלב הראשון.
23. ס' 8 לחוק האימוץ קובע שלא ניתן לקדם הליך אימוץ ללא ניתוק הקשר ההורי בין הקטין לאב הביולוגי.
24. לעמדת המשיב, תכליתו הראשית והמרכזית של מוסד האימוץ היא לפתור את בעייתם של ילדים הזקוקים לבית, בין מחמת שאין להם הורים ובין מחמת נסיבות חריגות בהן ההורים אינם רוצים או מסוגלים לגדלם. עם זאת, ישנם מקרים בהם תכליות "חיצוניות" מעיבות על התפיסה המודרנית של מוסד האימוץ. כשברקע האימוץ ניצבת השאיפה להשיג תכליות חיצוניות, עולה חשש לניצול לרעה של מוסד האימוץ ולפריצה מעבר לגבולו.
25. בע"א 7156/96 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה פ"ד נא(1), 160 (1997) קבעה כב' השופטת בייניש (כתוארה אז) כדלקמן: "האינטרס הציבורי מחייב שלא לאפשר חקיקה זו או ניצולה לרעה ביצירה פיקטיבית של יחסי אימוץ. יש שהמיסוד של יחסי הורים-ילד נועד לשמש כסות למערכת יחסים קרובה אך שונה מיחסי הורות, ודוגמאות לכך נמצאות למכביר… כל אלה הן דוגמאות שיש בהן כדי להצביע על חוסר תום לב ועל רצון לעקוף הוראות חוק מחייבות תוך ניצול מוסד האימוץ. ראוי, לקבוע אפוא, כי בכל מקרה שיש בו חשש כי הכוונה לקיום יחסי אימוץ נועדה לניצול לרעה של הטבות מיוחדות שנועדו מלכתחילה להגן על האינטרסים המתחייבים על פי הנורמות החברתיות מיחסי הורים-ילדים, תישלל האפשרות לקבוע יחס של אימוץ בין שני בגירים".

 

• האם בקשת אימוץ שמטרתה הקניית מעמד בישראל למאומץ היא לגיטימית:

26. עמדת המשיב היא כי הקטין בענייננו אינו משוחרר לאימוץ בהתאם לס' 8 לחוק האימוץ, ובמקרה דנן יש לבחון באופן זהיר את נסיבות האימוץ נשוא הערעור, על מנת להבטיח כי מדובר בבקשה כנה ליצירת יחסי הורות ולא בניצול לרעה של מוסד האימוץ לצורך השגת תכלית זרה למוסד האימוץ, קרי הסדרת מעמד הקטין בדרך עקיפה – המהווים עילה לדחיית הבקשה.
27. בית המשפט קמא קיבל את עמדת המשיב ביחס לס' 8 לחוק האימוץ, וקבע כי הוראות הסעיף ברורות ואין ולא הייתה הכרזה של הקטין כבר אימוץ כלפי המערער, ולו היו עובדות נוספות מובהרות, ייתכן שניתן היה להורות לב"כ היועמ"ש לשקול נקיטת הליך בר אימוץ (ר' ס'4-5, ס' 11 להחלטה).
28. אין מחלוקת כי בהתאם לנהלי רשות האוכלוסין עד ליום 30.11.2018 אין למערערת ולקטין מעמד של אזרח במדינת ישראל, וכי המערערת נמצאת בשלב מתקדם של הליך הסדרת המעמד, שכן היא בעלת רישיון לישיבת ארעי (כללי) א/5. ככל שהקטין יאומץ ע"י המערער, יהא הוא זכאי למעמד אזרח באופן מידי.
29. אין לראות ב"נספח א'" שצורף לערעור מסמך המהווה צו אפוטרופסות בלעדית על הקטין, אלא במסמך המתייחס לסוגיית הכלכלה בלבד, אשר שימש אך לצורך צירוף הקטין כנלווה להליך המדורג של המערערת.
30. אם וכאשר תשלים המערערת את הליך הסדרת המעמד ויוקנה לה מעמד אזרחות, המשיב ידרוש מהמערערת להציג צו אפוטרופסות בלעדית מבית משפט לצורך מתן אזרחות לקטין. ויובהר, ככל שלא יוצא הצו הנ"ל הקטין לא יוכל להתאזרח עם אמו.
31. לפיכך, ישנה מניעה משפטית בשלב זה לבחון את בקשת האימוץ, עד שתוסדר סוגיית המעמד של המערערת והקטין.
32. בבג"צ 7050/06 אולגה סושניקוב ואח' נ' שר הפנים תק – על 97(3) 591 נדונה החלטת משרד הפנים שלא להכיר בפסק אימוץ זר, שמטרתו הענקת מעמד לפי חוק השבות למאומצת. בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה וקבע : " … נחה דעתנו כי לא נפל פגם בעמדת המשיבים. אימוץ האחות בא לצרכי חוק השבות בלבד, ומבחינה זו הוא "פיקטיבי" גם אם לא הייתה לעותרת כוונה להטעות …".
33. מכאן אמור: לעמדת בית המשפט העליון, אימוץ שמטרתו השגת מעמד בישראל – הוא אינו לגיטימי ואין להכיר בו לצורך הענקת מעמד.
34. לו רצה המחוקק להעניק מעמד במקרים בהם שוררים יחסי הורות דה פקטו או הורות פסיכולוגית, היה קובע בפירוש הענקת מעמד במקרים כגון אלה. משלא קבע זאת המחוקק, אין ליתן יד לעקיפת כוונת המחוקק ויש לדחות הערעור על הסף.
35. נוכח כל האמור לעיל ישוב המשיב ויטען כי צדק בית משפט קמא בקובעו כי הבקשה לצו אימוץ בנסיבות שלפנינו הינה מוקדמת. עמדת המשיב היא כי הבקשה נועדה להשיג מטרה זרה לחוק האימוץ ולמלט את המערערת והקטין מהחובה לעמוד בתנאים הנדרשים לצורך קבלת אשרת שהייה בישראל או קבלת אזרחות ישראלית על פי הוראות החוק הרלוונטיות שבחוק האזרחות תשי"ב – 1952 או בחוק הכניסה לישראל תשי"ב – 1952.

 

• עמדת המשיב

36. ראשית, המערערים מיקדו את הערעור בבחינת סעיף 13(א)(1) לחוק האימוץ, הקובע כי בהעדר "אפשרות סבירה לזהות את ההורה, למצאו או לברר דעתו" ניתן להכריז על ילד כבר אימוץ.
37. המשיב יטען כי המדובר בטענה חדשה, שלא נטענה במסגרת הבקשה והתגובה שהוגשה מטעמם בערכאה דלמטה.
38. זאת ועוד. המערערים נמנעו מלצטט את הסעיף במלואו. הסעיף מתנה הכרזה על ילד כבר אימוץ בפעולות נוספות: בדיקה במרשם האוכלוסין; בדיקת מידע המצוי בידי רשויות הרווחה; בדיקת קיומן של פניות אל רשויות הרווחה מצד אדם הטוען כי הוא הורה הילד או קרוב משפחה של הילד, כדלקמן:

"13(א)(1)   אין אפשרות סבירה לזהות את ההורה, למצאו או לברר דעתו; לעניין פסקה זו, חזקה שאין אפשרות סבירה כאמור אם ננקטו הפעולות המפורטות להלן, ובלבד שלא ייעשה שימוש בפרטים שמסר הורה לפי סעיף 8ג(ב):

(א)   בדיקה במרשם האוכלוסין;

(ב)   בדיקת מידע המצוי בידי רשויות הרווחה;

(ג)    בדיקת קיומן של פניות אל רשויות הרווחה מצד אדם הטוען כי הוא הורה הילד או קרוב משפחה של הילד;"

39. שנית, כדי לדון באפשרות ליתן צו אימוץ מכוח הדין, קרי, להכריז על הקטין בר אימוץ, יש להסדיר תחילה את סוגיית המעמד של המערערת והקטין. פרט לטענה לקונית בעלמא של המערערים לפיה "אימוץ הקטין לא יקצר כל תהליך עבור אמו", לא נטען דבר על ידם.
40. בערעור הועלתה טענה חדשה בדבר "נסיבות ההורייה" אשר אינה נתמכת באסמכתאות. התיאור העובדתי החדש הועלה ע"י המערערת במפתיע ורק לאחר מתן פסק הדין של בית המשפט קמא, על כך יש לתמוה.
41. בכל הנוגע לטענות בדבר טובת הקטין (ר' סעיפים 9-13 לערעור), יובהר כי _____________________
42. כן כאמור לעיל, ביחס לצו האפוטרופסות הנטען, המערערים טענו מחד כי באמתחתם צו אפוטרופסות בלעדית ומאידך כותרת המסמך מצביעה על כך שמדובר אך באישור בעדות בכתב אודות אחריות לכלכלה ולטיפול במשפחה. כך שלא ברור כלל מה מעמדו הראייתי של המסמך בדבר אפוטרופסות.
43. כן יוזכר, כי בתעודת לידת החי של הקטין מיום 06.03.2011 לא צוין שם האב הביולוגי, הגם שהמערער טען כי סבר שהוא האב הביולוגי עד שבוצעה בדיקת רקמות.
44. הואיל והמערערים הציגו עובדות חדשות המשליכות לכאורה על בחינת השאלה האם הקטין הוא בר אימוץ ואם לאו, וככל שתוסדר סוגיית המעמד, המשיב לא יתנגד לבחינה מחדש של הבקשה. יובהר כי החלטה קונקרטית תינתן אך לאחר בחינת הסתירות הרבות הקיימות בגרסאות המערערים, ואין המדובר בהסכמה לבקשה.
45. ויודגש שוב כי ככל שתשלים המערערת את הליך הסדרת המעמד ויוקנה לה מעמד אזרחות, המשיב ידרוש מהמערערת להציג צו אפוטרופסות בלעדית או לחילופין הסכמת אב מבית משפט של מדינת הנתינות של האם והקטין, לצורך מתן אזרחות לקטין. ויובהר, ככל שלא יוצא הצו הנ"ל הקטין לא יוכל להתאזרח עם אמו.

 

 

 

אזרחות מכוח אימוץ (תיקון מס' 6)  תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 7)  תשנ"ח-1998

4ב.       קטין יהיה אזרח ישראל מכוח אימוץ מיום אימוצו, אם התקיים בו אחד מאלה:

(1)         הוא אומץ לפי חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981, כשאביו או אמו המאמצים היו אזרחים ישראלים;

(2)          הוא אומץ מחוץ לישראל כשאביו או אמו המאמצים היו אזרחים ישראלים לפי פסקאות (א) עד (ה) בסעיף 4(א)(2), ובלבד שהמאמצים לא היו תושבי ישראל ביום האימוץ וניתנה הסכמת שני ההורים המאמצים.

 

 

PDF

התנגדות יועמש לאימוץ ילד מוסלמי ממרוקו אור סליקה עי דניאל אברג'ל אמץ 61624-02-18