המטרה הבאה של שטוחין: עו"ד לי קפלן. כך נבנה "תחקיר" מחצאי אמיתות

דימיטרי שטוחין, מחסל החשבונות בתשלום – שמפעיל את אתר "מעקב" לחיסול חשבונות תחת השם "דים אמור", פרסם בחודש האחרון שלוש כתבות נגד עורכת הדין והנוטריונית לי קפלן מאילת. הוא מציג אותן כ"תחקיר", ומעניק להן כותרות כמו "חשד להטעיית רשויות" ו"חשד לעבירות משמעת". בדקנו את שלוש הכתבות מילה במילה, מול המסמכים שהוא עצמו מצטט, ומול פסקי דין של בתי המשפט בישראל. מה שעולה מהבדיקה שונה לגמרי ממה שהקוראים שלו קיבלו.

הגוף המוסמך במשרד המשפטים כבר בדק את הטענה נגד קפלן, שמע את גרסתה וסגר את התלונה. תיאוריית "ניגוד העניינים" שעליה שטוחין בונה את הסיפור נשענת על עובדה שגויה, והוא עצמו סותר אותה בכתבה אחרת. ה"מקור החסוי" שלו מחליף שם באמצע הכתבה. והאיש שמציג את עצמו כשומר הסף של אמינות הנוטריונים בישראל הוא אדם שבית משפט קבע לגביו כי "הציג מצגי שווא מטעים", ושהליך חדלות הפירעון שלו בוטל בשל "חוסר תום לב".

זהו סיפור על עורכת דין שביקשה הגנה מבית המשפט, ועל אדם שהפך את הבקשה הזו לסיבה להגביר את המתקפה.

מי הוא דימיטרי שטוחין:

קודם אתם צריכים להיכנס ולקרוא מי זה באמת דימיטרי שטוחין באתר החשיפה שעלה עליו ומתעדכן מעת לעת : https://dim-amor.exposed 

מי היא עו"ד לי קפלן

לי קפלן היא עורכת דין ונוטריונית שמשרדה פועל באילת. היא מעניקה שירות משפטי ונוטריוני לתושבי העיר ולציבור רחב של עולים חדשים, בכמה שפות. מאז יוני 2024 היא מכהנת כיו"ר משותפת של ועדת הנוטריונים במחוז דרום של לשכת עורכי הדין.

נוטריון בישראל אינו עוד נותן שירות. הוא מקבל רישיון ממשרד המשפטים, נרשם בפנקס הנוטריונים, ופועל תחת פיקוח של היחידה לאכיפת דין משמעתי במשרד המשפטים. אם מישהו סבור שנוטריון עבר על החוק, הדרך היא תלונה לגוף הזה. הגוף בודק, מבקש את תגובת הנוטריון ומכריע. במקרה של קפלן, זה בדיוק מה שקרה. ההכרעה הייתה לסגור את התלונה.

קפלן לא בחרה להיכנס לעימות עם שטוחין. היא קיבלה ממנו שיחת טלפון, הודעות ומכתב, כולם בתוך כשעה. למחרת היא פנתה לבית המשפט, כפי שאזרחית שומרת חוק אמורה לעשות.

הרקע: תלונה שנדחתה ומחפשת במה

כדי להבין את הכתבות של שטוחין, צריך להתחיל מהסוף שהוא מנסה להסתיר. לפי התיאור שלו עצמו, כך נראה ציר הזמן:

• 24.5.2025: אדם מגיש תלונה נגד קפלן ליחידה לאכיפת דין משמעתי במשרד המשפטים. הטענה: היא אינה שולטת באוקראינית מספיק כדי לאשר תרגומים.
• מאי עד אוקטובר 2025: משרד המשפטים מבקש מהמתלונן חומרים, הקלטות ותמלילים, ומקבל אותם.
• 4.11.2025: משרד המשפטים מודיע שיש צורך בתגובת הנוטריונית.
• 22.1.2026: פגישה בזום בין נציג משרד המשפטים, קפלן ובא כוחה.
• 4.2.2026: משרד המשפטים סוגר את התלונה.

אחרי שתלונתו נסגרה, המתלונן שקל לעתור לבית המשפט. לפי הציטוט ששטוחין עצמו פרסם, הוא כתב: "האפשרות המשפטית הבאה היא הגשת עתירה מינהלית, אולם בשלב זה אין ברשותי המשאבים הדרושים לכך". באפריל 2026 הוא פנה במקום זאת לאתר של שטוחין. מכאן נולד ה"תחקיר".

במילים פשוטות: אדם שהגוף המוסמך דחה את תלונתו, ושלא פנה לבית המשפט, מצא אתר שמוכן לפרסם את התלונה כאילו מדובר בגילוי חדש. אין כאן ממצא חדש של רשות. יש כאן ערעור שלא הוגש לאף ערכאה, ועבר לאינטרנט.

"שיחת המבחן": כך זה התחיל

לפי מה ששטוחין עצמו פרסם, ביום 29.4.2026 בשעה 16:21 הוא התקשר למשרדה של קפלן ופתח את השיחה באוקראינית. הוא לא הסתיר את המטרה. בלשונו, השיחה נועדה "לבחון את הפער" בין הפרסומים שלה לבין שליטתה בשפה. השיחה נמשכה 46 שניות.

ההמשך, לפי התיאור שלו:

• 16:28: הודעת WhatsApp ראשונה.
• אחריה: הודעת WhatsApp נוספת, באוקראינית.
• 16:30: עובדת במשרדה של קפלן חוזרת אליו. שטוחין מנהל איתה שיחה, ואחר כך מפרסם את שמה המלא בכתבה.
• 17:24: מכתב "בקשת תגובה" בדואר אלקטרוני.
• 17:50: שיחת טלפון לעורך הדין שייצג אותה בעבר.

זו לא עבודה עיתונאית. עיתונאי מבקש תגובה ונותן זמן סביר להשיב. הוא לא עורך לאדם "מבחן" טלפוני בשפה שהוא בוחר, לא מציף אותו בהודעות בתוך כשעה, ולא גורר עובדת של המשרד לכתבה בשמה המלא. שליטתו של נוטריון בשפה נבחנת על ידי הגורמים המוסמכים במשרד המשפטים. היא לא נבחנת בשיחת פתע מאדם שזהותו ומטרותיו אינן ידועות למי שעונה לטלפון.

גם הטון של שטוחין מדבר בעד עצמו. על תגובתה של קפלן לשורת הפניות הוא כותב: "האם מדובר בתגובה מקרית, או שמא, כמאמר הפתגם, 'על ראש הגנב בוער הכובע'?". כך כותב מי שהחליט מראש מה תהיה המסקנה.

בנוסף, בכתבה שלו מופיע ציטוט מהמקור שמשער על מוצאה של קפלן, "ממוצא לטבי או ליטאי". אין לכך שום קשר לשאלה המקצועית. זה פרט אישי שנועד להציג אותה כזרה.

בית המשפט הוציא צו נגד שטוחין

ביום 30.4.2026 פנתה קפלן לבית משפט השלום באילת בבקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת (ה"ט 74309-04-26). כב' השופט ניר שניידרמן נתן צו במעמד צד אחד. בצו נקבע כי הוא "אוסר על המשיב, עד להחלטה אחרת, ליצור כל קשר עם המבקשת, בין במישרין ובין בעקיפין", וכי "בכלל זה אני אוסר על המשיב לפרסם בכל אמצעי, דבר אודות המבקשת, לאיים עליה בכל דרך שהיא, להטרידה".

ביום 6.5.2026 התקיים דיון במעמד שני הצדדים. שטוחין השתתף בו בהיוועדות חזותית. בתום הדיון לא בוטל הצו. תוקפו הוארך.

ביום 14.5.2026 ניסה שטוחין טענה נוספת: הוא בהליך חדלות פירעון, ולכן לטענתו לא ניתן לנהל נגדו את ההליך. כב' השופט סמי ישראל דחה את הטענה וקבע:

"יצוין כי הסטטוס של חדלות פירעון אינו פוטר את המשיב (היחיד) מלקיים כל הוראה לפי הדין, משמעות הדבר כי הליכי חדלות פירעון אינם מבטלים חובות שאינם כספיים כגון החובה להימנע מהטרדה מאיימת כמו במקרה שבפנינו."

מאוחר יותר, בהליך שבו טען שטוחין כי פעל כעיתונאי, בוטל הצו. זו זכותו להביע שמחה על כך. אבל בכתבותיו הוא הולך הרבה מעבר: הוא כותב שקפלן "מסרה הצהרה שקרית לבית המשפט" ושהגישה "תלונה שקרית למשטרה". ביטול של צו אינו קביעה שהתלונה הייתה שקרית. שטוחין לא הציג אף החלטה שיפוטית שקבעה דבר כזה. מה שכן קיים בפועל: שופט אחד נתן צו נגדו, הצו הוארך אחרי דיון בנוכחותו, ושופט נוסף דחה את טענתו.

עשר סתירות וחצאי אמיתות בכתבות של שטוחין

1. "ממצא דרמטי" שהיה שלב פרוצדורלי

שטוחין חוזר שוב ושוב על משפט אחד מתוך מכתב של משרד המשפטים מיום 4.11.2025: "על פניו ישנו חשד לקיומה של עבירת משמעת המצריכה התייחסותה של הנוטריונית הנילונה". הוא מכנה זאת "קביעה דרמטית". אבל המשפט עצמו אומר מה תפקידו: הוא השלב שבו מבקשים את תגובת הנוטריונית. זה בדיוק מה שקרה. משרד המשפטים ביקש את תגובתה, קיים איתה פגישה ביום 22.1.2026, וביום 4.2.2026 סגר את התלונה. את התוצאה הסופית שטוחין מזכיר בקצרה, וממשיך לנופף בשלב הביניים. זה כמו לצטט כתב אישום ולהסתיר את הזיכוי.

2. "ועדת הנוטריונים" או משרד המשפטים?

כל תיאוריית "ניגוד העניינים" של שטוחין בנויה על כך שעו"ד משה אלפסי, שייצג את קפלן, ממלא תפקיד בוועדת הנוטריונים של לשכת עורכי הדין. בכתבה מיום 23.9.2026 הוא כותב שהתלונה נגד קפלן "הוגשה לוועדת הנוטריונים". אלא שבכתבה הקודמת שלו, מיום 14.9.2026, הוא עצמו כותב שהתלונה הוגשה "ביחידה לאכיפת דין משמעתי במשרד המשפטים", וטופלה על ידי עו"ד דוד גונן ממשרד המשפטים. כלומר, מי שהחליט על סגירת התלונה הוא גוף ממשלתי, לא הוועדה של הלשכה. אחת משתי הכתבות שלו אינה נכונה, והעובדות בכתבה הראשונה מפילות את התיאוריה שבשנייה.

יותר מזה: ייצוג של נוטריון על ידי עורך דין מנוסה בתחום הוא דבר רגיל לחלוטין. מי שמואשם בהליך משמעתי רשאי לבחור עורך דין שמכיר את התחום. שטוחין לא הציג שום ראיה לכך שמישהו במשרד המשפטים הושפע מהייצוג. הוא רק שואל שאלות, ומשאיר לקורא להשלים את ההאשמה בעצמו.

3. ה"מקור החסוי" שהשם שלו משתנה באמצע הכתבה

בכתבה מיום 14.9.2026 כותב שטוחין שהמקור שלו ביקש להישאר חסוי, ולכן "הוא יכונה בכתבה בשם הבדוי 'אלון בן דוד'". כמה פסקאות אחר כך, באותה כתבה, המקור מופיע פתאום פעמיים בשם אחר: "בן דרור". אחת משתיים: או שזה שם אמיתי שדלף, או ששטוחין עצמו לא עוקב אחרי הסיפור שהוא כותב. כך או כך, זו לא עבודה של מי שמתיימר לשמור על מקורות.

4. מי באמת המקור

מהציטוטים ששטוחין עצמו פרסם עולה מי המקור: אדם שהגיש תלונה נגד קפלן, שתלונתו נבדקה ונסגרה, ושלא פנה לבית המשפט. זה לא "תחקיר עצמאי". זו תלונה שנסגרה, שקיבלה במה חדשה. שטוחין אף מציג את המקור כמי ש"מבקש את מעורבותכם כדי להביא לבירור העובדות", כאילו העובדות לא בוררו כבר על ידי הגוף המוסמך.

5. "רק פרטים יבשים" ואחר כך ציטוטים מהעדות

שטוחין כותב שתיק בית המשפט באילת חסוי, ושבשל החלטה שיפוטית "נוכל לתת פרטים יבשים בלבד של ההליך". באותה כתבה עצמה הוא מתאר מה אמרה קפלן "מעל דוכן העדים", ומפרט מה עלה "במהלך עדותה וחקירתה". הוא אינו יכול לטעון גם שהוא מנוע מלפרט, וגם לפרט.

6. כותרת שמסתירה מי הגיש את התלונה

הכותרת מיום 5.10.2026 היא "התלונה נגד עו"ד ונוטריון לי קפלן הועברה לתובעת". קורא סביר יבין שמשהו חדש קרה אצל הרשויות. רק בגוף הכתבה מתברר שמי שהגיש את התלונה החדשה ביום 23.9.2026 הוא "מעקב" עצמו. מתברר גם שמה שקרה הוא שהתלונה "נקלטה והועברה להמשך בירור ובחינה". שטוחין הוא המתלונן, הכתב והמפרסם של אותו סיפור. בכתבה מיום 14.9.2026 הוא אף כתב שהחליט לא לפנות ללשכת עורכי הדין לתגובה, משום שבכוונתו להגיש אליה תלונה. במילים אחרות, הוא עצמו מודה שהוא צד לעניין.

7. הטענה מתעצמת מכתבה לכתבה

ב-14.9.2026 כתב שטוחין שבמכתב משרד המשפטים נאמר כי בהקלטות "הנילונה נשמעת אומרת כי אינה דוברת את השפה האוקראינית". תשעה ימים אחר כך, ב-23.9.2026, אותו מכתב כבר מתואר כך: קפלן "אף משיבה בחיוב לשאלה ישירה האם אינה שולטת בשפה". המסמך לא השתנה. רק התיאור שלו השתנה.

8. המקור שלו עצמו מאשר: היא רשומה במשרד המשפטים

המקור ששטוחין מצטט כותב כי "רק בתקופה האחרונה נוספה האוקראינית לרישומה במרשם". כלומר, גם לפי המקור של שטוחין, משרד המשפטים רשם את קפלן כנוטריונית בשפה האוקראינית. ולגבי המסמך מיום 17.9.2024, שבו השתמשה קפלן באימות חתימת מתורגמן, שטוחין עצמו כותב שזו "פרקטיקה חוקית כשלעצמה". נוטריונית שמשתמשת במתורגמן כשיש בכך צורך פועלת בזהירות ולפי החוק. היא לא מטעה איש.

9. ההסבר שהוא מעדיף להסתיר

קפלן הסבירה למשרד המשפטים מדוע אמרה לאותם פונים שאינה דוברת אוקראינית: היא לא רצתה לתת להם שירות. משרד המשפטים שמע את ההסבר, בחן את החומר, וסגר את התלונה. שטוחין מכנה זאת "הסברה המאוחר", אבל לא מציג אף החלטה של גורם מוסמך שדחתה אותו. ההחלטה היחידה שקיימת היא סגירת התיק.

10. "עיתונות" עם תמונות מבינה מלאכותית

בכתבה מיום 14.9.2026 מופיעה "תמונה" של עו"ד משה אלפסי, ומתחתיה הכיתוב: "התמונה נוצרה באמצעות סוכן AI של מערכת 'מעקב'". גם הכתבה מיום 5.10.2026 מלווה ב"צילום" שנוצר באותה דרך. אתר שמציג את עצמו כעיתונאי ממחיש עורך דין אמיתי, בשמו המלא, בתמונה שהמחשב המציא. כך נראית האמינות שעליה נשענות הכתבות נגד קפלן.

הדפוס: מי שמגן על עצמו הופך למטרה

מה עשתה קפלן? פנתה לבית המשפט וקיבלה צו. מה עשה שטוחין בתגובה? פרסם שלוש כתבות, והגיש נגדה בעצמו תלונה חדשה למשרד המשפטים, שעליה דיווח אחר כך באתר שלו כ"התפתחות".

זה לא מקרה ראשון. ד"ר אסף דרעי, עורך דין, שלח בינואר 2025 מכתב התראה לשטוחין בשם לקוחו. לפי כתב התביעה שהגיש, "בתגובה פרסם הנתבע נגד התובע (באופן אישי) פרסומים שהוא בבחינת לשון הרע". שטוחין לא הגיש כתב הגנה, וביום 6.8.2025 ניתן נגדו פסק דין על מלוא הסכום: 75,000 ש"ח (ת"א 56408-01-25).

גם תלמידיו לשעבר טענו, בתביעה שהגישו נגדו, שהוא מגיש "תביעות השתקה" נגד מי שמנסה לחשוף את התנהלותו. זו טענת התובעים באותו הליך. אבל התמונה חוזרת על עצמה: עורכת דין שביקשה הגנה מבית המשפט, ועורך דין ששלח מכתב התראה בשם לקוחו. שניהם הפכו בעצמם לנושא של פרסומים.

מי הוא דימיטרי שטוחין

כדי להבין את הכתבות, צריך להכיר את מי שכתב אותן. אלה הדברים שבתי המשפט קבעו בעניינו.

בית הספר למשחק: "מצגי שווא מטעים"

לפני "מעקב" היה בית ספר למשחק. בפסק דין מיום 27.9.2024 (ת"א 49915-02-21, בית משפט השלום בתל אביב, כב' השופטת מיה רויזמן-אלדור) נדונה תביעה של תלמידים לשעבר בבית הספר למשחק של שטוחין. בית המשפט קבע:

"הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבע אכן הציג מצגי שווא מטעים לתלמידיו בכל הנוגע לטיבו של בית הספר למשחק שהוא מנהל, לטיבו של הקורס מושא דיוננו, לניסיונו שלו עצמו ולמהותה של התעודה המוענקת בסיומו."

פסק הדין מפרט איך זה נעשה. בית הספר הוצג ברשת כ"אקדמיה לאמנויות הבמה". בית המשפט ציין כי בהתכתבות של שטוחין עם המועצה להשכלה גבוהה, שהוא עצמו צירף, השימוש במונח "אקדמיה" לגבי בית הספר "מוביל, דה-פקטו, להטעיה". בחקירתו הודה שטוחין: "עשיתי טעות שקראתי לזה אקדמיה". עוד נקבע:

• "שוכנעתי כי הנתבע גם הציג לתובעים מצג שווא בנוגע לאופי תעודת הגמר שיקבלו."
• "עוד שוכנעתי, כי הנתבע הציג בפני הנרשמים מצגים כוזבים בנוגע לזהות המורים שילמדו בקורס."
• "שוכנעתי כי הנתבע גם הציג בפני הנרשמים מצגים מטעים ביחס לכישוריו ולנסיונו המקצועי שלו עצמו."

שטוחין טען בתצהירו שהמורים המופיעים באתר בית הספר מוכנים להעיד לטובתו. בית המשפט ציין שהוא "לא צירף תצהיר ולו מטעם מורה אחד שכזה", באופן "שפועל לחובתו".

בית המשפט קבע גם כי "הנתבע אכן נקט בדפוס התנהגות דורסני וחסר תום לב בכל הנוגע לשימוש בנקיטת הליכי הוצאה לפועל כלפי תלמידיו", וכי "הנתבע אכן נהג באופן משפיל, מזלזל ופוגעני בתלמידיו". על אחת מתשובותיו של שטוחין נכתב שהיא "לא הייתה קוהרנטית ופגעה אנושות במהימנותו". כשהוטחה בפניו האפשרות שניסה להטעות, כתבה השופטת, "הרים הנתבע את קולו והשיב תשובות לא ענייניות, מתחמקות ובלתי משכנעות".

ועל התנהלותו בהליך עצמו: "הנתבע הפר באופן שיטתי החלטות שיפוטיות לאורך ניהול הליך זה". השופטת סיכמה את התרשמותה הכללית מהתנהלותו כ"התנהלות הראויה לביקורת רבה". חמש מהתביעות התקבלו בחלקן, ושטוחין חויב גם בהוצאות ובשכר טרחה בסך 25,000 ש"ח.

על פרשת בית הספר למשחק דווח כבר בשנת 2021 ב-mako, בכתבה "משחק בכסף: המורה לדרמה שנוהג לתבוע את התלמידים שלו".

אותו דפוס, תחפושת אחרת

שימו לב לקווי הדמיון. בבית הספר למשחק הציג שטוחין "אקדמיה" שלא הייתה אקדמיה, "תעודה" שלא הייתה מה שהובטח, ו"ניסיון מקצועי" שבית המשפט קבע שהוצג באופן מטעה. היום הוא מציג "מערכת עיתונאית", "תחקיר" ו"תעודת עיתונאי בינלאומית". מי שבית משפט כבר קבע שהציג מצגי שווא לגבי כישוריו, מבקש עכשיו שהציבור יסמוך עליו כשהוא שופט את כישוריה של נוטריונית.

עמותה לסיוע לאוקראינה: "לא הוכחו ואינן נכונות"

יש אירוניה בכך ששטוחין מציג את עצמו כמי שמגן על הציבור דובר האוקראינית. בפסק דין מיום 14.12.2023 (ת"א 42032-04-22, כב' סגן הנשיא טל חבקין) בתביעה שהגישה נגדו העמותה "חברים ישראלים של אוקראינה", ניתן תוקף להסכמה שלפיה שטוחין יצהיר כי הטענות שייחס לעמותה, כאילו קיבלה דבר במרמה וכאילו היה בסיס להקפאת חשבונה, "לא הוכחו מבחינה עובדתית ואינן נכונות". באותו פסק דין נקבע כי "הגנת אמת הפרסום נדחית ואינה עומדת לנתבע".

בית המשפט העמיד את הפיצוי על 50,000 ש"ח. שטוחין חויב להסיר את כל הפרסומים מושא התביעה, להימנע מפרסומים נוספים על העמותה וחבריה, ולפרסם את פסק הדין באתר שלו במשך חצי שנה. כלומר, בית משפט כבר חייב את "מעקב" לפרסם בעצמו שטענות שהעלה "אינן נכונות".

פסקי דין נוספים

• ת"א 3193-04-23, פסק דין מיום 4.12.2025 (כב' השופט רונן אילן): שטוחין לא התייצב לדיון, ותביעתם של שני תלמידים לשעבר התקבלה במלואה. הוא חויב ב-150,000 ש"ח, בהוצאות ובשכר טרחה של 25,000 ש"ח. בנוסף ניתן צו המורה לו למחוק "מכל אמצעי התקשורת, רשת האינטרנט ורשתות חברתיות וכן אתרים שיש לנתבע, כל תמונה או סרטון בהם נצפה מי מהתובעים".
• ת"א 56408-01-25, פסק דין מיום 6.8.2025: שטוחין לא הגיש כתב הגנה, וחויב לשלם 75,000 ש"ח בתביעת לשון הרע של ד"ר אסף דרעי.

שני פסקי הדין האלה ניתנו בהיעדר הגנה. פירוש הדבר שבית המשפט לא שמע שם ראיות לגופו של עניין. אבל המשמעות ברורה: כשהיה צריך לעמוד מאחורי הפרסומים שלו בבית המשפט, שטוחין בחר לא להגיע.

הליך חדלות הפירעון: בוטל בשל חוסר תום לב

במשך יותר משנה היה שטוחין בהליך חדלות פירעון, שבמסגרתו הוקפאו הליכי גבייה נגדו. ביום 16.7.2026 הורה כב' השופט אבנר יפרח מבית משפט השלום בתל אביב על ביטול ההליך (חדל"פ 32668-03-25). ביום 22.7.2026 התיר בית המשפט לפרסם את פסק הדין, כולל שמו של שטוחין. בפסק הדין נקבע:

"התנהלותו של היחיד לאורך ההליך התאפיינה בחוסר תום לב, בהיעדר שיתוף פעולה עם הנאמן, ובהתנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם החובות המוטלות על חייב המבקש ליהנות מההגנות ומהתועלות הגלומות בהליכי חדלות פירעון."

השופט הוסיף כי "חרף ההזדמנויות החוזרות שניתנו לו לתקן את דרכיו ולמלא אחר חובותיו", התנהלותו של שטוחין "התאפיינה בהיעדר תום לב, באי שיתוף פעולה עם הנאמן ובנקיטת התנהלות לעומתית אשר הכבידה על ניהולו התקין של ההליך". עוד נקבע שהתנהלותו הביאה "לבזבוז משאבי בעלי התפקיד והמערכת ולפגיעה באינטרס הנושים".

בית המשפט הטיל עליו תקופת צינון של שנתיים וחצי, שבה אינו רשאי לבקש הליך חדש. אם ירצה לפתוח הליך חדש בעתיד, יצטרך לשלם קודם 15,000 ש"ח לנאמן. השופט כתב: "לא יעלה על הדעת כי יחיד ינהג בהליך המשפטי כבתוך שלו, ינצל את יתרונותיו הדיוניים, ולאחר מכן יבקש לשוב בשערי בית המשפט ב'דף חלק'". ועוד: דלתות בית המשפט "אינן בגדר 'דלת מסתובבת' המאפשרת כניסה ויציאה חופשית למי שמבקש לנצל את ההליך לרעה".

זה האדם שמאשים את עו"ד קפלן ב"הטעיית רשויות".

"עיתונאי"? התעודה שהוא מציג

שטוחין מציג את עצמו כעיתונאי, ונשען על "תעודת עיתונאי בינלאומית" מגוף גרמני בשם ARIE e.V. ביום 27.5.2026 השיבה מועצת העיתונות הגרמנית (Deutscher Presserat) בכתב לשאלה על הגוף הזה: "we are not familiar with an association called ARIE e. V." המועצה פירטה את ששת הגופים המוסמכים להנפיק את תעודת העיתונאי הגרמנית האחידה: BDZV, dju, DJV, MVFP, FREELENS ו-VDS. ARIE e.V. אינו ביניהם.

עיתונות אמיתית אינה תלויה בתעודה. היא נמדדת בדיוק, בהגינות ובבדיקת עובדות. אבל כשמי שמציג את עצמו כעיתונאי נשען על תעודה מגוף שהגוף המקצועי בגרמניה אינו מכיר, ובמקביל מאשים אחרים בהצגת הסמכות לא מבוססות, הקורא רשאי לשאול שאלות.

התביעות שתלויות ועומדות

נגד שטוחין תלויות ועומדות תביעות נוספות. אלה טענות של התובעים, ובתי המשפט טרם הכריעו בהן:

• עיריית חיפה הגישה נגדו תביעת לשון הרע בסך חצי מיליון ש"ח, בגין שתי כתבות שפרסם ב"מעקב" בנושא חזירי הבר בעיר (דווח ב"וואלה" באוגוסט 2024).
• דורון מדלי הגיש נגדו ונגד נתבע נוסף תביעה בסך מיליון ש"ח (ת"א 70427-11-25). לפי כתב התביעה, הנתבעים ניהלו נגדו "קמפיין סחיטה באיומים" מאורגן, ושטוחין, "המנהל מעין 'עיתון' אינטרנטי בשם 'המעקב'", הפיץ את הטענות נגדו באתר.
• דניאל אלעזר, כתב "כאן 11", הגיש תביעה בסך מיליון ש"ח נגד שטוחין ונתבעים נוספים. לפי הדיווח ב"העין השביעית", אלעזר טוען שאחרי שפרסם תחקיר על שניים מהנתבעים, הם יזמו נגדו מסע הכפשות. שטוחין נתבע כמנהל האתר שבו פורסמו חלק מהפרסומים.

למה זה חשוב

יש סיבה לכך שהמדינה הפקידה את הפיקוח על נוטריונים בידי משרד המשפטים. הגוף הזה שומע את שני הצדדים, בודק מסמכים, ומקבל החלטה שאפשר לערער עליה בבית משפט. כשאתר אינטרנט לוקח תלונה שנסגרה, מוסיף לה כותרות של "חשד", ומפרסם אותה שוב ושוב, הוא לא מחליף את הפיקוח. הוא עוקף אותו.

הנזק אינו רק לקפלן. הוא פוגע בעולים ובפונים שסומכים על נוטריונים מוסמכים, ובאמון בהליכים שנועדו להגן עליהם. והוא שולח מסר לכל בעל מקצוע: אם תפנה לבית המשפט כדי להגן על עצמך, אתה עלול להפוך לכותרת הבאה.

השורה התחתונה

הטענה נגד עו"ד לי קפלן נבדקה על ידי הגוף המוסמך במשרד המשפטים, ששמע את גרסתה וסגר את התלונה. מה שנשאר אחרי הבדיקה הוא תלונה שנסגרה ועברה לאתר של שטוחין, תיאוריית קשר שהוא עצמו סותר, ו"מבחן" טלפוני שהוביל לצו בית משפט נגדו.

מנגד עומד אדם שבית משפט קבע כי הציג "מצגי שווא מטעים" לגבי בית הספר שלו, לגבי המורים, לגבי התעודה ולגבי כישוריו שלו. אדם שהסכים בפסק דין כי הטענות שפרסם נגד עמותה "לא הוכחו מבחינה עובדתית ואינן נכונות". אדם שהליך חדלות הפירעון שלו בוטל בשל "חוסר תום לב". הקוראים מוזמנים להחליט בעצמם למי להאמין.

מקורות

• פסק דין, ת"א 49915-02-21 דבח ואח' נ' שטוחין, בית משפט השלום בתל אביב-יפו, 27.9.2024.
• פסק דין, ת"א 42032-04-22 חברים ישראלים של אוקרינה (ע"ר) נ' שטוחין, בית משפט השלום בתל אביב-יפו, 14.12.2023.
• פסק דין, ת"א 3193-04-23 יעקובוב ואח' נ' שטוחין, בית משפט השלום בתל אביב-יפו, 4.12.2025.
• פסיקתא, ת"א 56408-01-25 דרעי נ' שטוחין, בית משפט השלום בתל אביב, 6.8.2025, וכתב התביעה בתיק.
• פסק דין, חדל"פ 32668-03-25, בית משפט השלום בתל אביב-יפו, 16.7.2026, והחלטה המתירה את פרסומו מיום 22.7.2026.
• ה"ט 74309-04-26 קפלן נ' שטוחין, בית משפט השלום באילת: החלטות מימים 30.4.2026, 6.5.2026 ו-14.5.2026.
• תביעה שכנגד, ת"א 70427-11-25 מדלי נ' מחמוד ושטוחין, בית משפט השלום בתל אביב.
• מכתב מועצת העיתונות הגרמנית (Deutscher Presserat), 27.5.2026.
• mako: "משחק בכסף: המורה לדרמה שנוהג לתבוע את התלמידים שלו", 25.2.2021
• וואלה: "חזירי הבר יעידו? עיריית חיפה בתביעת לשון הרע נגד מנהל מגזין אינטרנטי", 2024
• העין השביעית: "כתב כאן 11 דניאל אלעזר תובע מיליון שקל מפעילי הרשת מישל טרוני ודניס צ'רקוב", 20.1.2026
• כתבות "מעקב" נגד עו"ד לי קפלן מימים 14.9.2026, 23.9.2026 ו-5.10.2026.