בשביל מה קיים נציב תלונות ציבור על שופטים? בשביל שהוא ינזוף בשופטים שפוגעים באזרחים ולא מכבדים את הזכויות שלהם. אבל אצל הנציב הנוכחי אורי שהם לא זו הגדרת התפקיד. הוא סבור ששמו אותו בתפקיד כדי לטייח, והוא עושה את הטיוחים שלו במרץ רב ובשקידה רבה. אצלו הטיוח זו אמנות. כל שופט הוא מלאך צחור כנפיים ואוי ואבוי אם תכתוב משהו רע על שופטי ישראל. אחרי הכל הוא בעצמו היה שופט עליון (על תקן העדפה מתקנת ליוצאי עירק) והוא בעצמו עשה מה שהוא רצה, הרשיע בלי ראיות, זרק עותרים מבית המשפט, סילף ובדה ראיות, וכעת הוא זה שצריך לבדוק את ההתנגדות של חבריו. ברור שהוא מטייח כי ככה הוא רגיל.
קבלו דוגמא לטיוח חדש. עו”ד יונתן רבינוביץ עתר נגד השב”ס אשר מובילים אזרחים למשפטי מעצר כאשר הם אזוקים וכבולים, בידיים, ברגליים או בשניהם. החוק רואה בכך ביוש והשפלה. אחרי כמעט שנתיים הוא זכה בעתירה, והשב”ס שינה נהלים והודה שנהלי האזוקים והכבילות הם בניגוד לחוק. ממש שבוע אחרי שהסתיימה העתירה, ח”כ משה ארבל מש”ס הגיע לפתח תקוה לביקור פתע אצל השופט ארז מלמד. ומה החבר כנסת רואה? הוא רואה שהשופט ארז מלמד מנהל דין כאשר הרגליים של העציר אזוקות. רק בגלל התערבותו של חבר הכנסת הוסרו האזיקים.
הוגשה תלונה לעירקי הטייחן אורי שהם, ובאופן לא מתפיע הוא קבע כי השופט ארז מלמד נהג לפי הכללים, אין שום דופי בהתנהגותו, הכל בסדר ולא ברור בכלל למה מוגשת תלונה, ומדוע מטילים דופי בשופטים הנהדרים והנפלאים של ישראל. אף מילה בהחלטת הנתל”ש על העובדה שאילו חבר הכנסת לא היה מגיע לביקור פתע, הדיון אצל ארז מלמד היה ממשיך כאשר האסיר אזוק. העירקי הטייחן עוד כותב שאין להאשים את השופטים כי הם לא יכולים לראות אז האזיקים בגלל תאי הזכוכית האימתניים שהוקמו בכל בתי המשפט הישראלים, והשופטים מצפים שהשב”ס יבקש מהם רשות לאזוק את האזרח. לדעתו אם השב”ס לא מבקש רשות לאזוק את העציר, אז אין שום בעיה והכל בסדר “כי השופט לא רואה”.
נציין גם שמאוד מכעיס אותנו שהנתל”ש קובע שאסור לאזוק עצירים למעט גברים גרושים או בהליכי גירושין, שאז מבחינתו מותר לאזוק, אפילו באיזוק כפול ומכופל. למה? כי האג’נדה הפמיניסטית רואה בגברים הגרושים מסוכנים למדינה, לנשים ולשופטים ברמה כזאת שכל הגבלה אפשרית שאפשר להטיל עליהם היא מוצדקת בשם הפמינאציה.
שימו לב שלנציב אורי שהם אין שום תלונות לשב”ס, לא פנה אליהם ולא ביקש מהם תשובה איך קורה שמגיע עצור לשופט ארז מלמד כשהוא אזוק ברגל. ברשימת המכותבים הוא אפילו לא טורח ליידע את היועמ”ש של השב”ס כי “הכל בסדר” ולא קרה כלום, בסך הכל איזה ח”כ ש”סניק זוטר עשה ביקור וראה אזיקים… לא משהו שצריך להתרגש ממנו. כך לשיטת הטייחן אורי שהם.
למען שלמות התמונה להלן נוסח התלונה שהגישה התנועה למען איכות השפיטה בישראל:
מקום: אולם השופט ארז מלמד בביקור פתע של משה ארבל מש”ס
תיאור האירוע:
במהלך דיון מעצרים, השופט ארז מלמד ניהל מעצרים כאשר העצורים אזוקים ברגליים. אלמלא הגיע ח”כ ארבל לביקור פתע, עצור זה היה ממשיך להיות אזוק ברגליו. אין לשעת כמה עצורים השופט בייש והשפיל בכך שניהל דיונים כאשר העצורים מגיעים מול בני משפחתם אזוקים בידים, ברגליים ולפעמים גם קשירות בננה.
סביר להניח שהשופט יצטדק ויטען שלא ראה, לא ידע ולא שמע ויטיל את האחריות לשב”ס. סביר להניח שגם הנתל”ש יטייח ויפיל אחריות על השב”ס, אולם האחריות רובצת פתחו של השופט ויש לנקוט נגדו צעדי משמעת.
ראו הפרסום בפייסבוק של כתב הארץ ג’וש בריינר:
להלן תגובת עו”ד יונתן רבינוביץ מי שהגיש את הבגץ על השב”ס – בפייסבוק:
יש לבדוק אם השב”ס כמה עצורים הביאו באותו יום לשופט מלמד עם אזיקי ידיים או רגליים, על מנת שהשופט לא ימציא תירוץ שזה היה חד פעמי והוא “לא שם לב”….. אנחנו בציבור מכירים היטב את תירוצי השופטים, וכבר אף אחד לא מאמין לאף מילה של שופט ישראלי טיפוסי.
כמו כן אחראית בצוותא לעוול היא הנשיאה עינת רון אשר לא טרחה ליידע את השופטים במחוז מרכז שאיזוקי הידיים והרגליים אסורים, לאור פסק דין שהתקבל בעתירה שהגיש עו”ד יונתן רבינוביץ נגד השב”ס.
אין זה פלא שהנשיאה עינת רון לא טרחה ליידע את השופטים ולדרוש ציות ואכיפה של ההוראות. זו נשיאה שזכויות האדם והאזרח ממנה והלאה. יצוין שכל בית המשפט בפתח תקווה נגוע בהפרות של זכויות אדם, כולל למשל השופט ניצה מימון שעשוע, שנותנת החלטות מראש לפני שהסתיים המשפט, ובית המשפט למשפחה בפתח תקווה שידוע כמבצר של שופטות פמינאציות שונאות גברים, רעילות וארסיות ביותר (למשל אליה נוס, והנשיאה האחראית עליה רבקה מקייס).
וזו תשובתו של העירקי הטייחן:
