הניבזויות של קרן בר מנחם 2: אפרת שחם הבת של ניסו פותחת ג’ורה “קרן בר מנחם עשתה גאנג באנג משפטי לאבא שלי בלי אף מתלוננת”

אפרת שחם הבת של ניסו שחם ב 2013

אפרת שחם (אפי) היא הבת של השוטר ניסו שחם שעכשיו יצא מהכלא, והבת של השוטרת ורדה שחם מי שהכינה תכניות לשיפור השירות במשטרה לנשים שמעלילות תלונות שווא על גברים. אמא שלה ורדה שחם נתנה הרצאות גם במח”ש על הגברים הישראלים שהם אלימים, שהן מסוכנים, שהם רק רוצים להרביץ לנשים שלהן, שהמשטרה צריכה להקדיש את כל מאמציה למיגור האלימות של הגבר הישראלי המצוי בשם המאבק בפטריארכיה.

אפרת שחם הבת של ניסו שחם ב 2013
אפרת שחם הבת של ניסו שחם ב 2013

אמא שלה ורדה שח”ם עבדה במח”ש והשרישה במח”ש דפוסי עבודה שלא צריך בכלל ראיות כדי להרשיע גברים בתלונות נשים ומספיק שהאישה בוכה שהגבר הרביץ לה, משך לה בשערות, כפה עליה מציצה, או דחף בה את זרגיגו.  המטרה היא תמיד להרשיע – בכל מחיר. אם קשה להרשיע, אז תופרים הרשעה.  זה המוטו של המשטרה.

לשיטתה של ורדה שחם, האמא של אפרת, הגוף של הנשים קדוש ואסור לחלל אותו ונשים בכלל לא רוצות סקס ולא מתגרות מסקס, ורק הגברים רוצים סקס כל הזמן, רק הגברים הם חרמנים, ורק הגברים מתגרים ונהנים בסקס.  האישה סובלת וגופה מחולל.

בתמונה:  ורדה שחם אמא של אפי שחם ואשת ניסו

 

ורדה שחם השוטרת שרדפה גברים באג'נדה פמינאצית נשארה נאמנה לבעלה סוטה המין
ורדה שחם השוטרת שרדפה גברים באג’נדה פמינאצית נשארה נאמנה לבעלה סוטה המין

והנה כל התיאוריות הפמיניסטיות של האמא הפמיניסטית הדגולה באו למשפחת שחם בתחת מאחורה והפילו את כל המשפחה.  האבא ניסו הוגדר עבריין מין, נכנס לכלא ואף אחד לא מוכן להקשיב לטענותיו שהוא חף מפשע כי “בית המשפט העליון אמר את דברו”.

בדיוק מה שעושים לגברים גרושים שמרשיעים אותם ללא ראיות והחיים שלהם נגמרים.

ניסו שחם ניהל רומנים ו”בגד” באשתו.  אולי היו שם יחסים תפוחים.  מי יודע.  ואפרת שחם מציינת שאבא שלה היה מושא לרדיפה, שקרן בר מנחם עשתה עליו תקדים ושהשופטים הרשיעו למרות שאף אישה לא התלוננה.

למעשה לא רק שהנשים שאבא שלה התחנגל איתן לא התלוננו, הן גם אמרו במח”ש-  שהן נהנו מאוד, ושהיה להן טוב מאוד.  ניסו סיפק להן את צרכיהן המיניים והן היו מבסוטות….  חלקן גם התגרשו אח”כ, אבל זה לא בגלל ניסו.  אם לא ניסו הן היו מוצאות זין אחר שיתקתק אותן.

בכל זאת החוקרים של קרן בר מנחם קרעו לנשים האלה את הצורה עם שאלות חודרניות על הפוזות, של הגמירה, על השפריצים, על קצב החדירה ועל פרק הזמן מחדירה לאביונה.

אפרת שחם בוכה. עשו לאבא שלה רצח אופי  ממש “גאנג באנג” משפטי. הניסוח שלה תפל.  היא מפחדת להצביע על האשמים, מפחדת לנקוב בשמות השופטים הרשעים שישבו בקולוסאום וזרקו להם את אבא שלהם כמו גלדיאטור שנשלח לזירה להילחם בנמרות רעבות וטורפניות.  האסימון לא ירד לה עדיין.

מצחיק שהיא מכתבת לפוסט בראש ובראשונה את גיא לרר מהצינור.  הקוקסינל לרר יעזור לה?  לרר בעצמו הוא צבוע ומתחסד, שפוט של שדולת הנשים.  הוא הראשון שיעשה כתבת רצח אופי על האבא שלה בשירות מח”ש….

מסכנה אפרת שחם.  אנו מרחמים עליה.  חיה בלה לה לנד.

המלצה שלנו לאפרת:  אפי….תראי איך אתי כרייף התמודדה עם רצח האופי שעשו לה הפרקליטות בגלל שהיתה שופטת הגונה וטובה עם האזרחים ועשתה חיים קשים לשוטרים תופרי תיקים.

תסתכלי גם על הפרסומים של סעדה הסגן של קרן בר מנחם.  יאללה.  קדימה לעבודה.  גם דלתה של עדנה פתוחה לרווחה.  תגידי לאבא שלך להדליף לנו:  ednakarnaval1@gmail.com

הפוסט של אפרת שחם, פייסבוק, פורסם  9/9/2022. “פורקת, בוכה ומחטיאה את המטרה”.

בואו נכיר רגע?
אני אפרת, הבת של ניסו שחם. כנראה שלא כל ה600 חברים שלי פה בעמוד באמת מכירים אותי, או את השושלת המשפחתית שלי.
ניסו שחם, נו אתם יודעים, עבריין המין המורשע.
סיפור מסעיר, לא? קצין משטרה בטופ 10. בתפקיד הכי מרכזי. מועמד מוביל למפכלות.
נחקר בקיץ 2012 בחשד שהטריד מינית “עשרות” שוטרות זוטרות.
וואלה בהחלט יכול היה להיות מסעיר. לו היה זה מחובר למציאות באיזשהו אופן, ולו הקטן ביותר.
תשמעו רגע, אני לא בנאדם מי יודע מה מחובר למסורת. אבל יש משהו בחודש אלול, בכל זאת.
אנחנו אמורים לחפש תשובות לשאלות פשוטות ומהותיות, להתבונן בעצמנו, לעשות סוג של חשבון נפש פנימי וחיצוני. מסע של סגירת שנה לקראת עוד אחת שתתחיל.
ויש גם בחירות באופק הנראה לעין. וגם אבא שלי השתחרר לפני שבועיים מהכלא. ויחד איתו יצאנו כולנו מסוג של כלא. אז מכל הסיבות שמניתי ומאלה שלא, אני מרגישה שכל המילים שגרות אצלי בראש ובלב בעשור האחרון מרגישות מוכנות להיכתב. שחור על גבי פיד.
*אזהרת מסע*: בהפוך מבתי המשפט, אני לא מתכוונת לעשות הנחות לפרקליטות. והאמת המרה על התנהלותה, לפני תוך כדי ואחרי הכל, תאמר כאן. וגם אכתוב קצת על הקשר המטריד, השבטי לא פעם, של שבט “אוכפי החוק” ובהם הקשר בין שופטים ופרקליטים.
מי שלא אוהב שעננים מסתירים לו את כל צבעי הקשת, ומעדיף להמשיך להאמין שהכל טוב, נכון וצודק, מוזמן להיפרד ממני כאן.
הנה:
בתיק של אבא שלי *אין מתלוננות*. אין. וגם לא היו.
ולא, לא בגלל שהן היו בחורות צעירות שהכינו לו קפה וחששו ממרותו. ועל כך גם הן העידו. פשוט כי היו אלה קשרים בהסכמה בין אנשים בוגרים. וחכו רגע עם המוסר, אגיע לזה.
במשטרה, *אז וגם היום*, לא קיים איסור על קיום קשרים בהסכמה בתוך הארגון (בדומה למקומות עבודה אחרים). ושימו לב: *גם לא בין מפקד לכפיף*.
ולפני האירוע של אבא שלי וגם אחריו אף אחד גם לא עמד לדין משמעתי על כך.
כן, קראתם נכון. תזכרו את זה להמשך.
כל הפרשה הזו התחילה ממכתב אנונימי שמי שלחץ על כתיבתו היה קצין משטרה שאבא שלי הזיז הצידה. בעדה שלנו זה נקרא סגירת חשבונות.
עשרות נשים הוזמנו לחקירות. הן נחקרו באמצעים פסולים ואסורים. *חלקן הגדול לא התנהלו בחדרי החקירות ולא תועדו*, כי הן לא עלו בקנה אחד עם התזה של הפרקליטות, שהיא הרשעה בכל מחיר. קטע.
ממשיכים?
אז ככה, הפרקליטות הבינה מהר מאד שאין עבירות מין. *כך העיד ראש צוות החקירה* בבית משפט בזמנו.
מה עשתה, שואלים? ניסתה להגיע להסדר טיעון עם אבא שלי. כזה שאין בו עבירות מין (כי אין כאלה) אבל יש בו הפרת אמונים.
כי ככה זה במשחק הזה שלה, you win some you lose some.
אבל אבא שלי לא הסכים להודות במה שאיננו עבירה פלילית.
וכמה שזה עצבן אותם!
אבא שלי, אגב, המשיך להביא להם את הסעיף לאורך כל הדרך. הוא לא יישר קו. הוא לא סתם את הפה. הוא לא השפיל מבט ואפילו התראיין. זה היה בלתי נסלח מבחינתם.
*ואז הוגש כתב אישום*.
הוא מפחיד והוא מלא בשקרים שיש להם ייעוד, אל תתבלבלו. הם הכלי של הפרקליטות לסחוט באיומים הסדרי טיעון. זו השיטה. שיטה רוחבית אגב. ממש לא רק בהקשר של אבא שלי.
*שווה שתדעו*, ששלוש נשים שנחקרו באותה חקירה, מנהלות תביעת פיצויים נגד מח”ש והפרקליטות על אותה חקירה מוטרפת מאז. במהלכה, *כך לדבריהן*, גם הן נסחטו באיומים. הן גם הוטרדו מינית ע”י החוקרים, הושפלו והוחפצו. “אולצנו להפליל את ניסו שחם”. כך הן העידו בבית המשפט המחוזי, לפני 4 חודשים, בעת שאבא שלי מרצה את המאסר.
“הוא היה צריך להיות מפכ”ל ואסור היה לתת לו” כך העידה החוקרת (המתעללת / המחפיצה). ובהמשך אמרה: “אני באה מבית דתי ולא מקבלת את זה”. באיראן? לא, ממש כאן.
*מניחה פה רגע, לבדיקתכם*:
האם ארגוני הנשים דואגות לשלוש הנשים האלה שמלינות נגד המדינה? בוודאי שלא.
ואם אתם שואלים למה נהגו בהן כך, אני אספר לכם. כי נורא רצו להפליל את אבא שלי. ומי שלא שיתפה פעולה שילמה מחיר אישי כבד (חלקן היו נשואות וכבר אינן)
*וכעת סיפור קצר על גלגולן של שלוש ערכאות*:
*בבית משפט שלום*, אחרי *5 שנים* של משפט, עדויות, תמלילים, ראיות- השופט החליט לזכות את אבא שלי על 3 מתוך 4 סעיפי אישום. זיכוי מהדהד. סיקור נרחב. אפשרות לביקורת ציבורית קשה על הפרקליטות? כנראה שכן.
כל אלה היו מנוע וטריגר להתחמשות בעובדות חדשות לגמרי, למרות שהודיעו שהם לא מערערים על העובדות. (בערעור שלהם למחוזי). האם טענות ועובדות שלא נטענו בעבר, זה חוקי במשפט הישראלי? לא. האם זה הזיז להרכב השופטים (לכאורה) במחוזי? גם לא.
*אז מה קורה במחוזי*?
הרשיעו את אבא שלי, בהתבסס של עובדות שגויות שכבר הופרכו.
על מה הם התבססו? על כתב האישום, כמובן. כמו ערכאה ראשונה עם סייג “קטן”: ללא התייחסות לקביעות העובדתיות, לראיות, ולהוכחות. אופס. ברור שגם רוח התקופה היוותה משקולת רצינית. ובל נשכח את התקשורת, *אותה מזינה הפרקליטות*. גם היא תכתיב את הדין של אבא שלי.
*גלגול שלישי ואחרון*.
אבא שלי הגיש רשות ערעור לעליון. הרשות התקבלה סביב השאלה: האם ניתן להרשיע אדם בעבירה פלילית אחת כאשר כל אחד מהמעשים שעשה איננו מגבש עבירה פלילית??
ומה התוצאה, אפוא? יש תקדים!! *לראשונה* אימץ בית המשפט העליון ברוב של שני שופטים מתוך שלושה ובניגוד לדעת המיעוט את “תזת הצבירה”, כפי שהם קוראים לה.
כלומר אין עבירה ועוד אין עבירה ועוד אין עבירה= עבירה פלילית. מה זה אומר? עוד פעם אכתוב – אימוץ של “תזת הצבירה” אפשר את הרשעתו של אבא שלי בעבירה של מרמה והפרת אמונים, בשל “צבר התנהגויות”, חרף העובדה שכל אחת מהן לבדה אינה עולה לכדי עבירה פלילית.
מברוק גם לכם. היום זה אנחנו, *מחר זה אתם*.
האם התשתית הזו הונחה לראשונה בבית משפט בישראל על מנת להרשיע את ביבי? שאלה טובה. ואני ממש, אבל ממש לא ביביסטית.
*גזר הדין*
אבא שלי קיבל 10 חודשי מאסר בכלא בגין עבירות מין ברף הנמוך, גם לדברי הפרקליטים, ועל העבירה החדשה של צירוף מעשים שאינם עבירה שהוכנסו לעבירת הסל הגדולה מכולן: הפרת אמונים. *10 חודשים*.
עבור מביני דבר אחד או שניים, זה קצת פחות קרקע מתחת לרגליים.
עוד אבן יסוד של דמוקרטיה, של שלטון החוק ושל עקרון החוקיות הלכה לעולמה. יהי זכרה ברוך.
*כלא*
כמו כל אסיר שמרצה עונש בכלא, יש מה נקרא קיצור שליש וקיצור מנהלי.
יש חוקים בנושא. יש כללים. יש תורה שלמה.
אבא שלי היה ראוי לשחרור מוקדם. כך קבעה הוועדה לשחרורים. חשוב לדעת שהוועדה הינה בלתי תלויה והיא גוף אוטונומי שבסמכותו לקבל את ההחלטה הזו.
מה תעשה הפרקליטות? תערער על ההחלטה הזו. בכל זאת, היא חייבת לציבור מלחמה עיקשת בעבריין מין!
ראוי שתדעו שכדי לערער על החלטת הוועדה צריך להוכיח אי סבירות קיצונית שנפלה בהחלטה. אז היא תטען שאבא שלי מסוכן לציבור. קטע, הסתובב עשור בחוץ. האיש המסוכן הזה.
אבל המחוזי לא יקבל את הטענה. ובכמה שאלות מאד פשוטות לפרקליטות, *היא תחזור בה מהמסוכנות*.
המחוזי יידחה את הערעור של המדינה, ויחליט גם הוא לשחרר שחרור מוקדם.
*גלגול שלישי, שוב*:
בצעד כמעט חסר תקדים (יש מקרים מאד בודדים בתולדות המדינה), הפרקליטות תגיש רשות ערעור לעליון.
גם שם היא תטען טענות חדשות. מה בתפריט? פגיעה אנושה באמון הציבור.
ואז מה אם היא לא טענה את זה בערכאות קודמות. שיטת מצליח. וואלה לעיתים זה עובד. זה עבד לה בעבר.
הפעם, זה לא עבד להם ורשות הערעור לא התקבלה. ומזל. שתישאר טיפה’לה אמונה.
*ועכשיו לכמה עובדות מעניינות על הפרקליטות ואחרים, ברשותכם.*
האדם שמוביל את מאבק השחרור של אבא שלי, הוא לא אחר מאשר פרקליטה של (חלק מ)המדינה בכבודו ובעצמו, מר עמית אייסמן. למה חלק מהמדינה? כי כך הם רגילים לעשות בדרך של קבע למען המיליה החברתי, מקצועי, דתי, עדתי, מגדרי שלהם (כל התשובות נכונות).
אגלה לכם סוד עליו? הוא בעצמו נחקר בחשד לביצוע עבירות מין, אבל לא ע”י המשטרה, זה לא בשביל פרקליטים. הוא נחקר בנציבות שרות המדינה. נמצאו ראיות ל2 מקרים של הטרדות מיניות תוך כדי עבודה ביחס לכפיפות ישירות, אחת מתמחה. מה נקרא ״זוטרה״. רק שעבירות המין שלו טופלו בחדרי חדרים, “ברף התחתון של עבירות ההטרדה”. והתוצאה? התראה בלבד של מנכ”לית המשרד *פלאס קידום לתפקיד פרקליט המדינה, כבונוס על התנהגות טובה*.
חושבת אתכם בקול: אילו אייסמן היה מנסח את כתב האישום של עצמו. או אולי משה לדור/שי ניצן (פרקליטים של אותו החלק), הוא היה עושה צעידות ערב עם אבא שלי בכלא חרמון? יכול היה להיות נחמד, לא?
עוד סוד? הגיעו מכתבים אנונימיים (שניים לא אחד כמו נגד אבי) על כך שלמפכ”ל המשטרה לשעבר, יוחנן דנינו, זה ״שניקה אורוות״ אחרי אבא שלי, היה קשר בהסכמה עם כפיפה וצעירה ונמוכה ממנו בדרגות. “זוטרה”. סורי, אבל הטרמינולוגיה לא שלי.
אבל מה קרה במקרה שלו? רוצים אינסייד אינפורמיישן?
יאללה בואו איתי.
דנינו מוזמן לחקירה. פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, מורה לעדכן אותו לפני החקירה שהקשר עם אותה שוטרת באישון לילה מוקלט. מה נקרא, מזהיר אותו לא לשקר. שיבוש הליכי חקירה?? תחליטו אתם.
למה ככה עזר לו? אה, שכחתי לכתוב. שי ניצן ודנינו היו יחד בצבא. אחים לנשק. לכן, העובדה שמותר לקיים קשר בהסכמה, היה אז טיעון שנטען מול מר רוזן מנציבות המדינה כדי לא להמשיך ולבדוק את התלונה נגד דנינו. וראו זה פלא – זה עבד. התלונות נגד דנינו, שנתמכו בראיה פורנזית, כלל לא נחקרו.
פה, במקרה הזה, “אין תשתית לחשד לעבירה פלילית”.
אותו המסטינג וזה.
הרשימה עוד ארוכה. והיא בעיקר מכילה צביעות, מוסרנות וכפל מוסר. זו כל התורה.
*אפילוג/נימה אישית*
הסיפור של אבא שלי מעניין כי הוא נוגע במוסר. ואנחנו כולנו יצורים שנורא רוצים להאמין שהם מוסריים וערכיים. ואיך אנחנו מאשררים לעצמנו את הרף המוסרי הנורא גבוה שלנו? על ידי אי מוסריותו של האחר.
כן, לאבא שלי היו קשרים מחוץ לנישואין. כולם היה בהסכמה ורצון חופשי, ואני כותבת את זה *אף שהורשע בעבירה אחת של מעשה מגונה בבית משפט השלום* – נשיקה לשוטרת שלא היתה כפיפה שלו, לא ישירה ולא עקיפה. המחוזי דחה את ערעורו.
האם רציתי לדעת? לא, לא רציתי לדעת את זה. גם אמא שלי לא. גם האחים שלי לא.
אבל.. Shit happens.
הטרגדיה המתוקשרת הזו, גיבשה אותנו עוד יותר ממה שהיינו מגובשים. והיינו גם קודם.
קיבלנו כישורי חיים. למדנו על מורכבויות החיים, על טעויות, על אנושיות. על חמלה ומחילה. על גדילה ועל שינוי. אלול, לא?
אנחנו משפחה חזקה. אבל אילולא היינו, הסיפור הזה שסיפרתי לכם מלמעלה, בעובדות יבשות, היה הורג אותנו.
ביחד וכל אחד לחוד. וזו כוחה של תעמולה שלילית. הפרקליטות היא מכונת תעמולה משומנת היטב. שלא נותנת ולא תיתן לעובדות לבלבל אותה. וזה מפחיד, לא פחות.
תיכף שנה חדשה.
ואם הגעתם עד לפה אני מבקשת מכם קצת יותר להעמיק. קצת פחות כותרות ריקות מתוכן ואמת. וקצת להיות פחות קלים על ההדק ועל המקלדת.
אבא שלי היה איש משטרה מבריק. 35 שנים. הוא אדם יוצא דופן. והוא ממש, אבל ממש לא עבריין.
הוא איש חוק. היה ויישאר.
והסיפור המשפחתי חוזר להיות שלנו.
והמוסר, מה איתו? מציעה שכל אחד יסתכל בראי על עצמו, ויתקן את מה שבא לו, אם בא לו. ללא תלות בעוונות של האחר.
**ואם בכל זאת בחרתם לנהל רומן, תעשו טובה תבדקו שאתם נמנים על המיליה הנכון:)**
יאללה שנה טובה,
אפרת.
Print Friendly, PDF & Email

2 מחשבות על “הניבזויות של קרן בר מנחם 2: אפרת שחם הבת של ניסו פותחת ג’ורה “קרן בר מנחם עשתה גאנג באנג משפטי לאבא שלי בלי אף מתלוננת””

  1. מחש גוף מושחת כמו רוב הגופים במדינה,מטייחים תלונות והציבור המטומטם ניפגע.
    צאו לרחובות להפגין יהודונים.

  2. כפי שאמר ניסו על המגורשים מגוש קטיף כך התקיים לגביו: “חרא עליו”. עוד סוג של ערבי שהחפיץ נשים שהיו כפיפות שלו (הבת שלו משקרת בעניין זה). חיפש אורשלים אל- כוס וקיבל חצי זין בתחת הערס המניאק הזה . חרא עליו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Translate »
גלילה למעלה