די בכך שסוזי לכאורה כתבה לאפי נבעה ש”רפי מעוניין” בכדי שהנציב ידרוש את תגובתו. בשורת מקרים קבעו שופטים בכל הערכאות כי הלכה למעשה מותר למשטרה לחקור בנ”א גם ללא חשד סביר ואף באזהרה[כך גם הוכשרה הדרך להתאבדותו של חייל שנקרא לחקירת סרק במצ”ח, בכך שהש’ הנוראית יעל רז לוי קבעה בעניין אחר שמותר לקרוא לאדם לחקירת סרק ומכאן שיש למשטרה הצבאית הגנה ולא ניתן לתבוע אותה על כך שגרמה למות החייל. ראו רת”ק 57000-02-14 בן זיקרי נ’ משטרת מרחב אילת , כשאותו אדם ערער על מעצר שווא בעת חקירת סרק על כך שארגן הפגנות נגד מסתננים סודאנים באילת. שם המציאה הש’ הבזויה יעל רז לוי -כמיטב שכרון כוחה- הליכים שלא קיימים בחוק המעצרים : “לא הייתה מחלוקת כי התובע נחקר ותושאל בתחנת המשטרה על ידי נציגי שירות הבטחון הכללי, אם כי לא היה מדובר בחקירה תחת אזהרה.” איפה יש דבר כזה בחוק , חקירה שלא באזהרה של חשוד? הרי מושכלות היסוד אומרות שנדרשת הוראת חוק ]. מקל וחומר , על פי שיטתם היה מקום לדרוש את תגובתו של השופט ארניה לדברים (שימו לב מי ענה למכתב: איזו פריחה זקנה שחתומה על המענה, שכן שהרבני עצמו כלל לא עיין בתלונה אלא בלס קובה בעמבה באותה עת ). הנציבות נמנעה מלבדוק את העובדות במפגיע והניחה שסוזי תיקח על עצמה את כל התיק (כמו שקיבלה את כל הזרג מאחור) ותגיד שרפי לא מעורב כלל. אגב, איך אישה כזו מצודדת נמצאת עם המכוער השמן הזה? אין לשלול שהוא מאפשר לה להשתרלל, בטח עם אי נבעה שמבחינתו עשוי לקדמו. לסיכום, סוזי גם בלעה את הזרע וגם גורשה מהעיר.