EDNA LOGO 1
EDNA LOGO 1

הפסד צורב לעו”ד גונן בן יצחק: הלקוחה שלו יעל אבנרי הפיצה קונספירציה שאבי וייס פדופיל ואכלה אותה ב 16,500 שח

יעלי אבנרי עורכת תוכן שמאלני ופרו פלסטיני בהוט

הפלנגות של שקמה ברסלר ספגו מהלומה.  איזה שטופת מוח אחת בשם יעל אבנרי הפיצה קונספירציה שהעיתונאי המוערך אבי וייס הוא פדופיל.  הגברת מהפלנגות חשבה שכל מי ששייך למחנה ברסלר הוא משוכפץ, ואף אחד לא ייגע בה.  גם על מני אסייג פתחה ג’ורה ורבים אחרים.

אלא שהשופט אביים ברקאי לא חשב ככה ודפק לה 16,500 ש”ח לשלם פיצויים לאבי וייס על הקונספירציה.

הגברת יעל אבנרי היא עורכת תוכן ב”הוט”.  היתה חמומת מוח של שקמה ברסלר והפיצה על אנשי ימין שכתבו בפייסבוק ובאינטרנט…  שהוא משתייך ל”כרותי האונה, הביוב הביביסטי….אנשים לא מפותחים הם האוייב שלנו. ומה עושים עם אויבים?  נכון מכניעים אותם על הברכיים”.

 

יעלי אבנרי עורכת תוכן שמאלני ופרו פלסטיני בהוט
יעלי אבנרי עורכת תוכן שמאלני ופרו פלסטיני בהוט

 

כיום היא בת 48.  לפני 10 שנים הבינה שאף גבר לא רוצה אותה.  שהיא לא תמצא גבר ותישאר רווקה ערירית.  אחרי מספר טיפולים פסיכיאטרים הבינה כי רק ילודה תושיע אותה מהשעמום של חייה, והלכה לבנק הזרע.  במשך שנה ניסו להכניס בה זרעים ואף זרע לא רצה להיקלט בה.  אפילו הזרעים נגעלו.  עד שבסוף לאחר שנה זרע אחד התפלק בטעות פנימה והגברת התעברה.

הגברת יעלי אבנרי היא חברה טובה של רני והילה רהב ומסדרת לו הופעות בטלוויזיה.

 

יעל אבנרי אף גבר לא רצה אותה ובגיל 38 הלכה לבנק הזרע
יעל אבנרי אף גבר לא רצה אותה ובגיל 38 הלכה לבנק הזרע

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5224352,00.html

העו”ד שהיא בחרה לייצג אותה גונן בן יצחק, הוא ממקימי תנועת קריים מיניסטר. בעברו היה רכז בשב”כ, ואחד ממפעיליו של מסעב חסן יוסף הידוע בכינוי “הנסיך הירוק”.

ראו סיקור עוין ב”העין השביעית”.  פורסם 11/1/2024

אמירה שאינה ראויה: הבלוגר אבי וייס יפוצה אחרי שכונה “פדופיל” ע”י יעל אבנרי

 

במאית (הוט) יעל אבנרי תשלם לבלוגר אבי וייס 16.5 אלף שקלים משום שכינתה אותו “פדופיל”, כך פסק השבוע השופט אביים ברקאי.

וייס, בעל הבלוג “טלקום ניוז”, צייץ בחודש יוני 2022 תצלום של עו”ד ליאת-בן ארי, התובעת הראשית בתיקים נגד נתניהו, כשהיא מובילה עגלת מזוודות בנמל התעופה בן גוריון. לתצלום הוסיף וייס את המילים: “מי מכיר את שמה של תופרת התיקים שנחתה בנתב”ג?”. “תפירת התיקים” היא קונספירציה שקרית שתומכי נתניהו, ווייס בתוכם, מרבים לקדם ברשתות החברתיות ובכלי תקשורת המסורים לו.

בתגובה צייצה אבנרי, שמרבה להתבטא פוליטית ברשתו החברתיות, תצלום של וייס ולצדו השאלה “מי מכיר את הפדופיל אבי וייס שנחת בטוויטר?”. לאור זאת הגיש וייס, באמצעות עו”ד אברהם סרוסי, תביעת דיבה נגד אבנרי ודרישה לפיצוי בסך 100 אלף שקלים.

 

“אין צורך להכביר במילים בדבר חומרת הציוץ, שמכיל גם את שמו וגם את תמונתו של התובע, ובו מיוחס לו הכינוי ‘פדופיל’, כינוי שכל השומע אותו תצילנה שתי אוזניו”, נכתב בכתב התביעה.

אבנרי, בכתב הגנה שהגישה באמצעות עו”ד גונן בן-יצחק, טענה כי הציוץ שלה היה “ציוץ סאטירי שבא להגחיך את האופן בו [וייס] מטיל דופי באחרים”. עוד טענה כי בתוך שעה, ולאור תגובות שקיבלה, מחקה את הציוץ.

בדיון שהתקיים לפני כחודש בפני השופט ברקאי בבית-המשפט השלום בת”א-יפו האיץ השופט בצדדים למצוא פשרה. השופט ברקאי הזכיר את ה-7.10 (“ניסו להשמידנו מה שנקרא”) ולצד זאת ציין לאבנרי כי יש לה “משוכה לא קטנה עם לצלוח את האמירה הזו”.

“אני לא כל כך רוצה לדון בתיק הזה”, העיר השופט ברקאי. “רק רע יצא מלדון בתיק הזה, גם לתובע”. השופט ברקאי הציע לצדדים להסמיכו לפסוק בלא נימוקים בסכום שבין עשרת אלפים ל-20 אלף שקל שתשלם אבנרי לוייס לצד קביעה בגנות הציוץ של אבנרי.

הצדדים הודיעו על הסכמתם ולפיכך פסק השופט ברקאי כי “האמירה בבסיס התביעה כשלעצמה היא אמירה שאינה ראויה ומוטב היה שלא תאמר” וכן כי “על פניו ניתן להבין את הפגיעה שחש התובע אשר הגיש תובענה זו במסגרתה ביקש להגן על שמו”.

בנוסף קבע כי אבנרי תשלם לוייס 15 אלף שקל בתוספת 1,500 שק בגין שכר-טרחת עו”ד.

רק לאחרונה נאלץ וייס בעצמו לפרסם הודעת התנצלות חריגה כדי להביא לסיומן שתי תביעות דיבה שהגישו נגדו העיתונאים עמית סגל ואבישי גרינצייג. כשבוע קודם לכן החליטה הפרקליטות להעמידו לדין באשמת הטרדת עד, אחרי פרסום שלו נגד הדס קליין, עדה במשפט נתניהו.

https://www.the7eye.org.il/507635

 

 

PDF

פסד אבי וייס נ יעל אבנרי לשון הרע כינתה אותו פדופיל תא 52492-07-22
יעלי אבנרי פה ג'יפה מפיצה קונספירציות על אנשי הימין
יעלי אבנרי פה ג’יפה מפיצה קונספירציות על אנשי הימין

 

עו”ד גונן בן יצחק ממפיצי הקונספירציה שצה”ל לא היה מוכן בעוטף כי כל הפלוגות היו באיו”ש

 

גונן בן יצחק פחד שביבי יהפוך אותה לשפחה של גלעד
גונן בן יצחק פחד שביבי יהפוך אותו לשפחה של גלעד

 

והנה ראיון של העו”ד של יעל אבנרי,, גונן בן יצחק שבוע אחרי חרבות ברזל:

 

פורסם בכלכליסט 15/10/2023 ע”י רותה קופפר

פעיל מחאה: “איך אשתוק כשזאת ההנהגה ששולחת את בני לקרב?”

מאז שהתחילה המלחמה העו”ד האקטיביסט גונן בן יצחק, פעיל מחאה בולט ואיש שב”כ בעברו, הפך להיות חלק מהמערך שמפעילים ארגוני המחאה לתמיכה במאמץ המלחמתי. הוא עזר באיכון וחילוץ תושבים מהעוטף, תמך במשפחות החטופים ומתנדב בהכנת מנות הקרב שנשלחות לחזית.

כמי שהפעיל סוכנים בחמאס הוא מנסה להבין את הכשל בגזרת המודיעין, ואף על פי שהוא לא בטוח שהמחאה תחזור להיות כשהיתה, הוא מבהיר למה דווקא עכשיו חשוב להשמיע ביקורת

“אין מדינה. אין מדינת ישראל!”, אומר גונן בן יצחק, עורך דין ופעיל מחאה, ממקימי התנועות “קריים מיניסטר” ו”חוזה חדש” ומשמש כיועץ המשפטי של הקבוצה, על מוסדות המדינה הרשמית כעת, אחרי פרוץ המלחמה.
הדברים נאמרים ביום שני שעבר, 48 שעות אחרי שחמאס פרץ לגבולות המדינה וטבח באזרחיה, כאשר אף גורם רשמי לא דיבר עם משפחות ההרוגים והחטופים, וכשכל יום מרגיש כמו שנה ומה שקרה לפני שבת, כמו שמגדיר זאת בן יצחק, הוא בכלל “בעולם אחר, העולם היותר טוב”.
סיבת הפגישה שלנו היא שהאקטיביסט, מי שמייצג עצורים במחאה נגד ההפיכה המשטרית, שהיה בעברו איש שב”כ, רכז בנפת רמאללה ואחד ממפעיליו של מסעב חסן יוסף (“הנסיך הירוק”), שגם העיד לטובתו במשפט בארצות הברית, עשה סרט תיעודי חדש שנקרא “לאן נעלם ג’ורג’ חליל”.
בן יצחק, היום בן 52, הפעיל במסגרת תפקידו סוכנים בקרב ארגוני טרור, כשהידוע בהם הוא מסעב חסן יוסף, בנו של אחד מראשי הנהגת חמאס, שייח חסן יוסף חליל, שהיה מבכירי סוכני השב”כ בתוך תנועת חמאס. בן יצחק פעל למגר את פעילותו הצבאית של חמאס הצבאי בגזרת רמאללה בעזרתו, וכמו כן עמד מאחורי תפיסתו של שאדי שוהאדה, המחבל שביצע את הפיגוע במחסום עין עריכ, וכן היה מעורב במעצרו של מרואן ברגותי בשנת 2002.
כמי שיש לו כל הניסיון הזה אפשר לשאול — מה לעזאזל קרה בגזרת המודיעין? איפה היה השב”כ?
“אני מנסה להבין את הכשל ואני לא מצליח. מאות אם לא אלפי אנשים היו מעורבים במבצע הזה. אין מקור אחד שיבוא ויגיד משהו ברמה של סימנים מעידים, מתכנסים, אוספים? ברור שבעזה הרבה יותר קשה לגייס סייענים. יש הרבה פחות נקודות חיכוך שדרכן אפשר לפנות אליהם. בשנה־שנתיים האחרונות זה נהיה יותר קל כי התחילו להכניס פועלים מעזה, ומה לעשות שאלה המקומות שהשב”כ מגייס אנשים. בשורה התחתונה, נראה שהולכנו שולל. זה אחד המבצעים המבריקים מבחינתם. בעיניי, זה שהצליחו לחמם את הגדה ואת בן גביר וסמוטריץ’ היה חלק מהתוכנית. הצבא שלח 26 גדודים לגדה מתוך מחשבה שבגבול עזה יש את מחסום ארז והמעבר התת־קרקעי שחמאס בכלל לא השתמשו בו, יש את הטכנולוגיה, את ה’רואה־יורה’ וכל המצלמות וכל זה יציל אותנו, והם לא”.
ביום הראשון של המלחמה כאשר כולם שאלו איפה הצבא, בן יצחק העלה את הציוץ הבא שנהיה ויראלי: “אבא שלי, תא”ל עוזי בן יצחק, שהיה רמ”ט פיקוד מרכז, ביקש ממני לשאול למה לא אומרים את האמת: 26 גדודים, כמעט כל צה”ל הסדיר, נמצאים בשטחים. אין צבא כמעט בדרום, כל זה בהחלטת ממשלה ימנית וקיצונית. צריך להעביר כוחות מהגדה לעזה ולסגור בכל מחיר את הגדר ולא לתת להם לחזור לעזה”. איש לא הביא נתון שיסתור את זה.
“אנחנו, כישראלים, יש לנו נטייה לזלזל באויב”, אומר בן יצחק בריאיון. “רואים את זה כעת ורואים את זה גם בהקשר של חמאס ברצח הרכזים של השב”כ לפני 30 שנה, כשבתוך שנה שני רכזים נרצחו על ידי המקורות שלהם ־ חיים נחמני ונועם כהן. זה היה ב־1993. חמאס הוקם ב־1987. זלזלנו אז, רגע לפני שהתחילו פיגועי ההתאבדות, ואנחנו ממשיכים לזלזל”.
כמי שיש לו היכרות עם המערכת, וכמי שבעצמו פוטר ממנה בצל חקירה אף על פי שזוכית בה, יעשו בדק בית כעת? אנשים יפוטרו?
“מאז שאני באתי לשב”כ, אחרי רצח רבין, בסוף 1996, אני רואה שהשב”כ הוא ארגון שמתחקר את עצמו. התוצאות כעת עלובות וקשה להגיד משהו טוב על השב”כ, אבל הוא ארגון שבודק את הדברים. לא מקבל תרבות של שקר. הוא לא מושלם אבל הוא לומד. הימים של יחידה 504, שבסרט שלי, שהיתה בה התנהלות מאוד בעייתית, עברו. לבנון השחיתה אותנו. זה כמו משהו עם קרינה רדיואקטיבית, שמזהם כל מי שמתקרב אליו. לבנון זיהמה אותנו, עם סמים, כמו שרואים בסרט, והברחות. אבל דברים השתנו. השב”כ הוא גוף שלומד מהטעויות שלו והוא בוודאי כבר מתחיל לחקור מה קרה”.
האם זה הזמן למתוח ביקורת על הממשלה ועל מי שעומד בראשה או כשהתותחים רועמים המוזות שותקות?
“ברור שכן. קודם כל, נתחיל בזה שבכל הפעמים שנתניהו היה באופוזיציה הוא מעולם לא תמך בממשלה, גם כשהיו מבצעים, וגם כשהיינו במלחמה. כולם מדברים היום על אחדות ואומרים שצריך לחכות עם הביקורת. במלחמת לבנון השנייה הוא גיבה את אולמרט? לא. הוא גם לא גיבה את בנט ולפיד כשהיה מבצע בעזה. אני לא אומר שצריך לנהוג כמוהו, אבל מה שקרה כאן הוא אחד האסונות הגדולים בתולדות ישראל. הקונגרס הציוני פרסם שמאז השואה זאת הפעם הראשונה שנרצחים כל כך הרבה יהודים בבת אחת. העמיסו משאיות של גופות בשדרות. אי אפשר לשתוק!
“בכל פיגוע, כבר בפיגוע דיזנגוף, אחד מפיגועי ההתאבדות הראשונים, נתניהו רץ לשם. ישר הסית. אצלי הוא נמחק אז. העשן עוד מיתמר, לא מטאפורית, ואתה רץ ומסית? אלה לא הסטנדרטים שאני גדלתי עליהם. הוא כל הזמן מסית, גם עכשיו. כבר שכחנו, כי זה בעולם אחר, אבל הסיפור של ליאו די במרכז תל אביב הוא דוגמה מאלפת. נתניהו כתב בטוויטר ש’השמאלנים דחפו אותו, אב שכול!”, אף על פי שליאו די בעצמו אומר שלא דחפו אותו. אנשים שהיו חלק ממערך ההסתה של נתניהו מפיצים בימים האחרונים שהשב”כ והצבא שיתפו פעולה עם חמאס. זה חורבן מוסרי”.
“תלכו לפצועים”, הוא אומר לנציגי הממשלה, “תעשו את עצמכם שאכפת לכם”. בן יצחק הוא בן של תת־אלוף, שבנו החייל — אחד מארבעת ילדיו — הוקפץ לדרום. “הבן שלי שבצנחנים הוקפץ. אמרו לו ‘תתכונן למלחמה’. האחיין שלי שהוא מילואימניק קיבל צו 8 באגוז. אני יכול לשתוק כשזאת ההנהגה ששולחת אותם לקרב? זה לא שאמרתי לילדים שלי ‘אל תתגייסו’. נצבט לי הלב.
“הבן של בר־לב היה מפקד סיירת מטכ”ל. הבן של שמיר היה טייס. הנכד של בגין היה טייס. יש מישהו בממשלה הזאת שהילד שלו נשלח לקרב? חובה עלינו למתוח ביקורת. אנחנו שולחים את הילדים לקרב וחובה עלינו לשאול את השאלות. לקח ימים לחלץ אנשים מבארי, כיסופים, נירים וכפר עזה. ולהגיד אחדות? אחדות עם מי? באמת אני שואל. אנחנו יושבים ובוכים ועוד אומרים עלינו שאנחנו בוגדים. יושבים באולפנים כל מיני מומחים ואומרים: ‘זה לא הזמן, אסור לדבר’. לא! חובה לדבר. לפני שבוע אותם מומחים באולפנים דנו במה למדנו מאז מלחמת יום הכיפורים. מה למדנו? כלום”.
את הדברים הזועמים האלה הוא אומר, דקות אחרי שהוא מספר בדמעות על חברו תום גודו ז”ל מכיסופים ש”החזיק את דלת הממ”ד כדי שהמחבלים לא ייכנסו, איפשר למשפחתו לברוח, ובאיזשהו שלב הם ירו בו דרך הדלת והוא נפגע”.
“הקמנו קבוצה של יוצאי מודיעין שהם דוברי ערבית כדי לאסוף מודיעין על חטופים. כי תביני, אין מדינה. אין מדינת ישראל. בשבת התקשרה אליי אמא של בחור שהיה במסיבה. היא שלחה לי מיקום שבו הוא מתחבא, העברתי ליאיר גולן (סגן הרמטכ”ל לשעבר שתוך חירוף נפש נסע לבד לאסוף אזרחים שהתחבאו בשדות — ר”ק), והוא נסע והביא אותו בשבת אחר הצהריים. עכשיו, לפני כמה דקות, היא שלחה לי מידע על ניצולת שואה שיושבת לבד בממ”ד בכיסופים ושניסע אליה. המעט אופטימיות שיש לי זה שהחברה האזרחית הזאת יש בה כוח”.
אכן, מהרגע שנודע על ההתקפה, אזרחים החלו בהתארגנויות התנדבותיות, מכל קצות הארץ. מסעדות הכינו אוכל, בהמשך השבוע בן יצחק התנדב בחמ”ל שהקימו במסדת “האחים”, שכנים ששלחו בגדים ובקבוקי מים לחזית, ובקשות לתרומות לקיבוצים שנכחדו. העיתונאי שאול אמסטרדמסקי (כאן 11, “כלכליסט”) כתב בטוויטר: “בבוקר נסעתי דרומה לצלם בחפ”ק שהקים ארגון אחים לנשק לחילוץ ולסיוע לאנשים בעוטף עזה. הייתי בהלם. מאות מתנדבים שהגיעו מכל רחבי ישראל. חלקם חמושים, חלקם לא. כולם התנדבו להיכנס פנימה ליישובים, לחלץ החוצה את כל מי שביקש. אנשים שבמשך שלושה ימים איש לא התייחס אליהם”.
נדמה שעל התשתית שהקמתם את התארגנות המחאה, אתם מיישמים את הפעילות ההתנדבותית האזרחית למען המאמץ המלחמתי. כמו מה שעשיתם עם מנותקי הקשר והנעדרים?
“נכון. מהרגע ששמעו שיאיר גולן הצליח לחלץ, התקשרו אלינו בהמוניהם. בשבת בלילה התפוצצתי מזה שאין להם עם מי לדבר. לא יכולתי להישאר בבית אז השתמשתי בתשתית של מערך עוטף עצורים, שאני חלק מהמקימים שלו, כדי לארגן שתייה להורים שמגיעים למרכז דנ”א באיירפורט סיטי. משהו מינימלי כדי להקל עליהם. עמדנו שם והכנו להם קפה ותה. לא ידענו מה לעשות.
“במשך היום שלמחרת ניסינו למצוא מישהי לפי איכונים טלפוניים, ולא הצלחנו להגיע אליה או לצבא. הם עסוקים בלחימה. אני לא מאשים אף אחד. המשפחות של החטופים ישבו במסיבת עיתונאים ואמרו שאף אחד לא פנה אליהם. ועכשיו מינו את גל הירש. אני מכיר את גל מאז שהייתי רכז נפת רמאללה והוא היה מפקד חטיבת בנימין. הוא איש שיש לו יכולות. הוא מאוד חכם. אני לא בטוח שיחסי אנוש זה הצד החזק שלו. ערבית הוא לא יודע. אין לו ניסיון בדיפלומטיה. אני אפילו לא נכנס לוועדת החקירה בנושא החטופים (ועדת אלמוג, שהטילה עליו אחריות, ולאחר מכן ועדה אחרת זיכתה אותו — ר”ק). אני מדבר רק על הכישורים. האם הוא האיש הנכון? התשובה היא לא. זה לא הוגן כלפי המשפחות שנתניהו ממשיך לקבל החלטות פוליטיות שנוגעות לו עצמו במקום לקבל החלטות לאומיות”.
מתי צריכים לחדש את המחאות?
“אני לא בטוח שהמחאה תחזור כפי שהיתה. אנחנו לא יודעים לאן ישראל הולכת. איך שהמלחמה התחילה, כל פעילי המחאה או שהתגייסו בצו 8, או התגייסו בעצמם לעשות דברים. הם הקימו ארגון שנועד למצוא בתים זמניים לתושבי הדרום, שלחו מארזים, אחד החברים מהמחאה שלח חמש משאיות של אספקה לבאר שבע ומשם לצאלים, כי למילואימניקים לא היה מה לאכול בצאלים, מתנדב אחר שלח אספקה לתושבי ניר עוז שנסעו לאילת.
אנחנו לא קוראים לביביסטים בוגדים. אנחנו עסוקים כרגע בלעזור ולהתגייס ולעשות מה שאנחנו יכולים. ועוד אנחנו צריכים לתת תשובות? אנחנו?”.
“הסרט הוא חקירה אקטיביסטית”
“לאן נעלם ג’ורג’ חליל” הוא סרט תיעודי שיצר גונן בן יצחק יחד עם יעל לביא ועודד טורי, ובו הוא מביא את סיפורו של סייען לבנוני, ששמו ג’ורג’ חליל, שהיה מקור של יחידת המודיעין 504. חליל נעלם ב־1988, והשאיר אשה וחמישה ילדים, ללא הסבר וללא תמיכה. “הסרט הוא חקירה אקטיביסטית, המשך ישיר למה שעשיתי כשלקחתי לידיים משהו שהמדינה היתה צריכה לעשות ולא עשתה, כשנסעתי לארצות הברית להעיד לטובת ‘הנסיך הירוק'”, אומר בן יצחק.
“התחושה שלי אז היתה שמישהו צריך לקחת אחריות ולהציל אותו. הפעם, בסרט הזה, מדובר במקרה אחר — ג’ורג’ חליל היה מקור של מדינת ישראל, הוא בא להיפגש עם המפעיל שלו ונעלם. את ישראל הרשמית לא עניין להסביר לאן נעלם, מה קרה לו ומי אחראי לזה. זה נראה לי לא בסדר, לא צודק כלפיו וכלפי המשפחה שלו. אז במקום שהמדינה תלך ותחקור מה קרה לג’ורג’ חליל, יצאתי אני לעשות את זה”.
תוך כדי חקירה, שכללה גם מפגש עם ז’אן אלרז, איש שב”כ בכיר המרצה מאסר עולם בכלא על רצח, שהיה המפעיל של ג’ורג’, וקרוב אליו כל כך שהוא קרא לבנו הצעיר על שמו, מגלים היוצרים דברים רבים על שיטות יחידה 504.
“אנחנו מגלים שנושא הסמים הוא מאוד מאוד משמעותי, וכן עוד משהו שנמצא תחת צו איסור פרסום שקשור ליחידה והוא כנראה הסיבה שלא רוצים לפתוח בחקירה על ג’ורג'”.
בן יצחק מספר שלביא והוא הגיעו למסקנות אחרות בזמן התחקיר, והתפיסות השונות באות לידי ביטוי בסרט. עשיית הסרט היתה חוויה כל כך טובה, הוא מספר, שהוא חושב אולי ללמוד עכשיו קולנוע “כי אני מרגיש שיש לי מחסור בידע קולנועי”.
זאת לאחר שכבר למד תואר ראשון בפסיכולוגיה, ושניים במשפטים ובמינהל עסקים. הדוקו היה אמור להיות משודר אתמול בכאן 11, אבל בימים אלה כל לוח השידורים מתרכז בדבר אחד בלבד, והקרנתו נדחתה.

 

 

Views: 86

5 Comments

  1. כתיבה יפה אבל מאיפה כל הרעל? מה קרה? עדנה מה קורה לך כשאת שומעת לאן לאן נעלמו ילדי תימן? צמרמורות. כמה שנאה לאשכנזים. בטח עזרו לך ולמשפחתך. משם השנאה. אני מבין.

  2. “תפירת התיקים” ** איננה ** קונספירציה שקרית שתומכי נתניהו והימין המציאו !!!
    מדובר בחשד כבד מלווה בראיות תומכות שגם בגינו, ובצדק רב, הימין פעל ויפעל למען רפורמה משפטית. רובי ריבלין, חיים רמון, רפאל איתן, אביגדור קהלני, יעקב נאמן, גל הירש, וגולת הכותרת – ביבי נתניהו, כולם אנשים לגביהם נטען (בהסתמך על עדויות) כי המערכת תפרה אותם כדי לחסל אותם פוליטית או למנוע את מינויים לתפקידים בהם הם עלולים לאתגר את המערכת.

    ויש קורבנות נוספים (ציינתי רק מקצתם ואת הידועים שבהם).
    ייתכן גם שהירש חלה בסרטן בגלל הסטרס הנלווה לכתב האישום שתפרו לו.
    האמירה של עדנה בדבר “קונספירציה” בהקשר לנ”ל מאכזבת (הגם שהיא בגבולות השיח הלגיטימי).
    אני ממליץ בחום לעקוב ברשתות אחרי אלי ציפורי, אבי וייס, כינרת בראשי, גדי טאוב, ארז תדמור וכד’ כדי להבין את עומק הריקבון בצמרת מערכת האכיפה ובמיוחד בהקשר של תיקי נתניהו שמסוקרים ע”י ציפורי לעומק בניגוד לערוצי אלחנזירה 11-12-13.

  3. 15 אלף ש”ח על כינוי פדופיל….יאיר נתניהו קיבל 400 אלף ש”ח….. מישהו מאמין לזוהמת מערכת המשפט בישראל?

  4. תוספת סוף פסה”ד מלמדת שהיתה הסכמהשל הצדדים לפסיקת פיצוי בין ן 10000 ל20000 שח לכן מן הראוי היה שביהמש יפסוק את הסכום המקסימום שבהסכם בין הצדדים.

  5. אני נגד פסיקת פיצוים בלשון הרע אלא אם הוכח זדון בניגוד לדין בישראל .
    יחד עם זאת לעניות דעתי יש ביטוים דוגמת פדופיל שעצם השימוש בביטוי מלמד על זדון.
    הפיצוי עצמו נמוך לטעמי אולי כי היא משתייכת למחנה “הנכון” .
    אני תוהה ביני לבין עצמי האם סכום הפיצוי היה זהה לו היה מדובר במישהו מהמחנה הנכון באמת המחנה הדמוקרטי להבדיל מהמחנה האוליגרכי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *