לפנינו החלטה של השופט יהורם שקד משנת 2011, חצי שנה אחרי שמונה לשפיטה.  אישה ביקשה להוציא צו עיכוב יציאה לחו”ל לבעלה, בטענה שרוב עסקיו הם בחו”ל, פרנסתו היא בחו”ל, המון זמן הוא שוהה בחו”ל, ולכן טענתה שאם ירשו לו לצאת לחו”ל, זה יכביד על ניהול הליכי מזונות ורכוש בישראל, (הכבדה על ניהול התביעה) ויכביד על ביצוע פסק הדין.

יהורם שקד זיהה מהר מאוד שעו”ד ללי פרלמן גלעדי סוחטת גבר באמצעות צו עיכוב יציאה

את הטענות האלה טענה עו”ד ללי פרלמן גלעדי, אשר גם הדריכה את הלקוחה שלה לסחוט את בעלה, והנחתה אותה לכתוב לבעלה על פתק מה יקרה אם הבעל לא יסכים להיסחט:  “אם לא נגיע להסכמות, צו עיכוב יציאה מן הארץ, תלונה על אלימות, צווי עיקול וצווי מניעה”.

יהורם שקד אומר במפורש שהפתק הסחטני הזה הוא “תולדה של שיחה עם עו”ד בענייני גירושין”.  

השופט יהורם שקד פשוט קרע לגזרים את הנבלה הזו ללי פרלמן גלעדי, עשה ממנה צחוק, חוכא ואיטלולא, ולעג לכל הטענות שלה.

יהורם שקד לא הבין איך לעו”ד זו יש החוצפה לטעון שצריך למנוע את היציאה של הבעל לחו”ל, אם בחו”ל נמצאים מקורות הפרנסה שלו.  הרי אם מונעים ממנו לצאת להתפרנס, מאיפה הוא יביא לאישה מזונות????  היה ברור לשופט שזו בקשה לצורכי סחיטה בלבד.

שלילת כל הטענות שיציאה מחו”ל תכביד על ניהול התביעה וסיכויי גביה

יהורם שקד גם אמר שזה מצחיק לטעון שאם הבעל יוצא לחו”ל ולא יחזור לישראל, אז זה יכביד על האישה לנהל פסק דין, ויכביד על האישה לגבות את מה שמגיע לה אם תזכה בתביעות שלה.  שקד אמר במפורש שזה בדיוק להיפך, אם הבעל לא חוזר למשפט אז האישה זוכה בהעדר התייצבות על מגש של כסף, אז איזו סיבה יש לה להתלונן????  להיפך, עדיך לאישה שהוא ייצא ולא יחזור כי ככה היא זוכה בכל הקופה.

ולגבי הטענה של “הכבדה על הגביה” יהורם שקד אמר שזה שיש נכנסים בחו”ל, לא גורם לאישה שום הכבדה, כי ממילא כדי לעקל נכסים בחו”ל, היא צריכה לתבוע בחו”ל.

מצד שני יש 2 דירות בארץ, ואם הוא לא חוזר אז היא מקבלת את 2 הדירות על מגש של כסף.  אז עדיף לאישה שהוא כן ייצא ולא יחזור. זה אמנם לא כתוב בהחלטה אבל לכאורה מגיע לאישה 50% מ 2 דירות, אבל היא יכולה לטעון שהדירה הנוספת מקזזת את הנכסים שבחו”ל וכך לצאת עם 2 הדירות ביד… על מגש של כסף.

הנה מה שכתב יהורם שקד, בקצרה: “הכבדה על בירור התובענה – במקרה דנן, הגישה המבקשת תביעה למזונות כנגד המשיב והיעדרותו מדיוני בית המשפט עלולה אך לפגוע בו ולאפשר למבקשת ליטול פסק דין בהיעדר התייצבות. יוצא, איפוא, כי היעדרות המשיב מן הארץ לא תכביד על בירור התובענה, וההיפך הוא הנכון.  הכבדה על ביצוע פסק הדין – אם וככל שהמבקש לא ישוב ארצה, הרי, שלכאורה, הדבר יכביד ביצוע פסק הדין. יחד עם זאת, לאור העובדה כי המבקשת עצמה טענה כי כל רכושו של המשיב בחו”ל, לא ברור כיצד תוכל היא לגבות את דמי המזונות בהיעדר נכסים בישראל”.

בתמונה למטה, הגבר שללי פרלמן גלעדי טוחן לה את הנרתיק, ידין גלעדי עו”ד

איך הוציא שופט שהיום הוא 100% פמינאצי פס”ד לטובת גבר?  

מדהים שפסק דין זה כך כך הגיוני וכל כך מנומק היטב, ושהגבר זכה יוצא תחת ידיו של יהורם שקד, שופט שהתפרסם בהיותו שונא גברים מובהק, פמיניסט מרושע ללא תקנה.

התשובה מאוד ברורה, וזה קורה הרבה.  שופטים בתחילת דרכם חושבים שמינו אותם לשיפוט לעשות צדק, ואז יוצאים להם פסקי דין צודקים ונכונים (כמו זה שלפנינו).

אלא שכאשר שופט מוציא פסק דין כזה, מייד שדולות הנשים מוציאות הודעות לעיתונות להתחיל מקהלת שיימינג מתוזמרת נגד אותו שופט שהוא נגד נשים, עוזר לגברים להבריח רכוש, משאיר אישה מסכנה ללא יכולת לקבל מזונות.  השופט נרתע מהאינקוויזיציה הפמיניסטית שנפתחת נגדו, מבין לאן נושבת הרוח, ומתהפך.

זה בדיוק מה שקרה ליהורם שקד.  התחיל נורמלי ב 2011 ומהר מאוד הפך להיות מנגלה לגברים גרושים.

רות דיין וולפנר אין לה בעיה לטעון דבר והיפוכו לפי מי שמשלם לה

ולגבי באת כוח הגבר שזכתה כאן כשייצגה גבר, רות דיין וולפנר……  פה היא התלוננה בכל פה על הפגיעה בחופש  התנועה והזכות לצאת מהארץ שפוגעת בגבר שכל פרנסתו היא בחו”ל.

אבל כאשר רות דיין וולפנר מייצגת נשים, זה לא מפריע לה להתנהג בדיוק כמו הקולגה הניבזית שלה , ללי פרלמן גלעדי, ולדרוש להוציא צו עיכוב יציאה לגבר, בדיוק באותם תנאים שהיא עצמה טענה שהם נגד החוק.

בתמונה:  עו”ד רות דיין וולפנר, מי שמייצגת את אפי נוה נגד חני נוה, ועל הדרך גם טעמה את הזין של אפי נוה.

צפו כאן בהפגנה נגד יורם שקד ב 26/4/2022

ועוד סרטון הפגנה על זה שהוא עיקל לבן 62 את גמלת הנכות כשהוא חולה סרטן סופני ונזקק לכסף לרכוש תרופות וטיפולי סרטן.  יהורם שקד הזעיק את משטרת הבבונים רמת גן שדרשה מהמפגינים להסתלק כי לא עמדו 150 מטר מהווילה של יהורם.

הסרטון המלא של ההפגנה 44 דקות נמצא פה:

https://www.facebook.com/100022139897648/videos/5451768234835331

https://www.facebook.com/100022139897648/videos/5451768234835331

טרם נעילה נציין כי באתר עדנה קרנבל נחשפו שיחות וסמסים בין יהורם שקד לאפי נוה בו  השופט יהורם שקד הזמין את אפי נוה לטיול לפיליפינים לפתוח בתולות פיליפיניות.  אשתו של יהורם שקד ליליאן שפרן שקד (עם אזרחות קנדית) ראתה במה מדובר, התעמתה עם בעלה, וזרקה אותו.

עד היום מודה יהורם שקד לעדנה קרנבל על זה ששחררה אותו מכבלי הנישואין, הפכה אותו ציפור דרור, פרפר נשים, בלי לחזור הביתה לאישה זעמנית שדורשת מונוגמיות.

הטלפון של אפי נוה 2: סמסים עם מרים נאור ומלקקי תחת כמו יהורם שקד שהזמין את אפי לטיול ביתוק בתולות בפיליפינים, יורם דנציגר, ענת הלר כריש, גילה גדות

להלן פסק הדין, יהורם שקד 22865-06-11

                                    בית המשפט לענייני משפחה במחוז ת”א

העובדות:

ביום 15.6.11 הגישה המבקשת כנגד המשיב תביעה למזונות אישה וקטין בן 15 וחצי שנים. בצמוד לכתב התביעה, הגישה המבקשת בקשה לעיכוב יציאתו מן הארץ של המשיב, אשר נעתרתי לה במעמד צד אחד.

לאחר שהמשיב הגיש תגובתו, התקיים דיון במעמד הצדדים ובאי כוחם ובו נחקרו הצדדים על תצהיריהם. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ולאחר שפניתי לכתבי טענותיהם ולסיכומיהם, נחה דעתי כי יש להורות על ביטול הצו, ואנמק:

בסעיף 22 לבקשת המבקשת, תחת הפרק “העילה להגשת הבקשה”, נכתב כי:

“יש למבקשת חשש כבד, כי המשיב יצא את הארץ לתקופה ממושכת, מאחר והוא שוהה תקופות ארוכות בחו”ל… וימנע מקיום חובותיו לתשלום מזונות המבקשת והקטין המשותף. כל זאת, כאשר כספי הצדדים ונכסיהם… מצויים בחו”ל הרחק מהישג ידה של המבקשת”.

ובהמשך:

“באם יצא המשיב מן הארץ וייעדר תקופה ממושכת, עלולה היעדרותו זו לסכל את הליך בירור התביעה, ולהכביד על הליך בירור התביעה ואף לסכל את זכויות המבקשת והקטין לתשלום מזונות…”.

בהמשך לטענות המבקשת בדבר עבודתו של המשיב בחו”ל ושהייתו הממושכת שם, נטען על ידי המשיב כי הוא ‘תושב חוץ’ ולפיכך יש להתייחס לבקשה כבקשה לעכב את יציאתו מן הארץ של תושב חוץ. כפי שאראה להלן, לאור עובדותיו של המקרה, אין חשיבות יתרה להיותו או לאי היותו של המבקש תושב חוץ, שכן כך או כך, יש להורות על ביטול הצו.

ניכר מכתבי טענותיה של המבקשת, כי מערכת יחסיה עם המשיב הינה “על הנייר בלבד”, שכן לטענתה, המשיב בקשר הדוק עם אישה אחרת מזה 3 שנים. המבקשת יודעת לנקוב בשמה של האישה האחרת, במספר תעודת הזהות שלה, ואף צירפה תמונות של המשיב, ושל אותה אישה בהזדמנויות שונות ובמקומות שונים ברחבי העולם. יצוין כי אחת התמונות שצירפה המבקשת הינה תמונה בעלת גוון פורנוגרפי מובהק, שמן הראוי היה שהייתה נמנעת מעיניו של בית המשפט ושל כל מי שנחשף לכתב התביעה.

lawdata – דטהחוק

לטענת המשיב, המבקשת תכננה את מהלכיה בקור רוח ובחוסר תום לב. להוכחת האמור, צירף המשיב לתגובתו מסמך בכתב ידה של המבקשת, שזהו לשונו:

אם לא נגיע להסכמות, צו עיכוב יציאה מן הארץ, תלונה על אלימות, צווי עיקול וצווי מניעה

בחקירתה הנגדית של המבקשת, הודתה המבקשת כי המסמך נכתב בכתב ידה, ואולם הוסיפה כי הוא תולדה של שיחה עם עו”ד בענייני גירושין. כלומר, אף לשיטתה של המבקשת, כבר בשנת 2004-2005, יחסי הצדדים הגיעו לכדי כך שהיא ביקשה ייעוץ משפטי בעניין נישואי הצדדים.

בחקירתה הנגדית לא הכחישה המבקשת כי מזה שנים שבני הזוג, הלכה למעשה, חיים כפרודים וכל אחד חי את חייו. עוד עלה מחקירתה של המבקשת, כי המשיב איננו עובד בארץ אלא בחו”ל, וכאמור, לטענתה, כל רכושם המשותף מצוי בחו”ל, מלבד שני נכסי מקרקעין הרשומים על שם המשיב.

בתום חקירות הצדדים, טענה ב”כ המבקשת, כי לבני הזוג דירה בהרצליה השווה 3 מיליון ₪, ועליה שעבוד על סך 700,000 ₪. לטענת ב”כ המשיב, יתרת השעבוד על הדירה עצמה, הינה כ-300,000 ₪ בלבד. אם נכונה טענת ב”כ המשיב אזי חלקו של המשיב בדירה עומד על סך של 1.35 מיליון ₪ ואם נכונה טענת ב”כ המבקשת אזי חלקו של המשיב בדירה זו, עומד על סך של 1.15 מיליון ₪.

לטענת ב”כ המבקשת, למשיב דירה נוספת בגבעתיים, ואולם הצדדים חלוקים ביניהם בכל הנוגע לשוויה ולהיקף השעבודים הרובצים עליה, אולם, אין ספק כי שוויה של הדירה עולה על היקף השעבוד הרובץ עליה.

חשוב להזכיר, כי במסגרת ההליכים המתקיימים בין הצדדים בביהמ”ש זה, הוטלו צווי הגבלה מטעם המבקשת על זכויותיו של המשיב ב-2 הדירות הנ”ל.

דיון:

תקנה 384(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי:

“בית המשפט או הרשם רשאי, בכפוף להוראות סימן א’, ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המשיב, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שהוא עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין; היה המשיב תושב חוץ, לא יינתן נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו”.

אם וככל שעסקינן בתושב חוץ, הרי שהלכה פסוקה היא כי אין לעכב את יציאתו מן הארץ, אלא במקרים מיוחדים, זאת מהטעם שצו עיכוב היציאה עוקר את תושב החוץ מסביבתו הרגילה וממקור פרנסתו ולפיכך נדרשות במקרה כזה נסיבות כבדות משקל המבטלות את ערכו של השיקול הזה. (ע”א 249/69 פרויליך נ’ פרויליך, פד”י כג(1) 701, 704).

את התשובה האחת והיחידה לשאלה מה תחשבנה כנסיבות כבדות משקל המצדיקות את עיכוב יציאתו מהארץ של תושב חוץ ניתן למצוא בפסקי דין רבים וביניהם בר”ע 199/86, לאמור:

“לפיכך, יראו כנסיבות מיוחדות המצדיקות הוצאת הצו רק מקרה בו הוא עומד להבריח את נכסיו מן הארץ”.

יצויין כי בפרשה אחרת בה נדונה סוגיית עיכוב יציאה מן הארץ כנגד בעל המתגורר דרך קבע בחו”ל וזאת במסגרת של תביעה למזונות, קבע השופט חיים כהן כי אם אין בפני בית המשפט ראיה שיש לנתבע נכסים בארץ, אין לעכב יציאתו מן הארץ (בר”ע 212/75 יפה נ’ יפה, פד”י ל(1) 333).

במקרה דנן, אמנם המשיב עובד דרך קבע בחו”ל, אולם לא הוכח בפניי כי הוא אכן ‘תושב חוץ’. למשיב זיקות לישראל, למשיב נכסים בישראל, משפחה בישראל ואף אם עבודתו ועיסוקיו בחו”ל, עדיין נחה דעתי כי אין הוא בגדר תושב חוץ.

למרות שאין המשיב בגדר תושב חוץ, לא ניתן להתעלם מכך כי עבודתו בחו”ל וכי הוא שוהה מספר ימים רב בחו”ל. לפיכך, ולאור העובדה כי המשיב הינו תושב ישראל עם זיקות רבות לחו”ל, הרי שיש ליתן לכך את הדעת במסגרת בקשה זו ולא להכביד על המשיב יתר על המידה.

כאמור, למבקשת חשש כפול; האחד – כי היעדרותו של המשיב תכביד על בירור התובענה. השנייה – כי היעדרותו תכביד על ביצוע פסק הדין.

הכבדה על בירור התובענה – במקרה דנן, הגישה המבקשת תביעה למזונות כנגד המשיב והיעדרותו מדיוני בית המשפט עלולה אך לפגוע בו ולאפשר למבקשת ליטול פסק דין בהיעדר התייצבות. יוצא, איפוא, כי היעדרות המשיב מן הארץ לא תכביד על בירור התובענה, וההיפך הוא הנכון.

הכבדה על ביצוע פסק הדין – אם וככל שהמבקש לא ישוב ארצה, הרי, שלכאורה, הדבר יכביד ביצוע פסק הדין. יחד עם זאת, לאור העובדה כי המבקשת עצמה טענה כי כל רכושו של המשיב בחו”ל, לא ברור כיצד תוכל היא לגבות את דמי המזונות בהיעדר נכסים בישראל.

הרעיון העומד מאחורי פסיקות בית המשפט העליון הינו כי צו עיכוב יציאה מן הארץ איננו מטרה העומדת בפני עצמה. צו עיכוב יציאה מן הארץ הינו אמצעי להשגת מטרת הליכי ההוצאה לפועל, מטרות אותן היטיב להביא כבוד נשיא בית המשפט העליון (כתארו אז), השופט אהרון ברק (בעניין של מזונות) לאמור:

“מטרתם של הליכי ההוצאה לפועל היא לממש את פסק דינו של בית המשפט על ידי ירידה לנכסי החייב, ולא על ידי ירידה לחייו של החייב” (רע”א 4905/98 גמזו נ’ ישעיהו, פד”י נה(3) 347, 360).

בע”א 703/70 סומך נ’ עוזר, פד”י כד(2) 799, בו בוטל צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד תושב זר, קבע בית המשפט העליון כי:

אין מעכבים אדם כדי לאפשר לתובע לנהל מלחמת התשה ולאלץ את הנתבע בסופו של דבר, מתוך ייאוש, לפדות את עצמו מן השבי.

בית המשפט לא יעשה את המדינה מלכודת בה ייתפס נתבע, אפילו הוא רשע, עד אשר תתברר חבותו והוא יביא מעותיו ממקום מושבו או ימצא לעצמו גואל שישחרר אותו.

הסיכוי שעיכוב יציאה כנגד הבעל, שהינו תושב חוץ, יאלץ אותו בסופו של דבר להיכנע ולהעביר כסף לישראל אינו שיקול לגיטימי לצידוק עיכוב יציאתו מהארץ.

אמת הדבר כי הלכה זו ודברים אלו נכתבו בקשר לתושב זר, אולם לאור העובדה כי עבודתו של המשיב מזה שנים רבות הינה בחו”ל, יש ללמוד כי לא בנקל ייעתר בית המשפט לבקשה לעיכוב יציאתו מן הארץ של נתבע שעבודתו ועיסוקיו בחו”ל.

זכותו של המשיב לצאת את הארץ, בין לעסקיו ובין לענייניו הפרטיים, הינה זכות חוקתית מהמעלה הראשונה המעוגנת בסעיף 6(א) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לאמור:

“כל אדם חופשי לצאת מישראל”

לעניין הזכות לצאת את הארץ, קובע פרופ’ מיגל דויטש כי:

“חופש התנועה לרבות חופש היציאה מישראל היא אחת מהזכויות האישיות בעלות העוצמה על פי הערכים החברתיים המקובלים אצלנו. ניתן לומר כי היא נופלת בעוצמתה אך במעט מהזכות האישית החזקה ביותר – הזכות לשלמות הגוף”.

ראה: מיגל דויטש, “דיני הקניין”, עמ’ 268.

לא למותר לציין כי עוצמתה של הזכות לצאת את הארץ עוברת כחוט השני בפסיקותיו של בית המשפט העליון מאז ומתמיד וביתר שאת לאחר חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (ע”א 7208/93 וייסגלס נ’ וייסגלס, פד”י מח(4) 529).

אמנם התביעה דנן הינה תביעה של אשה ושל קטין בן 15.5 שנים, אולם אין בכך בכדי ליתן לבקשה משקל מעבר לכל בקשה אחרת לעיכוב יציאה מן הארץ. אמות המידה לגביית חוב מזונות אינן שונות מאמות מידה לגביית חובות אחרים ואין לבכר הליכי הוצאה לפועל בעניין מזונות על הליכים אחרים, כפי שקובע השופט בר אופיר בספרו, הוצל”פ – הליכים והלכות, עמ’ 282, לאמור:

“אמות המידה… בסעיף 14 הן כלליות לכל סוגי החיובים שמבוצעים בהוצל”פ ואין אמות מידה שונות או מקילות יותר כאשר באים להבטיח ביצועו של פסק דין למזונות”.

אמת הדבר כי הזכות לצאת את הארץ איננה זכות מוחלטת וכי היא נסוגה בפני זכויות חזקות יותר. יחד עם זאת, בהעדר ראיות לכך כי יציאת החייב מן הארץ תביא לאי פרעון החוב, לסיכול ההליך המשפטי או לאי יכולת לגבות את דמי המזונות – ככל שיפסקו – לא יינתן הצו, ובמקרה דנן, לאור הסכמת המשיב להותיר על כנו את צו ההגבלה על נכסיו, נחה דעתי כי יש להסתפק בכך ולהימנע מלדרוש מאת המשיב ערבויות נוספות.

סיכומם של דברים:

צר לבית המשפט כי המבקשת עשתה שימוש מהיר מידי בבקשה לעיכוב יציאתו מן הארץ של המשיב, ולדידי ניתן היה להימנע מהגשת בקשה שכותרתה “בקשה בהולה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ” (הדגשה לא במקור).

התברר כי בין המבקשת לבין המשיב סכסוך ארוך יומין, שהייתו של המשיב בחו”ל הינה על בסיס קבוע והניסיון לצייר את המקרה באופן דרמטי, הינו מיותר.

אין בליבי ספק כי בין המשיב לבין המבקשת קיים קשר בעייתי שיש להביא לפתרונו ויפה שעה אחת קודם. יחד עם זאת, הניסיון לנהל מו”מ תחת שוט עיכוב היציאה מן הארץ, הינו ניסיון הנגוע בחוסר תום לב ועל בית המשפט לדחותו ובכך לאפשר לצדדים לנהל מו”מ בדיוק באותו מצב עובדתי שקדם לסכסוך. קרי: ללא עיכוב המשיב מן הארץ, אולם עם צווי הגבלה על רכושו שבישראל, כך שלא יוכל לשנות את היקף זכויותיו ברכוש זה, בדיוק כפי שהיה עובר לפרוץ הסכסוך.

לאור כל האמור לעיל, הריני להורות כדלהלן:

צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר הוצא כנגד המשיב הינו מבוטל, בכפוף להותרת צווי ההגבלה על שני נכסי המקרקעין הנ”ל.

המבקשת תשלם למשיב את הוצאות ההליך בסך של 3,000 ₪.

ב”כ הצדדים רשאים להגיש פסיקתא לחתימתי.

ניתן היום,  ט”ו תמוז תשע”א, 17 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

PDF

קראו תלונה של עו”ד מתן לקר על התנהלות השופט יהורם שקד

עו”ד מתן לקר מייצג את חיים איכר, אחד היורשים של נכסי מקרקעין בבת ים, אשר יהורם שקד לטש עין על הנכס, פיטר מהל עיזבון ומינה את החבר שלו.  בסיפור הזה מעורב גם יורם דנציגר וגם שופטת הזונים תמר זנונית פורר.