לפנינו עורכת דין מזעזעת מכפר סירקין ליד פתח תקוה בשם עידית אגוזי לוי (חברותיה קוראות לה בהלצה עידית אגזוזי יען כי היא מפליצה באופן לא וולנטרי).
עידית אגזוזי לוי מתפרנסת מתביעות סחטנות נגד גברים לפיצוי נשים עבור שירותי פתיחת כוס, ווגינה ובליעת שפיך.
הנה מקרה בו הכלבה עידית אגוזי לוי הגישה תביעת גירושין בשם אישה שרוצה להתגרש, והיתה לה החוצפה לדרוש כתובה. נדגיש שמי שרוצה להתגרש מאבדת כתובה. אבל זה לא הפריע לעידית אגוזי לוי לסחוט ולדרוש כתובה.
אין הבדל בין זונה הדורשת כסף למשגל לגב’ אגזוזי הדורשת כתובה
נדגיש כי כתובה זה פיצוי אנכרוניסטי לאישה מימי הגמרא עבור שירותי המין שהעניקה לגבר בזמן הנישואין. במקום שהגבר יוציא את הכסף על זונות, הוא אמור לצבור את הכסף בקופת חיסכון ולהעביר אותו לאישה, אם הוא רוצה להתגרש ממנה, בתמורה לזה שהיא נבעלה והזדיינה איתו במשך הנישואין מבלי שישילם לה פר זיון.
החוצפה של עידית אגזוזי לוי: גם מתעללת וגם נוחרת ודורשת כתובה
בכתבה שלפניכם הכותרת היא ש”גבר קיבל פטור מכתובה כי אשתו נוחרת” אולם זו כותרת מטעה. אישה שמגישה תביעת גירושין מאבדת כתובה. חוץ מזה זו אישה מורדת ורעה ומאוסה. “התובעת נהגה להשפיל אותו ולהתעמר בו לעיני כל. לדבריו התובעת סבלה מהתפרצויות זעם וראתה בו “שק חבטות” שלה. הוא תיאר את חייו במהלך נישואיו לתובעת כאדם בודד שהעוגן היחידי בחייו הוא ילדיו. לטענת הנתבע גרושתו הייתה בזבזנית והוציאה כספים ללא הבחנה כאשר הוא היחיד שנשא בהוצאות הבית. לשיטתו אין להעניק לתובעת פרס נוסף בדוגמת כתובה.
בתמונה: יוסי לוי הלקוח של שירותי המין של עידית אגוזי לוי – מי שקנה את שירותי המין שלה תמורת כתובה
מה זה “אישה רעה וכתובתה מרובה צרתה בצידה”
“אשה רעה וכתובתה מרובה, צרתה בצידה” זו הלכה שנולדה במסכת יבמות סג. מדובר בצרה צרורה, אישה נבלה שהגבר מפחד להתגרש ממנה בגלל שהוא עלול להחשף לתשלום כתובה גדולה. על פי היבמות, גבר כזה צריך לקבל אישור להתחתן עם אישה נוספת.
להלן כתבה באתר פסק דין פורסם 4/6/2023
גבר קיבל פטור מכתובה כי אשתו נוחרת
האיש עזב את חדר השינה והאישה הגישה תביעת גירושים. הדיינים קבעו שאי אפשר לבוא אליו בטענות שכן מחסור בשינה פוגע באיכות החיים
גבר שהתגרש לאחר 36 שנות נישואים על רקע נחירותיה של אשתו ועזיבתו את חדר השינה כתוצאה מהן, לא יחויב בתשלום כתובה – כך קבע לאחרונה בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה. הדיינים אברהם מייזלס (אב”ד), בנימין לסרי ונחמיה נשר ציינו שקשה לבקר את בחירתו של הבעל לישון בנפרד מאשתו שכן נדודי שינה מפריעים באופן משמעותי לקיומם של חיים נורמליים.
בנסיבות אלה הם קבעו שהשינה בנפרד אינה מהווה עילת גירושים וממילא האישה – שיזמה את הליך הגירושים – אינה יכולה להנות מכתובתה.
הצדדים נישאו בשנת 1985 והביאו לעולם שלושה ילדים, כולם בגירים. בשלב מסוים היחסים ביניהם התערערו והאישה הגישה תביעת גירושים. גירושיהם נכנסו לתוקף בנובמבר 2021 ובהמשך הגישה האישה אף תביעה לכתובה.
לטענתה בעלה (הנתבע) עזב מיוזמתו את חדר השינה ובגלל התנהגותו הם לא קיימו יחסי אישות במשך זמן רב. היא ציינה אמנם שהוא עזב אותה בלילות בגלל נחירותיה הקולניות, אולם לשיטתה בעל לא אמור לעזוב את אשתו לבדה במיטה בגלל שהיא נוחרת.
התובעת, שיוצגה באמצעות עו”ד עידית לוי אגוזי, הוסיפה וטענה כי הנתבע היה קמצן כרוני והתקטנן איתה על כל הוצאה קטנה שנאלצה להוציא עבור הבית. בנוסף, לטענתה הוא נהג לקלל ולהשפיל אותה בכל הזדמנות.
לדברי האישה התנהגותו הקשה של בעלה היא שאילצה אותה לפרק את הנישואים לאחר שנים מרובות, ולכן יש לקבוע שהיא זכאית לכתובה חרף היותה תובעת בהליך הגירושים (שלפי הכלל הבסיסי – מאבדת את כתובתה).
“אישה רעה”
לעומתה טען הנתבע, שיוצג על ידי עו”ד יניב גיל, כי התובעת נהגה להשפיל אותו ולהתעמר בו לעיני כל. לדבריו התובעת סבלה מהתפרצויות זעם וראתה בו “שק חבטות” שלה. הוא תיאר את חייו במהלך נישואיו לתובעת כאדם בודד שהעוגן היחידי בחייו הוא ילדיו.
לטענת הנתבע גרושתו הייתה בזבזנית והוציאה כספים ללא הבחנה כאשר הוא היחיד שנשא בהוצאות הבית. לשיטתו אין להעניק לתובעת פרס נוסף בדוגמת כתובה.
הדיינים קבעו שהתובעת לא הוכיחה עילת גירושים כלשהי שמכוחה היא תוכל לקבל כתובה. בפרט הם קבעו שעזיבת הנתבע את חדר השינה אינה מצדיקה מתן כתובה.
“אין חולק בדבר העובדה כי אכן האישה נוחרת בשנתה”, כתבו הדיינים. עוד הם ציינו שאין מחלוקת כי התובעת לא עשתה מאומה כדי לטפל בנחירות שלה. במצב דברים שכזה, נימקו הדיינים, ומתוך הבנה שנדודי שינה פוגעים משמעותית באיכות החיים – ניתן להבין את החלטתו של הנתבע לישון בנפרד מאשתו.
הדיינים סמכו בהחלטתם על דברי הגמרא לפיהם אישה “לחיים ניתנה ולא לצער”. הם הטעימו אמנם כי אם הבעל היה בפוזיציית התובע כנראה שהוא היה מחויב בתשלום כתובת האישה חרף היותה של האחרונה “אישה רעה”.
ואולם במקרה זה האישה היא התובעת וברור שהיותה “רעה” לא תיזקף לזכותה לצורך קבלת הכתובה.
בסופו של יום הדיינים דחו את התביעה וקבעו שהנתבע פטור מלשלם לתובעת כתובה.
לפסק הדין המלא בתיק מס’ 241216/4
https://www.psakdin.co.il/Files/241216.4.pdf