עדנה קרנבל יודעת לתת מחמאות לשופטים כשצריך. הפעם מדובר בשופטת אילה אורן מבית משפט השלום ברמלה. השופטת פסלה עצמה מלשפוט בתיק בו העדה המרכזית עו”ד זוהר שקלים היא חברה טובה שלה.
היום זה נדיר ששופט מסכים לפסול עצמו. שופטים נאחזים בתיקים כאילו זו בושה גדולה לפסול עצמם. “פסילת שופט” הפכה דבר שהוא כמעט בלתי ניתן להשגה. ראו למשל השופטת אספרנצה אלון מחיפה שכאשר עו”ד שעבדה אצל אספרנצה אלון כשכירה מהימים שאספרנצה היתה עו”ד, רצתה להתגרש והגישה בקשה לצו הגנה, אספרנצה לא פסלה עצמה מלדון בצו הגנה של השכירה שלה. בעליון ע”א 4332/08.
מדובר בתיק של עבירת תכנון ובניה שהשופט מנחם מזרחי (מי שהיה יד ימינה של רות דוד) טיפל בו. מנחם מזרחי קיבל קידום והשופטת החדשה אילה אורן נכנסה לתיק. כשהתברר לה מי העדה שהיא כוכבת ההגנה, זוהר שקלים, (עו”ד שעובדת במשרד להגנת הסביבה) השופטת ביצעה גילוי נאות שזו חברה שלה. אלא מאי? השופטת לא פסלה עצמה וגרמה לכך שהנאשמים נאלצו להגיש תביעת פסלות.
שגב פלץ דרש שהשופטת לא תפסול עצמה למרות חברות עם עדת ההגנה
בתגובה בא כוח המאשימה ועדה מקומית לתכנון ובנייה שהם עו”ד שגב פלץ עמד על כך שהשופטת לא תפסול עצמה.
איזה מין עו”ד דפוק זה? לא ברור לו שמדובר בחשש למשוא פנים חמור? איך עו”ד מעז לבקש משופטת שתמשיך לכהן בתיק שבו העדה היא חברה שלה?
תראו איזה טענות מטופשות שגב פלץ העלה: “חפשו עדה אחרת”
“נטען שאין הכרח דווקא בשמיעת עדותה של העדה מטעם משרד הגנת הסביבה, או הלשכה המשפטית. שלישית, ולגופו של עניין, נטען שהמבקשים לא הוכיחו בטענותיהם “חשש ממשי למשוא פנים”, ולפיכך אין בסיס לבקשתם. ורביעית, ב”כ המאשימות הצהיר במעמד הדיון שלא תעלה כל טענה מאת המאשימות בנוגע למהימנות מי מהעדים מטעם המשרד להגנת הסביבה, ולכן ממילא לא תידרש הכרעה במהימנות העדה, ככל שתוזמן להעיד”.
נו… באמת… אלה טענות של אידיוט בכיתה א’. זה תיק קלאסי לפסלות ולא ברור באיזה חוצפה הוגשה ההתנגדות הזו.
הנימוק של השופטת לפסילתה
“דא עקא, זכותם של המבקשים לנהל את הגנתם כמיטב הבנתם וחוכמתם. יתרה מכך, במהלך הדיון פירט ב”כ המבקשים לפניי את מעורבותה הישירה של העדה בהליכים רבים הנוגעים למבקשים, ולעניין הנדון. מאליו מובן, שאין זה תפקידו של בית המשפט להחליף את כובעו בכובעו של הסניגור, שכן הוא אינו משמש “סנגור על”, ולא יכול להתיימר להיות כזה, כשם שהוא לא “תובע על”. לכן, ההגנה חופשית לזמן עדים מטעמה, ובלבד שהם אינם עדי תביעה וככל שעדותם רלוונטית. לפיכך, משעה שההגנה הודיעה על כוונתה לזמן את העדה לעדות מטעמה, וטענה שמדובר בעדה מרכזית לשיטתה, הרי שמפאת יחסי חברות קרובים עם העדה”.
הבנתם מה קרה פה? ההגנה הצהירה שעו”ד זוהר שקלים תופרת תיקים לאזרחים, ורצו להביא אותה כדי להוכיח דרכה איך היא תופרת עבירות תכנון ובניה.
שגב פלץ טען שאם זוהר שקלים היא חברה של השופטת אז “שיחפשו עדה אחרת“…….. לא יאומן.
להלן פסק הדין:
תוב 38946-01/18 גלובל גרין גרופ (אך דוד) בע”מ, יגדל אך, ברהם יעקב נ’ ועדה מקומית לתכנון ובנייה שהם
| בית משפט השלום ברמלה | |||
| תו”ב 38946-01-18 ועדה מקומית לתכנון ובנייה שהם נ’ אלוני ואח’ 4 ינואר 2023
רע”ס 43079-03-18 מועצה מקומית שהם נ’ א.ס.פ.י חברה לקידום פרויקטים באיכות הסביבה ואח’
|
|||
| מספר בקשה:100 | |||
| לפני | כבוד השופטת אילה אורן
|
||
|
המבקשים |
גלובל גרין גרופ (אך דוד) בע”מ יגדל אך
|
||
| נגד | |||
| המשיבות (המאשימות) |
ועדה מקומית לתכנון ובנייה שהם
המועצה המקומית שהם
|
||
| החלטה
|
- עניינה של החלטה זו בבקשה לפסילתי מלדון בהליכים שבכותרת. הבקשה הוגשה ע”י ב”כ הנאשמים 3, 4 ו- 6 בהמשך לגילוי נאות בו הודעתי לצדדים על אודות קשר חברות קרוב עם עו”ד זוהר שקלים, העושה בתפקידה בלשכה המשפטית במשרד להגנת הסביבה, ומתוך שהודיעו על כוונתם לזמן את עוה”ד שקלים כעדה מטעמם (להלן: “העדה”).
- ברקע הדברים יצוין כי בת”פ 38946-01-18 הוגש נגד הנאשמים 1 עד 6 כתב אישום בגין עבירות בניגוד לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה – 1965. בכתב האישום יוחסו לנאשמים ביצוע עבודות ללא היתר בניה ובסטייה מהיתרים שניתנו, ביצוע עבודות אסורות ושימושים אסורים במקרקעין, ואי קיום צו הפסקה שיפוטי, במהלך השנים 2016 ועד 2018, בהתייחס לאתר הטמנת פסולת ופסולת בניין, המוכר כ”מטמנת ברקת”. בת”פ 43079-03-18 הוגש נגד הנאשמים 1 עד 5, כתב אישום בגין עיסוק בעסק טעון רישוי ללא רישיון כדין, בהתייחס למטמנת ברקת, בניגוד לחוק רישוי עסקים, התשכ”ח – 1968.
- מאז הוגשו כתבי האישום, נשמעו דיונים רבים, לרבות בנוגע לקבלת חומרי חקירה, בעוד שההליכים בתיק העיקרי נשמעו בפני סגן הנשיאה (כתוארו אז), כב’ השופט מנחם מזרחי. עוד יצוין כי ההליכים נגד הנאשמים 1, 2 ו- 5 הסתיימו (נאשמים 1 ו- 5 נתנו את הדין בהתאם להסדר טיעון שנכרת בין הצדדים, ונאשם 2 נמחק מכתב האישום).
- עם כניסתו של כב’ השופט מזרחי לכהונתו כנשיא בתי המשפט השלום במחוז המרכז, הועברו ההליכים לשמיעה בפניי. ביום 25.12.2022 בהמשך לדיון שהתקיים לפניי, הגישו הנאשמים 3, 4 ו- 6 את תגובתם המפורטת לכתב האישום, ומשכך נקבעה תחילת שמיעת פרשת התביעה להיום – 4.1.2023.
- ביום 28.12.2022 הגישו המבקשים בקשה מפורטת לקבלת מסמכים, בהתאם לסעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982, וצירפו את המשרד להגנת הסביבה כמשיב נוסף לבקשה. משכך היה, הודעתי לצדדים בהחלטתי מיום 29.12.2022 בגילוי נאות, על קשרי חברות קרובים עם העדה, שעושה בתפקידה בלשכה המשפטית במשרד להגנת הסביבה. סמוך לכך הגישו המבקשים ביום 1.1.2023 את בקשתם לפסלות, והמאשימות מסרו תגובתם המפורטת ביום 2.1.2023. לפיכך הורתי על שמיעת הדיון בבקשה הבוקר, חלף שמיעת ההוכחות.
- המאשימות התנגדו לבקשה ועתרו לדחותה בטענה שמטרתה לסכל את שמיעת ההוכחות, ערב הדיון, מבלי שהמבקשים הוכיחו עילת פסלות. ראשית נטען כי עתירת ההגנה לזימון עוה”ד שקלים כעדת ההגנה טרם נולדה, ויהיה מקום לדון בה עובר לפרשת ההגנה. שנית, נטען שאין הכרח דווקא בשמיעת עדותה של העדה מטעם משרד הגנת הסביבה, או הלשכה המשפטית. שלישית, ולגופו של עניין, נטען שהמבקשים לא הוכיחו בטענותיהם “חשש ממשי למשוא פנים”, ולפיכך אין בסיס לבקשתם. ורביעית, ב”כ המאשימות הצהיר במעמד הדיון שלא תעלה כל טענה מאת המאשימות בנוגע למהימנות מי מהעדים מטעם המשרד להגנת הסביבה, ולכן ממילא לא תידרש הכרעה במהימנות העדה, ככל שתוזמן להעיד.
דיון והכרעה
- לאחר שקראתי את טענות הצדדים בכתב, ושמעתי את טענותיהם בעל פה, מצאתי לקבל את הבקשה. ולהלן נימוקיי.
- אין חולק שלמבקשים טענות שונות להגנתם שיש לבררן באמצעות עדים מטעם המשרד להגנת הסביבה. המאשימות לא חלקו על הרלוונטיות ועל חשיבותן של עדויות אלו, מה גם שעדים מהמשרד להגנת הסביבה נרשמו ברשימת עדי התביעה. כאמור, ב”כ המאשימות טען שבידי ההגנה לזמן בעלי תפקידים אחרים במשרד להגנת הסביבה, ואין הכרח בזימונה של העדה דווקא. דא עקא, זכותם של המבקשים לנהל את הגנתם כמיטב הבנתם וחוכמתם. יתרה מכך, במהלך הדיון פירט ב”כ המבקשים לפניי את מעורבותה הישירה של העדה בהליכים רבים הנוגעים למבקשים, ולעניין הנדון.
- מאליו מובן, שאין זה תפקידו של בית המשפט להחליף את כובעו בכובעו של הסניגור, שכן הוא אינו משמש “סנגור על”, ולא יכול להתיימר להיות כזה, כשם שהוא לא “תובע על”. לכן, ההגנה חופשית לזמן עדים מטעמה, ובלבד שהם אינם עדי תביעה וככל שעדותם רלוונטית.
- לפיכך, משעה שההגנה הודיעה על כוונתה לזמן את העדה לעדות מטעמה, וטענה שמדובר בעדה מרכזית לשיטתה, הרי שמפאת יחסי חברות קרובים עם העדה, חל סעיף 77א(א1)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד – 1984 (להלן: “חוק בתי המשפט“) שזהו לשונו:
| (תיקון מס’ 15) |
“77א. (א) שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
(א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:
(1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת; […]
“עד מרכזי” – עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך”.
בהקשר זה דברים ברורים נאמרו בע”א 2004/18 פלונית נ’ פלונית (18.7.2018) מפי כב’ הנשיאה אסתר חיות, כדלקמן:
“סעיף 77א(א1) לחוק מונה שורה של מקרים אשר בהתקיימם לא ישב שופט בדין, אף אם אין חשש ממשי למשוא פנים. מקרים אלה מתבססים על קרבה אישית של השופט לאחד הצדדים או באי-כוחם, עניין אישי שלו בהליך או מעורבות קודמת בעניין הנדון (ראו והשוו: ע”פ 1941/15 פלוני נ’ מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 4 (24.3.2015); יגאל מרזל דיני פסלות שופט, 141 (2006) (להלן: מרזל))”.
- משמע, שלשונו של סעיף 77א(א)(א1)(1) מורה למותב היושב בדין לפסול את עצמו, אף מבלי להידרש למבחן קיומו של “חשש ממשי למשוא פנים”, במקרה שעד מרכזי עמו יש למותב קרבה ממשית יעיד בפניו, ותידרש הערכת מהימנותו.
- ב”כ המאשימות הצהיר שלא יטען טענה מטעם המאשימות בנוגע למהימנות העדויות של מי מעדי המשרד להגנת הסביבה. אלא שבכך לא די, שכן זימון העדה לעדות ע”י ההגנה, אין משמעו מניה וביה שההגנה תבקש ליתן לעדותה אמון ומשקל מלאים, ולא תבקש לערער עליה. ועוד אומר, שספק בעיניי אם תהיינה המאשימות “מושתקות” מלטעון טענות מסוג זה אך בשל הצהרתן מראש, קל וחומר אם תסבורנה שעד אינו דובר אמת, או לא מדייק בדבריו.
- נדמה שאין צורך להכביר מילים על כך שמדובר בסוגיה סבוכה, שלא ניתן לקבוע מסמרות מראש לגביה. נכונים הדברים שבעתיים משטרם החלה פרשת התביעה, וההתפתחות בשמיעת הראיות אינה ניתנת להערכה מראש, ודאי שלא ע”י בית המשפט שאינו חשוף לחומר הראיות.
וכך נלמד גם מספרו של יגאל מרזל, דיני פסלות שופט (2006) בעמ’ 240:
“על השופט הדן בבקשת פסילה על בסיס זה, לאור החוק החדש, לבחון אם הפסיקה בשאלת המהימנות נדרשת לצורך ההכרעה בהליך. מדובר בשאלה שקשה להשיב עליה במקרים רבים, במיוחד אם מדובר בשלב מוקדם בהליך”.
- לאחר ששקלתי בדבר, לנוכח יחסי החברות הקרובים ביני לבין העדה, והיות שהיא נחזית להיות עדה חשובה, למצער לשיטת ההגנה, ואך סביר שאדרש להערכת מהימנותה לצורך הכרעה, אין מנוס מתקבלת הבקשה. לפיכך, אני פוסלת את עצמי מלדון בהליכים שבכותרת, כמצוות הדין.
זכות ערעור כדין.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים ותוודא קבלתה.
התיק יועבר לנשיא בתי המשפט השלום במחוז, כב’ השופט מנחם מזרחי, לשם קביעת המותב שידון בתיק.
ניתנה היום, י”א טבת תשפ”ג, 04 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.
החלטה בבקשה לפסילת השופטת אילה אורן בשל חברתה תופרת התיקים זוהר שקלים