לפנינו עתירה דרמטית לבג"ץ הדורשת לעצור לאלתר את המימון הציבורי של ההגנה המשפטית שניתנת לפצ"רית המודחת יפעת תומר ירושלמי, אשר הודחה לאחר שהודתה לכאורה בהדלפת סרטון שגרם נזק בינלאומי כבד למדינה. 37841-09-26.
הסנגוריה הצבאית מינתה את פרקליט הצמרת עורך הדין דורי קלגסבלד לשמש כסנגור מילואים פעיל ולייצג את הפצ"רית לשעבר, האלופה יפעת תומר ירושלמי, בעקבות החשדות והבדיקות הפליליות בפרשת הדלפת הסרטון המבוים מאתר שדה תימן.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001525503
וזאת אופירה אלקבץ אשת חונטה שמסדרת ליפעת תומר ירושלמי עורכי דין בחינם ללא מבחן זכאות כלכלית
העותרים בתיק הם חוג הפרופסורים לחוסן לאומי לצד 15 פרופסורים נוספים, המיוצגים על ידי עורכת הדין זהבה גור: חוג הפרופסורים לחוסן לאומי, פרופ' עמיהוד עמיר, פרופ' אלישע האס, פרופ' ארי זיבוטופסקי, פרופ' חיים גבירצמן, פרופ' חנוך לביא, פרופ' טוביה שלזינגר, פרופ' יוסי אשכנזי, פרופ' מיכאל רוזנבלו, פרופ' יעקב שוהם, פרופ' יעקב שפיגל, פרופ' ישראל חנוקוגלו, פרופ' יעקב רופא, פרופ' אייל לוין, פרופ' צ'ילה סינוואני.
זהבה גור הועמדה לדין באתיקה של עורכי הדין על פרסום הכרזה הזו: מכשפות החונטה.
מולם ניצבים המשיבים הכוללים את שר הביטחון ישראל כץ, הרמטכ"ל אייל זמיר, הסנגוריה הצבאית הראשית, והחשב הכללי במשרד האוצר, אשר מיוצגים על ידי עורכי דין ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, כאשר המשיבה החמישית היא הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר, יפעת תומר ירושלמי.
למה הפצ"רית מקבלת סיוע משפטי חינם?
העילה המרכזית לעתירה היא שההחלטה להמשיך ולממן לתומר ירושלמי שירותי ייצוג משפטי על חשבון הקופה הציבורית, החל ממועד הדחתה מצה"ל בתאריך 26/5/2026 ואילך, התקבלה בחוסר סמכות ובניגוד לחוק השיפוט הצבאי. העותרים מנמקים זאת בכך שאין שום מקור סמכות חוקי המאפשר לצבא לממן הגנה משפטית פרטית לאזרח שאינו משרת בשורותיו, ובמיוחד עבור קצינה שהושעתה בתאריך 29/10/2025 והתפטרה בתאריך 31/10/2025 לאחר שהודתה בכתב ידה בביצוע מעשים חמורים, בעוד שהצבא הודה בתאריך 2/8/2026 כי אין לו כלל פיקוח או אומדן תקציבי על עלויות המילואים היקרות של סנגוריה. העותרים מתלוננים על חוסר שקיפות.
מדובר בהטבה חסרת תקדים שעלותה מוערכת בסכומים של עשרות אלפי שקלים ויותר. לא ידוע אם הגברת משלמת מס הכנסה על ההטבה הזו.
למה צריך לגייס מילואינקים לייצג אנשי צה"ל שבגדו במדינה?
מערכת הביטחון והפרקליטות הצבאית מגייסות עורכי דין מהשוק הפרטי לשירות מילואים ממושך הן לצורך משימות תביעה מורכבות והן לצורך ייצוג משפטי של קצינים בכירים, מהלך המאפשר לחלקם ליהנות ממימון ציבורי עקבי במסגרת תגמולי המילואים של המדינה.
בתחום התביעה, הדוגמה המובהקת ביותר לגיוס פרקליט בכיר מהשוק הפרטי לצורך ניהול תיק רגיש היא מינויו של עורך הדין נדב ויסמן, שגוייס כקצין מילואים בדרגת סגן אלוף וקיבל 800,000 ש"ח כדי לשמש כתובע המיוחד מטעם התביעה הצבאית במשפטו של החייל אליאור עזריה בשנת 2016. ויסמן הובא כדי להוביל את קו התביעה הנוקשה בתיק שלבסוף הסתיים בהרשעה בהריגה, צעד שגרר ביקורת ציבורית נוקבת על עצם הבאת תובע חיצוני מנוסה מהשוק הפרטי כדי להתמודד מול חייל זוטר.
בהקשר של אירועי מחדלי 7 לאקטובר ומלחמת חרבות ברזל, מערך הסנגוריה הצבאית מעמיד לרשות קצינים בכירים העומדים בפני תחקירים, בדיקות מבקר המדינה וועדות חקירה, שורה של סנגורי מילואים בכירים ביותר מהשוק הפרטי. בין עורכי הדין המובילים שגוייסו למערך המילואים של הסנגוריה הצבאית או מייעצים לבכירים בהקשרים אלו ניתן למנות פרקליטים בעלי פרופיל ציבורי גבוה כגון עורך הדין אילן כץ, עורך הדין רן כהן רוכברגר, עורך הדין שלומי צפורי, ועורך הדין עודד סבוראי.
מבחינת נתוני השכר והתגמול עבור ימי המילואים, עורכי הדין הללו אינם מקבלים שכר ישיר מהסנגוריה הצבאית, אלא תגמול מילואים דרך המוסד לביטוח לאומי המחושב לפי גובה הכנסותיהם האזרחיות כעצמאים. על פי הנתונים הרשמיים המעודכנים לשנת 2026, תקרת התגמול המקסימלית ליום מילואים אחד עומדת על סך של 1,730.33 שקלים, כאשר הפיצוי החודשי המרבי עבור שירות מילואים רציף יכול להגיע לסכום של 51,910 שקלים לחודש. מאחר שמדובר בראש פירמידת עורכי הדין בישראל המשתכרים סכומים גבוהים בשוק הפרטי, רובם המכריע ממצה את תקרת השכר המקסימלית הזו במלואה על חשבון משלם המסים.
המערכת המשפטית סופגת ביקורת חריפה על כך שהיא מייצרת מסלול עוקף המאפשר לקצינים בכירים שכשלו או התרשלו לקבל הגנה משפטית יוקרתית במסגרת שירות מילואים של סנגורים פרטיים, בזמן שהקופה הציבורית ריקה ולוחמים מן השורה משוחררים בשל אילוצי תקציב. ההחלטות המשפטיות להמשיך את המימון הזה, גם לאחר פרישה או הדחה של בעלי תפקידים, נתפסות בעיני המבקרים כניסיון מובהק של הגווארדיה המשפטית בצה"ל ובפרקליטות להגן על אנשי שלומם, תוך הסתרת עלויות ובזבוז מיליוני שקלים ללא כל קריטריונים ברורים או שקיפות ציבורית
למה בסנגוריה הצבאית אין תנאי של דלפונות כלכלית כמו בסנ"צ?
בחינת התשתית הנורמטיבית חושפת פער מנקר עיניים בין מערכת המשפט האזרחית למערכת הצבאית, המאפשר לקצינים בכירים לנצל פרצה מובנית בחוק השיפוט הצבאי על חשבון משלם המסים.
במערכת האזרחית, חוק הסניגוריה הציבורית מעמיד תנאי סף קשיחים לקבלת ייצוג חינמי מהמדינה, המבוססים על מבחן זכאות כלכלית קפדני. נכון לשנת 2026, אזרח מוגדר כ"חסר אמצעים" רק אם אין לו רכוש נזיל הניתן למימוש בשווי העולה על 41,307 שקלים, והכנסת משפחתו (עד 3 נפשות) אינה עולה על 9,225 שקלים בחודש. אזרח מן השורה שאינו עומד בקריטריונים מחמירים אלו נאלץ לממן מכיסו מאות אלפי שקלים עבור ייצוג משפטי פרטי.
לעומת זאת, סעיף 316 לחוק השיפוט הצבאי קובע זכאות מוחלטת לייצוג בחינם על ידי הסנגוריה הצבאית לכל חייל או קצין העומד בפני הליך פלילי או חקירה, ללא שום תלות במצבו הכלכלי, ברכושו או בגובה משכורתו. פרצה חוקית זו מעניקה "סעד מובנה" לבכירי צה"ל בעלי משכורות עתק ופנסיות תקציביות שמנות, ומאפשרת להם לקבל הגנה משפטית יוקרתית של סנגורים פרטיים המגויסים במילואים, בעלות של עשרות אלפי שקלים ליום, מבלי לשלם שקל מכיסם.
ראו מה אומר החוק: סניגור לפי בחירת הנאשם (תיקון מס' 14) תשמ"ב-1981
316. (א) נאשם לפני בית דין צבאי רשאי לנהל את הגנתו בעצמו או –
(1) לבקש כי ימונה לו סניגור צבאי; ביקש כאמור, ימנה לו הסניגור הצבאי הראשי סניגור צבאי מבין הסניגורים הצבאיים, אולם החובה למנות סניגור צבאי לא תחול לגבי נאשם בבית דין צבאי לתעבורה, כאשר הדיון מתנהל שלא במעמד תובע צבאי.
(2) לבחור לו לסניגור עורך דין שאושר לשמש סניגור לפני בתי הדין הצבאיים לפי סעיף 318;
(3) לבחור לו לסניגור כל חייל שהסכים לשמש סניגורו, אולם אם היה בית הדין סבור כי הדיון לפניו עלול להביא לגילוי סודות צבאיים, לא יוכל חייל כאמור לשמש סניגור אלא באישור בית הדין.
(ב) אדם שמתנהלת לגביו בדיקה או חקירה לפי סעיף 251, לא יהיה זכאי להיות מיוצג – בענין הנוגע למעצרו או לבקשה הקשורה בטיפול בענינו – אלא על ידי סניגור צבאי או על ידי עורך דין שאושר באישור בלתי מסוייג לשמש סניגור לפני בתי הדין הצבאיים לפי סעיף 318.
במהלך השנים עלו יוזמות והצעות חוק פרלמנטריות שמטרתן להשוות את תנאי הזכאות בין המערכות. הצעות חוק אלו ביקשו להגביל את חלוקת המתנות הממומנת ולקבוע כי קצינים בכירים בדרגות סא"ל ומעלה, או בעלי יכולת כלכלית מוכחת, לא יהיו זכאים אוטומטית לסנגוריה צבאית ציבורית בחינם, אלא יידרשו לעמוד במבחן הכנסה דומה לזה האזרחי.
עם זאת, הגווארדיה המשפטית וגורמי הביטחון הצליחו לבלום בהתמדה יוזמות חקיקה אלו בוועדות הכנסת, מתוך מניע ברור לשמר את חסינות הממסד הביטחוני ולהבטיח שקצינים בכירים שכשלו או התרשלו ימשיכו ליהנות מהגנה מוחלטת במימון ציבורי, הרחק מעיני הביקורת הכלכלית של משלם המסים.
הצעות חוק אלו, דוגמת "הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – ייצוג על ידי הסניגוריה הציבורית)" או תזכירים לעדכון הוראות חוק השיפוט הצבאי, ניסו שוב ושוב להכפיף את מערך הסנגוריה הצבאית להוראות חוק הסניגוריה הציבורית. המטרה של המציעים הייתה לחייב קצינים בכירים לעמוד במבחני הכנסה ורכוש קפדניים, ובכך למנוע מצב אבסורדי שבו המערכת המשפטית בצבא מגינה על אנשי שלומם הבכירים במימון ציבורי מלא ומפנק, תוך עקיפת האינטרס של משלם המסים.
אולם, כפי שקורה לא פעם כאשר מנסים לגעת בחסינותה של הגווארדיה המשפטית והביטחונית, הצעות החוק הללו נבלמו בעקביות בוועדות הכנסת על ידי משרד הביטחון, הפרקליטות הצבאית וגורמים שלטוניים. אלו התעקשו לשמר את "האוטונומיה הבלתי מוגבלת" של סעיף 316 לחוק השיפוט הצבאי, כדי להבטיח שבכירי המערכת שסרחו או כשלו ימשיכו לקבל הגנת קציני מילואים יוקרתית ללא מגבלת תקציב או פיקוח כלכלי מינימלי.
הנה פה הצעת חוק מ 2005
PDF
מערכת המשפט הישראלית חושפת עיוות עמוק ואפלייה מובנית המטיבה בצורה קיצונית עם קצינים בכירים על חשבון האזרח הפשוט, הן בנקודת הפתיחה של המעורבות המשפטית והן בהיקף השירותים הניתנים בחינם.
| קריטריון להשוואה | הסניגוריה הציבורית (אזרחית) | הסניגוריה הצבאית |
|---|---|---|
| מועד קמת הזכאות | הזכות המהותית לייצוג ציבורי מותנית באופן קשיח בסטטוס פלילי ברור, וקמה לרוב רק עם מעצרו של האדם או עם הגשת כתב אישום רשמי נגדו. | הזכאות נפתחת באופן מיידי ורחב עוד לפני שבכלל נפתחה חקירה פלילית או גובש חשד ממשי. |
| היקף הייצוג והייעוץ | מוגבל אך ורק לליטיגציה פלילית ולליווי הליכי מעצר ואישום קונקרטיים, ללא מתן מעטפת ייעוצית כללית. | מעניקה רשת ביטחון מוחלטת הכוללת ייעוץ משפטי כללי, ליווי בתחקירים מבצעיים, וייצוג בפני וועדות חקירה או וועדות בדיקה רשמיות. |
| הצדקת המימון הציבורי | מיועדת להגן על חירותו של אזרח דל אמצעים מול כוחה הדורסני של מערכת התביעה. | משמשת כלי פוליטי-ארגוני המאפשר לבכירים לקבל מטרייה משפטית ממומנת עוד בשלבי הבדיקה הראשוניים של כשלים ומחדלים. |
ההסדר המפנק הזה, המעוגן בחוק השיפוט הצבאי, מייצר מנגנון חסינות מטורף עבור הגווארדיה הביטחונית. בעוד שאזרח רגיל שנחקר על רשלנות או מחדל אזרחי נאלץ לשלם הון עתק מכיסו הפרטי עבור ייעוץ משפטי מניעתי, קצינים בכירים המעורבים במחדלים אסטרטגיים חמורים, כמו מחדלי ה-7 לאוקטובר או הדלפות ביטחוניות חמורות, מקבלים סוללת סנגורי מילואים יוקרתית מהשוק הפרטי עוד לפני שמישהו בכלל החליט אם לחקור אותם פלילית.
מדובר בפרצה מתוכננת היטב שנועדה לאפשר לממסד לסגור עניינים בתוך המערכת, לטייח כשלים בשלבי התחקיר המוקדמים, ולמנוע מהציבור ומוועדות החקירה להגיע לחקר האמת, והכל במסווה של "זכויות חייל" ובמימון מלא של משלם המיסים.
המנגנון המעוות הזה מבטיח כי 100% מעלויות הייעוץ המשפטי המניעתי של אותם בכירים יושתו על משלם המסים, בעוד שהם עצמם מחזיקים במשכורות עתק ופנסיות תקציביות שמנות. מדובר במניע נסתר וברור של הגווארדיה המשפטית הישנה בצה"ל ובפרקליטות המדינה לשמור על כוחה ועל אנשיה, תוך יצירת מעטפת הגנה חסרת תקדים שמטרתה למסמס ועדות חקירה חיצוניות ולמנוע הטלת אחריות אישית פלילית או ציבורית על מי שהובילו את המדינה לכשלים החמורים ביותר בתולדותיה.
להלן העתירה
להלן עתירה שהגיש דורי קלגסבלד בשם הסנגוריה הצבאית למנוע חקירות 7 באוקטובר ע"י מבקר המדינה 8136-06-25
בתמונה: שרון זגגי פנחס שהיתה תובעת צבאית שהציקה לחיילים
בתמונה: יוסי בנקל בשם בני גנץ בשירות הסנגוריה של הפצ"ריה 31/5/2016
להלן נהלי עבודה של הסנגוריה הצבאית 1967
Views: 202