עוה"ד יעל תותחני הגישה בקשת פסילה נגד השופטת אפרת בוסני שהתנהגה באווירת שוק אפריקאי. בתגובה וכעונש, בוסני מחקה את התביעה של הלקוח של תותחני, יאיר קליינבאום…..
מה שקרה זה שבקדם משפט אפרת בוסני דרשה מעו"ד יעל תותחני להרשות לה לתת פסק דין בלי עדים, ובלי חקירה נגדית, על סמך הניירת בלבד. יעל תותחני התנגדה לכך, ואז השופטת אפרת בוסני פתחה עליה את ג'ורת הג'ורות, וגם חקרה בעצמה את הלקוח יאיר קליינבאום מדוע הוא חתך צילומי מסך של תחילת ההתכתבות בין קליינמן לבין הנתבע אורן נהרי.
אחרי שיעל תותחני ערערה לעליון על הפסילה, יצחק עמית דחה את הפסילה ואז בוסני פשוט מחקה לתותחני את התביעה. חבל שבערעור ליצחק עמית תותחני לא כתבה שעצם ההצעה של השופטת לותר על חקירה נגדית, מהווה ראיה לזה שהשופטת כבר חרצה את הדין. הנוהג הזה של לחץ מצד שופטים לוותר על חקירות נגדיות הוא רע מאוד, וחובה לפעול לאסור על שופטים להציע את זה. גם בתיקים פליליים.
לפנינו פסק דין בתביעה שהגיש יאיר קליינבאום נגד אורן נהרי שתקף אותו בפייסבוק וקרא לו נאצי, בגלל שקליינבאום תומך בחילופי אוכלוסייה עם הערבושקלך.
קראו את הפרוטוקול איך מגיעה השופטת אפרת בוסני ומחילה לחקור את התובע בעצמה, וכאשר באת כוחו של קליינבאום מנסה להגן עליו, יעל תותחני, אפרת בוסני פותחת עליה את ג'ורת הג'ורות.
והנה פסק הדין שבוסני מוחקת את התביעה כעונש על זה שיעל תותחני דרשה לפסול את הכוס של בוסני.
להלן פסק הדין של אפרת בוסני 3893-12-23
שימו לב. מה עושים במקרה כזה ששופטת פשוט מוחקת תביעה ואומרת להגיש חדש ולהיכנס לסוף התור? ברור שלא משתלם לערער על זה כי אגרת הערעור והעירבון זה הון תועפות. פשוט מגישים את התביעה, ודואגים שזה לא יגיע לאפרת בוסני. במקרה זה התובע גר בכפר סבא והנתבע בתל אביב. התביעה הוגשה בתל אביב. בגלל שזו תביעה על פרסו באינטרנט שהוא "בכל מקום" אפשר להגיש בכל הארץ, ולכן אין מניעה להגיש מחדש בכפר סבא.
מה שכן מומלץ להגיש בתביעות קטנות בכפר סבא או נתניה, כי אין סיבה לשלם אגרה יקרה על בית משפט השלום, והסיכוי לפיצוי של 140,000 ש"ח על פרסום אחד הוא קלוש. אפשר להוציא פה 20,000 או 25,000 ש"ח ולא יותר.
ת"א 3893-12-23 קליינבאום נ' נהרי
לפני כב' השופטת, סגנית הנשיאה אפרת בוסני
העתק החלטת בית משפט מיום י"ב סיוון תשפ"ה 08 יוני 2025
בהחלטה מיום 21.1.2025 ניתן צו להגשת תצהירי עדות ונקבע שעל התובע להגיש את ראיותיו עד ליום 8.2.2025. המועד חלף ועבר מזמן, תצהירי עדות התובע לא הוגשו. בקשה להארכת מועד להגשת הראיות לא הוגשה על ידי התובע, אלא רק בחלוף המועד ובמסגרת תשובה לבקשת הנתבע מתאריך 26.3.2025 להורות על מחיקת התביעה מטעם זה.
תקנה 67(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי מקום בו לא הגיש בעל דין תצהיר רשאי בית המשפט להורות כי בעל הדין לא יורשה להביא את העד או להוכיח עובדה, אלא אם בית המשפט שוכנע שהתצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות.
לא השתכנעתי כי מתקיימות אותן נסיבות מיוחדות המצדיקות להאריך את המועד להגשת ראיות התובע, בחלוף המועד שנקצב להגשתן. בקשת התובע להארכת מועד מוגשת בחלוף המועד, ללא תצהיר תומך ועל דרך תשובה לבקשה.
הטענה כי באת כוח התובע מעולם לא קיבלה את החלטת בית המשפט מיום 21.1.2025 שקצבה את המועדים להגשת תצהירי העדות אלא רק בעקבות בקשתו הנוספת של הנתבע למחיקת התביעה בהיעדר תצהירים, הטעם היחיד על יסודו מבוקשת ארכה, אינה נתמכת בתצהיר ואינה בהלימה לרישומי התיק האלקטרוני המלמדים על צפייה בהחלטה ביום 21.1.2025.
התובע לא הציג את המסמך אליו מתייחס אישור הצפייה מתאריך 26.3.2025 שעה 13:24 שצרף. על פי התיק האלקטרוני במועד זה הוגשה בקשת הנתבע למחיקת התביעה בהיעדר תצהירי עדות. התובע על דעת עצמו בחר שלא להגיש את ראיותיו במועד, ולא לפנות בבקשה להאריך את המועד בטרם חלף המועד ובטרם הוגשה בקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף מטעם נוסף זה. קיומה של בקשה לסילוק התביעה על הסף, אין בה כשלעצמה טעם המצדיק להאריך את המועד אוטומטית ושומה היה על התובע לפנות בבקשה מתאימה, ולא להידרש לעניין במסגרת תשובה לבקשה לאחר חלוף המועד וללא טעם מיוחד כנדרש.
קדם משפט מסכם קבוע ליום 10.6.2025. מתן ארכה משמעותה דחיית דיון שנקבע על חשבון מתדיינים ותיקים אחרים, ובשים לב לפגרת הקיץ וחגי תשרי פירושה עיכוב ההליך בחצי שנה לפחות ולכך אין הצדקה. אם לא אצה לתובע הדרך, יש להשיבו לתחילת תור המתדיינים כך שיגיש את התביעה מחדש.
התביעה, אפוא, נמחקת. ככל שתוגש מחדש זו תידון בפניי מהשלב בו הסתיים ההליך.
הצדדים רשאים להתייחס לשאלת ההוצאות עד ליום 29.6.25.
הדיון הקבוע – מבוטל.
פסד אפרת בוסני מוחקת תביעת יאיר קליינבאום נ אורן יערי עונש על בקשת פסילה 3893-12-23
להלן כתב התביעה של יאיר קליינבאום נ' אורן נהרי 3893-12-23
להלן פרוטוקול הישיבה בו צועקת אפרת בוסני כמו מוכרת בננות בשוק אפריקאי
תמליל חקירת יאיר קליינבאום אצל אפרת בוסני 6-1-2025
להלן הבקשה לפסלות אפרת בוסני
בקשת פסלות של יאיר קליינבאום נגד אפרת בוסני
להלן ההחלטה של בוסני שלא פוסלת את הכוס של עצמה
פסק הדין של יצחק עמית בערעור הפסילה על אפרת בוסני
| בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים |
עפ"ס 2767-02-25
| לפני: | כבוד הנשיא יצחק עמית
|
|
| המערער: | יאיר עמיחי קליינבאום | |
|
נגד
|
||
| המשיב: | אורן נהרי | |
|
ערעור על החלטתו של בית המשפט השלום בתל אביב-יפו בת"א 3893-12-23 מיום 17.1.2025 שניתנה על ידי כב' סג"נ אפרת בוסני
|
||
| בשם המערער:
בשם המשיב: |
עו"ד יעל תותחני
עו"ד יוסי עבאדי; עו"ד שיר אילוז |
|
|
פסק-דין
|
||
ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיאה א' בוסני) מיום 17.1.2025 בת"א 3893-12-23 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.
- בחודש דצמבר 2023 הגיש המערער תביעה כספית נגד המשיב מכוח חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. זאת, בעקבות מספר פרסומים של המשיב מיום 20.8.2021 ברשת החברתית "טוויטר" (המכונה כיום "X"), שבמסגרתם ייחס למערער תמיכה בתיאוריות נאציות בשל מאמר דעה שפרסם, שהזכיר את המושג "החלפת אוכלוסיות" המתקשר ל"תיאוריית ההחלפה".
ביום 6.1.2025 נערך דיון קדם-משפט, שבמהלכו, כפי שעולה מפרוטוקול הדיון, נחקר המערער באזהרה ונשאל, בין היתר, האם בתכתובות שקדמו לפרסומים מושא התביעה היה זה המערער שהתייחס ראשון לכך שיש המזהים את "תיאוריית ההחלפה" עם תורת הנאציזם, ומדוע תכתובות אלו לא צורפו לכתב התביעה.
בהמשך הדיון, באת כוח המערער התנגדה להצעת המותב כי התיק ינוהל על בסיס החומר הכתוב בלבד ועמדה על בקשתה להעיד עדים, בין היתר, בנוגע ל"תיאוריית ההחלפה". לאחר שהמותב הבהיר כי במסגרת דיוני ההוכחות לא יתקיים דיון אקדמי-תיאורטי, באת כוחו של המערער ביקשה להתנגד להרחבת חזית שנעשתה לטענתה ביוזמת המותב. להלן יובא החלק הרלוונטי לערעור שלפנינו מפרוטוקול הדיון:
"כב' השופטת: אני לא באה לבחון אם התיאוריה היא טובה או רעה ואני לא אתן, אני כבר מבהירה לכם, בד' אמותיכם אני שומעת מה התיאוריה, הגברת זכותה להסביר למה התכוון המשורר הא ותו לא, אני לא מתכוונת לתת איזושהי הרחבה ולהתחיל עכשיו לכתוב מחקר, אנחנו נמצאים פה בהליך משפטי מאוד ספציפי לפרסום מאוד ספציפי.
[ב"כ המערער]: כן, אז אני רק רוצה לומר, סליחה, לאור הדברים,
כב' השופטת: אני לא ביקשתי מגבירתי להשיב,
[ב"כ המערער]: אבל אני חייבת,
כב' השופטת: אז גברתי חייבת ואני לא. לשבת.
[ב"כ המערער]: החוק מחייב אותי להתנגד להרחבת חזית, סליחה, גברתי לא תמנע ממני להתנגד להרחבת חזית,
כב' השופטת: החלטה.
[ב"כ המערער]: אני חייבת שזה יירשם. סליחה.
כב' השופטת: הכל מוקלט.
[ב"כ המערער]: יש הרחבת חזית, […] אני מתנגדת להרחבת חזית, אני מבקשת שיינתן לי לומר מה הרחבת החזית שנעשתה פה." (פרוטוקול הדיון מיום 6.1.2025, בעמ' 21).
לאחר חילופי דברים אלו, ניתנה החלטת המותב לפיה "בית המשפט לא נותן לב"כ [המערער] לנהל את הדיון באופן שהיא חפצה, כך שבמהלך החלטות בית המשפט ומהלך טיעוני [המשיב], ללא היתר, ב"כ [המערער] בוחרת להשמיע הערות וטענות, הדבר אינו מקובל ובית המשפט מורה על ריסון התנהלות זו". כמו כן, המותב הציע למערער לשקול את עמידתו על התביעה, "מבלי לטעת מסמרות ומבלי להביע דעה באשר לסיכויי התביעה וזאת אך בשל כך כי בכתב התביעה בחר [המערער] להשמיט תכתובות (ציוצים) שלו שבעקבותיהם, צייץ [המשיב] את המיוחס לו". בתגובה לכך, ביקשה באת כוח המערער להתנגד פעם נוספת להרחבת החזית הנטענת, אולם המותב קבע כי תם הדיון ולא שעה לבקשתה.
- ביום 7.1.2025 הגיש המערער הודעה בכתב שעניינה "התנגדות להרחבת חזית". בהודעה נטען, בעיקרו של דבר, כי קביעתו של המותב כאילו המערער היה זה שהעלה ראשון את האזכורים "הנאציים" ו"האנטישמיים" אינה נכונה ומהווה הרחבת חזית אסורה; וכן כי קביעתו של המותב לפיה הדיון בתיק לא יהיה אקדמי, ולא יעסוק בשאלה אם "תיאוריית ההחלפה" היא תיאוריה נאצית, אם לאו, משנה את חזית ההגנה של המשיב, ופוגעת בזכותו של המערער להוכיח את צדקתו. המותב, שהכריע בבקשה עוד באותו היום, קבע כי אין להידרש להודעה "אשר במהותה מבקשת להלין על הבנת בית המשפט את התיק", ולכן היא תוצא מהתיק.
- ביום 12.1.2025, ביקש המערער מהמותב לפסול עצמו מלדון בהליך. זאת, בטענה כי התנהלות המותב, ובכללה, העלאת טענות חדשות שלא נטענו על ידי המשיב; קביעת עובדות שאינן נכונות; מניעה מבאת כוחו של המערער לטעון נגד הרחבת החזית הנטענת; ומחיקת הודעת המערער מיום 7.1.2025 מהתיק – מעידה על כך שהמותב אינו אובייקטיבי והחלטותיו אינן מקצועיות וענייניות, אלא "נובעות מתוך רגש אישי גרידא".
- המותב דחה את בקשת הפסלות על אתר, תוך שציין כי הטעמים שהעלה המערער בבקשה לפסילת המותב אינם מהווים נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים המצדיק את פסילת המותב מלשבת בדין; כי טענותיו הן לכל היותר טענות ערעוריות, שאינן מקימות עילת פסלות; כי טענת המערער להרחבת חזית ביוזמת המותב מעלה קושי נוכח כך שכתב ההגנה התייחס לטענות האמורות והמערער בחר שלא להשיב עליהן בכתב התשובה, וממילא לא נקבעו ממצאים בעניין; וכי בדיון המקדמי, שהוקלט ותומלל, טענה באת כוח המערער כי מדובר בהרחבת חזית, כך שלא היה צורך בהגשת התנגדות נוספת בכתב, זאת אף ביתר שאת משעה שהמערער ניצל את ההודעה שהגיש לצורך התייחסות לגופן של טענות שעליהן בחר שלא להגיב במסגרת כתב התשובה.
- מכאן הערעור שלפניי, שבמסגרתו, בעיקרו של דבר, חוזר המערער על הטענות שהעלה לפני בית משפט קמא, ומוסיף כי התנהלות המותב לא רק מוכיחה כי הוא גיבש דעה קדומה, אלא כי הוא נוקט במשוא פנים של ממש נגד המערער, בכך שהוא פוגע בזכויותיו הדיוניות.
- לאחר שעיינתי בערעור ובנספחיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין, הקבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הוא קיומן של נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. לא מצאתי כי נסיבות כאלו מתקיימות בענייננו.
- טענת המערער שלפיה המותב קבע ביוזמתו ממצאים עובדתיים שגויים, וכי בעשותו כן גיבש דעה קדומה שגויה, דינה להידחות. כאמור, במסגרת דיון קדם-המשפט המותב ביקש לברר מספר סוגיות עובדתיות, שאף עלו מכתב ההגנה, ובתוך כך מצא לנכון להציג למערער מספר שאלות – וזאת מבלי לקבוע מסמרות בסוגיות שבמחלוקת. כידוע, תקנה 63(ב)(14) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, מסמיכה את בית המשפט, במסגרת ישיבת קדם-המשפט, "לשמוע על אתר עדות של כל הנוכח באולם בית המשפט, על עובדה שבמחלוקת ולקבל מענה לשאלות בעניינים הנוגעים לסכסוך נושא התובענה". בהקשר זה כבר נפסק בעבר כי "מעורבות מצד בית המשפט בהליך בדמות העלאת שאלות, הצעת הצעות והצבעה על נקודות חולשה בעמדתו של בעל דין מסוים אינה יוצרת כשלעצמה עילת פסלות" (ע"א 5406/20 מ.י שחם נדל"ן בע"מ נ' ברשן, פסקה 23 (26.11.2020); ראו גם, מיני רבים, ע"א 3860/24 נבו נ' ספיריט הפקות עולם בע"מ, פסקה 6 (9.7.2024); ע"א 5609/20 סיסו נ' עמידר – החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, פסקאות 12-11 (8.10.2020)).
- לא מצאתי ממש גם בהשגות המערער בנוגע להתנהלות המותב ביחס לבקשותיו לטעון נגד הרחבת חזית. ההחלטות שקיבל המותב בהקשר זה הן החלטות דיוניות, שכידוע, אינן מקימות כשלעצמן חשש ממשי למשוא פנים (עפ"ס 5857-03-25 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 והאסמכתאות שם (17.3.2025)); ומכל מקום, האכסניה הראויה להשיג על החלטות אלו היא בהליכי ערעור מתאימים (עפ"ס 46054-01-25 המוסד לביטוח לאומי נ' סיון ביצוע בע"מ, פסקה 7 (11.3.2025)). יוער כי אף לגופה של הטענה, איני סבור כי זכויותיו הדיוניות של המערער קופחו באופן שמקים חשש ממשי למשוא פנים, שעה שכפי שציין המותב בצדק, התנגדותו של המערער להרחבת חזית נרשמה בפרוטוקול הדיון.
- בסמוך לחתימת פסק הדין הוגשה תשובת המשיב לערעור, שבה נטען, בעיקרו של דבר, כי הערעור חסר יסוד ויש לדחותו, וכן כי עותק ממנו לא הומצא לו. אולם, כאמור, מצאתי לדחות את הערעור גם מבלי להידרש לתשובת המשיב.
- אשר על כן, הערעור נדחה. לטעמי, הערעור דנן הוא דוגמה נוספת ל"יד הקלה" של הגשת בקשות פסלות כנגד שופטים בגין החלטות דיוניות או מהותיות שניתנות על ידם במסגרת ניהול התיק, שהמקום להשיג עליהן הוא ערכאת הערעור. משתשובת המשיב הוגשה מבלי שנתבקשה, המערער יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ₪.
ניתן היום, כ"ו אדר תשפ"ה (26 מרץ 2025).
|