היום, 25 באפריל, יום המאבק בתופעת ניכור הורי.
מדינת ישראל הצטרפה לאמנת האו”ם בדבר זכויות הילד, שנכתבה ב-1989 על ידי מדינות מתקדמות, ששמות את טובת הילד, שלומו ורווחתו, בראש סדרי העדיפויות, למרות זאת משרד המשפטים ומשרד הרווחה נמנעים מחקיקה והגדרת מדיניות למניעה וטיפול בניכור הורי – כך קבע מבקר המדינה.
משמעות ניכור הורי והשפעתו: ילדים החווים ניכור תוצר של סכסוך הורי מתמשך ובעצימות גבוהה על רקע גירושין או פירוד. צפויים לחוות תופעות קשות כמו דיכאון, חרדה, תחושת נטישה, הערכה עצמית נמוכה ומסוגלות חברתית ולימודית נמוכות יותר.
לרוב תופעת הניכור ההורי מתרחשת אצל נשים שמנתקות את הילדים מהאבא כדי לנקום בו או לסחוט אותו. הן עושות זאת כי מתפתחת אצלן הפרעת נפש נרקיסיסטית ואגואיסטית, ובגלל ששופטות המשפחה נותנות להם את הילדים על מגש של כסף כדי שהן תוכלנה לשדוד ולסחוט מזונות. השופטות בכוונה נמנעות מהטלת קנס על מניעת ביקורי אבות, והן גם נמנעות מלאיים על נשים שאם הן לא תפסרנה את המשחקים שלהם, הילדים יעברו לאבא.
לא צריך האבה לטיפול בניכור הורי. מספיק שכאשר נרשמות לאישה המנכרת 5 הפרות של הסדרי ראיה, יוטל עליה קנס רטרואקטיבי של 1,000 ש”ח על כל הסדר ראיה שבוטל, והזונה תתחיל להתחנן על ארבע שהאבא יבוא לקחת את הילדים. ואם נרשמות 15 הפרות…. בום! הילדים עוברים אוטומטית לאבא. די בזה שהזונה יודעת שהילדים יעברו לאבא – בלי דיון מסובך, ובלי קשקושים, כדי שהיא תתנהגל כמו טאטלע.
בכל זאת הכנו תוכנית לטיפול בתופעת הניכור ההורי.
קידום הקמת רשות למעמד המשפחה:
רשות למעמד המשפחה בישראל, במסגרתה יוקמו מרכזי משפחה בהם יינתן מענה הוליסטי לסוגיות משפחתיות, תוך הוצאת הטיפול בסכסוכי גירושין מסמכות משרד הרווחה. הרשות תאוייש ע”י לפחות 50% גברים שבעצמם טעמו את הגלולה המרה של הניכור הורי.
פיצוי כספי לאבא המנוכר ולילד המוסתר.
לקבוע בחקיקה, כי אם קבע בית המשפט, שהורה אחד מנכר את הילד כלפי משנהו, הילד המנוכר זכאי לפיצוי סטטוטורי מההורה המנכר, ללא הוכחת נזק, בסכום של 150,000 ₪ בגין כל שנת ניכור.
בגצ נגד משרד הרווחה – צו מניעה פרמננטי שיאסור על עובדות סוציאלית לטפל בתיקי משפחה בהן הניכור ההורי צבר ותק של 3 חודשים.
דו”ח מבקר המדינה 1397 , המבקר מתייחס בהרחבה להעדר מדיניות מקצועית לתופעת “ניכור הורי” ומציין, כי על אף חומרת מקרים אלו ושכיחותם ההולכת וגדלה, לא גיבש משרד הרווחה הנחיות ונהלי עבודה בסוגיות של ניתוק קשר וניכור הורי.
ומותח ביקורת, על זמני המתנה בלתי סבירים לתסקירים, העדר הנחיות מקצועיות ונהלי עבודה בנושא ניתוק קשר בין ילדים להוריהם, העדר הכשרה מתאימה, כאשר ההכשרה הקיימת מוטה מגדרית, מרכזי קשר מתפקדים למעשה כמרכזי ענישה לאבות (עפ”י רוב.), העדר מענים ייעודיים לילדים, כשלים אלה, מובילים לעליה דרמטית במספר הילדים הסובלים מניכור כלפי אביהם (עפ”י רוב.) .
מבקר המדינה, קבע בדו”ח בהתייחסו למשרד הרווחה: כי “נזקים חריפים וכואבים עלולים להיגרם למשפחות המצויות בהליכי גירושין ופירוד. לנזקים אלו השלכה שלילית מתמשכת לא רק בטווח הקצר – עד למתן ההחלטה בעניין המשפחה המתפרקת, אלא יש לה השלכה על כל פרט במשפחה ועל כולם יחד, גם בטווח הארוך.
תוגש עתירה לבגצ נגד משרד הרווחה, בהתאם לממצאי מבקר המדינה על אי מניעת ניכור הורי כלפי אבות גרושים, אי הסדרת טיפול בילדים והטיה מגדרית.
תיקון חוק העונשין, ניכור כעבירה פלילית:
לקבוע בחקיקה, כי ניכור הורי מהווה עבירה פלילית – ניכור הורי מהווה צורה חמורה של אלימות והתעללות נפשית בקטין, נדרשת החמרה בחוק העונשין על כל פגיעה מכל סוג בקטינים.
תיקון חוק האפוטרופוסות: שלילת אופוטרופוסות מהורה מנכר.
לקבוע בחקיקה, כי תשלל האפוטרופוס מהורה מנכר לאור התיקון לחוק שיגדיר את המעשה כעבירה פלילית ואלימות והתעללות נפשית בקטין.
מרשם הורים מנכרים.
לקבוע בחקיקה, כי אם קבע בית המשפט שהורה הנו מנכר, יפורסם שמו במרשם, שיהיה פתוח לעיון הציבור במסגרת חובת ידוע הציבור – פרסום שמם צפוי להוות הרתעה משמעותית.
אלה הם רק חלק מהתוכניות שלנו להאבק בתופעה אשר פוגעת באבות ואימהות, אולם בעיקר באבות בחסות חזקת הגיל הרך ותלונות שווא.
לחץ בקישור לצפיה בעמוד ניכור הורי.