מר לשצ’נקו בן ה-46, מוגדר כנכה 100%, חי מקצבה של הביטוח הלאומי ומקבל סיוע בשכר דירה מהמדינה. לשצ’נקו הגיע לפתחו של בית המשפט בהליך כינוס נכסים בעקבות חובות שצבר ולא הצליח לעמוד בהם. בית המשפט בפס”ד תקדימי קבע כי בעקבות מצבו, לא ניתן לחייבו בתשלום חודשי ופסק לו החזר של 0 שקלים בחודש.

חייב עם מוגבלות שמתקיים מקצבת ביטוח לאומי לא ישלם תשלום חודשי לנושים

פסיקה תקדימית זו קיבלה את השם ‘הלכת לשצ’נקו’ והמשמעות שלה עבור חייבים עם מוגבלות שמגיעים לפשיטת רגל, היא בחזקת להיות או לחדול. למעשה, פסק דין זה קובע כי אדם שאינו בעל יכולת השתכרות, אשר הכנסתו היא מקצבאות קיום בלבד, לא יחויב בתשלום חודשי לטובת נושיו.

הלכה זו נקבעה על ידי בית המשפט העליון והיא מחייבת את הערכאות הנמוכות (בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום). בפעם הראשונה בית המשפט פסק כי לא ניתן להתייחס לחייב בקשיחות לב ובאכזריות מוחלטת ולהתעלם לחלוטין מהמוגבלות שלו. אין ספק שהלכה זו נועדה לעצור את האפשרות ולו הקטנה ביותר, שמוסדות השלטון ירמסו ויתאכזרו אל החייב.

פסק הדין אינו מהווה הסכמה שבשתיקה לצבור חובות מול מוסדות ועסקים

עו”ד חן אגבלי מסביר: “אין ספק שעבור חייבים בעלי מוגבלות, אשר אינם יכולים להגדיל את הכנסתם מעבר לקצבה שנקבעה להם, פסיקה זו היא הצלה של ממש. אך יש לזכור, כי זו אינה הסכמה שבשתיקה לצבור חובות מול מוסדות, עסקים או כל גוף אחר.”

המשמעות היא שחייבים בעלי מוגבלות אכן זכאים להגנה תחת ‘הלכת לשצ’נקו’, אך הם אינם פטורים מעקרון תום הלב הפועל על החייב. לשצ’נקו בן ה-46, הוכיח לבית המשפט שחובו נצבר בתום לב ולא בעקבות מרמה או מעשה פלילי חלילה. בערעור שהגישו הנושים של לשצ’נקו הם טענו שהוא עובד מדי פעם בעבודות מזדמנות ולכן הדבר מעיד על יכולתו להשתכר. בית המשפט מצא כי בעבודות מזדמנות אלו לא היה דבר מלבד למנוע מלשצ’נקו מלהגיע לחרפת רעב. ההגנה שקיבל החייב במשפט זה היא הגנה מלאה על כבודו, נפשו וחייו של החייב.

מה קורה אם החייב עצמו אכן מתקיים מקצבת נכות, אך בת זוגתו עובדת ומכניסה שכר הביתה, האם עדיין בקשה להחזר תשלום של אפס שקלים (כלומר אי החזר) על פי הלכת לשצ’נקו תתפוס?

הכנסה פנויה או הכנסה מוגנת?

כמובן שהתשובה לשאלה זו תינתן בכל מקרה לגופו, אך עדיין עניין זה בא לפתחו של בית המשפט העליון במקרה של נסים עוידה, חייב בהליך פשיטת רגל. נסים אומנם חי מקצבת נכות, אך אשתו (אף היא בעלת אחוזי נכות, אם כי נמוכים יותר), עובדת ומקבלת שכר. נושיו של ניסים טענו כי ההכנסה של האישה לתא המשפחתי היא בגדר ‘הכנסה פנויה’ ולכן הלכת לשצ’נקו לא חלה במקרה הזה. בית המשפט העליון בחר שלא לקבל טיעון זה וקבע כי הכנסתה של האישה במקרה הזה היא ‘הכנסה מוגנת’ ולא ‘הכנסה פנויה’. בפס”ד של עוידה בית המשפט העליון פסק, כי אם ההכנסה של בן זוג של החייב היא מוגנת, אין מקום להתחשב בה כהכנסה פנויה של התא המשפחתי של החייב לצורך חישוב גובה צו התשלומים שיש להטיל עליו.

פסק הדין מהווה אור בקצה המנהרה לחייבים

עו”ד אגבלי מסכם ואומר: “אין ספק שהלכת לשצ’נקו היא הלכה שמעמידה את האנושיות של בית המשפט ואת המוסריות שלו באור נגוהות. בתוך עולם החייבים, ההוצאות לפועל, הפחד מהנושים, ההתמודדות עם מציאות שלפעמים נראית כבלתי אפשרית לחייב, יש אור בקצה המנהרה.”

לא יכולנו שלא להיזכר במקרה של משה סילמן, נכה צה”ל מיהוד, שהצית עצמו בהפגנה בת”א תוך כדי קריאות ‘אני סובל מחובות’. מצוקתם הכלכלית של בעלי מוגבלות הנקלעים לחובות הופכת לעיתים לבלתי אפשרית עד כדי שליחת יד בנפש.

עו”ד אגבלי אומר: “אם אתם חיים על קצבת נכות, אם נקלעתם לחובות כבדים, יש פתרון ויש דרכים להתמודד עם המצב. הלכת לשצ’נקו היא בגדר בשורה קיומית עבור רבים שנמצאים במצב זה. אין סיבה להתמודד לבד עם המצוקה הזאת, עם המציאות הבלתי אפשרית לפעמים שהחייבים מגיעים אליה. פנייה לעו”ד שילווה אתכם בהליך פשיטת הרגל מול המדינה, תוך ידיעה שהמדינה ומערכת המשפט יצרה כלים מדהימים עבורכם, כלים שיאפשרו לכם להמשיך ולחיות בכבוד על אף החובות ופשיטת הרגל.”