התובעת המשטרתית בפתח תקוה, אחת בשם מור שקים מתן הגישה כתב אישום נגד גבר בשם אריאל עוזרי בטענה שבזמן שבת הזוג שלו היתה בהריון, הוא אמר לה שיבעט בה ויעשה לה הפלה טבעית. כמובן שאין שום ראיות לטענה הזו, אבל הנאשם שכנראה קיבל סיוע משפטי קיבל עצה להודות ולקבל עונש מופחת, כי בסך הכל מדובר בקשקוש שעדיף לסגור ב”עסקת טיעון”. הנאשם יוצג ע”י עו”ד רונן סמולנסקי. לפי התסקיר הנאשם רואה עצמו כ”קורבן” שפירושו של דבר שהאישה הזו העלילה עליו עלילות ועשתה לו פרובוקציות בכוונה להתסיס אותו – ולרוץ ישר למשטרה.

בגלל שהשופטת אליאנא דניאלי לא רוצה שנידע למה הבחור התעצבן על ההריון של הגברת, היא ממעטת במילים. ממה שאנו מבינים, האיש הזה לא רצה בהריון בכלל כי ידע שאין לו כסף לשלם מזונות לאישה הזו ןלממן את העובר שבדרך לחיי עוני. כפי שנראה היא שהתה במעון לנשים מוכות במשך שנה מסיבות כלכליות ולא בגלל אלימות, ובסוף התברר שהיא בכלל נכנסה למעון חודשים רבים אחרי הויכוח שבזמן ההיריון. זה אומר שפשוט לא היה לה איפה לגור עם התינוקת, ולכן במשתמע הגבר כעס על ההריון כי ידע שאין איך לממן את התינוקת הזו.

בכל אופן הסנגור עשה עסקה עם התובעת מור שקים מתן על הודיה בעבירה, אבל הם לא סגרו מראש מה העונש. לא הצלחנו להבין אם העסקה הזו הייתה שווה משהו. אותה מור שקים מתן רצתה שהשופטת תיתן את מקסימום העונש האפשרי למר אריאל עוזרי ולכן החלה לנגן לשופטת על הסטראוטיפ של מעון לנשים מוכות, כאילו ברור מאליו שבגלל שהגברת שהתה במעון נשים מוכות שנה שלמה, זה אומר שהיא אישה מוכה ושאריאל עוזרי היכה אותה. לכן היא דרשה להחמיר עם הנאשם בעונש. “כן נטען כי חרף דברי המתלוננת בפני שירות המבחן, בהם שללה פחד מפני הנאשם, הרי שאין להתעלם מכך שהמתלוננת שהתה כמעט שנה במקלט לנשים מוכות”. 

אלא שעו”ד ממשרדו של רון סמולנסקי מצאה מזכר בו כתוב שהגברת נכנסה למעון נשים מוכות – “בגלל סיבות כלכליות“. זה לא הפריע לשקרנית והנוכלת מור שקים מתן להמשיך ולדרוש עונש מחמיר.

השופטת אליאנא דניאלי בדקה את הטענות של התובעת השקרנית וכתבה כך: “עוד יצויין, כי המתלוננת שהתה במעון לנשים מוכות תקופה ארוכה לאחר הארוע הנדון. כאמור, בהתאם לגרסתה ממזכר מיום 27.11.12, שהתה במעון בשל חששה מהנאשם. במזכר אחר נרשם כי הופנתה למעון בשל מצוקה כלכלית.

כלומר, אם הגברת נכנסה למעון לנשים מוכות תקופה ארוכה אחרי הויכוח כאשר הייתה בהריון, הרי פירושו של דבר שהאיש כעס, ובצדק, מדוע הגברת בכלל נכנסת להיריון, כאשר אין כל יכולת כלכלית לממן את התינוקת. הסיפור הזה נראה כמו סרט רע של גניבת זרע ושיקול דעת גרוע של בחורה צעירה שיש לה מזל גדול שהרווחה לא חטפה את התינוקת ממנה “בשל שיקולים כלכליים”.

לכן כדי להבין באמת מדוע האישה נכנסה למעון, כאשר בן הזוג מסומם – וכנראה שהיא הסתממה יחד איתו, ואין להם כסף לגדל תינוקת, צריך להבין שברקע איזה עובדת סוציאלית בפתח תקוה איימה להיכנס לתמונה ולחטוף את התינוקת לאימוץ או אומנה, ולכן הדרך היחידה לברוח מהרווחה ולהישאר עם התינוקת היתה להיכנס למעון נשים מוכות, בלי להיות מוכה. את התלונה הזו כנראה כפו על האישה נשות המעון להגיש. וזו הסיבה האמיתית מדוע האיש מרגיש קורבן ואינו יכול להגיד לקצינת המבחן שהוא מפנים את טעויותיו.

בתמונה: השופטת אליאנא דניאלי

1.         הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, בביצוע תקיפה בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיף 379 בצירוף סעיף 382(ב)(1) בחוק העונשין, התשל”ז- 1977 (להלן: “החוק”), ובאיומים בניגוד לסעיף 192 בחוק.

2.         על פי עובדות כתב האישום המתוקן, היו הנאשם ו…, המתלוננת, בני זוג והורים לילדה, והתגוררו יחדיו. ביום 24.8.12 במהלך ויכוח בין הנאשם למתלוננת בנושא הריונה, איים הנאשם על המתלוננת באומרו “אני אשאיר אותך בלי כלום ואני אבעט בך”. משביקשה המתלוננת מהנאשם לצאת מהבית כדי להירגע, אחז הנאשם בידה בחוזקה, הדף אותה בידיו, ירק עליה ואמר לה “אני אבעט בך” ו-“אני אעשה לך הפלה טבעית”. המתלוננת דחפה בתגובה את הנאשם מפניה. כתוצאה ממעשי הנאשם נגרם למתלוננת סימן כחול בידה.       

lawdata – דטהחוק3.      במסגרת הסדר הטיעון הוצהר כי עמדת המאשימה הינה למאסר, והנאשם הופנה בהסכמת הצדדים לעריכת תסקיר שירות המבחן.

טיעוני הצדדים לעונש

4.         ב”כ המאשימה טענה כי יש לראות בחומרה את העובדה שהעבירות אותן ביצע הנאשם בוצעו על רקע הריונה של המתלוננת. נטען כי התנהגות הנאשם מבטאת בריונות, תוך ניצול מצבה העדין של המתלוננת.

עוד נטען, כי התסקיר הראשון מציג באור שלילי את הנאשם, אשר הפנים דפוסים בעייתיים מגיל צעיר, הורשע פעמיים בעבירות רכוש, ובעל קושי בהתמודדות רגשית. נטען כי מהתסקיר נלמד אמנם כי הנאשם הודה בביצוע העבירות ואולם הוא אינו לוקח אחריות באופן מלא, מתאר את האירוע באופן אשר סותר את עובדות כתב האישום ואף תופס עצמו כקורבן. הנאשם שלל דפוסים אלימים באישיותו ובהתנהלותו, ושלל צורך טיפולי בתחום השליטה בכעסים וויסות הדחפים. 

כן נטען כי חרף דברי המתלוננת בפני שירות המבחן, בהם שללה פחד מפני הנאשם, הרי שאין להתעלם מכך שהמתלוננת שהתה כמעט שנה במקלט לנשים מוכות. 

עוד נטען, כי המעורבות הטיפולית בה החל הנאשם הינה במסגרת תיק סמים אשר תלוי ועומד נגדו, וכי המלצת שירות המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן ניתנה על בסיס שיתוף הפעולה של הנאשם בתחום הסמים בלבד ולא על שינוי כלשהו בתחום האלימות. הוטעם כי התנהגותו האלימה של הנאשם לא נבעה מהשימוש בסמים אלא מתוך קושי לווסת את דחפיו במצבי לחץ ובמצבים בהם צרכיו לא נענים, קושי אשר טרם טופל.

ב”כ המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם הינו בין 6 חודשי מאסר אשר יכול שירוצו בדרך של עבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר, ועתרה להשית על הנאשם  10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי וקנס. 

5.         ב”כ הנאשם טענה כי יש להתייחס לפער בין התסקיר הראשון, השלילי, לבין התסקיר המשלים שהינו חיובי, באופן המלמד על השינוי שהנאשם מבקש לערוך בחייו. נטעןכי הגם שהשינוי אותו עורך הנאשם עניינו דפוסי השימוש בסם, הרי שהוא החל בתהליך של טיפול ומכיר בבעייתיות בהתנהלותו, וכי שינויים אלה מלמדים על מאמציו לעלות על דרך הישר גם בתחום השליטה בכעסים.

נטען כי הנאשם משלם מזונות ומנהל קשר תקין עם המתלוננת. באשר לשהות המתלוננת במקלט לנשים מוכות טענה ב”כ הנאשם כי ממזכר אותו הגישה נלמד כי המתלוננת הופנתה למקלט בשל מצוקתה הכלכלית ולא מאחר שהעו”ס התרשמה כי היא מצויה בסכנה.

נוכח מכלול הנסיבות, ובכללו תיקון כתב האישום לקולא, עתרה ב”כ הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן להשית על הנאשם צו מבחן, ולחלופין להסתפק במאסר מותנה. 

6.         בדברו  לעונש טען הנאשם כי הארוע התרחש לפני שלוש שנים, כי הוא מצוי כיום בקשר טוב עם המתלוננת ועם בנותיו, ומשתדל להתראות עימן חרף היותו במעצר בית בגין תיק הסמים. הנאשם טען כי הוא עושה מאמצים להשתקם למרות ייסורי השיקום, והביע הסכמה להשתתף בהליך טיפולי. 

דיון וגזירת הדין

7.         בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, על בית המשפט להתחשב בקביעת מתחם העונש ההולם בערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם, במידת הפגיעה בערכים, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

8.         הערכים החברתיים אשר נפגעו בעקבות ביצוע העבירות על ידי הנאשם הינם זכותו של האדם לכבוד, לביטחון, להגנה על חייו ושלמות גופו, וזכותו לשלוות נפש ולתחושת ביטחון. קל וחומר כאשר מדובר בביצוע עבירות במסגרת התא המשפחתי.  

האלימות במשפחה הינה נגע חברתי נפוץ בו יש להילחם. לא אחת עמד בית המשפט העליון על חומרת התופעה ועל תפקיד בתי המשפט בהגנה על נשים החשופות לאלימות מצד בני זוגן.

ברע”פ 6577/09 ניר צמח נ’ מדינת ישראל, צוין:

“עבירות האלימות והאיומים ככלל, וכנגד בנות זוג בפרט, הפכו זה מכבר לרעה חולה אשר בתי המשפט מצווים להיאבק בה. נכון הוא אומנם כי אין בכך כדי “להוציא” את נסיבותיו האישיות של הנאשם הקונקרטי מן המשוואה ואולם דורש הדבר מתן משנה תוקף לאותם אינטרסים של גמול ושל הרתעה, הן של העבריין עצמו והן של עבריינים בכוח.”

גם בע”פ  6758/07 פלוני נ’ מדינת ישראל, התייחס בית המשפט העליון לתופעת האלימות במשפחה, בקובעו:

“מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הינה כי בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג; באלימות במשפחה, נגישותם של קרבנות העבירה למערכת המשטרתית או למערכות הסיוע האחרות היא ענין מורכב וקשה, הטעון רגשות חזקים, פחדים ואימה. הבושה, והרצון לשמור על שלמות המשפחה הופך לא אחת את התלונה על אלימות במשפחה למהלך קשה וטעון. לא אחת, קיימת תלות כלכלית ורגשית של בן הזוג המוכה בבן הזוג המכה, ותלות זו גם היא מקשה על חשיפת הפגיעה. גורמים אלה ואחרים בשילובם, משווים מימד מחמיר לעבירות אלימות במשפחה. נפוצותן של עבירות אלה, והצורך להגן על קרבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה.”

9.         בבוחני את נסיבות ביצוע העבירה, הרי שחומרה ניכרת יש בכך שהנאשם ביצע את העבירות בשל הריונה של המתלוננת, תוך שהוא מאיים מפורשות לפגוע בה בשל ההריון ולגרום לה בכך להפלה. התנהגות הנאשם – באיומים, באחיזה, ביריקה ובתקיפה אשר הותירה סימן בידה של המתלוננת, יש בה בריונות, כוחנות ואימפולסיביות, תוך פגיעה ממשית בערכים המוגנים, הכל בתוך כותלי ביתה של המתלוננת, וכאשר היא מצויה בחודש השני להריונה. עוד יצויין, כי המתלוננת שהתה במעון לנשים מוכות תקופה ארוכה לאחר הארוע הנדון. כאמור, בהתאם לגרסתה ממזכר מיום 27.11.12, שהתה במעון בשל חששה מהנאשם. במזכר אחר נרשם כי הופנתה למעון בשל מצוקה כלכלית.

עוד יצויין כי לא קדם תכנון לביצוע העבירות, וכי נראה כי אלו נעשו תוך סערת רגשות במסגרת ויכוח בין בני הזוג.

10.        מדיניות הענישה הנוהגת מלמדת על מנעד רחב של עונשים, התלויים בנסיבותיו של כל מקרה:

• ברע”פ 1293/08 אלכסנדר קורניק נ’ מדינת ישראל, נדון עניינו של נאשם נעדר עבר פלילי, אשר הורשע באיומים כלפי בת זוגו. הנאשם נידון ל-12 חודשי מאסר, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות. בקשת רשות ערעור נדחתה.
  • ברע”פ 2636/11 פלוני נ’ מדינת ישראל, נדחתה בקשתו של נאשם בעל הרשעה קודמת בעבירה דומה כלפי אותה מתלוננת, גרושתו, אשר הורשע באיומים כלפיה. הנאשם נידון לחודשיים מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי. 
  • ברע”פ 6037/15 סיימון צדקה נ’ מדינת ישראל, נדון עניינו של נאשם נעדר עבר פלילי, אשר הורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע 2 עבירות איומים ובתקיפת בת זוג. בית משפט השלום קבע מתחם הנע בין מספר חודשי מאסר ועד 12 חודשי מאסר וגזר על הנאשם 5 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, פיצוי וקנס. בקשת רשות ערעור נדחתה.  
  • ברע”פ 3463/15 יורי קוטוב נ’ מדינת ישראל, נדחתה בקשתו של נאשם נעדר עבר פלילי, אשר הורשע בהתאם להודאתו בשלושה אישומים בגין תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, תקיפת בת זוג, והיזק לרכוש. בית משפט השלום קבע כי המתחם לכל אחת מעבירות התקיפה הינו 8-18 חודשי מאסר, וגזר על הנאשם  10 חודשי מאסר בפועל, 2 מאסרים מותנים ופיצוי.
  • ברע”פ 5431/15 פלוני נ’ מדינת ישראל, נדון עניינו של נאשם נעדר עבר פלילי, אשר הורשע במסגרת הסדר טיעון בביצוע 2 עבירות איומים, תקיפת בת זוג והפרת הוראה חוקית. בית משפט השלום קבע מתחם שהינו בין חודש מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 10 חודשי מאסר, ואולם חרג ממתחם העונש בשל שיקולי שיקום וגזר על הנאשם מאסר על תנאי, פיצוי, התחייבות וצו מבחן. בקשת רשות הערעור שהוגשה בגין עצם ההרשעה נדחתה, תוך שבית המשפט העליון ציין כי המגמה הכללית הינה להחמיר בענישתם של מבצעי עבירות אלימות ואיומים בתוך המשפחה.
  • ברע”פ 7951/10 גוני ניב נ’ מדינת ישראל, נדחתה בקשתו של נאשם בעל עבר פלילי, אשר הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של תקיפת בת זוג ואיומים, ונידון ל-10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי והתחייבות.
  • בעפ”ג (מחוזי מרכז) 3328-05-15 פלוני נ’ מדינת ישראל, נדחה ערעורו של נאשם נעדר עבר פלילי, אשר הורשע במסגרת הסדר טיעון באיומים ובתקיפת בת זוג, בכך שסטר לה בהיותה בהריון, ובהזדמנות אחרת איים לאנוס אותה. חרף המלצת שירות המבחן להטלת של”צ וצו מבחן, נידון הנאשם ל-3 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, צו מבחן והתחייבות. 

11.        לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים, אני קובעת מתחם עונש הולם למכלול העבירות בהן הורשע הנאשם, שהינו החל ממספר חודשי מאסר אותם ניתן לרצות בעבודות שירות וכלה במאסר לתקופה בת שנה.

12.        בעניינו של הנאשם הוגשו כאמור 2 תסקירי שירות המבחן. מהתסקיר הראשון עולה כי הנאשם משתמש בסמים באופן אינטנסיבי ויומיומי, וכיום תלוי ועומד נגדו כתב אישום בגין סחר בסמים. באשר ליחסיו עם המתלוננת תיאר הנאשם קשר זוגי בעייתי מתחילתו. הנאשם שלל חלקים אלימים בדפוסי אישיותו ובהתנהלותו, וכן שלל צרכים טיפוליים בתחום זה.

צוין כי בעקבות העבירות נשוא תיק זה נפרדו השניים, וכיום הקשר ביניהם חיובי, הנאשם משלם מזונות, מתעדכן במצב בנותיו ומתראה עימן בהתאם להסדרי הראייה. המתלוננת שללה תחושת פחד ואיום מפני הנאשם ואף הציעה לפקח עליו במעצר הבית בו מצוי הנאשם עקב תיק הסמים.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם הפנים דפוסים בעייתיים מגיל צעיר, אשר באים לידי ביטוי בקושי בדחיית סיפוקים וביכולת מצומצמת לשלוט ולווסת את דחפיו. בתארו את העבירות לקח הנאשם אחריות חלקית בלבד על ביצוען (ר’ ע’ 3 לתסקיר), וצוין כי אף שהנאשם מציג את תפקודו באורח חיובי, הרי שהוא מנהל אורח חיים התמכרותי, מתנהל באופן בלתי אחראי, מתקשה להציב לעצמו גבולות ולקבל על עצמו גבולות חיצוניים, ושלל את הצורך בטיפול בתחום האלימות.

נוכח הסכמתו הראשונית של הנאשם לטיפול בתחום הגמילה מסמים המליץ שירות המבחן לדחות את הדיון ב-4 חודשים, וכך נעשה.

מהתסקיר המשלים שהוגש עולה כי הנאשם לוקח חלק בטיפול ביחידה לטיפול בהתמכרויות, ובכלל זה מתמיד בהגעתו לשיחות פרטניות ומוסר בדיקות שתן נקיות מסם. באשר למערכת היחסים עם המתלוננת נמסר בשנית כי הקשר ביניהם תקין וכי המתלוננת שללה תחושות של איום ופחד מפניו, ואולם צוין כי הנאשם לא נפגש עם בנותיו מזה 3 חודשים עקב היותו במעצר בית. שירות המבחן התרשם כי הנאשם משתף פעולה ומביע מוטיבציה לעריכת שינוי בחייו.  עם זאת, התחזקה ההתרשמות באשר לקושי של הנאשם לוויסות דחפיו במצבי לחץ ובמצבים בהם הוא מרגיש שצרכיו אינם  נענים,  ולפיכך הרושם הינו כי הנאשם זקוק גם לטיפול בתחום השליטה בכעסים. שירות המבחן המליץ להעמיד את הנאשם בצו מבחן למשך שנה. 

13.        בגזירת העונש בגדרי המתחם יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

לחובת הנאשם עבר פלילי ישן בגין 2 עבירות בתחום הרכוש, וכאמור תלוי ועומד כנגדו כתב אישום בגין סחר בסמים. 

לקולא יש לשקול את הודאת הנאשם בביצוע העבירות, נטילת האחריות, החיסכון בזמן שיפוטי ובאי העדת עדים ובראשם המתלוננת, כמו גם את חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה. בנוסף יש לזקוף לזכותו את העובדה כי הוא מנהל מערכת יחסים תקינה עם בנותיו ועם המתלוננת, וכי המתלוננת איננה חוששת מפניו כיום.

כמצויין לעיל, מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם נוטל חלק בהליך טיפולי, אך זאת בתחום הסמים בלבד, כאשר תחום השליטה בכעסים טרם טופל, ולפיכך לא אוין הסיכון שבהישנות ביצוע העבירות, שכן האלימות כלפי המתלוננת לא בוצעה על רקע השימוש בסם. כאמור, שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה לווסת דחפיו, ולפיכך איני מוצאת כי בהירתמותו הטיפולית של הנאשם בתחום הסמים, ובהסכמתו בלבד בשלב זה להשתלב בהליך טיפולי של שליטה בכעסים, יש כדי להצדיק הימנעות מוחלטת מהטלת ענישה ממשית.

עוד יצויין כי אף אם היה הנאשם עובר טיפול בתחום האלימות לא היה בכך כדי לאיין את חומרת מעשיו, ואת הצורך להביא לידי ביטוי בענישה את העובדה כי תופעת האלימות בתוך המשפחה הינה תופעה נפוצה בחברתנו, וכאמור על בתי המשפט להשתתף בנסיון למגר תופעה זו, ולבטא את סלידתה של החברה מהמעשים.   

סיכומו של דבר

14.        לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים נמצא כי אין מנוס מהשתת ענישה ממשית, אשר תבטא את הפגיעה בערכים המוגנים ותעביר מסר כי גופה של המתלוננת אינו הפקר, וכי אין להתייחס לעבירות כגון דא בסלחנות.

עם זאת, נוכח העובדה כי מדובר כאמור במי שנטל אחריות על מעשיו ואשר כיום יחסיו עם המתלוננת תקינים, אין מקום למצות את הדין עימו ולהטיל עליו מאסר ממש, ולפיכך ככל שניתן ירוצה המאסר בדרך של עבודות שירות.

יובהר כי תחילה הגיש הממונה על עבודות השירות חוות דעת לפיה לא יוכל הנאשם לבצע עבודות שירות, בשל תנאי השחרור בתיק הסמים. בחוות דעת נוספת אשר הוגשה לאחר שהממונה התבקש להתייחס לאפשרות כי תנאי השחרור יאפשרו ריצוי עבודות שירות, נמצא הנאשם כשיר לביצוע עבודות שירות. באשר לכך יובהר כי הובא לידיעת בית המשפט באמצעות התסקירים כי כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין סחר בסמים. לבית המשפט לא הובהרו נסיבות המעשים, ובכלל זה כמות הפעמים, כמות הסם, סוגו, ועוד, ומשום כך איני יכולה להביע דעה באם יש מקום לשנות מתנאי מעצר הבית שהוטלו על הנאשם באותו תיק, על מנת שהנאשם יוכל לבצע עבודות שירות בתיק זה. לפיכך כל שנקבע במסגרת גזר דין זה הינו כי ככל שיתאפשר לנאשם לרצות את המאסר בדרך של עבודות שירות, כך יעשה.

באשר לענישה הכלכלית שהתבקשה, הרי שמתוך התחשבות ביחסיו של הנאשם עם המתלוננת כיום, ומאחר שהוא מצוי במעצר בית בשל תיק הסמים, איני מוצאת מקום להטיל עליו ענישה כלכלית ממשית.

15.        אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.          3 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוו”ד הממונה.

ב.         6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור עבירת אלימות או איומים.

ג.          התחייבות בסך 5000 ש”ח להימנע מלעבור עבירת אלימות או איומים למשך שנתיים. הנאשם יחתום היום על ההתחייבות, אחרת יאסר למשך שבוע ימים. 

ד.         צו מבחן למשך שנה מיום.

ככל שיוכל הנאשם לבצע עבודות שירות, יתייצב לריצוי עונשו בתאריך 10.11.15 בשעה 8:00 במפקדת מחוז מרכז של היחידה לעבודות שירות.

לבקשת הממונה מובהר לנאשם כי אם יתגלה כי הוא משתמש בסמים או מנסה לזייף דגימת שתן, יהווה הדבר הפרה של תנאי עבודות השירות והנאשם יהא צפוי להפסקת עבודות השירות.

עוד מובהר לבקשת הממונה כי תנאי ההעסקה נוקשים וקפדניים, וכל חריגה מהכללים יהא בה כדי להביא להפסקת עבודות השירות ולריצוי העונש במאסר ממש.

העתק הפרוטוקול יועבר לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום,  א’ חשוון תשע”ו, 14 אוקטובר 2015, בנוכחות הצדדים.

אליאנא דניאלי