נתבע א’ באמצעות ב”כ עו”ד אסי סגל

החלטה

1. לפני בקשה הנתבע לחקירת שמאי המקרקעין אשר העריך את שווי הבית המשותף של הצדדים.
2. חווה”ד הוגשה ביום 22.01.23.
3. באותו היום ניתנה לצדדים שהות של 14 יום להגיש עמדתם לחווה”ד. תחת זאת הגיש המבקש בקשה ביום 15.02.23 למכירת הדירה בהוצל”פ – בקשה שנדחתה ביום 19.03.23.
4. ביום 30.03.23 הגיש המבקש בקשה לחקור את המומחה, כאשר לא שלח שאלות הבהרה, כאשר הוא מבקש להסתמך על מכתב של בעלים של חברת תיווך שהעריך במכתב נכס עם אותם נתונים גולמיים (בית צמוד קרקע עם חמישה חדרים עם פרגולה מחסן וחניה) בשווי גבוה יותר מזה שצויין בחווה”ד, כאשר צויין כי במכתב שבהתייחס לפרגולה למחסן ולחניה “צריך לבדוק האם יש היתרים”.
5. תקנה 25 (ה) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ”א 2020 קובעת כי “בעל דין רשאי להגיש למומחה שאלות הבהרה, בכתב, על חוות דעתו בתוך ארבעה עשר ימים מיום שקיבל את חוות הדעת, והמומחה ישיב על השאלות, בכתב, בתוך ארבעה עשר ימים מיום שקיבל את השאלות”. במקרה זה לא נשלחו למומחה שאלות הבהרה בתוך המועד הקבוע בתקנות.
6. תקנה 25 (ו) לתקנות קובעת כי “מומחה שמינה בית המשפט לא יוזמן להיחקר על חוות דעתו אלא ברשות בית המשפט, לאחר שהוגשה בקשה מנומקת לחקור אותו בתוך ארבעה עשר ימים מיום קבלת התשובות לשאלות ההבהרה, למעט אם הורה בית המשפט כי בעל הדין יהיה רשאי לחקור את המומחה גם אם לא הגיש שאלות הבהרה”.
7. כאמור המבקש מבסס את הבקשה לחקירת המומחה על מכתבו של בעלים של משרד תיווך.
8. סעיף 12(א) לחוק שמאי מקרקעין תשס”א-2001, קובע כי     לא תוגש לבית משפט שומת מקרקעין אלא אם כן נערכה בידי שמאי מקרקעין. סעיף 13 לחוק קובע את ייחוד העיסוק והתואר ולפיו “לא יעסוק אדם בשומת מקרקעין דרך שירות לכל בשכר, אלא אם כן הוא שמאי מקרקעין”. ס”ק (ב) קובע כי ”    העוסק בשומת מקרקעין בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו – קנס כאמור בסעיף קטן 61(א)(4) לחוק העונשין, תשל”ז-1977″.
9. לציין כי מחווה”ד עולה כי מצב הדירה רעוע וניכרים סימני רטיבות קשים. בחווה”ד צויין כי המחסן החניה המקורה והפרגולה נבנו ללא היתר וכן אף סגירת המרפסת. כן התייחס השמאי לעסקאות דומות בעיר, ופרט את ההתאמות שביצע לשם הערכת שווי הנכס שצויין בחווה”ד. הנתבע בחר שלא לממש זכותו להפנות למומחה שאלות הבהרה.
10. בנסיבות אלה, נוכח עיתוי הגשת הבקשה, משלא נשלחו למומחה שאלות הבהרה חרף טענה כי נכסים דומים נמכרים במחיר גבוה יותר, ומאחר שהבקשה מבוססת על מכתבו של בעלים של משרד תיווך, אינני רואה לנכון להיעתר לבקשה והיא נדחית.
11. מחייבת את הנתבע בתשלום הוצאות בסך כולל של 1000 ₪ לטובת התובעת, אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן הסכום ישא הפרשי הצמדה ורבית כחוק.
12. מאחר שהתובעת מיוצגת ע”י הלשכה לסיוע משפטי – ההוצאות ישולמו לטובת אוצר המדינה.
13. ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

ניתנה היום, כ”ב ניסן תשפ”ג, 13 אפריל 2023, בהעדר הצדדים.