ארגון אמנסטי הגיש עתירה נגד משרד הביטחון (עת”מ 28312-05-19) בבקשה לבטל את רישיון הייצוא של חברת NSO למדינה מסוימת. בעיתונות פורסם שמדובר בסעודיה בשל ציון ראיון שערכה NSO בתקשורת, וכן בשל הפנייה בתגובות לעתירה לאירוע המדובר שקרה ביוני 2018.
מנכ”ל חברת NSO, עמרי לביא ערך ראיון ברשת CBS, שבמסגרתו נשאל מפורשות על סעודיה. באותו ראיון לביא לא אישר או הכחיש כי חברתו מכרה מערכת למדינה.
עו”ד איתי מק הגיש עתירה נגד הפגסוס והמשטרה עשתה עליו פגסוס באופן אישי
העתירה היתה חלק ממסע תקשורתי רחב של אמנסטי נגד NSO סביב הטענה שמערכת החברה, פגסוס, משמשת מדינות בעולם לפגוע בפעילי הארגון. במקביל הוגשה בישראל התביעה על ידי אדם סעודי בשם עומר עבד אל-עזיז, אזרח קנדה נגד NSO (ת”א 2401-12-18).
את העתירה הוביל עו”ד איתי מק שמטרתו הגבלת הייצוא של חברת NSO בעולם. העתירה מתייחסת לאירוע שארע ביוני 2018 סביב עומר עבד אל-עזיז. הקטע הוא שבתגובה מדינת ישראל הפעילה פגסוס גם על איתי מק….
חברת NSO בתגובה לעתירה טענה כי “העתירה שבכותרת הינה דוגמה מובהקת לשימוש לרעה בהליכי משפט, במסגרת קמפיין פסול ושקרי שמנהל ארגון Amnesty International (“הארגון”) נגד החברה….העתירה לוקה בחוסר ניקיון כפיים קיצוני, בהסתרת עובדות מהותיות, בהיעדר זכות עמידה, בשיהוי כבד, בהיעדר מוחלט של תשתית עובדתית וראייתית בסיסית, בבקשת סעד גורף, קיצוני ומופרך במיוחד, ובניסיון חסר בסיס להתערב בשיקול דעתה של הרשות המוסמכת, שהוא רחב במיוחד בענייני ביטחון וחוץ”.
עוד טענה NSO כי בינה לבין אמנסטי נערכו ניסיונות למגעים ביולי 2018 סביב המקרה, שפורסם בעיתונות. “העותרים אף הסתירו כי החברה הסכימה לבדוק את הטענות, וביקשה לקבל פרטים כדי לבצע בדיקה זו, אך נציגי הארגון סירבו לכך, ומיהרו לפרסם את הטענות המשמיצות נגד החברה בתפוצה עולמית, מבלי שנתנו לחברה הזדמנות הוגנת להתייחס לדברים”, נכתב.
עוד טענה NSO כי העתירה אינה מבוססת על עובדות, אלא רק על פרסומים בתקשורת. “אין בעתירה דבר, למעט אוסף של כתבות ופרסומים באינטרנט. על פי הפסיקה, כתבות ופרסומים אינטרנטיים אינם יכולים לשמש תשתית ראויה לעתירה מנהלית”.
ממשרד הביטחון התערבו בעתירה לטובת NSO
משרד הביטחון טען שבית המשפט לא צריך לדון בשיקולים של הרשות המבצעת כמו אישורי ייצוא ביטחוניים, ולכן על העתירה להידחות על הסף. עוד טען המשרד כי הוא מעולם לא התייחס בפומבי למתן רישיון שיווק או ייצוא בהקשר המקרה שבעתירה.
אמנסטי ביקשהלערוך את הדיון בדלתיים פתוחות, אבל משרד הביטחון התנגד.
https://www.israeldefense.co.il/node/41636
השופט רחל ברקאי דחתה את העיתרה כי משרד הביטחון אמר לה לדחות את העתירה
בית המשפט המחוזי ת”א, רחל ברקאי, דחה את עתירת אמנסטי נגד משרד הביטחון ו-NSO. כאמור, העותרים עתרו כי ביהמ”ש יורה למשיבה 1 להפעיל את סמכותה לפי חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני התס”ז-2007, וכי תורה על ביטול רישיון הייצוא הביטחוני שניתן למשיבה 5 (קבוצת NSO), המתיר לה לייצא את מערכת המעקב שפיתחה.
העותרים טענו כי מערכת המעקב משמשת למעקב אחר פעילי הארגון Amnesty International.
רחל ברקאי פסקה שיש לדחות את העתירה כי תהליך הפיקוח והטיפול בבקשות לרישיון שיווק או ייצוא ביטחוני הוא תהליך קפדני ורגיש, במסגרתו נבחנות הבקשות באופן מעמיק אל מול גורמי הביטחון השונים. גם לאחר מתן הרישיון מבצעת הרשות פיקוח ומעקב צמוד, ובמידת הצורך, ככל ושנמצא כי נעשה שימוש בניגוד לתנאי הרישיון ובפרט כאשר קיימת פגיעה בזכויות אדם, ננקטים הליכי ביטול או התליית רישיון הייצוא הביטחוני.
לדברי השופטת העותרים לא הניחו תשתית ראייתית שיש בה לבסס את טענתם כי בוצע ניסיון מעקב אחר פעיל זכויות אדם, באמצעות ניסיון חדירה למכשיר הטלפון שלו וגם לא כי ניסיון זה נעשה על-ידי NSO המשיבה 5.
פסק הדין מחיקת העתירה נגד הפצת פגסוס לסעודיה 28312-05-19
ואיך עו”ד רועי בלכר מעורב???
במקביל התנהלו דיונים בפרקליטות מה לעשות עם 2 תביעות דומה במהותן שהוגשה בקליפורניה ע”י חברת ווצאפ וחב’ פייסבוק שטוענות שפגסוס חדרה לאפליקציות שלה וגרמה ללקוחות לברוח מהווצאפ והפייסבוק. כלומר שבגלל הפגסוס ווצאפ קיבלה מוניטין גרוע שהיא פרוצה, לא אמינה ולא מאובטחת. בנוסף יש גם תביעה שלישית של אחד בשם פרנצ’סקו נגד סלברייט ו NSO.
מה שהפחיד את הפרקליטות זה החשש שבמסגרת גילוי מסמכים בקליפורניה השופט יכריח את NSO לגלות את הקוד הסודי שאיתו יוכלו ווצאפ ופייסבוק להריץ על המערכות שלהן כדי להוכיח הדבקה ברוגלה.
NSO קיבלה הודעה לשמור את כל התכתובות והמסמכים הרלבנטיים, מה שעורר חשש בפרקליטות שתכתובות עם גורמים רשמיים במדינת ישראל עלולים לצוץ ולהביך את מדינת ישראל.
ג’ון שעליו מדברים הוא העו”ד ג’ון בלינג’ר ממשרד ארנולד ופורט שמייצג את מדינת ישראל בארה”ב.
חיים הוא כמובן חיים ויסמונסקי ממחלקת סייבר. ידו בכל ויד כל בו.
KS אלה עורכי הדין של NSO בקליפורניה KING & SPALDING.
נושא השיחה ב 17/8/2020 הוא דיון איך לענות לבקשה לגילוי מסמכים, ובקמום זאת להגיש בקשה לצו הגנה מפני גילוי מסמכים. הם דנים האם אפשר לחשוף את הקוד של NSO במשרד של עו”ד רועי בלכר בתל אביב. הפונות הן ורד שפילמן ומרלן מזל אל הפרקליט רועי שיינדורף.
רועי בלכר התפרסם כמי שהגן על אהוד אולמרט וכאשר שולה זקן התהפכה על אולמרט והפכה עדת מדינה, הוא קרא לה כלבה ומכשפה. הוא אמר שהיא שקרנית. היא התקשרה לאהוד אולמרט וניסתה לסחוט את אולמרט ב $100,000 וסיוע בדירה, וכשאולמרט אמר שהוא לא ידע שבלכר הולך להתראיין נגדה, היא התעצבנה וחתמה על הסכם עדת מדינה.
והשאלה היא מה קשור רועי בלכר לקוד של ה NSO?
בתמונה: יוזמת המייל ורד שפילמן, פרקליטת מעקב לתביעות NSO בחו”ל.
הנה התכתובת:
From: Vered Shpilman <[email protected]>
Sent: Monday, August 17, 2020 4:36 PM
To: Roy Schondorf <[email protected]>; Marlene Mazel <[email protected]>
Subject: לקראת השיחה הערב – נושאים לשיחה
היי רועי ומרלין,
לקראת השיחה עם ג’ון הערב ראו נא מטה סיכום של שיחה שקיימנו היום עם רם ושני (ואתמול עם חיים) ומצע לקראת השיחה היום עם עורכי הדין:
- האם כדאי שג’ון יוכל לשוחח ישירות עם FP ? הוער בשיחה שממילא כרגע לג’ון אסור לפי צו איסור הפרסום לספר להם על הצו, אלא יהיה מדובר בשיחת גישוש על כך שלמדינת ישראל יש אינטרס בהליך/בחומרים. שני יותר נוטה שכן. רם מאוד מהוסס.
הצוות מבקש שנעלה מול עורכי הדין בחו”ל את השאלה אילו יתרונות הם רואים בפנייה ישירה כזו של ג’ון בשלב זה? מה FP יכולה לעשות בכלל עם המידע הזה מעבר למה שהם ממילא טענו בהתנגדות שהגישו? וכן הצוות רוצה שעורכי הדין יסקרו בשורה תחתונה מה הדרכים שעומדות לרשותנו בקצרה ביחס לחומר המוחזק אצל צד ג’ כמו FP כדי שלא יגולה במסגרת גילוי ראיות בהנחה שחלק מהחומרים חופפים לחומר שיש אצל NSO?
לדעת שני הגישוש מול עורכי הדין יסייע להבין אם יהיה שיתוף פעולה מצדם ואם יסכימו להעביר אלינו העתק החומרים שנדע מה יש שם?
- השאלה של KS לג’ון האם יש צורך ברשיון כדי להוציא את קוד המקור לעיון מחוץ לישראל? רם וענבר ציינו שכל העברה של ידע בטחוני נדרשת, לפי חוק, ברשיון מאפ”י. Source code נחשב ידע בטחוני. לכן אם ירצו להעביר זאת במסגרת גילוי מסמכים יצטרכו לפנות לאפ”י ולבקש רשיון ואז אפ”י יוכלו להתנות תנאים ברשיון – למשל שזה יועבר לעיניי הצדדים להליך ולבית המשפט בלבד. לכאורה אפשר גם להתנות לגבי שאלת המיקום בו ייחשף אבל מעניין אותם לשאול את ג’ון מדוע זה קריטי כל כך ולמה NSO מתעקשים על המקום שבו זה ייחשף (המשרד של רועי בלכר בארץ). מבקשים שנשאל את ג’ון.
- לגבי האפשרויות מטה שKS ביקשו שנשקול:
א. לומר לפייסבוק אמירה כללית עמומה שתתן קצת יותר מידע- למשל שישראל נקטה בצעדים שקשורים לבטחונה הלאומי.
ב. הצעת KS שג’ון יתקשר לג’ניפר ויגיד שיש מידע חשוב – כדי שאולי הדבר ידרבן את עורכי הדין שלהם לשתף פעולה בגיבוש צו מוסכם.
ג. KS ביקשו שנשקול לאפשר להם להגיש לשופטת תחת חסיון (Under seal) את המכתב של חיים והצו.
חיים אמר בשיחה שקיימנו איתו אתמול שמבחינתו, כיוון שהצו נוקט בכך שעליהם לעשות “כמיטב יכולתם”, שזה מונח עמום, אין צורך לחזור לשופט בישראל כדי לאפשר את ההגשה לשופטת תחת חסיון. השאלה היא אסטרטגית – האם אנחנו רוצים להגיד להם שזה אפשרי. הפנינו את השאלה לרם ושני.
רם מבקש להבין מג’ון מה המשמעות של תחת חסיון – האם רק לשופטת? האם זה גם לצד השני? מה המשמעויות של המהלך הזה? איזה הגנות נותן under seal? האם זה דומה ל Protective order?
הצוות (רם ושני) מעדיף בכל מקרה את האפשרות השלישית מאשר שתי האפשרויות הראשונות, מחשש שהנושא ידלוף בשתי האפשרויות הראשונות.
בברכה
ורד
Date : 8/17/2020 5:40:09 PM
From : “Vered Shpilman”<[email protected]></[email protected]>
To : “Roy Schondorf” <[email protected]>, “Marlene Mazel”<[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Subject : RE: לקראת השיחה הערב – נושאים לשיחה
מעבר לנקודות שנדונו בשיחה עם הצוות היום ופורטו במייל מטה, אולי תרצו לבדוק מולו את הנקודות שנותרו פתוחות מהשיחה הקודמת:
- בנושא של הטלפונים הסלולאריים שאלנו מה הסטנדרט הנהוג בארה”ב. התשובה של ג’ון היתה קצרה וחלקית ולשיקולכם אם תרצו לבקש ממנו להרחיב בעל-פה בנושא. ג’ון השיב כך:
Francisco Partners’ employees cell phones are likely covered by the subpoena if they contain information that may be responsive to the subpoena. According to Reeves, the technology used to conduct electronic searches is generally negotiated between the parties, so it is not certain that Cellbrite software would be used. We will discuss further what is standard litigation practice for non-parties that receive subpoenas.
- הוא נתן תשובה די ראשונית לגבי השאלה האם FP כפופה לlitigation hold ואמור לחזור אלינו לגבי מה האפשרויות שNSO תקבל מהם מסמכים חזרה. טרם חזר אלינו בענין הזה. להלן התייחסותו האחרונה של ג’ון בנושא:
Reeves advises that it is a best practice even for non-parties such as Francisco Partners to issue a litigation hold upon receiving a subpoena. We have not researched CA law to see if it is actually required in CA, but we can do so if that would be helpful. I doubt that K&S would know whether FP has actually issued a litigation hold because that is an internal FP legal matter. We will get back to you about whether NSO has a right to request certain information back from FP in the face of a subpoena
מיילים בין ורד שפילמן ומרלין מזל לרועי שיינדורף שגילוי הקוד של פגסוס יתבצע אצל רועי בלכר 17-8-2020
שימו לב. הדיון בתכתובת זו קשור לבקשה שהוגשה בקליפורניה מטעם KING & SPALDING זו:
בקשה של אן.אס.או בקליפורניה לצו הגנה מפני גילוי מסמכים בתביעת ווצאפ ופייסבוק
עו”ד רועי בלכר ידוע בפרקליטות כמומחה בייצוג שטינקרים בפרשת בני שטיינמץ
מדובר בשטינקר עד מדינה כבד ביותר שאפילו בפרקליטות לא רושמים את השם שלו וקוראים לו MAVERICK.
ראו ושימו לב למייל מאוד מוזר: [email protected]. נראה שזה מייל שיניב שמול מחזיק כדי לתקשר עם “גורמים” מחוץ למייל הרשמי שלו. הוא קורא לעצמו “ליגל ליידי”????
מייל זה הוא מלילית ניצן טייבר אל הפרקליטה אתי בן דור עם עותק לשוטר יניב שמול.
Date : 6/10/2018 2:10:25 PM
From : “לילית ניצן” [email protected]
To : “‘Etty Ben Dor'” [email protected]
Cc : “‘legaladyaha'” [email protected]>, [email protected]</[email protected]>
Subject : שטיינמיץ
אתי,
פנה אלינו היום עו”ד רועי בלכר מטעם העד המכונה מאווריק. ציין כי בטרם פרצה החקירה נגד שטיינמיץ התנהל בינו לבין מרשו מו”מ לאור מחלוקות כספיות של 13 מיליון דולר והנושא היה מצוי בשלבים של לפני הסדר ביניהם.
עם פרוץ החקירה נטרפו הקלפים והתהליך נעצר. כעת בחלוף הזמן, מרשו מעוניין להמשיך בהליך גישור אל מול שטיינמיץ שאם ייכשל יועבר להליכי תביעה אזרחית. המגשרים אף הם מוכרים לנו- דורון לוי וצביקה בר נתן. ציינתי בפניו את הקושי הגלום במו”מ כאמור.
מצידו ציין כי מרשו רוצה למצות את הזכויות שלו ובחלוף זמן ממושך, הגיע הזמן להניע מהלך. מבחינתו, הוא מציע שהליך המו”מ יוקלט. (אגב שיחה מסר כי מרשו עוד לא היה בשוויץ. קלאודיו לא יצר קשר..)
מה אתם מציעים?
לילית
