הידעתם שבעתירות נגד המדינה בבית משפט עליון, המדינה מגישה דו"חות חסויים?  הפרקטיקה הזו נשמעת קצת לא נורמלית.

בנובמבר 2019 התפרסם סיפור על אישה שהתכוונה לעשות הפלה ואיזה רבנית שכנעה אותה לטוס לארה"ב ולמכור את התינוק. לפרשה קראו במשטרה "איפה הילד".

מסתבר ששלוש שנים קודם ב 2016 אותה אישה שמכרה את התינוק לאימוץ בארה"ב, יפה לנדמן הגישה עתירה נגד מדינת ישראל מדוע אינה נוקטת צעדים נגד הרבנית רבקה סגל. הטענה שהרבנית פיתתה את יפה לנדמן לא לעשות הפלה, סידרה לה כרטיסי טיסה מחלקה ראשונה למונסי בניו יורק, וסידרה לה תשלום עתק של כ 500,000 ש"ח.

באותו תיק בעליון הוגש דו"ח חסוי מטעם הפרקליט עמרי אפשטיין, ולאחר מכן שופטי הבגץ מחקו את העתירה בטענה שהיא התייתרה.

כנראה יפה לנדמן רצתה שמדינת ישראל תפעל להכריח את הרבנית רבקה סגל לגלות מי ההורים המאמצים בארה"ב, או שינקטו עבורה צעדים לביטול האימוץ בניו יורק. הרבנית רבקה סגל מונתה אפוטרופסית לגוף של יפה לנדמן ע"י הרווחה.  בתפקידה הרשמי היא שכנעה אותה לא לעשות הפלה ולטוס למכור את התינוק לאימוץ.

 

 

 

להלן אסופת מסמכים בענין יפה לנדמן

PDF

 

 

להלן פרוטוקול אימוץ 13/2/2019 אצל השופטת תמר זנונית פורר 29104-02-19

הפרוטוקול הוא בענין הבן של יפה לנדמן כשהיה בן 3 והוא יודע רק אנגלית ויידיש.

שימו לב מי הנוכחים:

נוכחים: עו״ד דליהו ועו״ד לינה ספיבק קדם ב׳׳כ המבקשת יפה לנדמן.  מטעם הפרקליטות הופיעו עו״ד קרן יוסט ועו״ד עדי בן דוד.  מטעם הרווחה הופיעה עו״ד דבי הירש־לברן.  הגיעו גם כלבות הצייד של הרווחה, עו״ס שולי גרסון, עו״ס עירונית לחוק הנוער בירושלים, עו״ד סיגל יעקובי האפוטרופסה הכללית(כיום שופטת), הגב׳ שלומית גדליה נציגת עמותת גג לחוסה, ועו״ד גלי גרוס המשנה לאפוטרופוס הכללי. 

ומי לא היה בדיון?  האמא יפה לנדמן, והאבא של התינוק שאפילו לא היה עו"ד שייצג אותו.

 

 

 

 

במסגרת דיון חירום דרמטי ורווי יצרים שהתחולל ב-13 בפברואר 2019 בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (אמ"צ 29104-02-19) בפני השופטת תמר סנונית-פורר, נחשפה פרשה אנושית קשה ומזעזעת המלווה בכשל מערכתי מדאיג במיוחד מצד רשויות המדינה. במרכז התיק עמד גורלו של קטין כבן שלוש, בנה הביולוגי של יפה לנדמן, אישה חסרת ישע שמונה לה אפוטרופוס. הרקע לדיון הוא חקירה פלילית מסועפת של ימ"ר צפון בחשד לקיומה של רשת של סחר בילדים ואימוץ בלתי חוקי בארצות הברית, במסגרתה הובא הפעוט לישראל מיד לאחר לידתו וגודל במשך שלוש שנים על ידי זוג הורים מגדלים מהקהילה החרדית. עם מעצרם של המעורבים בפרשה, ובהם האב המגדל שנותר במעצר, בעוד האם המגדלת שוחררה בתנאים מגבילים, נקרע הפעוט מביתו והועבר בצו חירום למשפחת קלט למשך יומיים, עד לקיומו של דיון החירום בפני השופטת.

במהלך הדיון התגלתה עמדה מדהימה ומקוממת מצד גורמי הרווחה והפרקליטות. נציגות המדינה, ובהן עורכות הדין קרן יוסט ועדי בן דוד מטעם הפרקליטות, לצד ב"כ היועמ"ש למשרד הרווחה עו"ד דבי הירש-לברן והעובדת הסוציאלית לחוק הנוער שולי גרסון, דרשו להחזיר את הפעוט באופן מיידי לחזקתה של האם המגדלת שזה עתה שוחררה ממעצר.

לטענת הרווחה, למרות החשדות הפליליים החמורים ביותר בבסיס הליך האימוץ, האם המגדלת היא הדמות ההורית היחידה שהילד מכיר, והוצאתו למשפחת קלט שאינה מותאמת לצרכיו החרדיים (כילד חרדי הדובר יידיש ואנגלית בלבד) מסבה לו טראומה מיותרת.

בצעד של התחמקות ביורוקרטית מובהקת, טענו נציגות הרווחה כי אין להן עילה חוקית להכריז על הילד כ"נזקק" לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), שכן לא הוכח פגם הורי-תפקודי מצד האם המגדלת. על כן, הן סירבו לפתוח בהליכים בבית המשפט לנוער והציעו להסתפק בצו עיכוב יציאה מן הארץ ובפיקוח וולונטרי רופף של רשויות הרווחה בירושלים, המבוסס על הסכמתה של האם החשודה.

מנגד, עורך הדין רונן דליהו, שייצג את המבקשת מול האפוטרופוס הכללי ע"י סיגל יעקובי בכובעה כאפוטרופוסית של האם הביולוגית, הביע שאט נפש עמוקה וזעזוע מעמדת המדינה. דליהו תקף בחריפות את החלטת הרווחה שלא להפעיל את סמכותה בנסיבות כה קיצוניות ומפלצתיות, וטען כי מדובר בכשל חמור מאין כמותו. הוא הבהיר כי בכוונתם להגיש תביעה להצהרה על בטלות צו האימוץ הזר שניתן לכאורה בנסיבות עברייניות, והתנגד נחרצות להשארת הילד בידי מי שחשודים בחטיפתו או ברכישתו, מחשש שהדבר יקבע את המציאות הבלתי חוקית ואף יאפשר לחשודים להעלים את הקטין או לשבש את החקירה.

 

כפתרון ביניים דרש דליהו להעביר את הפעוט למסגרת אומנה מוגנת ומפוקחת, תוך מתן אפשרות להורים המגדלים לבקרו מדי יום, ולא להחזירו לביתם בעיצומו של המשבר הנחקר.

השופטת תמר סנונית-פורר דחתה לחלוטין את גישתן המקלה של רשויות הרווחה ומתחה עליהן ביקורת שיפוטית נוקבת ונדירה בעוצמתה. השופטת קבעה כי היא אינה מבינה כיצד בנסיבות כה חריגות, שבהן החקירה המשטרתית מתפתחת משעה לשעה ורב הנסתר על הגלוי, מסוגלות המשיבות לטעון בלב שלם כי לא נשקפת לקטין כל סכנה ולבקש להחזירו לחשודים ללא הכנת תוכנית מובנית ומפוקחת היטב. זנונית הבהירה כי חוק הנוער בהחלט מקים עילת התערבות בנסיבות אלו, שכן שלומו הגופני והנפשי של הקטין עלול להיפגע מעצם חוסר הוודאות והחשדות האופפים את נסיבות הגעתו לישראל. אף שציינה כי אין לה סמכות לכפות על עו"ס לחוק הנוער לפתוח בהליך בניגוד לדעתה המקצועית, השופטת השתמשה בסמכויותיה הכלליות ובחוק האימוץ כדי להגן על הקטין.

בסופו של דבר, החליטה השופטת כי מצבו של הקטין לא ישונה והוא לא יוחזר לאם המגדלת בשלב זה. היא הורתה כי הפעוט יישאר במשפחת קלט, אומנה או מרכז חירום המתאים לילדים מהמגזר החרדי ובפרט לדוברי יידיש, כדי למנוע פגיעה נוספת בצרכיו הייחודיים. לצד זאת, היא התירה קיום מפגשים מפוקחים של הילד עם האם המגדלת (ועם האב, בכפוף לתנאי מעצרו) תחת השגחת הרווחה. כדי לאפשר לאפוטרופוס הכללי לגבש את צעדיו המשפטיים ולהגיש תביעת משמורת או אפוטרופסות קבועה, הגבילה השופטת את תוקף הצו לחמישה ימים בלבד, עד ל-18 בפברואר 2019, והטילה צו איסור פרסום גורף על קיומה של הפרשה כולה.

לצד הכשל הטיפולי והמוסרי שנחשף בדיון, הפרשה מייצרת נטל כלכלי כבד ביותר על הקופה הציבורית. ניתוח משפטי-כלכלי של ההליכים בשלב מקדמי זה בלבד מעלה כי עלות ניהול המערכה נאמדת במאות אלפי שקלים. העסקתם של שמונה עורכי דין ובעלי תפקידים בכירים מטעם המדינה – ובהם נציגות הפרקליטות, היועמ"ש, עובדות סוציאליות בכירות, האפוטרופוס הכללי וסגניתו – דרשה כבר בימים הראשונים למעלה מ-350 שעות עבודה משולבות של הכנה, תיאום וייצוג בבית המשפט. בעלות ציבורית ממוצעת של כ-500 שקלים לשעה, עלות כוח האדם הממשלתי בהליך זה חצתה את רף ה-175,000 שקלים בתוך ימים בודדים, ללא חישוב עלויותיה המסועפות של חקירת ימ"ר צפון והבדיקות הבינלאומיות בארה"ב.

נוסף על כך, החזקתו של הפעוט במסגרת קלט חרדית ייעודית ומפוקחת, בתוספת ליווי המפגשים המפוקחים והמשך המעורבות הטיפולית האינטנסיבית של שירותי הרווחה בירושלים, צפויה לעלות לרווחה כ-20,000 שקלים בחודש. ככל שההליכים יתקדמו למשפט משמורת ואימוץ מלא ומורכב בישראל ובארה"ב, עלויות הייצוג, המומחים, התרגום והרווחה עשויות להאמיר בקלות ליותר ממיליון וחצי שקלים – נתון המדגיש את החשיבות שבניהול נחוש, יעיל וחסר פשרות מצד המדינה, במקום הניסיונות של גורמי הטיפול להתנער מאחריותם המקצועית.

PDF

הרווחה בעצמה מינתה כאפוטרופסית את רבקה סגל

 

לפי כתבה בידיעות של אחיה ראב"ד, 12/11/2019 "בשנת 2014 אובחנה היולדת יפה לנדמן כחולה במחלת נפש. היא פגשה באב שאף הוא פגוע נפש – והשניים חיו כזוג. כאשר נולד בנם הבכור הוא הועבר על ידי רשויות הרווחה לגדול אצל אחותו של הבחור. כאשר נכנסה להיריון שני, דיווחו בני הזוג על כך לרשויות הרווחה, והרווחה מינתה לה אפוטרופוסית – הרבנית/עסקנית רבקה סגל ממגדל העמק.

זמן קצר לפני הלידה, הטיסה הרבנית סגל את יפה לנדמן שהיא אזרחית אמריקאית לארצות הברית ששם גרים ההורים שלה, שיכנה אותה בדירת מסתור עד ללידה, ובהמשך ילדה את תינוקה בבית החולים. מיד לאחר הלידה נמסר התינוק לאימוץ".

לפי הכתבה יפה לנדמן טסה לארה"ב פעם שניה לקראת הלידה כדי לחתום כאפוטרופסית על האימוץ.  יפה טענה שבאותו מעמד הרבנית הכריחה אותה לחתום על מסמכי האימוץ.  לטענתה היא פחדה שיאשפזו אותה עוד פעם בבית משוגעים.

מעורבת נוספת בפרשה היא עורכת הדין רות אשרף ממן, ששימשה סנגורית של רבקה סגל בתחילת ההליך הפלילי וכן בהליך שהתנהל נגדה לאחרונה בבית משפט אחר. לדברי השופטת נסאר, הייתה "עו"ד אשרף ממן חתומה על כמה מסמכים המופיעים כעת בתיק החקירה".  כלומר היא כנראה אימתה חתימה ועשתה הסכמים לאימוץ.

מעורבת נוספת היא נחמה דייטש, מנהלת מוסד לפגועי נפש בירושלים. לא ברור מה הסיפור איתה.

מעורב נוסף הוא שמואל פיורץ, אב לתשעה שמחלק את זמנו בין ארה"ב וישראל, חשוד מרכזי שתיווך בעסקת סחר בבני אדם וגניבת התינוק בפרשה הבינלאומית. הוא עומד בראש ישיבה בצפון ירושלים שהיה העסקן המתווך. פיורץ חשוד כי הפעיל את שרה דואק ממגדל העמק שהסיעה את הצעירה מבית החולים הפסיכיאטרי בשרון בו הייתה מאושפזת, וכן את רבקה סגל ממגדל העמק לנמל התעופה בישראל ועשה את סידורי הקליטה בצד השני בארה"ב.

האמא יפה לנדמן הגישה בקשה למניעת הטרדה מאיימת נ' רבקה סגל, שרה דואק וחוה גאפט.  ה"ט 33604-02-15 יפה לנדמן נ' רבקה סגל.

נציין שנגד יפה לנדמן עצמה הוגש כתב אישום בתאריך 2/8/2016 בתיק ת"פ 42356-12-15 מדינת ישראל נ' לנדמן בגין פגיעות ברכוש, היזק, פגיעות בגוף ותקיפה.

רבקה סגל חויבה לשלם ליפה לנדמן 600,000 ש"ח פיצויים. תמ"ש 56638-09-16.

 

 

להלן תוצרים של עזרה משפטית בינלאומית MLAT

 

 

PDF

 

מדובר בהוראה להמצאת מסמכים שנשלחה לבית החולים NYU. מופיע שם הודעת יפוי כח של רבקה סגל לעו"ד מרטין פרידלנדר שיטפל באימוץ.

ההורים המאמצים הם צבי אדלר ורחל אדלר מ Grosse Lane, Monsey, New York מס' 12.  טל. 845-481-0123.

השופטת שמינתה את רבקה סגל בישראל היא ג'מילה ג'ברין כליפא בתיק א"פ 13355-02-15.

 

 

PDF

 

הסיקור המוטה של העיתונות

 

כל הפרשה הזו כפי שסוקרה בעיתונות הישראלית מריחה סירחון מסריח של צהוב.  העיתונאים אוהבים סיפורים של חטיפות ילדים עם דמויות סטראוטיפיות:  האמא המסכנה, בתפקיד היפיפיה הנרדמת, האפוטרופסית הדתיה והמתווכים בתפקיד הזאב הרשע…

עושים בתקשורת כותרות, מביאים את ה"מסכנה" בעילום שם, נותנים לה לבכות באופן מתודרך בלי לשאול אותה שאלות קשות (למה נסעת, למה לא הלכת למשטרה, למה לא התקשרת לפקידת סעד…..למה בבית חולים בארה"ב לא הזמנת FBI או שגרירות ישראל), ויאללה שי סיפור עסיסי…. "איפה הילד".

גם בישראל יש אלפי מקרים כאלה שהאישה מחליטה לנתק את האבא מהילד, למשל נעלמת למעון נשים מוכות בלי להיות מוכה…. ואיפה הילד????  לא מעניין את אף אחד.

ולגבי הפרקליטות, בגלל שהוגשה עתירת הביאס קורפוס, רצו לעשות לשופטים הצגה כאילו העניין בטיפול ב 2 יבשות!!!!

אבל אם יפה לנדמן תובעת את משרד הרווחה (כי הוא זה שמינה לה את הרבנית בתור אפוטרופות) אז אותו פרקליט עמרי אפשטיין היה פותח ג'ורה מפה ועד להודעה חדשה על "האמא המסכנה" יפה.

האפוטרופוס שמינו ליפה לנדמן אליק ביטר – יש עליו ביקורות רעות מאוד

 

אליק ביטר הוא עו"ד מטעם הסיוע המשפטי.  הוא בעצם מחליף את רבקה סגל שהיא זו שהרווחה סידרה ליפה בתור אפוטרופוס.  יש עליו מגוון כתבות שמראות שמדובר באיש מטורלל ולא מקצועי.  עו"ד יוסי נקר פרסם עליו שבתיק מסויים הוא הופיע בוועדת החלטה מטעם האבא והודיע שהאבא מסכים לוותר על הילד בניגוד לעמדת האב, והאב פיטר אותו לאלתר ולקח עו"ד פרטי.

 

העתירה שהגישה חוה קליין (עו"ד שהיתה בובת מין של אפי נוה) לעליון הביאס קורפוס לתינוקת

 

 

PDF

 

הדו"ח החסוי של עמרי אפשטיין בפרשת יפה לנדמן:

 

שימו לב שלדו"ח זה יש הערות פרקליטים אותם אפשר לראות רק ב PDF.  מההערות עולה שה FBI דיווח שמעורבת בסיפור מיליונרית דתיה- יהודיה בשם נדיבה שוורץ שהיא כנראה מי שיודעת איפה הילד.  מי זאת הנדיבה שוורץ המיסתורית הזו?

עוד עולה מעדכון עומרי אפשטיין שהבית חולים בו יפה ילדה את התינוק לא הסכים לשחרר מידע אם יפה לא תחתום ויתור סודיות.

העותרת השניה שטרנה מנשה היא כנראה עוד אישה שנסעה לארה"ב למכור את הילד שלה באמצעות רבקה סגל.  היא מיוצגת ע"י הפילגש לשעבר של אפי נוה, חוה קליין.

 

 

 

 

בבית משפט העליון                                         בג"ץ  7981/16

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

1. יפה לנדמן

ע"י ב"כ עו"ד גיל בר-זהר ואח'

מרכז עזריאלי 1, המגדל העגול – קומה 17, תל-אביב 62071

טל': 03-6090022; פקס: 03-6090021

 

האפוטרופוס לדין של העותרת 1, עו"ד אליק ביטר

רח' הלולב 25, מרכז חני סנטר, נצרת עילית, 1751125

נייד: 050-6883163; טלפקס: 073-7260424

 

2. שטרנה מנשה

ע"י ב"כ עו"ד חוה קליין ואח'

מרכז עזריאלי, המגדל המשולש, קומה 28, תל אביב

טל': 03-9662662; פקס: 03-9662663                                                                   ה ע ו ת ר ו ת

 

נ  ג  ד

 

1. מדינת ישראל – פרקליטות המדינה

על ידי פרקליטות המדינה,

משרד המשפטים ירושלים

טל': 02-6466246; פקס: 02-6467011

2. רבקה סגל

על ידי עו"ד רות אשרף-ממן

רח' אבא אבן 8/24 ירושלים

נייד: 052-2411714; טל': 02-6282346;

פקס: 02-6282342; דואל: [email protected]                                        ה מ ש י ב י ם

 

הודעת עדכון חסויה מטעם המשיבה 1

 

1. בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד, ובהתאם להחלטות בבקשות להארכת מועד, מתכבדת המשיבה 1 (להלן: המשיבה או המדינה) להגיש הודעת עדכון חסויה מטעמה, כדלקמן.

 

2. בהמשך לאמור בהודעת העדכון הקודמת מטעם המדינה מיום 11.9.17 (להלן: הודעת העדכון הקודמת), נבקש לעדכן, כפי הנמסר מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, כדלקמן.

 

3. תחילה יצוין, כי ביום 28.11.17 נערכה שיחת ועידה בין נציגי הפרקליטות המלווים את תיק החקירה ומשטרת ישראל לבין הרשויות האמריקאיות – הן משרד המשפטים, המפקח על ביצוע הבקשה לעזרה משפטית ואשר מעורב באופן שוטף בממשק מול ביה"ח, והן מול גורמי החקירה המקומיים (חוקר מיוחד (Special Agent) ב-FBI) (גורמי החקירה האמונים על ביצוע הבקשות לעזרה משפטית). במסגרת השיחה עדכנו גורמי החקירה האמריקאים כי בכוונת ה-FBI לפעול מול חבר בקהילה החרדית בניו יורק, המוכן לשתף פעולה עם הרשויות בעניין זה ובעל היכרות עם גורמים שהוזכרו בבקשות לעזרה משפטית . עדכון בעניין זה התקבל ביום 7.3.2018 וממנו עלה כי נעשתה בדיקה אך אין מידע נוסף בשלב זה בעניין מהגוף החוקר.

 

4. באשר לבקשה לחקירת סגל בית החולים, נמסר כי מעדכון שהתקבל ביום 20.1.2018, ישנה גם פעילות מול ביה"ח לראיין את אנשי הסגל הרפואי אך ביה"ח שוכר ייצוג חיצוני ומבקש להסדיר את הייצוג לפני שיוכלו לתאם ביצוע חקירות אלה.

 

עוד יצוין כי בעדכון מיום 15.11.17 מסרו הרשויות האמריקאיות כי ה-FBI איתרו את לוין, אשר התבקשה חקירתו בבקשה המשלימה לבקשה לעזרה משפטית (ראו סעיף 4 להודעת העדכון הקודמת), ונפגשו עימו, אך בשיחה עמו עלה כי הוא לא החליט באם הוא מעוניין למסור מידע בנושא או לאו, ולהערכת הסוכנים, הוא לא יהיה מועיל.

 

5. כמו כן, ביום 12.12.2017 התקבל מידע כללי באשר להליכי האימוץ במדינת ניו יורק ונשאלו שאלות המשך בעניין זה בו ביום. לימים התקבל מידע אשר יכול היה להצביע על כיוון חקירה נוסף לעניין מסמך האימוץ, אשר הועבר לרשויות ארה"ב ביום 4.1.2018 והועבר הלאה ליחידה החוקרת בארה"ב. נענו ב…

 

6. באשר לקבלת העתק התיק הרפואי של התינוק, בעדכון מיום 7.3.2018 נמסר כי התובע (AUSA) אשר מונה לצורך ביצוע חלק זה של הבקשה לעזרה משפטית עומד בקשר עם הייעוץ המשפטי של בית החולים לעניין הוצאת הצו, כאשר משרד המשפטים האמריקאי ציינו כי המחלוקת המשפטית בין רשויות האכיפה והייעוץ המשפטי של ביה"ח מעלה קשיים והשלכות רוחב למשרד לעניינים בינלאומיים במשרד המשפטים האמריקאי ואינו מוגבל אך לביצוע של בקשה זו של מדינת ישראל…… . לעניין זה, היחידה החוקרת האמריקאית נמצאת במו"מ עם ביה"ח בנוגע להחליטה לפנות להוצאת צו לקבלת התיק הרפואי וכלל המסמכים בעניין מסירת הילד מבית החולים.

 

בצד זאת, בעדכון אחרון שהתקבל מן הרשויות האמריקאיות מיום 7.3.18 נמסר, כי במסגרת פניה מקבילה לקבלת המסמכים מביה"ח, נמסר מהייעוץ המשפטי של ביה"ח העלה כי התבקש בעניין זה אישורה ("re-authorization") של העותרת וצורפו טפסים שעליה למלא בעניין זה (יוער, כי בעניין זה ציינו הגורמים האמרקאים כי אין כל וודאות מלאה שדי יהיה בכך לשם קבלת המסמכים מביה"ח).

 

בהתאם לאמור, בכוונת המשטרה לזמן את העותרת בימים הקרובים, לשם החתמתה על הטפסים, באמצעות האפוטרופוס לדין, לצורך העברתם לבית החולים. כן צויין בעדכון זה, כי להערכתם פניה נפרדת בשלב זה מצד בא-כוחה של העותרת אינה עשויה להועיל.

 

7. בנוסף על כל האמור, נעדכן כפי שנמסר ממשטרת ישראל, כי ימ"ר צפון במשטרת ישראל, פועלת ככל הניתן לקידומה של החקירה הפלילית, ובמסגרת זו בוצעו מספר פעולות חקירה. זאת, כאמור בהודעה הקודמת, בפיקוח גורמי המטה באגף החקירות והמודיעין במחוז הצפון במשטרת ישראל ובליווי פרקליטות מחוז צפון (פלילי). ואולם, כאמור גם בהודעה הקודמת, המשך קידומה של החקירה הפלילית, ובכלל זה חקירתה באזהרה של המשיבה 2, תלוי בתוצרים שיתקבלו מן הרשויות האמריקאיות במסגרת הבקשות לעזרה משפטית.

"בעניין הצורך בהוצאת צו לקבלת העתק התיק הרפואי של התינוק, נעדכן כי טרם התקבלה תשובה סופית מן הרשויות האמריקאיות האם כלל החומרים שהועברו עד כה מהווים תשתית מספקת לשם הוצאת צו כאמור לקבלת התיק הרפואי של התינוק."

היום,

   עמרי אפשטיין, עו"ד

                                                                           סגן בכיר א' (בפועל) במחלקת הבג"צים

                                                                                          פרקליטות המדינה

 

 

 

PDF

 

וכך נסגרה העתירה שמוגדרת כ"הביאס קורפוס":

 

 

איך בדיוק אפשר להגיש הביאס קורפוס בישראל להביא לבית המשפט תינוק שגר בארה"ב עם הורים מאמצים בכתובת לא ידועה?

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ  7981/16

לפני:	כבוד הנשיאה א' חיות
	כבוד השופט י' עמית
	כבוד השופטת ד' ברק-ארז

העותרת:

יפה לנדמן

נ  ג  ד

המשיבות:	1. מדינת ישראל – פרקליטות המדינה
	2. רבקה סגל

צו הביאס קורפוס

תאריך הישיבה:

ו' בחשון התשע"ט

(15.10.2018)

בשם העותרת:

עו"ד אורי כנרי; עו"ד אליק ביטר (אפוטרופוס לדין)

בשם המשיבה 1:	עו"ד עמרי אפשטיין; עו"ד אפרת גולדשטיין
בשם המשיבה 2:	עו"ד רות אשרף-ממן; עו"ד ענבל עמר

פסק-דין

           בהינתן האמור בהודעות המעדכנות שהגישה המדינה (הגלויה והחסויה) וההבהרות שקיבלנו במעמד צד אחד, אנו סבורים כי העתירה אכן מיצתה את עצמה.

           אנו מברכים על החלטת האפוטרופוסית הכללית להצטרף כאפוטרופסית לדין בעניינה של העותרת לצורך ההליכים המשפטיים שיש להגיש ולנהל בארה"ב בפרשה זו. חזקה על האפוטרופסית הכללית כי תפעל בעניין זה ללא דיחוי וכן חזקה על הגורמים האחרים הנוגעים להודעה החסויה שהוגשה כי אף הם ימשיכו לפעול בהקדם לקידום הנושא.

           סוף דבר – העתירה מיצתה את עצמה והיא נמחקת ללא צו להוצאות.

           ניתן היום, ‏ו' בחשון התשע"ט (‏15.10.2018).

ה נ ש י א ה

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת