לפנינו פסק דין מזעזע של הרכב הערעורים משפחה בתל אביב. השאלה היא האם אישה יכולה לתבוע שיתוף בנכס שהוא חיצוני, לא נצבר ביחד, הבעל קיבל אותו ממשפחתו ושמר על הפרדה מלאה? מי שמכיר את החוק והפסיקה יודע שהתשובה היא לא. האישה לא יכולה לתבוע שיתוף וכך חשבה דעת המיעוט.
אבל דעת הרוב של הקוקסינל נפתלי שילה והצטרפה אליו נועה גרוסמן היתה שהגיע השעה לשתף את האישה בכל דבר שבא לה לקבל בו שיתוף. פשוט גועל נפש.
המנצחת בסיפור היא עו”ד לורי גייזלר (בהמת מגדר פמינאצית) שייצגה את האישה החמדנית, והמפסידה היא שני רופא (לשעבר אהוד רופא) שייצגה את העיזבון של הגבר. אילולא שני השוטים התגלו פה כנבלות, שני רופא היתה צריכה לזכות. נקווה שהיא מערערת על הזוועה הזו.
נפתלי שילה (נתפלושלוש) הבעל לא אמר לה שהרכוש שלו לא שייך לה
ראו מה כותב הנבלה נפתלי שילה: “גם העובדה שהמערערת נמצאה לא אמינה בעיני ביהמ”ש בכל הנוגע להתנהלותה בהליכים אחרים כגון בתביעה שהוגשה נגדה ע”י האפוטרופוס של אמה או בתביעה שהגישה כנגדה המשיבה 1 ביחס לרכב שרכשה מהמנוח, לא צריכה לגרוע מזכויותיה הקנייניות על פי חזקת השיתוף. אי אמינות והתנהלות שאינה בתום לב בהליכים משפטיים, לא יכולים לגרוע מזכויות המגיעות על פי חזקת השיתוף”, ועוד: “אני סבור שבנסיבות אלו, שבהן המנוח לא הבהיר למערערת ולו בבדל מסמך או באמצעות כל אינדיקציה אחרת שהוא לא רואה בה שותפה לכל הרכוש שנצבר בתקופת החיים המשותפים כתוצאה ממתנות שקיבל מאביו ושנרשמו על שמו בלבד, אין לפגוע בהסתמכותה על חזקת השיתוף ויש להחילה אף עליהם”.
ועוד הוא כותב: “המערערת לא הייתה צריכה להוכיח שהמנוח התכוון לשתפה בנכסיו החיצוניים. אין מחלוקת שהוא הקפיד לשמור אותם בנפרד. ברם, מספיק שהמערערת הוכיחה שהיא הסתמכה על נכסים אלו ולא הובהר לה מעולם על ידי בעלה שאין לה בהם כל זכות בכדי להחיל גם עליהם את חזקת השיתוף בנסיבות מקרה דנן”.
הבנתם את הקשקוש של נפתלושלוש? האיש קיבל מתנות שהו על פי חוק רכושו הפרטי. הוא לא צריך להבהיר לאישה כלום כי זה רכושו. והנה בא נפתלושלוש ודורש כי הגבר “יבהיר” לאישה שמה ששיך לו שייך רק לו. איזו מין שטות זו? אילו מין פסיקה אידיוטית מייצרים השופטים בישראל?
מה זה אומר? שהיום כבר לא קיים המושג נכסים חיצוניים כי כל אישה יכולה לטעון שלא הבהירו לה שהנכס החיצוני הוא חיצוני, ואז היא מקבלת חצי ממה שבכלל לא מגיע לה.
נועה גרוסמן החליטה ש”הגיע הזמן לרענן את הגישה”
והנה מה שאומרת הנבלה השניה נועה גרוסמן: “. הדוקטרינה משכבר הימים אוחזת בדעה, כי רק נכסים שצברו בני הזוג במשותף בתקופת חייהם המשותפים נכנסים לגדר השיתוף. נכסים חיצוניים או חליפיהם, לא יכללו בו. אני סבורה כי הגיעה השעה לרענן את הגישה הנוהגת ביחס לנכסים שנוצרו ע”י בני הזוג או מי מהם, בתקופת חיי השיתוף, גם אם מקורם בנכסים חיצוניים שהובאו אל תוך הקשר או ניתנו לאחד מבני הזוג במתנה במהלכו. אם לא נאמר כן, נכבול משפחות מודרניות, לחלוקה כלכלית מיושנת שאינה תואמת חיי שיתוף מלאים”.
הבנתם את זה? שופטת קמה בבוקר והיא מחליטה על דעת עצמה שהיא סבורה ש”הגיעה השעה לרענן את הגישה הנוהגת ביחס לנכסים שנוצרו ע”י בני הזוג או מי מהם, בתקופת חיי השיתוף, גם אם מקורם בנכסים חיצוניים”. מי בכלל שואל אותה מה היא סבורה? היא צריכה לישם את החוק כמו שהוא בלי אג’נדות פרטיות ש”היא סבורה”. ולפי מה היא החליטה שהגיעה השעה לרענן את הגישה? התרנגול בבוקר שהעיר אותה לצלילי קוקוריקו אמר לה לרענן את הגישה?
הנה פסק הדין:
איזון משאבים אישה זכאית לשיתוף גם אם בעבר הרחוק זה מהמשפחה 20210428-135902בתמונה: שני רופא שייצגה את הגבר והפסידה. לא ברור מה יש לגברים לחפש אצל הטראנסית הזו שבעמצתה היתה גבר מתוסכל בשם אהוד רופא והיום היא רתומה לקדם את שדולת הנשים והווגינות.
מי שמשתתפת באירועים של אישה לאישה, נחשית לנחשית וכוס לכוס, אין לה מה לחפש בייצוג גברים בדיני משפחה. הכישלון לגבר מובטח.
ראו