לפנינו תגובה של עו"ד דוד פטר בעתירה במחוזי לחייב את איתמר בן גביר להעניק קידום לרינת סבן. דוד פטר דורש להוציא את תגובת היועמ"שית מהתיק, ולאסור עליה להופיע בדיון, כי אין לה לקוח. הלקוח הם הממשלה ואיתמר בן גביר והם מיוצגים ע"י דוד פטר, כך שהיועמ"שית לא מייצגת אף אחד.
בימים הקרובים יקיים בגץ דיון בקידום של איזה שוטרת מופקרת ונימפומנית, רינת סבן, שהיתה שותפה לכל תפירות התיק נגד ביבי, ועכשיו היא מספר 2 בצוות החקירה של הפצ"רית. איתמר בן גביר החליט לא לחתום לה על קידום כי כשהופיעה בתיק של ביבי, הזיכרון נמחק לה. במשטרת ישראל אי אפשר להעסיק שוטרות עם בעיות שכחה סלקטיבית.
ומי התערבה לטובתה של רינת סבן? היועמ"שית גלי בהרב מיארה שהורתה לסגנים שלה להוציא מתכתב לאיתמר שמחובתו לחתום, ושהחתימה שלו היא חתימת עציץ, לקישוט בלבד. בפועל היא כבר קודמה בלי להמתין להחלטות של בג"ץ, אבל גם השופט במחוזי מאוד מסוקרן לראות את רינת סבן אצלו באולם.
רינת סבן זו לא חוקרת משטרה זו צ'יצ'ולינה.
איזה מזל שציון אמיר נסע לחו"ל לטיפולי זיקפה
את ההתנגדות מטעם הממשלה הגיש עו"ד דוד פטר, רק בגלל שציוון אמיר נסע לחו"ל לטיפולים דיסקטים בבעיית חולשת הזיקפה שיש לו.
איזה בידור. גם לא עומד לו בתחתונים, וגם כשהוא עומד בפני יצחק עמית, הזיקפה המשפטית שלו מדובללת לחלוטין. הוא עדין וממלכתי, ובטעות חושב שהוא נמצא בבית הלורדים באנגליה. הוא לא עיכל עדיין שהעליון בישראל זה גן חיות טרף.
חוץ מזה שציון אמיר ייצג את השופטת הפושעת המופתעת רונית פוזננסקי, זאת שתיאמה תקופות מעצר עם התביעה למשפחת אלוביץ' כדי לדפוק את ביבי, וגם הוציאה צו מעצר לפילגש של ניר חפץ, קרן סידקובסקי (על הלבנת הון, שוחד ושיבוש), גם כן כדי לדפוק את ביבי. אז אחד כזה שהגן על פוזננסקי ראוי לעמוד ולייצג את הממשלה?
דוד פטר: רינת סבן היא הפיגול המונח על רצפת ההיכל
ובכן מזל שיש לנו את דוד פטר. הוא יותר קומפקטי, יותר חמוד, יותר פוטוגני, והשוס הוא הפה שלו. הוא מכניס לשופטים בעליון באבי אביהןם. אמנם לא ברמה של טלי גוטליב, אבל כמעט כמוה. הנה הוא כותב על רינת בסן שהיא "פיגול": "אל לו לבית המשפט הנכבד להעלים עיניו מהפיגול המונח על רצפת ההיכל". הכוונה לזה שרינת סבן מקבלת ייצוג משפטי חינם מהתנועה לאיכות השלטון, דבר המהווה קבלת מתת בהיותה עובדת מדינה.
הפעם התמוגגנו מאיכות הכתיבה המשפטית של דוד פטר בתשובה שלו על העתירה לקידום הזונה רינת סבן. דוד פטר פשוט עושה מרינת בסן ומהשופטים קרקס. קרנבל. הוא לועד להם בלי סוף, שזה חשוב מאוד לשים גבולות, ממש כמו שמאלפים כלב.
ליועמ"שית אין זכות השתתפות בדיון כי אין לה לקוח
מה שהכי אהבנו אצלו זו הטענה שמועלית בפעם הראשונה שלגלי בהרב מיארה אין בכלל זכות להשתתף בדיון על רינת בסן, כי היא לא מייצגת את הממשלה, כאשר היא זו שהיתה אמורה לייצג את הממשלה. כלומר בהעדר צד משפטי שהיא מייצגת, הרי שאין לה בכלל זכות תשובה או השתתפות בדיון.
ראו סע' 56: "לפנינו אנומליה דיונית של ממש – תגובת היועצת המשפטית לממשלה אינה מייצגת את הממשלה ואינה מייצגת את הדרג המקצועי. .. היועצת המשפטית לממשלה, למרבה הצער, אף מטעה את בית המשפט הנכבד בכך שאין היא מגלה מראש שהיא לא מייצגת אף אחד מלבד את עמדתה שלה, ואין היא משקפת שמדובר במעין "התייצבות יועמ״ש" בהליך מבלי שהיא נותנת לדרגי המקצוע פתחון פה". לכן לדרישתו של דוד פטר יש להוציא את התגובה שלה מהתיק.
נציין שכבר לפני חצי שנה התרענו על התופעה שעותרים רושמים כל מיני שמות של גופים שהם עותרים נגדם, ממש רשימת מכולת, כאשר הסעד שלהם מופנה רק לגוף אחד, ושהגיע הזמן שמישהו ידרוש למחוק את כל המשיבים המיותרים. אנחנו גם כתבנו שככאשר היועמ"שית לא מייצגת את הממשלה, אז בכלל אין לה שום סיבה לשלוח פרקליטים לדיון.
אנו ממליצים לדוד פטר לדבר אך ורק על זה. להתעקש שיוציאו את העמדה של היועמ"שית מהתיק, ולהתעקש לקבל הכרעה עקרונית שבכלל אין לה זכות להופיע בעליון כשאין לה לקוח. הוא ממש צריך להתנגד לתת לפרקליטים לפתוח את הפה, ופשוט לצעוק "אבל אין לכם לקוח היום….."למה אתם פה הרי אתם לא מייצגים אף אחד".
ביננו רינת סבן לא ממש מעניינת, וגם ככה רינת סבן כבר "קודמה". להשיג תקדים של הוצאת פרקליטים מהאולם כשאין להם לקוח בשמו באו לדבר, זה הרבה יותר חשוב.
להלן טקסט התגובה של דוד פטר לרינת סבן (במחוזי)
בית המשפט המחוזי בירושלים
עת״מ 60933-09-25 לפני כבוד השופט דוד גדעוני
בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים
חתימת מסמך: 23.11.2025
בעניין שבין:
העותרות: 1. רפ״ק רינת סבן, מ״א 1115542
-
2. התנועה למען איכות השלטון בישראל (ע״ר), עמותה 580178697
-
3. קבוצת ניצבים (ומפכ״לים) בדימוס להגנת המשטרה והדמוקרטיה
ע״י ב״כ עו״ד אליעד שרגא ואח׳, מ״ר עו״ד 14660 מרח׳ יפו 208, ת.ד. 36054 ירושלים 9136001 טל׳: 02-5000073; פקס: 02-5000076
המשיבים: 1. השר לביטחון לאומי
ע״י ב״כ עוה״ד דוד פטר מ.ר. 74400
רחוב קרן היסוד 27, ירושלים
טל: 02-6333793 פקס: 02-6333795
דוא״ל: [email protected]
2. רב ניצב דניאל לוי, מפכ״ל המשטרה
3. משטרת ישראל
4. היועצת המשפטית לממשלה
משיבים 2-4 ע״י פרקליטות מחוז ירושלים – אזרחי מרח׳ מח״ל 7, ירושלים 9149301 ת״ד 49333 טל׳: 073-3920000 פקס: 02-6468053 כתובת דוא״ל: [email protected]
בקשה לסילוק העתירה על הסף; בקשה להוצאת תגובת היועצת המשפטית לממשלה מתיק בית המשפט; תגובה לבקשה למתן צו ביניים ותגובה מקדמית
העותרות, והיועצת המשפטית לממשלה, מבקשות מבית המשפט הנכבד להתעלם מכך שהתהליך המנהלי התקין נגדע בעודו בעיצומו, ולקיים טקס הענקת דרגות באולם בית המשפט, ללא השר לביטחון לאומי, ותוך הטלת איסור על סגל הפיקוד הכללי של המשטרה (להלן: "הספ׳׳כ") לדון בעניין. זוהי אינה בדיחה אלא תיאור יבש של אומנות הנונסנס-המשפטי בה מתנסים העותרים ולצדם היועצת המשפטית לממשלה.
העתירה דנא היא נשף תחפושות שמאחוריו כיעור בדמות חשד לשוחד וקבלת מתנה אסורה לעובדת ציבור מעמותות פוליטיות; מאבקי כוח; הפרות דין חמורות; הטעיית בית המשפט; רמיסת המשפט המנהלי; שימוש לרעה בכוח המשרה; התערבות זרה ופסולה בקודש הקודשים של מלאכת קידום קציני משטרה בידי מי שרוממות שלטון החוק בגרונם; ניסיון לייצר סעדים חסרי תקדים מבלי שיש בבסיסם כל עילה משפטית מוכרת.
העתירה דנא הוגשה שעה שאין כלל החלטה מנהלית סופית בת-תקיפה; שעה שהתשתית העובדתית המלאה טרם הונחה בפני השר או הדרג המקצועי; שעה שטרם התאפשר לשקול את כלל השיקולים הרלוונטיים ושעה שההליך המנהלי הרלוונטי היה בעיצומו.
העותרים מבקשים מבית המשפט להתערב בלב-לבם של תהליכי קידום וקבלת החלטות מקצועיות בארגון ביטחוני – התערבות שאין לה יסודות, ואין לה אח ורע, במשפט המנהלי הישראלי הנוהג.
א. בקשה לסילוק על הסף: העתירה דנא הוגשה תוך ביצוע עבירות פליליות חמורות, לצד עבירות משמעתיות והפרת כללי האתיקה
1. העותרת 1 מיוצגת בהליך דנא על ידי עורכי דין מטעם התנועה למען איכות השלטון, היא העותרת 2.
2. על פי הודאת באי כוחה של העותרת 1, עורכי הדין מטעם העותרת 2, במסגרת מכתבם לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, מיום 17.11.2025 (להלן: ״מכתב התנועה״):
א. הייצוג מסופק לעותרת 1, על ידי העותרת 2, בחינם (סעיף 26 למכתב התנועה).
ב. מדובר בייצוג משפטי שהוא שירות בשווי של עשרות אלפי שקלים (סעיף 27 למכתב התנועה).
ג. הייצוג מסופק לעותרת 1 בשל היותה עובדת ציבור והחשיבות שרואה העותרת 2 באספקת הגנה ל״מתריעים בשער״ (סעיף 25 למכתב התנועה).
^ מכתב התנועה למען איכות השלטון מיום 17.11.2025 מצ״ב ומסומן כנספח 1.
3. הרי אלו עובדות ברורות וגלויות אשר מצורפות להן הודאות בעל דין מובהקות, ולכל אלה משמעות משפטית חמורה ביותר.
4. חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם-1979 (להלן: "חוק המתנות") אוסר על עובד ציבור לקבל מתנה "באשר הוא עובד ציבור".
5. מתנה, על פי הגדרת חוק המתנות היא: "הקניית נכס שלא בתמורה או מתן שירות או טובת הנאה אחרת שלא בתמורה".
6. מילים פשוטות – ייצוג משפטי, כשירות שווה כסף, מהווה מתנה על פי הגדרת חוק המתנות )ר׳ לעניין זה בג"ץ 7074/93 סויסא נ׳ היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מח)2) 749, 790 )1994)).
7. העותרת 1 הינה קצינה במשטרת ישראל. שוטרים כלולים בהגדרת "עובד ציבור" לעניין חוק המתנות כפי שנפסק במפורש מפי בית המשפט העליון בעניין בג"ץ 5604/19 התנועה לטוהר המידות נ׳ חבר הכנסת בנימין נתניהו )נבו 9.10.2022) שם בית המשפט הורה לרה״מ להשיב מענק שקיבל מבן דודו לצורך מימון הוצאותיו המשפטיות (להלן: "בג״ץ מימון הגנת רה״מ"):
"היסוד השני המופיע בהוראת סעיף (2א) לחוק, נוגע לזהותו של מקבל המתנה ואף הוא מוגדר באופן רחב. כך, ״עובד ציבור״ מוגדר בסעיף 1 לחוק כ״נושא משרה או תפקיד מטעם המדינה, לרבות חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו-1955" כלומר, החוק נועד לחול על עובדי מדינה, שוטרים, סוהרים וחיילים וכן על חברי ממשלה, חברי כנסת וכיוצא באלה".
8. עוד נפסק בעניין בג״ץ מימון הגנת רה״מ, כי אפילו יחסי קרבה (בני דודים) אינם פוטרים את הצדדים להענקת המתנה מחוק המתנות כאשר המתנה ניתנה "באשר הוא עובד ציבור", כלומר כאשר הטעם הדומיננטי לנתינה היא היות המקבל עובד ציבור (פיסקאות 33-35).
9. בענייננו הדברים הם קל וחומר בן בנו של קל וחומר – העותרת 1 והתנועה למען איכות השלטון אינם קרובי משפחה, כמובן. הקשרים הם קשרים על רקע הפעילות הציבורית, פוליטית, אקטיביסטית של התנועה למען איכות השלטון (וראו לעניין זה סעיפים 25-27 למכתב התנועה).
10. אם לא די באמור במישור המשפטי האנליטי, ובוודאי די באמור, אזי נוסיף על כך כי אחת העותרות בהליכים שנידונו במאוחד בבג״ץ מימון הגנת רה״מ היא התנועה למען איכות השלטון בעצמה! קרי -העותרת 2 ובאי כוחה של העותרת 1.
11. יאמר שוב, כי עניין זה בלתי נתפס ממש, ההלכה המנחה אשר קבעה כי מימון ייצוג משפטי מהווה מתנה אסורה לעובד ציבור נפסקה לאור עתירתה של מי שמעניקה כאן בענייננו מתנה אסורה לעובדת ציבור, היא העותרת 1.
12. עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה בבג״ץ מימון הגנת רה״מ הייתה חד משמעית – חזקה על כל מתנה לעובד ציבור כי היא מתנה "באשר הוא עובד ציבור". ועמדה זו נתקבלה ונפסקה לכדי הלכה מנחה.
13. עינינו הרואות כי אותם בעלי דין ממש שטענו בתוקף כי מימון ייצוג משפטי לעובד ציבור מהווה עבירה פלילית, מבצעים אותה לנגד עינינו באופן מתמשך. זאת בעוד שהיועצת המשפטית לממשלה, שאמורה בכובעה האחר, כתובעת הכללית, לאכוף עניין זה אף לא מזכירה, ולו ברמז, את דבר העבירה המתבצעת לנגד עינינו במסגרת תגובתה.
14. נוסיף ונזכיר כי העותרת 2 מגישה כדבר שבשגרה עתירות מנהליות הדורשות לפתוח בחקירה כנגד אישי ציבור ובמסגרת זו העתירות דורשות את התייחסותה של משטרת ישראל, ובמיוחד את התייחסותו של אגף החקירות והמודיעין, בו משמשת העותרת 1 בתפקיד מפתח רגיש במיוחד.
15. מילים פשוטות, מצד אחד העותרת 1 משמשת כמשיבה, דה-פקטו, בעתירותיה של העותרת 2 תוך שהיא משמשת כעובדת ציבור בתפקיד רגיש במיוחד במערכת אכיפת החוק במשטרת ישראל, ומצד שני היא מקבלת מתנה אסורה, כעובדת ציבור, מאותה עותרת 2.
16. נוסיף קומה על הדברים, היועצת המשפטית לממשלה, אשר צפויה לכל הפחות למסור עדות במסגרת חקירת פרשת הפצ״רית (ר׳ בג״ץ 3545-11-25 ח״כ אביחי בוארון נ׳ היועצת המשפטית לממשלה (נבו 16.11.2025)), מתעלמת מעבירה פלילית, לכאורה, של מי שמשמשת כידו הימנית של ראש אח״מ, אשר מופקד על ניהול החקירה, ונלחמת מלחמה כל בכל כדי להעניק לה דרגות בדרך עוקפת סמכות ועוקפת דין.
17. נאמר בבהירות – מי שצפויה להיות מזומנת למסירת עדות, או אף להיחקר, בפרשה חמורה מעלימה עין מעבירה פלילית, לכאורה, של העוזרת האישית של מי שעומד בראש צוות החקירה, זאת בכובעה כתובעת הכללית וכמייצגת המדינה בערכאות. זהו לא תרחיש דמיוני, זוהי לא קונספירציה, זוהי המציאות הדיונית העובדתית שבפנינו. מציאות עגומה ומצערת יש לציין.
18. לצד ההשלכות הפלילית החמורות, ההתנהלות המתוארת מהווה אף עבירות משמעתיות מצד העותרת 1, במסגרת הנורמות הפנים-משטרתיות )פקודת מטא״ר 06.02.08), וכן עבירת אתיקה מצד עורכי הדין המייצגים אותה בהליך מטעם העותרת 2, לרבות הכשלת ה״לקוחה", העותרת 1, בעבירה פלילית.
19. ביום 3.11.2025 עמותת "לביא זכויות האזרח ומנהל תקין" (להלן: "לביא") הגישה את התלונות החמורות הבאות, ונדמה כי למען שלמות התמונה ראוי להביא את הדברים לידיעת בית המשפט הנכבד:
א. תלונה למשטרת ישראל כנגד העותרת 2 ועורכי דינה בגין עבירת שוחד.
ב. תלונה למח״ש כנגד העותרת 1 בגין שוחד וקבלת מתנה אסורה כעובדת ציבור.
ג. מכתב דרישה ליועצת המשפטית לממשלה להורות על פתיחה בחקירה.
^ תלונות ״לביא״ למשטרה ולמח״ש ומכתבה ליועצת המשפטית לממשלה מיום 3.11.2025 מצ״ב ומסומנות כנספח 2.
20. אמור מעתה – העתירה דנא הוגשה תוך ביצוע עבירות פליליות ומשמעתיות מצד העותרים, והיא מנוהלת תוך ביצוע מתמשך של אותן עבירות.
21. למעלה מן הצורך יאמר כי החריג היחיד, גם אם אין זה מבורר עד תום מה מקורו הנורמטיבי, שהתקבל בפסיקה לייצוג חיצוני של עובדי ציבור הוא ייצוג משפטי הניתן לחושפי שחיתות בידי עמותות ייעודיות לעניין זה. ברי כי זה לא המקרה שבפנינו. בענייננו כלל לא מדובר בעובדת חושפת שחיתות כהגדרת המונח בחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ״ז-1997 ; לא הוגשה תלונה על שחיתות בידי עובד; לא נטענו טענות לשחיתות; לא נפגע עובד מחמת תלונתו אשר הוגשה; לא נתבקשו ההגנות הייחודיות לחושפי שחיתות; ולמעשה אין אף מאפיין רלוונטי בענייננו. וממילא צירופם של העותרים 2-3 הוא מתוך ההקשר הציבורי, התקשורתי והפוליטי.
22. אין למשטרת ישראל, או לייעוץ המשפטי של משטרת ישראל, או לייעוץ המשפטי לממשלה, כל סמכות להתיר עבירה פלילית מסוג זה אף אם העותרת 1 ביקשה מהם אישור לפעולותיה (ואין כל ידיעה כי אכן התבקש אישור שכזה). בית המשפט הנכבד מתבקש, בלית ברירה, להציב גבולות בעניין זה ולהיות גורם הבקרה המוסדי גם אם אך ורק מתוך הפריזמה של ניקיון הכפיים הנדרש מעותר בעתירה מנהלית.
23. נדמה כי בפני בית המשפט הנכבד מקרה מובהק, שאין מובהק ממנו, לשימוש לרעה בהליכי משפט וחוסר תום לב מהקיצוניים שניתן להעלות על הדעת. עצם הגשת העתירה בידי באי הכוח הספציפיים, ועצם ניהול ההליך, באופן מתמשך, על ידם מגבשת עבירות פליליות ומשמעתיות חמורות.
24. מצב דברים זה, בו עצם הורתו של ההליך בחטא, מחייב את מחיקתה על הסף של העתירה דנא )ראו לעניין זה תקנות 7)א))2) ו-20 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס״א-2000; וכן תקנות 4, 5 ו-42 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע״ט-2018)).
25. בית המשפט הנכבד מתבקש לתת דעתו לאלטרנטיבה בהקשר זה, מבחינת מדיניות שיפוטית. האם ניתן לנהל את העתירה דנא עד תום, ובכך לסלול את הדרך לעובדי ציבור לעשות שימוש במתנות אסורות על פי חוק המוענקות להם בידי עמותות פעילות פוליטית; לייצר הליך משפטי המנותק מהעבירות הפליליות המתמשכות המתבצעות לנגד עיני בית המשפט; ולאפשר לחוטא לצאת נשכר עם סעד בידו המוכתמת בעבירה? כמובן שלא יעלה דבר זה על הדעת במדינת שלטון חוק.
26. כל האמור בתת פרק זה רלוונטי, בשינויים המחוייבים, לכאורה, גם לעותרת 3.
27. אל לו לבית המשפט הנכבד להעלים עיניו מהפיגול המונח על רצפת ההיכל.
28. העלמת עין ממצב דברים פלילי וחמור זה תכשיר לעובדי הציבור קבלת מימון מגורמים פרטיים, ואף פוליטיים, ואחריתו מי ישורנה.
29. בית המשפט הנכבד מתבקש לסמן קו ברור בין הנורמטיבי לאשר איננו נורמטיבי.
30. לפיכך בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על מחיקתה על הסף של העתירה דנא.
31. עוד מתבקש בית הנכבד להכריע בבקשה למחיקת העתירה על הסף עוד בטרם ייגש לבקשת עותרים למתן סעדים זמניים ובטרם ייגש לבירור העתירה לגופה. לא ניתן לנהל ביעילות את העתירה דנא במסלול דיוני אחר מלבד הכרעה מוקדמת בטענות הסף.
ב. בקשה לדחיית העתירה על הסף: אין כלל בנמצא החלטה מנהלית בת-תקיפה
32. בניגוד לרושם שמבקשים העותרים לייצר, ובניגוד לאופן המטעה שבו נוסחה תגובת היועצת – כלל לא נתקבלה על ידי המשיב 1 החלטה מנהלית סופית שלא להעניק לעותרת 1 דרגות סנ״צ. לא היו דברים מעולם. ממילא אין החלטה על "עיכוב" ולמעשה אין החלטה כלל במובנים של המשפט המנהלי.
33. התהליך המנהלי הרגיש והמקצועי הכרוך בשאלת מינוי וקידום העותרת 1 היה בעיצומו, והוא נגדע באיבו מחמת הגשת העתירה דנא על ידה.
34. להלן ההחלטות התהליכיות שהתקבלו על ידי המשיב 1 :
א. נקבע כי התשתית העובדתית שהונחה בפניו, ובפני הספ״כ, חסרה ביותר וכלל לא מאפשרת גיבוש החלטה בשאלת הענקת הדרגות בשלב זה.
ב. נקבע כי המלצת הספ״כ ריקה מכל תוכן מהותי, הנמקה, שיקוף של תהליך שקילת השיקולים הרלוונטיים או התייחסות לתשתית העובדתית המלאה. מצב דברים זה לא מאפשר, ממילא, גיבוש החלטה בשאלת הענקת הדרגות בשלב זה.
ג. נקבע כי היות שהתשתית העובדתית חסרה כלל לא ניתן, ממילא, להבשיל בשלב זה את התהליך המנהלי לכדי החלטה מנהלית סופית בשאלת הענקת הדרגות.
ד. לאור הנ"ל ניתנה הוראה לדרגים המקצועיים להניח על שולחן השר לביטחון לאומי המלצה מעודכנת של הספ"כ אשר כוללת את מלוא התשתית העובדתית וכן התייחסות מקצועית מנומקת לאותה תשתית, לאחר שקילת כל השיקולים הרלוונטיים, כל שיקול במשקלו המתאים.
35. אלו אינן "החלטות מנהליות" במובנים של סופיות והנחיה אופרטיבית מכוח סמכות מנהלית אלא מדובר בליווי התהליך המנהלי התקין והמקצועי לצורך הבשלתו וגיבושו.
36. שלב זה, בו אנו נמצאים, כלל אינו בר-תקיפה במסגרת עתירה מנהלית משלל טעמים, חלקם משפטיים אנליטיים וחלקם נוגעים ליעילות.
37. האבסורד בענייננו מתחדד עת מביטים אל עבר הבקשה למתן צו ביניים אשר ביקשה לאסור על הספ״כ להתכנס ולדון בתשתית העובדתית המלאה. סעד פנטסטי ותקדימי אשר מבקש לאסור על הדרג המקצועי ולו לדון בעובדות. אין לסעד מסוג זה זכר במשפט המנהלי הנוהג בישראל, וראוי שכך זה יוותר.
38. במסגרת זכות הגישה לערכאות כל אדם יכול לתקוף החלטה מנהלית, אם בידו טענה לעילה וברצונו לקבל סעד, אך בענייננו:
א. החלטה מנהלית – אין.
ב. עילה משפטית – אין.
ג. סעד חוקי – אין.
39. וביתר ביאור, לאחר הנחת המלצת הספ״כ על שולחנו, המשיב 1 נחשף לשתי עובדות מפתח:
א. התשתית העובדתית המלאה בנוגע לעותרת 1 הוסתרה ממנו – לרבות, בין היתר, הסתרת פסק דין חמור שיצא מפי בית המשפט העליון בהרכב בן תשעה שופטים (להלן בהרחבה).
ב. אין בפרוטוקול דיון הספ״כ כל התייחסות, באשר היא, לעובדות הרלוונטיות הדורשות התייחסות.
40. בהינתן שתי עובדות בסיס אלו, שיפורטו להלן בהרחבה, כלל לא ניתן לקבל החלטה מנהלית אשר דורשת פרישה מלאה של התשתית העובדתית הרלוונטית וגיבוש המלצה עניינית מצד הספ״כ, לאשר שקילת כל השיקולים הרלוונטיים ונתינת המשקל המתאים לכל שיקול.
41. אחר השלמת ההתייחסות מצד גורמי המקצוע, במהרה בימינו, הדבר יובא להכרעת המשיב 1, השר לביטחון לאומי.
42. בשלב זה, אם כן, כלל אין בנמצא כל החלטה מנהלית סופית בת-תקיפה.
43. כל תכליתה של העתירה דנא הוא הפעלת לחץ פסול ופגום על גורמי המקצוע, ועל המשיב 1, בכדי לקצר את ההליכים המנהליים הבסיסיים הנדרשים בטרם קבלת החלטה מנהלית. מעין law-fare למטרות קידום אישי.
44. היכן, בתולדות המשפט המנהלי הישראל, נשמע כדבר הזה – עתירה למתן סעד שיאסור על דרגי המקצוע לדון בתשתית העובדתית הנדרשת לצורך החלטה מנהלית? פליאה גדולה.
45. עסקינן בהלכה מושרשת ושגורה היוצאת כמעט מדי יום מפי בית המשפט העליון, ובתי משפט לעניינים מנהליים. ראו לעניין זה, לדוגמה, בג״ץ 4812/21 עבד אלרחמן אבו סלאח נ׳ ממשלת ישראל (נבו 12.8.2021), שם נקבע כי:
"דין העתירה להידחות על הסף. הלכה היא כי "באין החלטה מינהלית סופית של הרשות המוסמכת, לא מתקיים הבסיס הנדרש לקיום ביקורת שיפוטית על ההחלטה״ (בג״ץ 5709/09 אבו זעיתר נ׳ שר הפנים, [פורסם בנבו] פסקה 4 (17.1.2010); וראו עוד מיני רבים: בג״ץ 6367/20 אלהדלין נ׳ ועדת המשנה לפיקוח על הבניה, [פורסם בנבו] פסקה 7 (28.4.2021); בג״ץ 9244/20 המועצה המקומית קדימה-צורן נ׳ שר הפנים [פורסם בנבו] (30.6.2021); בג״ץ 4659/19 ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל נ׳ שר הבריאות, [פורסם בנבו] פסקה 24 (26.7.2021); בג״ץ 5182/21 אדוריים אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע״מ נ׳ שר הביטחון [פורסם בנבו] .((27.7.2021) גם אין בית המשפט נוהג לדון בעתירות בעלות אופי תאורטי. הוא הדין גם באשר לעתירות בהן מתבקש בית המשפט להכריע בעניין כלשהו על בסיס עובדות מסוימות משוערות-היפותטיות, שאין כל ביטחון שיתרחשו וייתכן שיתרחשו בצורה שונה מזו שמשערים העותרים (בג״ץ 8145/19 ברי ני היועץ המשפטי לממשלה, [פורסם בנבו] פסקה 8 (2.1.2020); בג״ץ 3429/11 בוגרי התיכון הערבי האורתודוכסי בחיפה ני שר האוצר, [פורסם בנבו] פסקה 33 ".((5.1.2012)
46. כך גם בבג״ץ 5404/23 ריינדיר אנרגיה בע״מ נ׳ ממשלת ישראל )נבו 27.7.2023), שם הודגש גם ההיבט של היעילות הדיונית של ההלכה בעניין אי ההידרשות לעתירה שהוגשה בטרם התקבלה החלטה סופית:
"הלכה היא מימים ימימה, כי בית משפט זה לא יידרש לעתירה שהוגשה לפני שהתקבלה החלטה סופית לגופו של עניין; אלא בנסיבות חריגות ויוצאות דופן. שורשיה של הלכה זו נעוצים בטעמים של הפרדת רשויות. כפי שקבע השופט אי מצא בע״א 524/98 מדינת ישראל, משרד האוצר ני ציון חברה לביטוח בע״מ ואחי, פ״ד נב(2) 145, 152-151 (1998):
"ככלל, עתירה שהוגשה לפני שהרשות המוסמכת לכך קיבלה החלטה לגופו של העניין הנדון, דינה להידחות על הסף מחמת היותה מוקדמת (בג״ץ 1713/92, 6127 בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ ני ממשלת ישראל ואחי [פורסם בנבו], בעמי 473; ובג״ץ 2285/93, בשג״ץ 5138/93 נחום ני ראש עיריית פתח-תקווה ואחי [פורסם בנבו], בעמי 644). כלל זה, שיסודו בעקרון הפרדת הרשויות, מכתיב את גבולותיה של הביקורת השיפוטית על פעולות המינהל (יי זמיר הסמכות המינהלית (כרך א) [7], בעמי 71-91). על רקע זה צמחו שיקולי המדיניות השיפוטית, המנחים את הביקורת על החלטות המינהל, המופעלת על-ידי בית-המשפט הגבוה לצדק. מכאן הכלל, שבית-המשפט מבקר את החלטת הרשות באמות-מידה של סמכות ושל סבירות, אך אינו ממיר את שיקול-דעתה בשיקול-דעתו ואינו מחליט במקומה. מכאן הכלל, שבהיעדר החלטה לא יידרש בית-המשפט לעתירה בהיותה ״תיאורטית״ (בג״ץ 3057/93 דיאמנט-כהן ואחי ני שר החינוך והתרבות ואחי [פורסם בנבו], בעמי 527). ומכאן הכלל, כי לפני שיעתור נגד רשות מינהלית מוטל על היחיד לפנות אל הרשות עצמה, לבקש ממנה למלא את חובתה ולהחליט בנושא עתירתו, ולתת לה שהות סבירה לעשות כן (בג״ץ 2915/96 הייקינד ני היועץ המשפטי לממשלה ואחי [פורסם בנבו]], בעמי 820-821 ; ובג״ץ 2624/97, 2827, 2830 רונאל ואחי ני ממשלת ישראל ואחי; שגב ני ממשלת ישראל ואחי; סעדיה ני ראש-ממשלת ישראל ואחי [פורסם בנבו], בעמי 82-83 בפסק-דינו של השופט זמיר). זה אכן הכלל. סטייה ממנו עלולה לשבש את מערכת האיזונים שבין הרשויות. לפיכך, ובהיעדר נימוקים כבדי משקל המצדיקים לסטות ממנו, יש לנהוג על-פיו."
בבג״ץ 5586/22 אגוד מכוני הרישוי בישראל ני שר האוצר, פסקה 5 [פורסם בנבו] (24.08.2022) עמדה השופטת ר׳ רונן גם על היעילות הדיונית הגלומה בכלל שלפיו בית משפט זה אינו דן בעתירה המוגשת לפני שהתקבלה החלטה סופית על-ידי הרשות המוסמכת:
"כידוע, בית המשפט העליון לא יידרש לעתירה המוגשת לפני שקיבלה הרשות המוסמכת החלטה סופית לגופו של עניין. הרציונל העומד בבסיס כלל זה הוא כי משטרם התקבלה כל החלטה, לא מתקיים הבסיס הנדרש לקיום ביקורת שיפוטית עליה. במקרים כאלה יש לתת לרשות המוסמכת הזדמנות להשלים את תהליך קבלת ההחלטות, אשר אף עשוי לייתר בסופו של דבר את הדיון בעתירה או למצער לחדד את המחלוקות כך שזו תתנהל בצורה יעילה יותר (ראו למשל: בג״ץ 1420/22 פלונית ני נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, פסקה 17 [פורסם בנבו] (1.6.2022); בג״ץ 4885/13 רמת דוד – חינוך מיוחד ני משרד החינוך [פורסם בנבו] (4.5.2014); בג״ץ 644/87 יו״ר המועצה הדתית ראש-העין ני השר לענייני דתות, פ״ד מא(4) 13 ".((1987)וראו גם: בג״ץ 112/23 עיריית כפר סבא ני ממשלת ישראל, פסקה 12 [פורסם בנבו] ".((10.01.2023)
47. שניים הם הרציונלים העיקריים אותם מנתה, אם כן, הפסיקה לעיקרון לפיו לא ניתן לתקוף בעתירה מנהלית מצב בו טרם התקבלה החלטה סופית:
א. פגיעה בעיקרון הפרדת הרשויות – ועינינו הרואות עד כמה הסעדים המבוקשים מבקשים מבית המשפט הנכבד לשלוח ידיו אל תוך הקרביים של ההליכים המקצועיים הפנימיים של קידום קצינים במשטרת ישראל, עד כדי ניסיון לאסור, בצו שיפוטי, דיון בספ״כ, הפורום הפיקודי העליון של משטרת ישראל, בתשתית העובדתית הרלוונטית, ועד כדי ניסיונה של היועצת המשפטית לממשלה לקיים טקס הענקת דרגות באולם בית המשפט. האבסורד הכרוך בכל אלו הוא ראיה לתבונתה של ההלכה המנחה בעניין זה בדין המנהלי הנוהג בישראל.
ב. היותה של עתירה מסוג זה תיאורטית – משום שההחלטה כלל לא סופית. ובית משפט לא יידרש לעתירות תיאורטיות. זאת משום שיקולי יעילות דיונית; משום שהתשתית המלאה לא מונחת, ולא יכולה להיות מונחת, בפני בית המשפט ומשום שייתכן שהעתירה אף תתייתר או שהטיעונים ביסודה יהיו בלתי רלוונטיים.
48. זוהי אם כן עתירה החותרת חתירה של ממש תחת יסודות המשפט המנהלי, ויסודות הפרדת הרשויות, תוך הנמקה המייצרת תחושת בהלה וחירום, אך מתעלמת מהצורך לקיים הליך מקצועי ותקין ללא התערבות גורמים זרים להליך.
49. לפיכך בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על דחיית העתירה על הסף.
50. בית המשפט הנכבד מתבקש להכריע בבקשה זו עוד בטרם יידרש לבקשה למתן סעדים זמניים ובטרם יידרש לעתירה לגופה.
ג. בקשה להוצאת תגובת היועצת המשפטית לממשלה מתיק בית המשפט
51. תגובת היועצת המשפטית לממשלה, אשר הוגשה ביום 11.11.2025 (להלן: "תגובת היועצת"), מעוררת מספר קשיים, אותם כלל לא ניתן לרפא.
52. ראשית, אין זה ברור את מי מייצגת היועצת המשפטית לממשלה במסגרת ההליך דנא, ובשם מי היא טוענת.
53. כפי שניתן להיווכח המשיב 1 קיבל היתר לייצוג נפרד, לפיכך היועצת המשפטית לממשלה לא מייצגת את השר לביטחון לאומי.
54. כפי שניתן עוד להיווכח, מהודעת היועצת המשפטית לממשלה מיום 12.11.2025, מפכ״ל משטרת ישראל שלח מכתב חריג ביותר בו הוא מתנער מתגובת היועצת )להלן: "מכתב המפכ״ל"), באומרו כי:
א. הסמכות הרלוונטית להעניק דרגות במשטרת ישראל נתונה בידי המשיב 1, בידיו בלבד )סעיף 4 למכתב המפכ״ל).
ב. אין הוא מסכים עם הסעד החריג אותו ביקשה היועצת המשפטית לממשלה (סעיפים 4-5 למכתב המפכ״ל).
ג. התגובה, למעט רכיביה העובדתיים הצרים הנוגעים לשלבים הביורוקרטיים הנוגעים לעותרת 1, אינה משקפת את עמדתו, הדברים נאמרו באופן חוזר ונשנה בשיחות עם נציגי היועצת המשפטית לממשלה ונציגי פרקליטות מחוז ירושלים )אזרחי), והוא אף ביקש להגיש עמדה נפרדת לבית המשפט אך סורב )סעיף 3 למכתב המפכ״ל).
55. אם כן בפנינו אנומליה דיונית של ממש – תגובת היועצת המשפטית לממשלה אינה מייצגת את הממשלה ואינה מייצגת את הדרג המקצועי.
56. היועצת המשפטית לממשלה, למרבה הצער, אף מטעה את בית המשפט הנכבד בכך שאין היא מגלה מראש שהיא לא מייצגת אף אחד מלבד את עמדתה שלה, ואין היא משקפת שמדובר במעין "התייצבות יועמ״ש" בהליך מבלי שהיא נותנת לדרגי המקצוע פתחון פה.
57. אלמלא מכתבו היזום של המפכ״ל שיצא גם לתקשורת, היו הצדדים טועים לחשוב שתגובת היועצת משקפת את עמדת גורמי המקצוע, על המשקל שיש לכך במשפט המנהלי הנוהג.
58. שנית, תגובת היועצת אינה מאומתת בתצהיר כנדרש.
59. התצהיר שצורף לתגובת היועצת, מפי רמ"ח כוח אדם במשטרת ישראל, מאמת אך ורק סעיפים ספציפיים העוסקים בתאריכי מינוי, יציאה לקורס ותחלופת מכתבים.
60. כל יתר תגובת היועצת, אשר רוויה בטענות עובדתיות וקביעות הנחזות לעובדות – אינו מאומת בתצהיר כלשהו.
61. יתירה מזאת, לאחר מכתב המפכ״ל אין זה ברור איזו טענה נשמעת מפי מי, ומהו המשקל שיש לתת לטענות השונות הנעדרות כל תמיכה בתצהיר.
62. שלישית, לאורך ההתכתבויות השונות היועצת המשפטית לממשלה, באמצעות משניה, מאיימת, כך ממש, בפעולות יזומות לשם הדחת השר.
63. בהקשר זה תשומת לבנו של בית המשפט הנכבד מופנית להתכתבויות בין המשיב 1 למשנים ליועצת המשפטית לממשלה, בהם הם מציינים, במפורש, כי אם המשיב 1 לא יאות להעניק דרגות סנ״צ לעותרת 1 באופן מיידי הרי שיהיה בכך כדי להשליך על עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה במסגרת ההליך המנהל בבג״ץ 9037-08-24 גלעד כהן נ׳ ראש הממשלה )להלן: "עתירות הכהונה"), המבקשות להורות על ראש הממשלה, בצו שיפוטי, לפטר את המשיב 1 מכהונתו כשר לביטחון לאומי.
64. עמדה אלימה ומאיימת זו, בדמות האולטימטום: או דרגות או הדחה, מצאה ביטוי לא רק במכתבי המשנים ליועצת המשפטית לממשלה אלא לאחר מכן גם בעמדה שהוגשה לאחרונה, ביום 9.9.2025, מטעם היועצת המשפטית לממשלה במסגרת עתירות הכהונה. שם ביקשה היועצת דיון דחוף בעתירות, לאחר שכבר הוגש הסדר דיוני שסופו מחיקתן, בין היתר, תוך ניסיון להיבנות מהטענה שהעותרת 1 טרם קיבלה דרגות סנ״צ. משל יש בכך נימוק משפטי כלשהו, ואין. אלא שהמטרה היא יצירת לחץ פסול על נבחר ציבור בהפעלת סמכויותיו הסטטוטוריות.
> בקשת היועצת המשפטית לממשלה לקיים דיון דחוף בעתירות הכהונה, מיום 9.9.2025, מצ״ב ומסומן נספח 3.
65. מילים פשוטות, לא מדובר רק בשלב האיומים, אנחנו נמצאים עמוק בשלב הניסיון לממשם.
66. יאמר בבירור ולא על דרך הרמז, היועצת לממשלה מאיימת על שר בישראל שאם לא יעניק דרגות לפלונית קונקרטית, אשר משמשת כעוזרת האישית של ראש אח״מ, היא העותרת 1, היא תפעל להדחתו, וזאת ללא כל בסיס בדין.
67. לאחר חשיפת פרשת הפצ״רית הרי שהדברים חמורים שבעתיים שכן העותרת 1 היא העוזרת האישית של מי שצפוי לזמן את אותה יועצת משפטית לממשלה למסור את גירסתה.
68. רביעית, היועצת המשפטית לממשלה העלימה עיניה מעבירות הפליליות החמורות במסגרת עצם הגשת העתירה דנא בידי מייצגי העותרת 1. היועצת המשפטית לממשלה כלל לא גילתה לבית המשפט הנכבד, על אף חובותיה ^״Officer of the court״, שישנה בעיה אינהרנטית חמורה במיוחד בקבלת העתירה לדיון. וזאת בעוד היא הגוף האמור לחקור את העבירות המתוארות, והיא אף קיבלה מכתב התראה הקורא לה לפתוח בחקירה.
69. כל זאת הועלם מעיני בית המשפט הנכבד.
70. חמישית, היועצת המשפטית לממשלה מבקשת במסגרת תגובתה סעד עצמאי חדש ותקדימי.
71. אין זה מקומו של משיב, בשיטת המשפט המקובל, לבקש סעדים, ובענייננו סעדים אשר כלל לא נתבקשו בידי העותרים.
72. קל וחומר כאשר מדובר בסעד פנטסטי כמותו לא ידע המשפט המנהלי הישראלי.
73. היועצת המשפטית לממשלה כמו מזמינה את בית המשפט הנכבד לטקס הענקת דרגות אלטרנטיבי שבו הדרגות יוענקו שיפוטית באופן ישיר לקצינה במשטרת ישראל באולם בית המשפט הנכבד.
74. די בכך שהיועצת המשפטית לממשלה מבקשת כמשיבה סעדים עצמאיים חדשים שלא נתבקשו בכדי להורות על הוצאת תגובתה מתיק בית המשפט הנכבד.
75. בענייננו הדברים, כאמור, חמורים שבעתיים עת נתבקש סעד שאין לו שורש ואין לו כל קיום במשפט המנהלי הישראלי המוכר.
76. בית המשפט בישראל, עם כל הכבוד המוסדי הראוי, לא מעניק בעצמו דרגות בארגונים ביטחוניים, ובכלל זאת במשטרת ישראל.
77. המחוקק קבע סמכות ייחודית זו בידי השר לביטחון לאומי.
78. כך עוגן ונקבע גם בכל הנהלים המשרדיים והפקודות המשטריות הרלוונטיות, כפי שיובא להלן.
79. זוהי גם עמדתו של המפכ״ל כפי שבאה לידי ביטוי מפורש במסגרת מכתב המפכ״ל.
80. שישית, בית המשפט העליון קבע אך לאחרונה, בג״ץ 3545-11-25 ח״כ אביחי בוארון נ׳ היועצת המשפטית לממשלה (נבו 16.11.2025) כי היועצת המשפטית לממשלה מנועה מלעסוק בכל מה שכרוך בחקירת פרשת הפצ״רית, ומניעות זו חלה על כל צמרת הפרקליטות.
81. חקירת פרשת הפצ״רית מנוהלת ביחיד ראש אח״מ, שהעותרת 1 היא עוזרתו הבכירה והאישית.
82. עינינו הרואות כי לא רק שהיועצת המשפטית לממשלה אינה מושכת את ידיה מהנושא אלא היא מגישה תגובה מקדמית בה היא מבקשת, כמשיבה, סעד אופרטיבי חסר תקדים במסגרתו היא קוראת לבית המשפט הנכבד להעניק, באופן ישיר, דרגות סנ״צ למי שהיא עוזרתו האישית של מי שצפוי לזמנה למסור את גירסתה ושמא אף להיחקר.
83. את זאת לא ניתן לקבל.
84. מן המקובץ עולה כי דין תגובת היועצת הוצאה מתיק בית המשפט, זאת משום: שאין זה מחוור את מי היא מייצגת; אין היא מאומתת בתצהיר כדבעי; שכל כולה שיאו של מסע איומים בלתי חוקי על נבחר ציבור; שהיא מטעה את בית המשפט הנכבד ומסתירה תשתית עובדתית ומשפטית רלוונטית; שהיא מעלימה עין מהיותה של העתירה דנא, מרגע לידה, עבירה פלילית, משמעתית ואתית שהיא הגורם אשר אמור לאוכפו; שהיא מבקשת, כמשיבה, סעד עצמאי חדש ופנטסטי, ללא כל בסיס משפטי; וכל זאת נעשה תוך ניגוד עניינים ומניעות אישית ומוסדית.
85. לאור זאת בית המשפט הנכבד מתבקש להוציא את תגובת היועצת מתיק בית המשפט.
86. מבוקש כי בקשה זו תידון בטרם תידון הבקשה למתן סעדים זמניים ובטרם תידון העתירה לגופה.
ד. הנורמטיבית
ד.1. סמכות השר
87. סעיף 7 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: "פקודת המשטרה") קובע כי הסמכות למנות ״קצין משטרה בכיר״, קרי – דרגת סגן ניצב ומעלה (ר׳ סעיף 1 לפקודת המשטרה), נתונה באופן בלעדי בידיו של השר, וכהאי לישנא:
״7. השר רשאי למנות שוטר או אדם אחר למלא כל תפקיד מתפקידיו של קצין משטרה בכיר או להשתמש בכל סמכות מסמכויותיו, הכל בכפוף לתנאים שנקבעו".
88. הוראת המחוקק תורגמה גם למדרג נורמטיבי מנהלי בדמות נוהל 02.01.01 "גיוס, מינוי העלאה בדרגה ופרישה של קצונה בכירה במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר״; נוהל אמ״ש 05.03.08 "מינוי קידום ושיבוץ של קצינים לתפקידי רפ"ק ומעלה"; ונוהל אמ"ש 05.03.12 "מינוי קצונה ופז״מ לדרגות קצונה במשטרת ישראל".
89. אין חולק, ומעולם לא היה חולק, כי הסמכות הבלעדית להעניק דרגות סנ״צ נתונה בידיו של השר לביטחון לאומי, המשיב 1.
90. זוהי גם עמדתו של המפכ״ל כפי שהובאה במפורש במסגרת מכתבו )סעיף 4 למכתב המפכ״ל). עמדה מקצועית ומשפטית-ארגונית רלוונטית ביותר אשר הוסתרה מעיני בית המשפט הנכבד.
91. קביעה ברורה זו של המחוקק אינה מקרית. זהו האיזון הראוי שקבע המחוקק בין העצמאות של משטרת ישראל, והכוח האדיר שבידי קציני משטרה בכירים מול האזרחים, לבין הצורך לוודא כי ישנה מרות אזרחית על הארגונים הביטחוניים החמושים במדינה דמוקרטית.
ד.2. ההלכה הפסוקה והמנחה מורה כי בית המשפט ינהג בריסון מופלג בתהליכי מינוי וקידום קצינים בארגונים ביטחוניים דוגמת משטרת ישראל
92. הסמכות להעניק דרגות הינה, כאמור, החלטה של השר, כגורם המנהלי העליון.
93. סמכות זו כוללת, ממילא, גם את הסמכות לפקח על מלאכת איסוף התשתית העובדתית וגיבושה המקצועי עד לכדי הבשלתה והנחתה בפני השר. זאת על מנת לוודא שההחלטה המנהלית מטעמו מתקבלת לאחר שמלוא היריעה פרושה ונשקלו כל השיקולים הרלוונטיים, כנדרש בכל החלטה מנהלית. והדברים קל וחומר בן בנו של קל וחומר עת עסקינן בסוגיה רגישה וחמורה כגון מינויו של קצין משטרה בכיר.
94. הלכה היא כי בית המשפט ינהג בריסון מפליג ביותר עת נתקפת החלטה מנהלית הנוגעות להענקת דרגות בארגונים ביטחוניים, ובכלל זה משטרת ישראל.
95. ראו לעניין זה את האמור בבג״ץ 3884/16 פלונית נ׳ השר לביטחון פנים )נבו 20.11.2017) :
"בית משפט זה ימעט אפוא להתערב בשיקול הדעת של הרשות בהחלטות הנוגעות למערך כוח האדם בשירות הציבורי דרך כלל, וביתר שאת כאשר מדובר במשטרה, המופקדת על אכיפת החוק ועל הגנה על ביטחון הציבור ושלומו."
הלכה זו, שלה מופעים רבים ביותר, נקבעה עת נידונו החלטות מנהליות סופיות, שלא כבענייננו כאמור לעיל, והדברים הם קל וחומר בן בנו של קל וחומר.
96. ראו לעניין זה את האמור בבג״ץ 5562/07 עו״ד דרור שוסהיים נ׳ שר לבטחון פנים )נבו 23.7.2007) :
"כלל ידוע הוא כי החלטת רשות מוסמכת למנות אדם לתפקיד בשירות הציבורי, ובכלל זה בגופי המשטרה, נתונה לביקורת שיפוטית (בג״ץ 7074/93 מאיר סויסא ני היועץ המשפטי לממשלה, פד״י מח(2) 749, 775 (1994); בג״ץ 7542/05 פורטמן ני שר התחבורה, תק-על 2007(1) 1725, פסקה 20 .((2007) אשר להיקף הביקורת השיפוטית, העקרון הנוהג הוא כי שיקול הדעת הנתון לגורם הממנה להחליט על מערך המינויים וחלוקת התפקידים במערכת המשטרתית הוא רחב, ותחום ההתערבות השיפוטית בשיקול דעת זה הוא צר, ושמור למקרים קיצוניים וחריגים בלבד. כלל זה חל באשר למערך המינויים בשירות הציבורי דרך כלל, והוא חל ביתר שאת במערכות המופקדות על בטחון המדינה ועל אכיפת החוק. במערכות אלה, מרווח שיקול הדעת של הגורם הממנה לקבוע את התאמתו של אדם לכהן בתפקיד במסגרתו הוא רחב במיוחד. ממילא, נכונות בית משפט זה להתערב בשיקול דעת זה היא צרה במיוחד (בג״ץ 3866/96 שיבליס ני השר לביטחון פנים, פד״י נ(4) 814 (1996); בג״ץ 66/85 לריה ני רב ניצב איבצן – מפכ״ל משטרת ישראל, פד״י לט(2) 724 (1985); בג״ץ 651/86 מלכה ני שר המשטרה, פד״י מ(4) 645, 655-656 (1986); בג״ץ 1284/99 פלונית ני ראש המטה הכללי, פד״י נג(2) 62 (1999); בג״ץ 659/07 התנועה למען איכות השלטון ני שר הביטחון, תק-על 2007(1) 910 (2007); בג״ץ 1722/05 מפקח רוית קרן ני מפכ״ל המשטרה, תק-על 2006(1) 940 (2006); בג״ץ 734/83 שיין ני שר הביטחון, פד״י לח(3) 393, 398-399 (1984); בג״ץ 5770/05 נגה ויזל, צוערת ני מפכ״ל המשטרה, תק-על 2006(3) 2775 (2006); בג״ץ 6840/01 פלצמן ני ראש המטה הכללי – צבא ההגנה לישראל, תק-על 2005(4) 219 .
…סבירות ההחלטה המינהלית, והחלטה בענין מינוי לתפקיד בשירות הציבור בכלל זה, נבחנת על-פי אמות המידה הבאות: ראשית, האם נשקלו בגידרה כל השיקולים הצריכים לענין, ואין בלתם; שנית, האם ניתן לשיקולים הרלבנטיים השונים משקלם היחסי הראוי במסגרת האיזון הנדרש ביניהם לצורך קבלת ההחלטה. בגדר שיקולים אלה עשויים להישקל שיקולים נוגדים זה לזה, שכל אחד מהם מושך לכיוונו, ועל מקבל ההחלטה להעריך את משקלם היחסי הראוי, ולהגיע לנקודת האיזון המתאימה ביניהם".
על אודות הייחודיות של הארגונים הביטחוניים, והמדיניות השיפוטית אשר נמנעת מהתערבות בסוגייה הרגישה של מינויים בתוכה ראו בג״ץ 3194/10 לאה צוריאנו נ׳ שר הביטחון )נבו 23.3.2011) ובג״ץ 1868/00 יורם גולן נ׳ ראש המטה הכללי – רא״ל שאול מופז )נבו 8.5.2000).
97. ראו לעניין זה גם את האמור בבג״ץ 6745/19 ערן לובטון נ׳ הפרקליט הצבאי הראשי )נבו 14.3.2022) :
"בית המשפט קמא עמד על כך שהחובה לגבש תשתית עובדתית התומכת בהחלטה מנהלית כוללת שני היבטים: החובה לאסוף ראיות שישמשו תשתית להחלטה, והחובה לבסס את ההחלטה על ראיות מספיקות. אכן, "אין טעם בהחלטה שנימוקיה סבירים וראויים, אם אין היא מתאימה לנסיבות העובדתיות״ (דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך א 439 ,((2010) ובהקשר זה כבר נפסק כי אין די בהשערות שאינן מעוגנות בנתונים, אלא יש לקיים "בדיקה עניינית נאותה״ אשר תוכל לתמוך במסקנה מבוססת (ראו: בג״ץ 852/86 אלוני ני שר המשפטים, פ״ד מא(2) 1, 53 .((1987) הלכה היא כי החובה לקבל החלטה מנהלית על בסיס תשתית עובדתית הולמת, מקפלת בתוכה את החובה המוטלת על הרשות לדאוג כי יהיו בידיה כל העובדות והנתונים הנוגעים לעניין, וכן עליה לוודא כי היא אינה מתחשבת בעובדות ובנתונים שאינם נוגעים לעניין (בג״ץ 987/94 יורונט קווי זהב בע״מ (1992) ני שרת התקשורת, פ״ד מח(5) 412, 425".((1994)
98. הרי שההלכה המנחה קבעה מבחנים שלאורם, ובהתבסס עליהם, ניתן לבחון את סבירות שיקול הדעת המנהלי בסוגיות מינויים בארגונים ביטחוניים:
א. האם גובשה התשתית העובדתית המלאה, לרבות איסוף הראיות המנהליות הנדרשות?
ב. האם נשקלו כל השיקולים הצריכים לעניין, ואין בלתם?
ג. האם ניתן לשיקולים הרלוונטיים השונים משקלם היחסי הראוי?
ד. האם מקבל ההחלטה הגיע לנקודת האיזון המתאימה?
99. כל זאת, נזכיר, מקום בו התקבלה החלטה מנהלית סופית. מה שבענייננו טרם אירע.
ה. תמצית התגובה המקדמית
100. ביום 14.10.2024 התקיים דיון שיבוצים במליאת הספ״כ )להלן: "הדיון בספ״ב").
> פרוטוקול דיון השיבוצים בספ"כ מיום 14.10.2024 מצ"ב ומסומן כנספח 4.
101. במסגרת הדיון בספ"כ נידונה בקשת ראש אח"מ למנות את התובעת 1 לתפקיד עוזרת ראש אח״מ, אשר היא משרת אמון בתקן סנ״צ.
102. הספ"כ כלל לא דן בתשתית העובדתית הנוגעת לקצינה הנדונה, העותרת 1.
103. חשוב להבהיר, אין אנו אומרים שהדיון לא היה מספק, אנו אומרים כי לא היה דיון כלשהו בתשתית העובדתית.
104. ניתן לראות הד לדברים בהערות חברי הספ״כ:
"רח״ט תביעות: מה מיוחד בתפקיד הזה מיתר התפקידים? קבע המפכ״ל שלא דנים בתפקידי אמון, אז למה לעשות שונות.
ס׳ ר אח״מ: האגף עובר שינוי משמעותי מאוד, זה לא תפקיד רגיל, זה ע׳ ראש אדף שהוא היחיד בדרג סנ״צ, בשל העובדה שר׳ אח״מ נכנס לתפקיד נדרש לאייש את התפקיד. מכיר את המוקשים בתפקיד הזה נדרש לאפשר איוש של עוזר.
ממ״ז דרום: תומך במה שנאמר, צריך לקיים את הדיון בקצינה ובתקפיד ע׳ ר׳ האגף.
ממ״ז ירושלים: מזכים שיש למנות, לאפשר שיהיה לו עוזר באח״מ.
רמ״ח כ״א: עוזר זה תפקיד אמון במ״י, כל מפקד בסגל הפיקוד החדש שנכנס לתפקיד דאגנו לפנות ולמנות עוזר. חשוב לאפשר לר׳ אח״מ להיכנס לתפקיד עם עוזר ובנוסף לא פחות חשוב לדון בה גם ע״מ שניתן יהיה לפנות את התפקיד שהיא ממלאת כעת לסבב רפ״קים.
ר׳ אה״ד: אירוע חצי טכני וחצי מהותי. לא ניתן לבצע הצבה על תקן סנ״צ בלי לקיים דיון שיבוצים. הקצינה לא תוכל להתקדם עד שתבצע פו״מ. לא תוכל לקבל את מינוי סנ״צ".
105. ניתן להיווכח בנקל כי אלו הדברים שהעסיקו את הספ"כ במסגרת הדיון:
א. דיון אודות השאלה מדוע מלכתחילה יש צורך בדיון שיבוצים בעניינה של עוזרת ראש אגף – והמענה לכך שמדובר בתפקיד ע׳ ראש אגף היחיד במשטרת ישראל בתקן סנ״צ.
ב. דיון כללי בכך שעוזר אישי זהו "תפקיד אמון" ולכן ממילא אין דיון מעמיק.
ג. דיון בכך שאין היא יכולה לקבל דרגות סנ״צ בשלב זה שכן חסר לה תנאי סף בלעדיו אין – קורס פו״מ.
ד. דיון בהשלכות הארגונית של המינוי – שחרור צפוי של תקן רפ״ק.
106. התקיים אם כן דיון שאינו מתייחס כלל וכלל לתשתית עובדתית כלשהי הנוגעת באופן אישי בעותרת 1, וממילא כלל אין זה ברור באיזה מובן ניתן לראות בסיכום הדיון כ"המלצה" מבלי שיש ולו חוות דעת לפרוטוקול מצד קצין בכיר הסוקר את תיקה האישי ואת המידע הארגוני הרלוונטי.
107. החלטת המפכ״ל כסיכום הדיון בספ״כ הייתה כי "אין התנגדות של חברי הספ״כ למוניה של רינת סבן לתפקיד. מאחל לקצינה בהצלחה".
108. בסוף פרוטוקול הדיון בספ"כ נכתב כך:
"ר׳ אמ״ש לאחר אישור מפכ״ל מאשרת להעביר המלצה לשר לתפקיד ע׳ ר׳ אח״מ למינוי סנ״צ בלבד כיון שנכנסת לתפקיד בפועל, אך לא תקודם בדרגתה עד לסיום קורס פו״מ".
109. מילים פשוטות – לאחר הדיון בספ"כ היה ברור כי הענקת דרגת סנ״צ כלל אינה על הפרק באותו שלב.
110. היות שמדובר במשרת אמון של ראש אח״מ ובתהליך ממושך עד שתגיע השעה להעניק את הדרגה, ומשום שהעותרת 1 טרם ביצעה קורס פו״מ באותה עת, ביום 1.1.2025 אישר המשיב 1 את מינויה של העותרת לתפקיד עוזרת ראש אח"מ החל מתאריך 29.12.2024.
111. יודגש כי מדובר היה במינוי לתפקיד בתקן ולא בהענקת דרגות סנ״צ.
112. ישנו הבדל תהומי בין מינוי לתפקיד בתקן מסוים לבין הענקת הדרגה הרלוונטית )ר׳ לעניין זה, לדוגמה סע"ש 13994-04-23 צחי חבקין – מדינת ישראל משרד לבטחון פנים )נבו 25.10.2023), וכן ראו עמדת המדינה שם). כך הדברים בשירות המדינה באופן כללי ובוודאי בארגונים הביטחוניים. לעתים אנשים ראויים וטובים משמשים בתפקיד בתקן דרגה הגבוה מזה בו הם מחזיקים בפועל מטעמים שונים, לעתים אי עמידה בתנאי סף לדרגה, אי עמידה בקריטריונים שונים, מגבלות תקציביות ארגוניות וכן על זו הדרך.
113. ביום 2.4.2025 הוגשה ללשכת השר לביטחון לאומי המלצה לאישור דרגת סנ"צ לעותרת 1.
114 . המשיב 1, השר לביטחון לאומי, סבור כי תהיה זו מעילה באחריות שהפקיד בידיו המחוקק אם לא יעמיק בהמלצות המוגשות לשולחנו בטרם הוא מאשר אותן.
115. זוהי זכותו, אחריותו ואף חובתו, כנבחר ציבור וכשר לביטחון לאומי.
116. אין איש החולק על סמכותו זו.
117. יתירה מכך, אם השר היה מתפרק מסמכותו והופך את חתימותיו לחתימות קיום טקסיות הרי שהוא היה מפר את הדין.
118. במסגרת ההעמקה והעיון בהמלצה לקידום העותרת עלו מספר נקודות אשר הובילו את השר לביטחון לאומי לשאול שאלות הבהרה ולדרוש המלצה עדכנית מאת הספ"כ.
119. ראשית, הנוהל המשרדי "גיוס, מינוי, העלאה בדרגה ופרישה של קצונה בכירה במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר", מס׳ 02.01.01 )נספח 13 לתגובת היועצת), קובע כי:
א. לא ימונה יותר מקצין אחד למשרה בכירה אחת )סעיף 10(ב)).
ב. המלצה לשר למינוי של קצין במשרה בכירה או להעלאה בדרגה תועבר לראש את״ב במשרד, בסמוך לאחר קיום דיון השיבוצים ולכל המאוחר 30 ימי עובדה לפני מועד המינוי או הקידום המבוקש.
120. בענייננו נדרשה הבהרה על שום מה זקוק ראש אח״מ, באופן ייחודי וחריג, לשני תקנים של עוזרים כאשר אחד מהם, גם זה באופן ייחודי וחריג, בתקן סנ״צ.
121. עוד נדרשה הבהרה מדוע ההמלצה הונחה על שולחן המשיב 1 אינה עדכנית, כדרישת הנוהל, אלא היא בת חצי שנה. לא בכדי נדרשת המלצה עדכנית וזאת בכדי לוודא שישנה התייחסות למלוא התשתית העובדתית הרלוונטית.
122. שנית, נדרשה הבהרה מדוע העותרת 1 עברה קורס פו״מ בשב״ס, באופן חריג וייחודי, זאת בעוד היא בתפקיד רגיש ביותר במשטרת ישראל.
123. שלישית, נדרשה הבהרה מדוע לא צורפו להמלצה מסמכים חיוניים בלעדיהם אין, כגון: פרוטוקול מלא של דיון השיבוצים; מדדי איכות תפקוד ושח״ק; סיכום דיון תנועות וכן כל המסמכים הרלוונטיים, כמקובל.
124. רביעית, נדרשה הבהרה אודות מידע, שלא הוצג לשר, לפיו העותרת 1 קיבלה במרכז ההערכה ציון 5 שמבטא סיכויים נמוכים להצלחה.
125. חמישית, נדרשה הבהרה אודות ההליכים המשפטיים השונים בהם הייתה מעורבת, לרבות כאלה שבהם התנהלותה זכתה לביקורת מצד בית המשפט.
126. כך לדוגמה הוסתר מעיני השר לביטחון לאומי כי במסגרת בש״פ 1758/20 יונתן אוריך נ׳ מדינת ישראל (נבו 26.1.2021) ציין המשנה לנשיאה לשעבר, כבוד השופט מלצר, ביחס לזכרונה של העותרת 1 כי:
"לכך יש להוסיף את העובדה שבחקירתה פקד סבן הרבתה להשיב שאיננה זוכרת, או ביקשה שלא להשיב לשאלות מסוימות שהופנו אליה… מאידך גיסא, התשובות שנתנה לפיהן אין היא זוכרת דברים, מובנות פחות".
"…במקרה שפנינו פקד סבן הודתה למעשה שלא היתה ערב לדרך ההסכמה הנדרשת ממי שהמשטרה מבקשת לחדור למכשיר הסלולרי שלו (כנגזר מהלכת בן חיים) וכן לנוהל המשטרתי הרלבנטי, וזהו איפוא תנאי מספיק, לדעתי, להפעלת ההגנה מן הצדק".
127. אף במסגרת דנ״פ 1062/21 יונתן אוריך נ׳ מדינת ישראל (נבו 11.1.2022) קבע כבר השופט אלרון כי "אין חולק שנפל פגם באופן בו נהגו החוקרים".
128 . למעשה הרכב של תשעה שופטים בבית המשפט העליון הסכימו כי נפלו פגמים חמורים ביותר בהתנהלות החקירה שם באותו עניין שפגעו באופן קשה בזכויות אזרח, זכויות נחקרים וחשודים, שלטון החוק ואף קבילות הראיות.
129 . פסק הדין בדיון הנוסף אף כולל דיון בשאלה מהי הדרך הנכונה, כמדיניות שיפוטית, כדי לוודא שמשטרת
ישראל לא תחוש, בטעות, שניתן להעלים עין מאירועים אלו או כיצד נמנעים מתמריץ שלילי לחוקרים להמשיך ולהפר את הדין (אם בית המשפט לא משית סנקציות בתחום קבילות הראיות או בכל תחום אחר).
130. ראו לעניין זה דבריו הנהירים של כבוד השי אלרון (שנותר בדעת מיעוט בשאלת הסעד אך בנוגע לאי-החוקיות של פעולות החוקרים הייתה תמימות דעים במותב המורחב):
"פרקטיקה זו, אשר למעשה אינה מבחינה בין צווי חיפוש בחצרים לבין צווי חיפוש במחשבים ובמכשירי טלפון ניידים חכמים בפרט, נלמדת גם מדברי החוקרת בדיון שהתקיים בבית משפט השלום בתל אביב-יפו בעניין עליו נסוב דנ״פ אוריך…
…רק חוקרת אחת שהייתה מעורבת בעניין הופיעה בבית משפט השלום, ואף היא נמנעה מלהשיב לחלק מהשאלות שהופנו כלפיה. זאת, באופן המקשה ללמוד על הטעמים להגשת צו החיפוש המבוקש ועל מאפייני אי החוקיות שהייתה כרוכה בחיפושים המוקדמים.
…מחויבותו של בית המשפט לשמירת קיומו של הליך הוגן היא מושכל ראשון במעלה המהווה את אבן היסוד עליו נסמך המשפט הפלילי. בהתאם, חובה על בית המשפט למנוע שימוש לרעה בכוח הרב שיש לחוקר אל מול נחקר, ולאזן כוח רב זה על ידי הקפדה כי חוקרי המשטרה מקיימים את הוראות החוק ככתבן וכלשונן…
…הליכי חקירה אשר מעליהם מרחפת עננה של ספק באמינותם, כשרותם, תקינותם וחשש לקיפוח זכויות הנחקר, עלולים להוביל לחוסר אמון בתוצאות החקירה – הן מצד בית המשפט הדן בהליך העיקרי והן מצד הציבור. בפועל, כבמקרה דנן, אנו עדים לפגיעה חוזרת ונשנית בזכויותיהם ובפרטיותם של נחקרים במהלך חקירתם. המקרה שלפנינו ממחיש זאת. אין חולק שנפל פגם באופן בו נהגו החוקרים, ועל כן איני רואה מדוע פגם זה שהוביל לעיכוב ההליך והתדיינות רבה מצדיק גישה המרחיבה, הלכה למעשה, את מרחב הפעולה של גופי החקירה; ומנגד, את צמצום זכויותיהם של נחקרים. לדידי, רצוי שבית משפט זה ינקוט בגישה שתתמרץ את מניעת הישנותם של פגמים מסוג זה, וכך יימנע סרבולם של הליכים פליליים".
131. מבחינה מוסדית, הגורם שמבקר בצורה המעמיקה ביותר את המשטרה במדינה דמוקרטית זהו בית המשפט.
132. אם נעלים עינינו מביקורת שיפוטית על המשטרה אזי המשטרה תיוותר ללא איזונים ובלמים.
133. לא יעלה על הדעת שהייעוץ המשפטי לממשלה למעשה דורש כי תיאסר כל התייחסות באשר היא, תהא משקלה אשר תהא, לביקורת חמורה שהשמיע בית המשפט העליון בהרכב תשעה שופטים.
134. נושאים אלו מצאו ביטוי כבר במכתב הראשוני, מיום 15.7.2025, ששלח המשיב 1 למר משה בכר, סמנכ״ל בכיר במשרד לביטחון לאומי )צורף על ידי העותרים וסומן ע/7).
135. מרגע שהמשיב 1 ביקש מענה לשאלות ההבהרה, וכן ביקש הבהרה מדוע מידע קריטי הוסתר ממנו לצד דיון מחודש ועדכני בספ״כ, החל מחול שדים שההליך דנא הוא המשכו.
136. מספר רב של מכתבי איומים נשלחו מטעם המשנים ליועצת המשפטית לממשלה )מהם אשר צורפו ע״י העותרים והיועצת המשפטית לממשלה). להם השיב המשיב 1 באופן ענייני כי לא ניתן להשלים את ההליך המנהלי ללא התייחסות לתשתית העובדתית וגיבוש המלצה עדכנית לאחר שקילות כל השיקולים ונימוק ראוי. ראו לעניין זה שני מכתבים נוספים שלא צורפו בידי העותרים או היועצת המשפטית לממשלה. ולא בכדי.
^ מכתבו של השר לביטחון לאומי לסמנכ״ל המשרד, מר בכר, מיום 17.8.2025, מצ״ב ומסומן כנספח 5.
^ מכתבו של השר לביטחון לאומי למשנים ליועצת המשפטית לממשלה, מיום 11.9.2025, מצ״ב ומסומן בנספח 6.
137. מכתבים אלו עניינם אחד – דרישה מהשיב 1 להעניק באופן מיידי דרגות סנ״צ לעותרת 1 מבלי לקיים הליך תקין, מבלי שמונחת בפניו תשתית עובדתית רלוונטית ומבלי שקיבל את המלצת הספ״כ העדכנית אשר כוללת התייחסות לתשתית העובדתית המלאה ושוקלת את כל השיקולים במשקלם המתאים.
138. הייעוץ המשפטי לממשלה למעשה הניח אולטימטום על השולחן, או שהמשיב 1 יפר את הדין המנהלי בישראל וייעתר לדרישתם להעניק לעותרת 1 דרגות סנ״צ או שהם יעשו ככל שלאל ידם כדי להדיחו מתפקידו בכובעם כמשיבים בעתירות הכהונה.
139. יאמר בבהירות – המשנים ליועצת המשפטית לממשלה, ד״ר לימון ועו״ד אפק, ניסו להתערב התערבות פסולה ופרסונלית, ממניעים עלומים, בקודש הקודשים של תהליכי קידום קצינים במשטרה. וזאת תוך איומים בוטים ושימוש לרעה בכוח המשרה.
140. ובכן, על כך השיב השר לביטחון לאומי במכתבו למשנים ליועצת המשפטית לממשלה, מיום 15.7.2025, בזו הלשון )צורף על ידי העותרים וסומן ע/6):
"אין באיומיכם כדי להזיז ולו במילימטר את מחויבותי, ואת חובתי, לקיים את ההליך התקין במלואו לאחר קבלת תשתית עובדתית מלאה ושקילת כל השיקולים הרלוונטיים".
141. ישפוט נא בית המשפט הנכבד מי הוא זה הצד המתערב התערבות זרה ופסולה, ממניעים עלומים, במלאכת הקודש של קידום קצינים במשטרת ישראל ומי הוא זה העומד על קיום הדין המנהלי, המנהל התקין וקיום החובות הסטטוטוריות המוטלות על השר לביטחון לאומי.
142. אין בידינו אלא למחות מחאה חריפה על הניסיון לייצר עלילה של ממש כאילו הסיבה לכל אלו היא עדותה של העותרת 1 במסגרת ת.פ. 67104-01-20 מדינת ישראל נ׳ בנימין נתניהו )להלן "תיקי נתניהו"). כאילו זהותו של הנאשם באותו הליך רלוונטית כהוא זה לענייננו.
143. אם כבר ההפך הם הדברים, וצריך לעיין אם פוגעים בזכויות ארזים, עת הם חשודים ונחקרים, מה יעלה בגורל אזובי הקיר? אם בראש ממשלה בישראל כך, מה יעלה בגורל פשוטי העם? וכי בגלל ששם עסקינן בראש הממשלה ניתן להעלים עין מפגיעה בזכויות אזרח ומהפרת שלטון החוק? לא יעלה על הדעת.
144. כפי שניתן להיווכח ממכתבו של המשיב 1, מיום 15.7.2025, למר בכר, סמנכ״ל המשרד )צורף על ידי העותרים וסומן ע/7), הציטוטים מעדותה של העותרת 1 בתיקי נתניהו הובאו כאינדיקציה נוספת, כתיעוד לסימפטום אפשרי, להיעדר הכרת נהלים, היעדר זיכרון, חמקנות ממתן תשובות לשאלות בית המשפט ובעיית אמינות כללית. עניינים אלו בהחלט דורשים התייחסות, והפרכה, לאור פסיקת בית המשפט, במותב תשעה, בעניין אוריך.
145. ייתכן והדברים כך וייתכן שהדברים אינם כך – בדיוק משום כך נדרשות הבהרות, העמקה ודיון מחודש ועדכני בספ״כ, כנהוג וכהוראת הנהלים.
146. אחר הדברים האלה נודעו נושאים נוספים הדורשים התייחסות מצד הגורמים האמונים על מתן ההמלצה. כך לדוגמה נודע כי העותרת 1 אף נתבעת באופן אישי, תוך טענות לפגיעה קשה ביותר בזכויות חשודים ונחקרים, על ידי מר שלמה פילבר. מכתב התביעה, הטעון הוכחה כמובן, עולה מסכת שלא ניתן לתארה אחרת מלבד התעללות והתעמרות; עוד נודע כי היא קיבלה, לכאורה, מתנה אסורה כעובדת ציבור כאמור לעיל; וכן נודעו אירועים נוספים שיועברו לידי הגורמים האמונים על מתן ההמלצה בעניין זה לצורך הפעלת שיקול דעתם בהתבסס על המסכת העובדתית המלאה.
147. ייתכן ויש בדברים אלו ממש, וייתכן שלא – אך ברי כי יש להתייחס אליהם ולגבש את ההמלצה לאחר שהתשתית העובדתית המלאה מונחת בפני הספ״כ, כלל השיקולים הרלוונטיים נשקלים כל שיקול במשקלו הראוי ומתוך כך מתגבשת המלצה. אין לקבל מצב בו עותרים כנגד עצם הרצון לדון בתשתית העובדתית, או עותרים נגד שיקול דעתו של השר אשר סבור כי יש לדון בדברים (מבלי להתייחס או להתערב במסקנה שתעלה מהדיון המקצועי והענייני).
148. התהליך המקצועי הרגיש נגדע באיבו לאור הוראות שקיבלה משטרת ישראל מהייעוץ המשפטי להימנע מלקיים דיון עדכני בנושא.
149. לאור האמור מתבהרת התמונה וניתן להיווכח בנקל כי:
א. התשתית העובדתית המלאה הוסתרה מעיני השר לביטחון לאומי.
ב. התשתית העובדתית המלאה כלל לא הייתה ידועה לספ״כ.
ג. הספ״כ מעולם לא קיים דיון בתשתית העובדתית המלאה.
ד. המלצת הספ״כ אינה כוללת התייחסות כלשהי לעובדות הרלוונטיות, וודאי שאינה שוקלת את כל השיקולים הרלוונטיים.
ה. המלצת ספ״כ עדכנית, כנדרש על פי הנהלים, כלל לא קיימת.
ו. אין בענייננו החלטה מנהלית בת-תקיפה זאת שכן לא התגבשה החלטה סופית.
ז. ההליך דנא נולד ומתנהל בחטא מסוג מתנה לעובד ציבור במסגרת הייצוג המשפטי שניתן על ידי עורכי הדין מטעם העותרת 2 לעותרת 1.
ח. הייעוץ המשפטי לממשלה פועל בכוחנות ובדורסנות תוך התעלמות בוטה מהדין ומההליך התקין ומתערב, ממניעים עלומים, בשאלת קידומה של קצינה ספציפית. זאת תוך איומים בהדחת השר.
ט. כל זאת מתרחש עת בית המשפט העליון קבע כי היועצת המשפטית צריכה למשוך ידיה מחקירת פרשת הפצ״רית, אשר נחקרת ביחידתה של העותרת 1.
י. היועצת המשפטית לממשלה, כמשיבה, פועלת בניגוד עניינים אישי ומוסדי, ומבקשת סעדים אופרטיביים שאין מקומם במשפט הנוהג.
150. על בית המשפט הנכבד לתת דעתו לדרך בה מנסים העותרים להוליכו.
151. העותרים מבקשים לגרור את בית המשפט הנכבד לתוך המרחב הפנימי של הרשות המבצעת, אל תוך כבשן התהליכים המנהליים, בטרם התקבלה החלטה מנהלית, ובסוגיות רגישות שברגישות – מינויים בארגונים ביטחוניים.
152. היועצת המשפטית לממשלה אף מבקשת לקיים את טקס הענקת הדרגות באולם בית המשפט ממש.
153. נדמה כל הצדדים התבלבלו, בלבול עמוק.
154. אנו עדים לבלבול ביחס לנורמות החלות על עובדי ציבור והנתק הנדרש בינם לבין גורמים פרטיים; בלבול ביחס לשאלת הסמכויות החוקיות של השר לביטחון לאומי; בלבול ביחס לצורך בעילה משפטית עת עותרים לבית המשפט; בלבול ביחס לדין המנהלי ובלבול ביחס לשלטון החוק בכלל.
155. לאור האמור בית המשפט הנכבד מתבקש:
א. להורות על דחיית העתירה דנא על הסף ולחלופין להורות על מחיקתה על הסף.
ב. להורות על הוצאת תגובת היועצת המשפטית לממשלה מתיק בית המשפט.
ג. לחלופין לדחות את הבקשה למתן צו ביניים ולדחות את העתירה לגופה.
ד. להורות על תשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו״ד בתוספת מע״מ כדין.
156. מן הדין ומן הצדק שכך יעשה.
ב״כ המשיב 1 – השר לביטחון לאומי
ירושלים, היום, 23.11.2025
תצהיר
אני, השר לביטחון לאומי, ח״כ איתמר בן־גביר, הנושא ת.ז. 038678793, מצהיר כי הרכיבים העובדתיים בתגובתי לעת׳׳מ 25־60933-09 הינם נכונים לפי מיטב ידיעתי ואמונתי,
חתימת המצהירתגובת דוד פטר מייצג הממשלה בבגץ רינת סבן להוציא את עמדת היועמשית מהתיק 60933-09-25
כתבה קודמת של עדנה קרנבל על עצירת הקידום של רינת סבן
היום התלהבנו מפרסום על איתמר בן גביר שהוא עוצר את הקידום לשוטרת התופרת רינת סבן. הנ"ל השתתפה בתרגילי חקירה בזויים נגד הנחקרים בתיקי ביבי, וכשבאה להעיד, ענתה בחוצפה, לא זכרה כלום, ועל כל שאלה אמרה "זה תשאלו את המפקדים", ו"זה תשאלו את הפרקליטות". פורסם 16/7/2025.
בקיצור יש פרוטוקול שמוכיח שהנ"ל דמנטית ולוקה באמנזיה. היא לא זוכרת כלום. אז איך היא בכלל יכולה לתפקד כמו שוטרת. את המחלועה הזו צריך להעיף מהמשטרה ולשלול לה פנסיה ודרגות. לא זוכרת כלום???? אז גם את הפנסיה שלך אל תזכרי. כלבה. רינת סבן…. ומי דפק אותך אתמול את זוכרת?????
נזכיר שבגלל נבלות כמוה קרא דניאל פרידמן להקים וועדת חקירה על תרגילי חקירה……
עדכון 21/9/2025, העתירה שהגישה רינת סבן לעליון נזרקה כי יש לה סעד חלופי בבית משפט מחוזי, 50195-09-25 .
עדכון 14/11/2025: רינת סבן והבוס שלה הם אלה שחוקרים את הפצ"רית יפעת תומר ירושלמי. פשוט מתעלמים מזה שאיתמר צריך לחתום. גלי בהרב מיארה טוענת שתפקידו של איתמר בן גביר הוא לחתום כמו רובוט.
דחיית עתירת רינת סבן בדבר אי קידומה כי פנתה לבגץ ולא לבימש מחוזי 50195-09-25
שוטר שאין לו כישורי זיכרון לא צריך להיות שוטר
כדאי שכל שוטר שבא להעיד ומעיד שהוא "לא זוכר" יידע שהקריירה שלו בסכנה. אסור לוותר לכלבה הזו, אפילו שהפרקליטות התערבה וכתבה שהפסילה היא "פוליטית" כעונש על אובדן הזיכרון, כשהיא העידה נגד ביבי.
מסתבר שלאחר בדיקה בפרקליטות פתאום הזיכרון חזר לזונה…. אבל היי…. אם חזר לה הזיכרון איך הוציאה רק ציון 5 במבחני הערכה לקידום?
מעניין מה קורה במבחני ההערכה האלה. האם עושים להם מבחני זיכרון? איך כולם מגיעים להעיד ולא זוכרים כלום????
למה בועז בלט צריך 2 עוזרים כשהתקן הוא עוזר אחד?
רינת סבן השרלילה הזו מקורבת ומיוזזת עם הקצין בועז בלט, ראש אגף החקירות והמודיעין, ותפרו לה תפקיד של עוזרת שניה לבועז, למרות שהתקן שלו הוא לעוזר אחד בלבד.
גם בועז בלט הוא תרם תרומתו לתפירות תיקי ביבי והוא זה שנשכב על הגדר לטובת השרלילה. ביקשו מבועז בלט לפרוש מיליון פעם, וגם הוא נדבק לכיסא…. ממש כמו רונן בר וגלי משגלי. צפו בקרוב בהליכי הדחה להדיח גם את כלב הנוחבה הזה מהמשטרה.
למשל סבן נשאלה על שרשרת של מעשי עבריינות במשטרה, מרמה, אלימות, איומים, שיבוש, הונאה וסחיטה באיומים (רשימה חלקית) שאפיינו כל חלק והיבט ב"חקירת" שלמה פילבר, ואילוצו לההפך עד מדינה. הכלבה ידעה שסחטו ממנו גרסאות שקריות, וכששאלו אותה למה עשתה את זה ענתה "אתם רוצים ללמד אותי איך לחקור"?
באותו זמן עוד לא היה ידוע על עוד תרגיל חקירה, שכאשר עצרו את פילבר, הפשיטו אותו ודחפו לו אצבעות לתחת בתירוץ שאולי מוסלק שם טלפון או סמים. רינת "חקרה" אותו אחרי שהיא ידעה שחיטטו לפילבר בתחת. אבל זו לא הייתה "חקירה". זו היתה התנפלות בהמית וברוטלית של בהמה גסה עם פה חרא שצורחת ומאיימת והכל במטרה להפחיד אותו שיחתום הסכם עד מדינה, ואז יניחו לו.
ומה יצא מזה? בגללה המדינה חטפה משלמה פילבר תביעת ענק גם על החיטוט בתחת שלו, וגם על מסכת ההשפלה לכפות עליו להיות עד מדינה בכל כורחו. ב 2/2/2025 פורסם שפילבר תובע וטוען ש"חתימת ההסכם נעשתה בעקבות מסע עינויים שכלל פגיעה מינית ומעשה סדום"….."החוקרים מנעו ממני עשרות שעות שינה ודרשו מפורשות להפליל את נתניהו. "ההסכם שנחתם בתנאים קיצוניים – בטל ומבוטל כעפר הארץ".
פילבר תובע בין היתר את היועמ"ש לשעבר מנדלבליט, הפרקליט לשעבר ניצן, התובעות תירוש ובן ארי ובכירי המשטרה וניירות ערך יואב תלם וציפי גז (שהיום היא שופטת).
בתמונה: שופטת ציפי גז. אין סיכוי לאף אחד אצלה לקבל צדק. זונת משטרה נשארת זונה גם כשהיא ממונה לשפיטה.
להלן מכתבו של איתמר בן גביר בעניין המשתרללת רינת סבן 15/7/2025
המכתב הזה של IBG איתמר בן גביר קורע לרינת סבן את הכוס. מה זה קורע….. היא צריכה ניתוח ווגינופלסטי…..
יש בו ציטוטים מעדותה בתיק ביבי שהיא פשוט לא זוכרת כלום, ולא יודעת כלום. גם בתיק יונתן אוריך כתבו עליה השופטים שהיא חרגה מנהלים, ולא מכירה את הנהלים.
בנוסף, הכלבה קיבלה ציון נכשל, 5 מ 10 במבחן הערכה לקידום.
בנוסף הקידום שלה הוא להיות עוזרת שניה לראש אח"מ, כאשר לכל הניצבים חוץ מהסמפכ"ל יש רק עוזר אחד. לא סיפרו ל IBG למה בכלל ראש אח"מ צריך 2 עוזרים…. מה זה IBG פתח לה את הכוס. פיתחו את הכוס…. פיתחוהו רחב…… עבור תעבור בו שרלילה זהב.
מכתב איתמר בן גביר התנגדות לקידום השוטרת רינת סבג שתפרה את ביבי 15-7-2025
הנה למי שרוצה להתרשם מהחקירה שלה ע"י עמית חדד
עו"ד חדד: אוקי. תגידי לי בבקשה, למה הוואטסאפ שלך מפילבר רשמת אותו תחת הכינוי שם בדוי אלביס?
סבן: כי ככה כינינו אותו.
עו"ד חדד: למה?
סבן: אני לא זוכרת מי הגה את השם.
עו"ד חדד: למה אלביס?
סבן: הרגע אמרתי שאני לא זוכרת.
עו"ד חדד: את אומרת לא זוכרת מי כינה אותו אבל.
סבן: לא, אני לא זוכרת למה השם ניתן לו.
עו"ד חדד: אוקי. טוב. היה צריך איזה שהוא קוד לשמור עליו בסודיות בטלפון שלך? לא יכלת לשמור את זה בשם שלו?
סבן: כל עד מדינה יש לו כינוי.
עו"ד חדד: ושומרים בכינוי את השם כאיש קשר?
סבן: ככה נהגנו.
בהמשך:
עו"ד חדד: לא? טוב. אני רוצה להציג לך חלק מהמזכרים שהועברו לנו. את יודעת מה לפני כן, את זוכרת קבוצה שאת היית חברה בה בשם השלמות 4000?
סבן: כן.
עו"ד חדד: תסבירי לנו מה זה הקבוצה הזאת. באיזה תוכנה הקבוצה הזו קיימת?
סבן: באיזה תוכנה?
עו"ד חדד: כן, איפה זה בוואטסאפ? בטלגרם?
סבן: אני לא זוכרת. טלגרם בטוח שלא.
עו"ד חדד: אז במה?
סבן: או וואטסאפ או מסרונט.
עו"ד חדד: מי היה חבר בקבוצה הזאת בוואטסאפ או במסרונט?
סבן: אין לי שום דרך לזכור מי היה חבר בקבוצה.
עו"ד חדד: עוד חבר אחד.
סבן: יורם נעמן.
עו"ד חדד: ומי עוד?
סבן: אין לי דרך לזכור מי היה.
עו"ד חדד: אין לך דרך לזכור. אוקי. החומרים, מה עושים בקבוצה הזאת של השלמות 4000?
סבן: זה היה קבוצה שדרכה התעדכנו לגבי החקירה שעכשיו נעשית או עדות.
עו"ד חדד: במהלך השלמות חקירה, למה השלמות 4000?
סבן: אתה שואל אותי למה קראו לקבוצה השלמות 4000?
עו"ד חדד: כן.
סבן: אני לא זוכרת מי פתח את הקבוצה.
עו"ד חדד: היו גם פרקליטים חברים בקבוצה הזאת?
סבן: אני ממש לא זוכרת לענות על זה.
עו"ד חדד: את לא זוכרת. תגידי לי בבקשה, איפה החומרים של השלמות 4000 נשמרו?
סבן: אני לא הייתי אחראית על שמירת החומרים ולא על העברתם.
עו"ד חדד: מי צריך להיות אחראי על שמירת החומרים בהשלמות 4000?
סבן: הממונים שלי יהיו פה והם יצטרכו לענות על זה. אני לא יודעת.
עו"ד חדד: הבנתי יורם נעמן הוא ממונה שלך. נכון? הוא המפקד של המפקד שלך היה באותה תקופה. נכון?
סבן: הוא היה מפקד של המפקד שלי. כן.
עו"ד חדד: הוא בוודאי צריך לדעת מי תיעד את החומרים בהשלמות 4000?
סבן: אני מניחה שהוא צריך לדעת, אני לא יודעת להגיד בוודאות.
עו"ד חדד: אוקי. בסדר גמור. הבנתי. תראי, אנחנו רואים מזכר מה – 19 באוקטובר 2020 את התבקשת על ידי סנ"צ יורם נעמן להעביר לפרקליטות מיסוי וכלכלה את תוכן התקשרויות שהיו עם שלמה פילבר בהקשר לנושאים כדלקמן.
אפשר להציג את זה? רק רגע. את רואה? זה ההודעות בנוגע להתכתבויות הודעות מעצר בית עם בקשה הומינטרית מפילבר הקשורה למעצר בנו. למה לא העברת את כל ההתכתבויות שלך עם פילבר לפרקליטות?
סבן: מה זאת אומרת?
עו"ד חדד: א' העברת רק בנושאים הספציפיים האלה ורק פרפרזות. למה לא?
סבן: זה מה שהתבקשתי כמו שאתה רואה.
עו"ד חדד: מה התבקשת?
סבן: מה שכתוב, התבקשתי להבהיר לגבי שתי הסוגיות האלה.
עו"ד חדד: אבל למה לא את ההודעות עצמן?
סבן: זה מה שהתבקשתי.
עו"ד חדד: בסדר זה מה שהתבקשת. בוא נראה עכשיו. דרך אגב היו לך הרבה שיחות עם פילבר לאורך התקופה?
סבן: כל שיחה שהיתה לי תועדה בזכ"ד.
עו"ד חדד: הבנתי. התכתבויות? גם תועדו בזכ"ד?
סבן: כן.
עו"ד חדד: את בטוחה?
סבן: כן.
עו"ד חדד: אוקי. בסדר גמור. את זוכרת, תראי מה הנושאים שמדברים פה עליהם. אחד, זה הנושא של המעצר של הבן של פילבר. רק שניה אחת. רק רגע.
את רואה? התקיימה שיחת טלפון ביני ובין פילבר. ויש בקשה הומניטרית הודעה ובה פילבר מבקש לתאם העברת ציוד לבנו. אני אומר לך שזה הודעה ואין שום זכ"ד שלך בזמן אמת בעניין הזה. אין שום זכ"ד בעניין הזה.
סבן: אוקי.
עו"ד חדד: אבל את אמרת לפני רגע שאת מתעדת את כל ההודעות שלך בזכ"דים. עכשיו, זה דבר חשוב, עד מדינה מבקש טובת הנאה. זה הנושא קריטי.
סבן: לא, רק רגע, איפה מה שאני עונה?
עו"ד חדד: זה מה שאת עונה.
השופט בר-עם: זה מכתב שלך, כתוב למטה יש את החתימה שלך.
סבן: אין, לא מצורף לזה ההתכתבויות?
עו"ד חדד: לא, ממש לא. אולי צירפת ולא קיבלנו. אני לא יודע.
סבן: אני לא זוכרת. אין, כל שיחה שהיתה לי עם פילבר תועדה.
עו"ד חדד: אני אומר לך שאין לנו זכ"ד כזה על ההתכתבויות האלה בקשר לבקשות הומניטריות אנחנו גילינו את זה רק במשפט. עכשיו, בוא נראה חודש לאחר, דרך אגב לפרקליטות את מסרת את החומרים?
את שאלת אותי בפליאה איפה ההתכתבויות עצמן, מסרת גם את חומרי הגלם?
סבן: אני לא מסרתי פיזית שום דבר.
עו"ד חדד: המפקד שלך, תיק החקירה.
סבן: הזכ"דים הועברו לתיק החקירה והכל הועבר מסודר.
עו"ד חדד: יחד עם ההודעות הגולמיות? יחד עם הודעות הווטסאפ?
סבן: עוד פעם, אני אומרת עוד פעם, השיחות שלי עם פילבר תועדו.
עו"ד חדד: טוב. בסדר גמור. אני מראה לך שהן לא תועדו.
בגלל נבלות כמוה קרא דניאל פרידמן להקים וועדת חקירה על תרגילי חקירה
תגובת הפרקליטים גילה לימונדה ושרון קקה אפקקה: "יש חשש" 13/7/2025
המכתב מופנה לאלעזר כהנא יועמ"ש המשטרה שהוא עוד בבון שצריך להעיף אותו, שקרן וקפלניסט. כמו כן מכותב אריאל סיזל שפעם ראשונה אנחנו שומעים את השם הזה.
שימו לב כל המכתב מנוסח בלשון "חשש ל…" ו"חשש ל…. ". בגדול הם טוענים שיש חשש לנקמה פוליטית בכלבה. וזה העניין שבקדנציה של גלי משגלי בהרב-מיארה-אשל כל המכתבים שיוצאים ממנה הם לא על שום דבר קונקרטי. רק על חששות. כל הזמן הם חוששים. מכשפות המחששה בחששות תמידיים.
תארו לכם איך תתנהל מדינה אם מישהו רוצה רישיון לעריכת דין ויגידו לו "אבל יש חשש שתגנוב מהלקוחות"?
תארו לכם שמישהו מבקש רישיון לנהוג ברכב ומשרד התחבורה יגיד "אבל יש חשש שתדרוס אנשים כמו לימור לבנת"…..
עוד המצאה מהקדנציה של גלי משגלי זה המילה "פוליטי". גלי לימדה אותם שאם אומרים "פוליטי", אז זו מילת קסם להתנגד לכל דבר. ואיפה בספר החוקים כתוב ש"פוליטי" זו עילת פסילה מנהלית????
ועוד המצאה מהקדנציה של גלי משגלי זה המילה "שומרי סף". גלי לימדה אותם שהפרקליטות לא צריכה לתפוס גנבים, ומחבלים, אלא לתפוס את הממשלה ולהחזיק כל אחד ואחד שם עם חרב לצוואר באמתלה של "שמירת סף"… "כי יש חשש…. שזה פוליטי.
נבהיר שיועמ"שית היא לא שומרת סף. היא המוציאה לפועל של עמדות הממשלה. שומרי סף יש בעמותות השונות שדלת בית המשפט העליון פתוחה להם. הם שומרי סף. לא היועמ"שית.
השופרות (איציק סבן) יוצאים להגנת רינת סבן והפרקליטות
ואחרי שהפרקליטים נתנו אור ירוק לתקוף את בן גביר שהוא פוליטי…. התחיל מבול הכתבות של השופרות.. הנה למשל איציק סבן בישראל היום, הביטאון של בנט, כותב: "המכתב שפורסם ועליו חתום השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר, ובו צוטטה בהרחבה רב-פקד רינת סבן מתוך עדותה במשפט נתניהו, אינו אלא שיימינג מכוון. המכתב שוזר שורה של מובאות שנועדו להעמיד את הקצינה באור שלילי – כאחת שאינה זוכרת, שמעדה, שכשלו דרכיה. הכול כדי להציג את קידומה כפגם מערכתי שיש לתקן…..
"פרסום המכתב לא רק שהפך את משבר האמון בין השר למפכ”ל ולסגל הפיקוד הבכיר לפומבי, אלא גם חשף מעורבות יתר של השר באי-קידומה של קצינה, שכל “חטאה” הוא תפקידה בחקירת תיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו".
"המשטרה אף דרשה מכלי התקשורת להסיר פרסומים פוגעניים בעניינה".
שימו לב: "כל חטאה שהיא העידה נגד ביבי", מכשיר את כל המעשים הרעים שהיא עשתה, כולל אובדן הזיכרון, כי מבחינתם לתפור את ביבי זו משימה מקודשת וכל המטרות והדרכים כשרות". באמת איציק סבן??? זה "כל חטאה" שהעידה נגד ביבי? מה עם אובדן האצבעות? מה עם מניעת השינה, הג'וקים, ההרעבה, חילוטי הרכוש והאיומים על משפחתו והאצבעות שתחת של פילבר? זה לא "חטאה"???
https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/18422688
ולהלן תגובתו של שלמה פילבר
פילבר מביר שרינת סבן פעלה בצוותא חדא עם השוטר המאניוק אלי אסייג…..
להלן כתבה של הכושי ברהנו טגניה פורסם במאקו פייקס 15/5/2025
כמובן שהכושי ברהנו טגניה הוא בעד הקידום של השוטרת שלא זוכרת מה אכלה אתמול, ואת השפיך של מי בלעה אתמול בלילה. רינת סבן.
ראש בראש, השר נגד המפכ"ל: בן גביר נגד קידומה של קצינה בכירה שחקרה את תיקי נתניהו
בן גביר חזר בו מקידומה של רפ"ק רינת סבן, חוקרת בכירה בתיקי נתניהו – המפכ"ל יצא להגנתה • במכתב שפרסם טען השר שהקצינה "פעלה באופן לא מקצועי וחרגה מסמכויותיה" • במשטרה פרסמו הודעה רשמית וגיבו את מינויה: "קידומה בוצע בהליך סדור, נמשיך לעמוד לצידה" • קצין בכיר תקף: "היא נפלה לגחמותיו של שר שמשחק משחק פוליטי על גבם של קצינים וקצינות מוכשרים"
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שיגר הבוקר (שלישי) מכתב חריג למפכ"ל המשטרה רב-ניצב דני לוי – ובו דרש הבהרות בנוגע לקידומה של רב-פקד רינת סבן, אחת החוקרות המרכזיות בתיקי האלפים, שהעידה במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. קידומה כבר אושר בעבר על ידי השר עצמו, אולם כעת חזר בו. במשטרה תקפו: "התנהלות חמורה, זו חציית קו אדום".
בן גביר פרסם מכתב שבו נימק את טענותיו לעיכוב מינויה של רינת סבן וציין כי להערכתו, מהלכים משפטיים בהם הייתה מעורבת מעידים על "דפוס פעולה מדאיג". הוא טען שזו הפגינה חוסר מקצועיות, חרגה מסמכויותיה והובילה חקירות שבהן נפלו פגמים חמורים.
במשטרה פירשו את סיבוב הפרסה של השר כתגובה נקמנית כלפי ניצב בועז בלט, ראש אגף החקירות והמודיעין, עמו בן גביר מצוי בעימות ממושך. קצין בכיר במשטרה התייחס להחלטתו של בן גביר לדחות את מינוי הקצינה: "היא נפלה לגחמותיו של שר שמשחק משחק פוליטי על גבם של קצינים וקצינות מוכשרים שעושים לילות כימים על מנת לשרת את הציבור". הוא תקף: "מדובר בהחלטה פוליטית ולא מקצועית".
הקצין שיצא להגנתה של סבן, שמשמשת כעוזרת של ראש אגף החקירות במשטרה, האשים: "לא מוצא חן בעיני השר שיש ראש אגף חקירות עצמאי שלא מוכן לקבל תכתיבים אלא לעבוד לפי החוק. עכשיו הוא מנסה להתנגח בו באמצעות קצינה שכיהנה כעוזרת שלו".
במשטרה פרסמו אחר הצוהריים הודעה רשמית ובה נכתב: "שאלת קידומה של הקצינה נבחנה בצורה יסודית בידי המפכ"ל וסגל הפיקוד, בהתאם לכל הנהלים. הוחלט שהיא ראויה לקידום. נמשיך לעמוד לצידה של הקצינה ושל כלל שוטרי משטרת ישראל, הפועלים מתוך שליחות מקצועית".
https://www.mako.co.il/news-politics/2025_q3/Article-cf52fe32cae0891026.htm
להלן מכתב נוסף ואימתני של גיל לימון ושרון אפק על הקידום של רינת סבן
גית לימון ושרון אפק אומרים לשר שהוא סתם חתימה פורמלית, שהוא לא צריך להפעיל ישקול דעת, ושבכלל עדות של שוטר בבית משפט אינה סיבה לא לקדם אותו. כלומר אם שוטר משק ושופט כותב עליו שהוא נתפס בשקרים, זה עילה לפרס ולא עילה לסנקציות.
לדעתם שוטרים יירתעו להעיד, אם יידעו שהשיכחון שלהם עלול לעצור להם קידום. שוטרים צריכים לדעת שהם מוגנים כשהם מעידים, גם אם הם משקרים במצח נחושה.
וזה לדעתם שלטון החוק……
מכתב גיל לימון ושרון אפק על קידום רינת סבן עדות שוטר לא יכולה לפגוע בקידומו 11-7-2025
להלן תגובת בן גביר לגיל לימון 22/7/2025
בן גביר לועד לגיל לימון שלמד לכתוב על כל דבר "חשש כבד" ועונה לו באותו מטבע לשון שהתערבות שלו לטובת רינת היא בעצמה חשש כבד להתערבות פוליטית בקודש הקודשים של השיקולים המקצועיים לקידום שוטרים.
תגובת בן גביר לגיל לימון בעניין אי הקידום רינת סבן 22-7-2025
להלן התגובה של היועמ"שית בתביעה שהוגשה במחוזי 60933-09-25
בקיצור גלי טונת שתפקידו של איתמר בן גביר הוא לחתום כמו פקיד ללא שיקול דעת. משהו כנו להגיע למסעדה ואתה חייב לאכול מה שמגישים לך אפילו אם העוף רקוב.