בפרשת השוחד במדינות שונות באפריקה לפרויקטים של שיכון ובינוי / סולל בונה, בבעלות שרי אריסון, התלונה הגיעה מהבנק העולמי שחקר את השחיתות באפריקה. בפרקליטות לא כל כך התלהבו מהתיק הזה, כי חקירה מסיבית כזו מעסיקה אותם על חשבון תפירת התיקים של ביבי, וגורעת מהמשאבים שיש להם להקצות לתפירת תיקי ביבי.
זו גם הסיבה שכל המעורבים בתיק יצאו עם הסדרים מקלים ביותר, ובשרי אריסון אפילו לא טרחו לגעת (למעט מעצר קטן של יומיים-שלושה). טענו שאין אינדיקציות שהיא ידעה שהעובדים שלה משחדים בהיקפים עצומים בכירים באפריקה לזכייה בפרויקטים.
אורנה פורגש המציאה קומבינה משפטית להכשיר הסכם עד מדינה עם עמוס הדר, רו”ח
אבל מה שכן, התעוררה להם בעיה עם עד מדינה, עמוס הדר. היתה לו תביעה נגד שיכון ובינוי על כסף או שכר שלא שולם, והתביעה הסתיימה בפיצוי של 200,000 ש”ח שקיבל לכיסו, כולל סעיף סודיות. הוא חשש שאם הוא יהיה שטינקר על שרי אריסון, היא תתבע אותו בחזרה להחזיר את הכסף על הפרת סעיף הסודיות. הוא הסביר את זה לשוטר כורש ברנור.
השוטר כורש ברנור העביר את הסוגיה אל הפרקליטה אורנה פורגש שפתחה את השרשור וביקשה עצות חכמים מה לעשות.
הם החליטו על דעת עצמם שההסכם שעמוס הדר עשה עם שיכון ובינוי לחתימה על הסכם סודיות הוא בטל בגלל תקנת הציבור, ולכן העדות שלו לא מהווה הפרה של הסכם הסודיות.
שימו לב שזה לא הסכם סודיות שלא לחשוף עבירות פליליות שתמורתן הוא קיבל 200,000 ש”ח. זה סכסוך רגיל על כסף שמגיע לו עם הסכם סודיות רגיל.
וכאן באה האלמנט של תפירת תיקים. אורנה פורגש אמרה במפורש שלא ראתה את ההסכם. היא אמרה שכורש ברנור ישאל את העד מה תוכן ההסכם. ולמרות שהיא לא יודעת אם הסודיות היא על על מהות הפיצוי (למשל שכר שלא שולם), או על התחייבות שלא לגלות עבירות פליליות, היא החליטה ש”המקרה שלנו בו סעיף הסודיות בהסכם הגישור האוסר על העד לספר על העבירות הפליליות אותם ביצע בשליחות ועבור מעבידיו הינו מקרה קלאסי של חוזה אשר נוגד את תקנת הציבור שדינו בטלות גם לפי הגישה השמרנית”.
כאמור, היא לא ראתה את ההסכם והמציאה על דעת עצמה כאילו זו התחייבות שלא לגלות עבירות פליליות. ברור שאם היה כזה דבר עצם זה שיש הסכם שלא לגלות עבירות פליליות – ובכתב- מהווה אקדח מעשן שידעו בחברה שיש עבירות פליליות וזו הודאה בעבירה. במקרה כזה, מספיק היה להביא את ההסכם כראיה ניצחת לעבירות פליליות….
מי שלא הבין, מה שאורנה פורגש עשתה פה זה חמור מאוד. היא מסלפת עובדות, ממציאה דברים שהיא לא יודעת ולא ראתה, מטעה את הממונים עליה, מחליטה על דעת עצמה שתקנת הציבור חלה, ומסייעת לעד לשמור בידיו כספי עבירה (לשיטתה)… את ה 200,000 ש”ח.
אבל מכיוןן שהעד מדינה עמוס הדר התעקש שהוא נשאר חשוף לתביעה אזרחית להשבת הכסף, החליטו בפרקליטות לנסח עבורו תוספת להסכם עד המדינה, לפיה הפרקליטות תעמיד לו עו”ד לבחירתו במימון המדינה ותשלם עבורו עד 200,000 ש”ח אם בית המשפט יפסוק נגדו.
אחרי שסיימו לקשקש זה עם זה, פנו לשי ניצן שיאשר, והוד מעלתו ביהירותו כתב ש”עקרונית מקובל עלי. הנוסח קצת טעון ליטוש מבחינה סגנונית. מציע שתלטשו”.
בכתבה בהארץ הסבירו למה רו”ח עמוס הדר קיבל כסף משיכון בינוי/סולל בונה
שוקי שדה פרסם בהארץ 2/3/2018 על הסכסוך בין עמוס הדר ופינוי בינוי. מה שהוא כותב לא מראה ששילמו לו דמי שתיקה (שזה מה שאורנה פורגש טוענת). זה סכסוך על תוספות שכר בלבד. אין לזה שום קשר לחירטוטים של אורנה פורגש על תקנת הציבור.
“רו”ח עמוס הדר היה קודמו בתפקיד של סקף, ושימש חשב הסניף בקניה עד 2012. כשסיים את עבודתו בחברה הגיש הדר תביעה בקניה נגד SBI תשתיות, החברה הנכדה של שיכון ובינוי שעומדת כיום במרכז פרשת השחיתות, ונגד שניים ממנהליה שהם כיום חשודים בפרשה — אלכסנדר ישיש, שהיה אז מנהל הסניף בקניה, ורוני פאלוך, מנהל חברת האם, SBI שווייץ.
הדר טען שהחברה לא שילמה לו תוספות שכר במטבע מקומי, בנוסף למשכורות החודשית בדולרים, סכום שהובטח לו בסיום תקופת החוזה. בנוסף טען הדר כי מגיעים לו בונוסים ותוספות שונות. בסך הכל תבע הדר מהחברה כ–2.5 מיליון שקל.
עוד לפני כן, SBI ומנהליה תבעו את הדר בטענה שהפר את החוזה עם החברה, כאשר עבד במקביל עם חברות אחרות. למרות הסכום הגבוה שתבע, הדר קיבל בסופו של דבר 86 אלף שקל בלבד. בפסק הדין ספגו שני הצדדים ביקורת מבית המשפט בשל מה שנראה כניסיון להתחמק מתשלום חלק מהמסים הנוגעים למשכורת של הדר. בית המשפט הקנייתי קבע ששני הצדדים עשו מניפולציות שונות מול שלטונות המס בקניה בכל הנוגע לדיווחי המס על שכרו של הדר.
בנוסף, בית המשפט קבע שהחברה הסתירה מידע בנוגע לתשלומי המס של הדר מבית המשפט, והדר נתן תשובות מעורפלות בעניין זה. בסיום פסק הדין הורה בית המשפט לנציב המס המקומי לפתוח בבדיקה בנוגע לתנאי ההעסקה של הדר בהקשר לתשלומי המס לשלטונות קניה”.
הבנתם את זה? בלי לראות את המסמכים אורנה פורגש אישרה שיפוי של 200,000 ש”ח ובהארץ ידעו יותר טוב ממנה לספר שהוא קיבל רק 86,000 ש”ח בלבד.
וגם….. זה לא היה הסכם דמי שתיקה שאורנה פורגש אומרת שהוא בטל בגלל תקנת הציבור, אלא הסכם רגיל לתשלום שכר מעוכב שלא שולם.
להלן שרשורי מיילים בין פרקליטים על גיוס עד המדינה עמוס הדר
שימו לב שצריך לקרוא מלמטה למעלה.
Date : 2/6/2017 9:47:45 PM
From : “Shai Nitzan”<[email protected]></[email protected]>
To : “Liat Ben Ari” <[email protected]>, “Joey Ash”<[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Cc : “PM-Ozrim” <[email protected]>, “Orit Cotev” <[email protected]>, “Orna Forgash” <[email protected]>, “Jonathan Tadmor” <[email protected]>, “Suzana Shor” <[email protected]>, “כורש <[email protected]>([email protected])”<[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Subject : RE: הסכם עם עד מדינה שחתום על “הסכם סודיות”
Attachment
ליאת
עקרונית מקובל עלי. הנוסח קצת טעון ליטוש מבחינה סגנונית. מציע שתלטשו
שי
From: Liat Ben Ari
Sent: Monday, February 06, 2017 4:09 PM
To: Shai Nitzan; Joey Ash
Cc: PM-Ozrim; Orit Cotev; Orna Forgash; Jonathan Tadmor; Suzana Shor; כורש <[email protected]> ([email protected])
Subject: FW: הסכם עם עד מדינה שחתום על “הסכם סודיות”
Importance: High
שי וג’ואי שלום רב,
רצ”ב טיוטת הסכם עד מדינה עם מועמד שמבקש למסור לנו מידע על שוחד ששולם ע”י חברת סולל בונה לעובדי ציבור זרים.
המידע שיש בידיו הוא משמעותי מאד ויכול לקדם חקירה.
במסגרת המו”מ עמו עלה כי במסגרת סכסוך כספי בינו לבין מעבידיו (חברת סולל בונה), חתם על הסכם גישור במסגרתו קיבל תשלום כספי בסך של 200,000ש”ח. בין היתר, חתם המועמד על נספח סודיות הקובע שמירת סודיות ואוסר עליו למסור מידע כלשהו על עבודתו ובכלל זה על עבירות פליליות שביצע.
המועמד מבקש הגנה מפני תביעה בגינו של הסכם זה.
רצ”ב מטה נוסח והסבר שהוצע ע”י אורנה פורגש ואושר באופן עקרוני ע”י אורית קוטב שביקשה את אישור פ.מ.
נודה מאד לקבלת אישור עקרוני לנוסח האמור. כורש פועל על מנת לקבל אישור תקציבי מהמשטרה.
מחר אמור המועמד להגיע ליאחה ולכן אנחנו מבקשים לקדם את ההחלטה בהקדם האפשרי.
בברכה,
ליאת
ליאת בן-ארי שווקי | פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה)
__________________________
פרקליטות המדינה
From: Orna Forgash
Sent: Monday, February 06, 2017 2:35 PM
To: Liat Ben Ari; Orna Forgash; Sharon Hoash Eiger; Jonathan Tadmor; Suzana Shor; Orit Cotev
Subject: FW: הסכם עם עד מדינה שחתום על “הסכם סודיות”
Importance: High
שלום לכולם
לאחר שיחה עם כורש וליאת ולאור ההבהרות של יונתן מצב ההצעה לנוסח מתוקן.
השינויים- במקום סעיף סודיות נרשם נספח סודיות להסכם הגישור והגבלנו את סכום השיפוי ל 200,000 ₪ שהוא הסכום אותו קיבל בגישור.
הואיל ומדברי העד עולה כי במסגרת סכסוך כספי בינו לבין מעבידיו נחתם הסכם גישור (להלן “הסכם הגישור”), שבמסגרתו קיבל העד תשלום כספי. להסכם הגישור צורף נספח (להלן “נספח הסודיות”) הקובע שמירת סודיות ואוסר עליו למסור מידע כלשהו על עבודתו; ובכלל זה על עבירות פליליות שאותן ביצע עבור ובשליחות מעבידיו, אשר כנגדם הוא אמור לשמש כעד מדינה במסגרת החקירה נשוא הסכם זה.
המדינה סבורה, כי נספח הסודיות המהווה חלק מהסכם הגישור נוגד את תקנת הציבור ודינו בטלות בהתאם להוראה הקבועה בסעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג (1973 ) ולפסיקת בית המשפט העליון .
והואיל ועל בסיס עמדת המדינה ולפיה נספח הסודיות המהווה חלק מהסכם הגישור בטל מעיקרו וכפועל יוצא מכך העד אינו מוחזק כמי שהפר את הסכם הסודיות, סבורה המדינה כי אין מניעה שהעד ישמש כעד מדינה ויחשוף בפני רשויות אכיפת החוק את מלוא התמונה הנוגעת לעבודתו בחברה לרבות העבירות הפליליות שבוצעו בשליחות ועבור מעבידיו.
למרות האמור לעיל וככל שינקטו כנגד העד הליכים אזרחיים בגין הפרת נספח הסודיות להסכם הגישור, תישא המדינה בהוצאות הגנתו של העד, לרבות שכ”ט עו”ד. מיהות עו”ד אשר ייבחר וגובה שכ”ט אשר ישולם ובכלל זה מנגנון התשלום, יקבעו בתיאום ובהסכמת המדינה.
ככל שיתמלאו התנאים האמורים ובמידה והעד יחויב בתשלום פיצויים ו/או הוצאות שלא יעלו על סכום של 200,000 תישא המדינה בתשלומים אלה. יצוין, כי תשלום בהסכמה במסגרת הליך שכזה, ישופה ע”י המדינה, כאמור,ככל שהמדינה נתנה הסכמתה לכך, עובר להסכמה מפורשות”.
אורנה
From: Orit Cotev
Sent: Monday, February 06, 2017 9:10 AM
To: Liat Ben Ari; Orna Forgash
Cc: Sharon Hoash Eiger; Jonathan Tadmor; Suzana Shor
Subject: RE: הסכם עם עד מדינה שחתום על “הסכם סודיות”
הי,
באשר לעצם הנשיאה בהוצאות ההגנה – מבחינה משפטית, על פי ההבהרה של אורנה פורגש (משום שאני לא מכירה את החומר) נראה כי מדובר בהסכם הנוגד את תקנת הציבור ולכן ניתן לטעון שאינו מחייב וניתן להגן על עמדה זו.
עם זאת, השאלה אם בוחרים לממן את הייצוג אינה שאלה במישור האזרחי – משפטי אלא במישור המדיניות, לאור העובדה שנראה לי כי מספר המקרים שבהם המדינה בוחרת לממן לעדי מדינה הליכים משפטיים בכדי לתת “הגנות” כאלה ואחרות, הולך וגובר. שאלת מדיניות זו נכון לדעתי להביא בפני שי.
באשר לעצם המימון – צריך להסדיר מול המשטרה.
אורית
אורית קוטב | המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים)
טלפון: 02-6466582 פקס’ 02-6467918 דוא”ל[email protected]
_________________________________
פרקליטות המדינה
From: Liat Ben Ari
Sent: Sunday, February 05, 2017 7:22 PM
To: Orna Forgash; Orit Cotev
Cc: Sharon Hoash Eiger; Jonathan Tadmor; Suzana Shor
Subject: RE: הסכם עם עד מדינה שחתום על “הסכם סודיות”
אורית ערב טוב,
האם יש אור ירוק להכנת פסקה שתוסף להסכם עד המדינה? אורנה – בכפוף להחלטת אורית אודה מאד להכנת פסקה כאמור.
העד נפגש היום עם ר’ יאחה ואמור להגיע לשם מחר בשעות הצהריים או ביום ג’. תודה,
ליאת
ליאת בן-ארי שווקי | פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה)
__________________________
פרקליטות המדינה
From: Orna Forgash
Sent: Saturday, February 04, 2017 11:43 PM
To: Liat Ben Ari; Orit Cotev
Cc: Sharon Hoash Eiger
Subject: RE: הסכם עם עד מדינה שחתום על “הסכם סודיות”
שלום לכולם
גם אני כמובן למדה מדבריו של כורש, איתו דיברתי שוב ואנסה לפרט ככל שניתן במגבלות המייל.
המדובר במהנדס שעבד בחו”ל עבור חברה ישראלית “ובמסגרת עבודתו” ביצע עבירות פליליות עבור ובשליחות מעבידיו.
בשלב מסויים- ככל הנראה כאשר עדיין עבד בחברה- נוצר סכסוך עסקי כספי בינו בין מעבידיו והוא הגיש כנגדם תביעה כספית בבית המשפט. במסגרת הליך של גישור אליו נשלחו הצדדים הגיעו הצדדים להסכם- החברה שילמה לעובד סכום מסויים והוא מצידו חתם על סעיף סודיות האוסר עליו לגלות דבר הקשור לעבודתו בחברה.
אין כמובן חלילה טענה כי בית המשפט או המגשר ידעו שמדובר בסעיף שבא להסתיר ביצוע עבירות פליליות- המדובר היה מבחינתם בסכסוך כספי רגיל
אין בידינו את מסמכי הגישור אך כורש אמר שככל שיש צורך בפרטים נוספים יקרא לעד בשבוע הבא וישאל אותו.
בהתאם לסעיף 30 לחוק החוזים חוזה אשר כריתתו, תוכנו או מטרתו נוגעים באי חוקיות חוסר מוסריות או עומדים בסתירה לתקנת הציבור דינו בטלות.
בשיטת המשפט הישראלי מהווה תקנת הציבור עקרון על כללי, אליו יוצק בית המשפט תוכן בהתאם למסרים אותם הוא מבקש להנחיל לציבור ובכפוף לנסיבות של כל מקרה לגופו.
בעבר נהגו בתי המשפט לנהוג בגישה מחמירה ולהשתמש בתקנת הציבור כאמצעי לפסילת חוזה, מצומצם וזהיר ביותר. בשנים האחרונות השתנתה מעט התפיסה השיפוטית בנושא תקנת הציבור בעקבות קביעתו של השופט ברק, לפיה עקרון זה הוא מעין “צינור” דרכו זורמים ערכים מהמשפט הציבורי אל המשפט הפרטי.
המקרה שלנו בו סעיף הסודיות בהסכם הגישור האוסר על העד לספר על העבירות הפליליות אותם ביצע בשליחות ועבור מעבידיו הינו מקרה קלאסי של חוזה אשר נוגד את תקנת הציבור שדינו בטלות גם לפי הגישה השמרנית. ראו למשל ע”א 661/88 פיסאר חיימוב נ’ פארס חמיד ואח’.
אורנה
From: Liat Ben Ari
Sent: Friday, February 03, 2017 11:18 AM
To: Orit Cotev; Orna Forgash
Cc: Sharon Hoash Eiger
Subject: RE: הסכם עם עד מדינה שחתום על “הסכם סודיות”
אורית תודה.
אורנה אודה לעמדתך בנושא. לגבי תקנת הציבור אני למדה מדבריה של אורנה.
ליאת
ליאת בן-ארי שווקי | פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה)
__________________________
פרקליטות המדינה
From: Orit Cotev
Sent: Friday, February 03, 2017 9:14 AM
To: Liat Ben Ari; Orna Forgash
Cc: Sharon Hoash Eiger
Subject: RE: הסכם עם עד מדינה שחתום על “הסכם סודיות”
ליאת,
בהמשך לשיחתנו מאתמול –
ניתן לטעמי להתקדם במתווה.
חשוב לציין לטעמי שההסכם שנחתם בין עד המדינה לבין מעבידיו נוגד את תקנת הציבור ועל כן, איננו רואים את חובת הסודיות כחלה.
את העובדה שהוא נוגד את תקנת הציבור/ אינו חוקי אני לומדת כמובן משיחתי איתך ואני מניחה שבדקתם את הדברים.
לא מדובר בשיפוי אלא במימון הייצוג. צריך לקבוע הסדר לכך כמובן – אישור חשבות להיקף שעות, לעלות ייצוג וכו’.
נדרש אישור תקציבי ומשפטי של כל הגורמים המוסמכים (הן לאשר הסכם עד מדינה והן לאשר התחייסות כספית).
אורית
אורית קוטב | המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים)
טלפון: 02-6466582 פקס’ 02-6467918 דוא”ל[email protected]
_________________________________
פרקליטות המדינה
From: Liat Ben Ari
Sent: Thursday, February 02, 2017 10:22 AM
To: Orna Forgash; Orit Cotev
Cc: Sharon Hoash Eiger
Subject: RE: הסכם עם עד מדינה שחתום על “הסכם סודיות”
אורית, האם ניתן להתקדם עם הנושא?
ליאת בן-ארי שווקי | פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה)
__________________________
פרקליטות המדינה
From: Orna Forgash
Sent: Thursday, February 02, 2017 12:27 AM
To: Orit Cotev; Liat Ben Ari
Cc: Sharon Hoash Eiger
Subject: RE: הסכם עם עד מדינה שחתום על “הסכם סודיות”
היי
במקרה שלנו המדובר בעובד שביצע עבירות פליליות בהוראת מעבידיו.
הוא חתום עם מעבידיו על הסכם סודיות- לא יודעת אם מדובר בחוזה העבודה כולו או בהסדר בו קיבל תשלום נוסף אבל לדעתי זה לא משנה.
עדותו של העד ככל שתינתן תתייחס לדברים אליו מתייחס הסכם הסודיות ולכן על פניו הוא לכאורה מפר אותו. הוא חושש להפוך לעד מדינה פן המעבידים יתבעו אותו על הפרת ההסכם. הסיכוי הוא אמנם קלוש מאחר ואותם מעבידים יחקרו ככל הנראה תחת אזהרה, בין היתר על ההסכם, אבל העד עדיין חושש ומפחד לחתום עימנו על הסכם מהטעם הזה.
למרות שהמקרה של רונאל פישר שונה, גם כאן להבנתי, הפרת ההסכם בין הצדדים (גם אם אינו חוקי) יגרם בגלל המדינה ומכאן נובעת חובתנו.
אורנה
From: Orit Cotev
Sent: Thursday, February 02, 2017 12:11 AM
To: Orna Forgash; Liat Ben Ari
Cc: Sharon Hoash Eiger
Subject: RE: הסכם עם עד מדינה שחתום על “הסכם סודיות”
שלום רב,
על מנת להבין את הדמיון למקרה של עדת המדינה בתיק של רונאל פישר:
שם דובר באחריות של המדינה להפרה של חסיון העו”ד-לקוח (ככל שהייתה כזו) וממנה נגזרה חובתנו לממן את הייצוג.
מדוע במקרה זה האחריות עלינו באופן שעלינו לממן את הייצוג?
האם החתימה על הסכם עד המדינה היא המהווה את הפרת הסודיות?
תודה,
אורית
אורית קוטב | המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים)
טלפון: 02-6466582 פקס’ 02-6467918 דוא”ל[email protected]
_________________________________
פרקליטות המדינה
From: Orna Forgash
Sent: Wednesday, February 01, 2017 11:57 PM
To: Liat Ben Ari; Orit Cotev
Subject: הסכם עם עד מדינה שחתום על “הסכם סודיות”
שלום ליאת ואורית,
בהמשך לשיחתי מהבוקר עם כורש לגבי עד המדינה הפוטנציאלי אשר קיבל פיצוי ממעבידיו בהסדר המכסה על עבירות פליליות עם תנאי של סודיות , אני חושבת- וכך גם אמרתי לכורש- שמדובר בהסכם שנוגד את תקנת הציבור ולא יהיה קשה לדעתי להגן בבית משפט על הפרת הסודיות.
אני חושבת שלמרות שהסיכוי שתוגש תביעה על הפרת ההסכם בנסיבות שתיאר לי כורש קלוש ביותר, אנחנו צריכים (גם להרגעת העד וגם מוסרית), להכניס בהסכם סעיף- דומה בניסוחו לזה שניתן לעדה בתיק של רונאל פישר- ולפיו ככל שתוגש תביעה המדינה תדאג למימון עורך דין ותשלום פיצוי ככל שיקבע.
אמרתי לכורש שידבר עם אלעזר כהנא והחשב כי למרות שמדובר בסיכון כלכלי עתידי קלוש עדיין חייבים אישור חשב המשטרה.
אשמח לעזור בכל מה שצריך
אורנה
שרשור מיילים אורנה פורגש שי ניצן גיוס עד מדינה עמוס הדר נגד שרי אריסון - Copy
Date : 2/6/2017 9:15:20 AM
From : “Orna Forgash”<[email protected]></[email protected]>
To : “Liat Ben Ari” <[email protected]>, “Orit Cotev”<[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Cc : “Sharon Hoash Eiger” <[email protected]>, “Jonathan Tadmor” <[email protected]>, “Suzana Shor”<[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Subject : RE: הסכם עם עד מדינה שחתום על “הסכם סודיות”
Attachment
תיכף מכינה
מקווה שתוך חצי שעה אצלכם
אורנה
From: Liat Ben Ari
Sent: Monday, February 06, 2017 10:56 AM
To: Orit Cotev; Orna Forgash
Cc: Sharon Hoash Eiger; Jonathan Tadmor; Suzana Shor
Subject: RE: הסכם עם עד מדינה שחתום על “הסכם סודיות”
Importance: High
אורנה – אנא הכיני פסקה וביחד עם המייל של אורית אשלח לפ.מ. לאישור.
אודה מאד לקבלת הפסקה בהקדם האפשרי.
ליאת
ליאת בן-ארי שווקי | פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה)
Date : 2/6/2017 4:23:23 PM
From : “Joey Ash”<[email protected]></[email protected]>
To : “Liat Ben Ari” <[email protected]>, “Shai Nitzan”<[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Cc : “PM-Ozrim” <[email protected]>, “Orit Cotev” <[email protected]>, “Orna Forgash” <[email protected]>, “Jonathan Tadmor” <[email protected]>, “Suzana Shor” <[email protected]>, “כורש <[email protected]>([email protected])”<[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Subject : RE: הסכם עם עד מדינה שחתום על “הסכם סודיות”
Attachment :
שי שלום,
מדובר במקור שעברנו אתו לא מעט, והעובדה שהיום הוא מוכן לשמש עד מדינה במלוא מובן ביטוי זה – כולל סיוע בחקירה, מסירת מסמכים ומסירת עדות בבית המשפט – היא הישג בפני עצמו.
מצטרף כמובן לבקשתה של ליאת שתאשר את ההסכם. שתי הערות להסכם: בסעיף 10, צ”ל “העד מבין את משמעות האמור בסע’ 9 …”, בסעיף 16, צ”ל “…לפי סעיפים 14-15…”. בכפוף לכך, אין לי הערות.
ג’ואי אש
הכתבה בהארץ במלואה
שוחד, איומים, מכות ומחברת סודית: מה הוביל את בכירי שיכון ובינוי לתאי המעצר
בכירי החברה חשודים כי שיחדו פקידי ממשל בעולם בעשרות מיליוני דולרים – במה שמסתמן כאחת מפרשיות השחיתות החמורות ביותר של חברה בורסאית בישראל. הסיפור המלא
פברואר 2016, ניירובי. לכאורה, עוד יום במשרד: דן שחם, מנהל סניף קניה בחברת SBI תשתיות מקבוצת שיכון ובינוי (-3.33% 814) הישראלית, קורא אליו ללשכה את רו”ח שי סקף, חשב הסניף. אלא שהפעם החלונות והתריסים מוגפים, ועל השולחן, בין קלסרים וניירות, מונחת מחברת חשבון עם כריכה אדומה, שאותה סקף לא ראה קודם לכן.
שחם נעל את הדלת והפליג בשבחים על עבודתו של סקף, שהוגדר בשיכון ובינוי “טאלנט” ומי שעתיד להשתלב בשדרת הניהול בקבוצה, ואמר לו שהגיע הזמן “להיכנס למשפחה”. לאחר מכן נתן שחם לבן טיפוחיו משימה: לעבור על הנתונים שיש במחברת האדומה ולהשוות אותם לאלה שמחוץ לה — בקלסרים ובניירות האחרים. המשימה הוגדרה סודית ביותר, כזו שלשקף אסור לשתף בה גם את בני משפחתו. לאחר מכן המסמכים הועברו לביתו של סקף, שם הוא נדרש לנעול אותם מאחורי שני מנעולים.
תוך זמן קצר הבין סקף את המערבולת שאליה נקלע: במחברת האדומה תועדה מערכת חשבונאית מקבילה לזו הרשמית, מערכת שסקף כלל לא ידע על קיומה. “עם תחילת המעבר על המסמכים גילה מר סקף שמדובר בתיעוד של תשלומי שוחד לנבחרי ציבור ועובדי ציבור במזרח אפריקה”, נכתב בתביעה שהגיש סקף ביולי 2017 נגד שיכון ובינוי, באמצעות עו”ד ברק כלב. לפי התביעה, שבה מתוארת הפגישה בלשכתו של שחם, סירב סקף לשתף פעולה עם מעשי השחיתות, ולאחר שהבהיר זאת לממונים עליו — הם התעמרו בו והתנכלו לו.
לפי התביעה, יומיים אחרי שקיבל את המשימה משחם, הבהיר סקף לבוס שלו שלא ישתף פעולה. לטענתו, הוא זכה לצעקות מצד שחם, שקרא לו “סיסי” ו”חסר עמוד שדרה”. “באפריקה תהיה אפריקאי — כל האפריקאים לוקחים ונותנים שוחד, כולם פה עושים עסקים; אם זה לא החברה (שיכון ובינוי) אז זו חברה סינית”, אמר שחם לסקף, והמשיך: “למה אתה חושב ששיעור הרווחים פה מגיע ל–40% ובניגריה ל–65%, ובישראל בלחץ מגיעים רק ל–4%? כי נותנים שוחד. ככה העולם עובד”.
לטענת סקף, בשלב מסוים הוא החל לקבל איומים על חייו מגורמים לא מזוהים. באוגוסט 2016 חיכו אלמונים ליד דלת ביתו בניירובי ולאחר שזיהו אותו בשמו ובתפקידו, הכו אותו נמרצות, הצמידו סכין לצווארו ואיימו על חייו. יום לאחר מכן עלה רואה החשבון המבוהל על מטוס לישראל.
לפי התביעה, כמה ימים לאחר ההוראה שנתן שחם לסקף, הגיע לסניף קניה רו”ח רובי לזרוב — שותף בכיר בפירמת BDO האפט, שהוא גם רואה החשבון המבקר של שיכון ובינוי. סקף, שעשה את ההתמחות ב–BDO ועבד בפירמה כשנה לפני שעבר לשיכון ובינוי, חשב שימצא אוזן קשבת אצל לזרוב, והסביר לו שהדברים שנדרש לעשות מנוגדים לצו מצפונו ולאתיקה המקצועית של רואי החשבון.
להפתעתו, לזרוב אמר לו שהדברים מוכרים לו כבר שנים ארוכות ושזו נורמה מושרשת היטב בפעילות שיכון ובינוי בחו”ל. לטענת סקף, בהקשר זה הוא מנה את חברת SBI שווייץ (החברה האם של החברה הפועלת באפריקה) ואת המדינות ניגריה, אוגנדה, גואטמלה ובעבר גם את חוף השנהב. לזרוב גם הסביר לסקף שהדברים הוסתרו ממנו כל העת כי מחזורי הכספים בקניה קטנים יחסית.
במדינות אפריקה, הרוב המוחלט של הפרויקטים של שיכון ובינוי היה מהזמנות של גופים ציבוריים — ממשלות או רשויות מקומיות, ובעקבות תיקון חקיקה של מדינת ישראל מ–2008 (שנכנס לתוקפו ב–2010), מתן שוחד לעובד ציבור במדינה זרה הוא עבירה פלילית בדיוק כמו בארץ.
לטענת סקף, לזרוב המליץ לו לעצום עיניים ואמר לו כי “אין מדובר בנוהג מקומי של אזור מזרח אפריקה, אלא בפרקטיקה מוכרת ומושרשת, חובקת עולם, שזוכה לגיבוי הביקורת הפנימית של החברה, ועדת הביקורת של הדירקטוריון, המחלקה המשפטית של החברה (בראשות עו”ד חזי קטן), ומגיעה אפילו עד לעופר קוטלר“, מנכ”ל שיכון ובינוי לשעבר.
“קשה לאמוד את הנזק התדמיתי שייגרם לישראל בגלל הפרשה”
קוטלר (שהיה מנכ”ל שיכון ובינוי בין 2007 ל–2015) ולזרוב נעצרו בשבועיים האחרונים, וכמוהם גם מבקר הפנים של שיכון ובינוי, אברהם אדמוני; ומנכ”ל SBI שווייץ, רוני פאלוך. אשת העסקים המקושרת רוית ברניב, יו”ר שיכון ובינוי ב–2007–2012, עוכבה לחקירה ונשלחה למעצר בית. לפי התביעה של סקף, גם בפני אדמוני ופאלוך הוא התריע על מעשי השחיתות, אך ללא הועיל.
בשלב זה מסתמנת הפרשה כאחת מפרשיות השחיתות החמורות ביותר של חברה בורסאית ישראלית בשנים האחרונות. אלמלא ההמולה הרבה סביב חקירות נתניהו בשבועיים האחרונים, סביר להניח שפרשה זו היתה פותחת מהדורות וזוכה לכותרות ראשיות, בוודאי לאור העובדה ששיכון ובינוי נשלטת בידי המיליארדרית שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים.
לפי החשד של המשטרה, שמונה חשודים שונים — מנהלים בעבר ובהווה של שיכון ובינוי — היו מעורבים או ידעו על פעילות שיטתית וממושכת של מתן שוחד לעובדי ציבור בכמה מדינות באפריקה, כדי שסולל בונה ארצות חוץ (כך נקראה בעבר SBI תשתיות הפועלת באפריקה) תקבל עבודות תשתית.
“לא מפתיע אותי שזה מגיע לרמות של ברניב וקוטלר”, אומר אנליסט ותיק המכיר את שיכון ובינוי. “סולל בונה ארצות חוץ זו החברה הכי מהותית, הכי רווחית והכי מעניינת בקבוצת שיכון ובינוי. רמת הרווחיות באפריקה, ובמיוחד בניגריה, היא פנומנלית. במשך השנים, כששאלו בכירים בקבוצה על זה, הם תמיד הסבירו שבאפריקה יש יותר סיכון, אבל ברור שזה לבד לא מסביר את הרווחים האדירים. העניין של קשרים לממשל תמיד ריחף שם ברקע. בדו”ח השנתי האחרון מסופר על כך שב–2016 נעצרה הפעילות הממשלתית בתחום התשתיות בניגריה בגלל חילופי שלטון, ושהממשלה עוצרת תשלומים לקבלנים. מי שמכיר את החברה התבדח שפשוט לוקח זמן להשיג את מספרי חשבונות הבנק הפרטיים של השליטים החדשים. אחרי שהפרשה נחשפה, הבדיחה הזו מתבררת כקרובה לכאורה למציאות”.
ראשית הפעילות של סולל בונה ארצות חוץ באפריקה היתה בשנות ה–60, אז היתה החברה תחת שליטת ההסתדרות, תקופה שבה החלו חברות ישראליות לעבוד ביבשת שחורה, בעידוד ממשלת ישראל.
ב–20 השנים האחרונות הפרויקטים ש–SBI תשתיות מבצעת במדינות אפריקה הן בדרך כלל בליווי הבנק העולמי וגופים שונים השייכים לאו”ם. החוזה נעשה עם המדינה, אבל המוסדות הבינלאומיים הם אלה שמעבירים בפועל את כסף מהממשלה לחברה המבצעת. לפחות חלק מהפרשה הנוכחית, כך נראה, קשורה לאי־שביעות הרצון של הבנק העולמי, בלשון המעטה, מההתנהלות של שיכון ובינוי. הדבר נרמז בהודעה של שיכון ובינוי לבורסה מיד ביום התפוצצות הפרשה, כאשר החברה דיווחה כי הבנק העולמי עורך בדיקה בנוגע לפרויקטים של שיכון ובינוי בקניה.
אחרי שהתקבלה התביעה של סקף, פנו שיכון ובינוי והחברה הבת משווייץ, באמצעות עו”ד פיני רובין ממשרד גורניצקי ושות’, המקורב לשרי אריסון, למשרד רואי חשבון חקירתי באירופה, כדי לערוך חקירה פנימית. במקביל, נעשתה פנייה לרשויות החוק בשווייץ. ככל שזה יישמע מוזר, בשיכון ובינוי מבקשים להתנער מהקשר הישראלי לפרשה, ומבחינת החברה האם היא כלל לא היתה צריכה להיחקר על ידי הרשויות בארץ, גם אם יש חוק הנוגע למתן שוחד לעובד זר. לפי גרסה זו, אם מעשי השחיתות אכן התרחשו, הרי שזאת פרשת שחיתות שווייצית־קנייתית, והמעורבים בה הם לא תושבי ישראל, אלא ישראלים לשעבר.
“זו חברה נפרדת עם דירקטוריון נפרד, שרובו שווייצי”, אומר מקורב לשיכון ובינוי. “יש שם שמות של ישראלים, אבל הם בעצם לא ישראלים, כי הם יושבים הרבה שנים בניכר. החברה בשווייץ היא חברה זרה באופן מהותי — מקום פעילותה הוא באפריקה והניהול והשליטה הוא לא בארץ. זה לא משנה אם הרווחים מגיעים בסופו של דבר לישראל. מה, החברה שמקבלת את הרווחים למעלה שותפה לעבירה, אם חלילה נעשתה?”.
כפי שמראים המעצרים והחקירות של השבוע האחרון, רשויות החוק בישראל סבורות אחרת. בדיון הארכות המעצר של בכירי הקבוצה שהתקיים ביום התפוצצות הפרשה, ב–20 לפברואר, התייחס שופט המעצרים מבית משפט השלום בראשון לציון, עמית מיכלס, לבדיקה שנערכת על ידי הבנק העולמי, ואמר כי “הדבר ידוע ועולה מחומר החקירה המוצב לעיני” (חומר שהוא חסוי, ולעיני השופט בלבד; ש”ש). באותו דיון אמר נציג המשטרה, רב־פקד אריאל פרידמן, כי “בקווים כלליים, כלל הפרשייה היא בין 2008 ל–2012, ועכשיו יש ראיות חדשות לתקופה של עכשיו”.
יומיים לאחר מכן, בדיון על הארכות מעצר של חשודים נוספים, אמר פרידמן שחלו התפתחויות דרמטיות מאז שהחקירה נהפכה לגלויה. “מתגלה תמונה עגומה שלפיה שיכון ובינוי שיחדה פקידי ממשל בעולם באופן שיטתי ולאורך שנים בעשרות מיליוני דולרים, ואף מעבר לכך, והכל כדי להגדיל את רווחיותה”. הוא הוסיף כי “במקרים מסוימים שיכון ובינוי מעלה בכספים ממוסדות הבנקאיים המסונפים לאו”ם; מוסדות שהוקמו מתוך מטרות נעלות, כמו פיתוח תשתיות במדינות מתפתחות. אם החשדות יתבררו כנכונים, יהיה קשה לאמוד את הנזקים התדמיתיים והאחרים שייגרמו למדינת ישראל בגין פרשיה חמורה זו”.
“יש כאן סיפור של ‘הממזרים שינו את הכללים'”
כל החשודים בפרשה מכחישים בתוקף את החשדות המיוחסים להם. עם זאת, אף אחד לא ייפול מהכיסא אם בהמשך הדרך קו ההגנה, לפחות של חלקם, יהיה בדומה לדברים ששחם אמר לסקף, “ככה הדברים עובדים, מאז ומתמיד, באפריקה”.
ביום התפוצצות הפרשה, במהלך דיון הארכת המעצר של יהודה אלימלך, שהיה מנהל סולל בונה ארצות חוץ עד 2011, רמזה הסנגורית שלו שלפחות עד 2010 היתה תרבות מסוימת בפעילות שיכון ובינוי באפריקה. “חוק שוחד לעובד זר תוקן ב–2010″, אמרה הסנגורית בדיון, ו”יהודה ביקש חוות דעת משפטית לגבי החוק הזה ובאמת מתוך רצון להנחיל את הסדר החדש ולהנחיל את הנורמות החדשות”. השופט מיכלס התייחס לדברים בדיון ואמר: “טענה זו לא נעלמה מעיני ואף עיינתי בחקירתו של החשוד. עם זאת, אני סבור שבתיק החקירה מסמכים שאינם מתיישבים עם טענה זו”.
חברות ישראליות רבות פועלות בעולם השלישי, ובמשך השנים העלימה ישראל עין מתרבות השוחד במדינות אלה. בשנים האחרונות, מאז כניסת החוק החדש, המצב משתנה בהדרגה והרשויות מתחילות להתייחס בתקיפות למעשי שחיתת של אנשי עסקים ישראלים מעבר לים. המיליארדר בני שטיינמץ, שנעצר לפני כמה חודשים בחשד למתן שוחד בגיניאה, למד זאת זה על בשרו (ראו מסגרת).
“יש כאן גם סיפור של ‘הממזרים שינו את הכללים'”, אומר בכיר בענף הנדל”ן והתשתיות בישראל המכיר את שיכון ובינוי. “פעם שוחד היה סטנדרט, דבר מקובל. הנשיא הראשון של קניה, ג’ומו קניאטה, היה בן בית של סולל בונה, היו מארחים אותו במלונות. מי היה יכול לדבר עם שליטים כמו אידי אמין באוגנדה בלי שמביאים משהו? אבל בעשור האחרון הדברים משתנים. המדינות האלה רוצות להיות חלק מהעולם הנורמלי, רוצות להפסיק את הדברים האלה, וגם המוסדות הבינלאומיים — האו”ם והבנק העולמי — יותר מקפידים. החברות הבינלאומיות, ובכללן הישראליות, לא עיכלו את השינוי הזה”.
לאור כל זאת, עולה השאלה מה ידעו או לא ידעו בדירקטוריון שיכון ובינוי. השבוע ניסינו לשוחח עם כמה דירקטורים בחברה, בהווה ובעבר. אלה שכן הסכימו לדבר, שלא לייחוס, טענו כי לא ידעו דבר על מעשים בלתי כשרים באפריקה. בהמשך לכך, עולה גם השאלה היכן היתה בעלת השליטה, אריסון. בעזרת מכונת יחסי ציבור משומנת היטב, אריסון הציגה במשך שנים את שיכון ובינוי כחברה מ”זן אחר” — אמנם חברת בנייה שפועלת למען רווח, אך חברה “ירוקה” המקפידה על התנהלות ערכית. בעשר השנים האחרונות החברה מפרסמת מדי שנה דו”ח קיימות המתייחס לסוגיות סביבתיות וחברתיות, וב–2007 מינתה סמנכ”לית מיוחדת לנושא זה. כמו כן, באתר החברה נכתב תחת הלשונית “חזון וערכים”, כי “ברוח הערכים המבוססים על חזוננו והנובעים ממנו, פיתחנו כלים יום־יומיים להטמעת ערכים בעשייה הארגונית והאישית של כל אחד ואחת מהעובדים ומהמנהלים שלנו”.
הפער בין הדיבורים הגבוהים על חזון וערכים לבין כתב התביעה של סקף וחשדות המשטרה הוא בלתי נתפש, ללא קשר לחוק שנחקק ב–2010. הדברים מתחדדים עוד יותר נוכח העובדה שרוב רווחי שיכון ובינוי הם באפריקה ובמדינות עולם שלישי אחרות. לפי הדו”ח השנתי של 2016 (האחרון שפורסם), ה–EBIDTA (רווח תפעולי לפני מסים, ריבית, פחת והפחתות) באפריקה היה 392 מיליון שקל מתוך רווח של 606 מיליון שקל בקבוצה, כלומר 65%. אם מצרפים לכך פעילות במדינות כמו קולומביה וגואטמלה, הרי שהרווח של הקבוצה שמקורו במדינות עולם שלישי, שבהן שיכון ובינוי פעלה בצורה מושחתת לכאורה, גבוה אף יותר.
כלומר, בזמן שאריסון ואנשיה דאגו לפמפם ללא הרף בפרסומות ובכתבות יחצ”נות את החזון העסקי החדש, חלק לא מבוטל מרווחי שיכון ובינוי נעשה בחצר המושחתת שבאפריקה. ואולם מאז שפרצה הפרשה לא נשמע קולה של אריסון וגם לא קולה של אפרת פלד, מנהלת קבוצת אריסון, המכהנת כדירקטורית בחברות שונות בקבוצת אריסון, כולל בשיכון ובינוי.
מי שתקפה השבוע את התנהלות שיכון ובינוי בפוסט בפייסבוק היא האדריכלית אורנה אנג’ל, שהיתה סמנכ”לית קיימות בשיכון ובינוי ב–2007–2011. “איך אפרת פלד שמנהלת לשרי אריסון את כל העסקים ויושבת בדירקטוריון של שיכון ובינוי, אפופה שתיקה תקשורתית, וכל הדירקטוריון של שיכון ובינוי, איפה הם? איך הם לא מוזכרים בפרשה הזאת? ולמה התקשורת מגנה עליהם?”, כתבה אנג’ל בפוסט.
בהמשך, בהתייחס לכלל סוגיות השוחד באפריקה, כתבה אנג’ל: “זה מורכב, כי זו הנורמה בהרבה חברות, ואף אחד לא באמת מבין שאפשר לטפל בזה ולפתור את זה. יש עוד לא מעט תעשיות שפועלות ככה, והגיע הזמן כמדינה להתמודד עם זה”. אנג’ל נשאלה בפייסבוק אם בכלל אפשרי לעשות עסקים באפריקה ללא שוחד, וענתה: “בגדול, אם אתה מוכן להתאמץ על הדברים הנכונים — אז אפשר”. אנג’ל סירבה להתראיין לכתבה זו.
“המניה תמשיך לרדת”
השבועות הקרובים יהיו משמעותיים מאוד עבור שיכון ובינוי. ההערכות בשוק היא שהפרשה עתידה לפגוע בעתיד החברה, בעיקר לאור הרווחיות הגבוהה שמקורה באפריקה, ולכן היא תצטרך לבצע התאמות ושינויים באסטרטגיה שלה. מאז פרוץ הפרשה, ירדה מניית שיכון ובינוי ב–22% והחברה איבדה מערכה 760 מיליון שקל, ושווה כיום 2.6 מיליארד שקל.
לדברי האנליסט הוותיק שמכיר היטב את החברה, יש לה עוד לאן לרדת. “על הפעילות בישראל הפרשה הזו לא תשפיע — כאן יש לה קרקעות בשפע, והיא פשוט צריכה לבנות”, הוא אומר. “אבל יש לכך בהחלט השפעה על המניה ועל מצב החברה בכללותה. בשל חוסר הוודאות שיש כעת, אני מעריך שהמניה תמשיך לרדת. אני לא חושב שהם יפסיקו את הפעילות באפריקה, כי יש להם הרבה התחייבויות שם ובכל מקרה זאת פעילות רווחית, אבל אני מעריך שבשיכון ובינוי יצטרכו לחשוב לעומק על האסטרטגיה העסקית שלהם באפריקה ובעולם השלישי”.
קבוצת אריסון מסרה בתגובה: “כפי שפורסם, חברת שיכון ובינוי משתפת פעולה באופן מלא עם החקירה ומקווה שזו תסתיים בהקדם ובאופן חיובי, שכן לחברה אפס סובלנות להתנהלות בלתי תקינה. הקבוצה פעלה, פועלת ותפעל להטמעת סטנדרטים ערכיים גבוהים בכל עשייתה ותחומי השקעותיה, ומקווה שהבדיקות באשר הן אל מול גורמי האכיפה יתבררו בהקדם האפשרי ובאופן חיובי, ויאפשרו לכ–27 אלף עובדי ומנהלי הקבוצה בישראל ובעולם להמשיך בעשייה עם ערך מוסף לטובת הכלכלה, החברה והסביבה”.
משיכון ובינוי נמסר בתגובה: “מדובר בטענות שהועלו במסגרת תביעה של עובד לשעבר בחברה נכדה זרה הפועלת, בין היתר, באפריקה. לאור הטענות בכתב התביעה, פנתה אותה חברה מיוזמתה לרשויות האכיפה באירופה (מקום מושבה של החברה), ופתחה בבדיקה מקיפה באמצעות פירמת עורכי דין שווייצית וגוף חשבונאי־חקירתי זר.
“שיכון ובינוי פועלת לאורך שנים במדינות רבות תוך הסתמכות על קוד אתי מחמיר ותוכניות אכיפה ספציפיות המוטמעים בכל חברות הקבוצה בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים מובילים. אנו מנהלים מדיניות של אפס סובלנות להתנהלות בלתי תקינה, וכך נמשיך לעשות.
“באשר לטענות שהועלו על ידי המשטרה בדיון בבית המשפט וטענות נוספות שמועלות בכתבה, אנו מנועים מלהתייחס לפרטים בשל החקירה המתנהלת. נזכיר כי בעוד החקירה מתנהלת, יש חובה לשתף עמה פעולה באופן מלא ולא לצאת בהצהרות בתקשורת או ברשתות חברתיות. שיכון ובינוי מעוניינת בסיומה המהיר של החקירה, ומאמינה ומקווה כי בתום החקירה יתברר כי היא התנהלה בצורה חוקית, תקינה וראויה”.
שטיינמץ, גרטלר ושפיר הנדסה: שיכון ובינוי לא לבד
בישראל, תיקון חקיקה מ–2008 (שנכנס לתוקפו ב–2010) קובע כי מתן שוחד לעובד ציבור במדינה זרה הוא עבירה פלילית בדיוק כמו מתן שוחד בארץ. ואולם בשנים הראשונות מאז נכנס התיקון לתוקפו, הוא בקושי נאכף ועד כה הורשעה בעננין זה רק חברה קטנה אחת — ניפ, שבדצמבר 2016 הורשעה במתן שוחד בממלכת לסוטו שבאפריקה.
עם זאת, בשנתיים־שלוש האחרונות נראה שיש שינוי במגמה והאכיפה בעניין גוברת. פרשת שיכון ובינוי, כפי שהיא נראית כעת, עשויה להיות אבן דרך משמעותית באכיפת האיסור, לאור מספר החשודים הגבוה והבכירות שלהם בחברה, כולל יו”ר ומנכ”ל לשעבר.
בשנה האחרונה נעצר איש העסקים הישראלי בני שטיינמץ ושהה במעצר כמה ימים עקב חשדות למתן שוחד לפקידי ממשל בגאנה. שמו של שטיינמץ עלה בעיתונות הבינלאומית במשך כמה שנים בהקשר לחשדות אלה (שהוא מכחיש), אך לפני כמה חודשים הוא נעצר לראשונה בישראל. חשדות נוספים נגדו היו בגין מתן שוחד ברומניה. בפרשה זו נעצר גם איש אמונו, היועץ האסטרטגי טל זילברשטיין.
כמו כן, לפני שלושה שבועות עוכבו לחקירה ישראל והראל שפירא, מבעלי חברת שפיר הנדסה, בקשר לחקירת פרשת שוחד הקשורה לחברה נינה של שפיר ברומניה. השניים (שמכחישים את החשדות) שוחררו ללא תנאים מגבילים. לפני שנה נחקר בפרשה אברהם מורגנשטין, מנהלה לשעבר של חברת שפיר מבנים ברומניה, בחשד לשוחד לעובד זר, עניין שנחקר בשנים האחרונות ברומניה.
איש עסקים אחר הפועל בחו”ל וחשוד בפלילים הוא היהלומן דן גרטלר, החשוד על ידי הרשויות בארה”ב בכך שצבר מיליארדי דולרים באמצעות עסקות כרייה ונפט עם הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ותוך ניצול קשריו האישיים עם הנשיא, גוז’ף קבילה. כך, לפי הודעה של משרד האוצר האמריקאי מדצמבר האחרון. בעקבות ההודעה נכנס גרטלר ל”רשימה שחורה” של אנשים שעליהם ארה”ב מטילה סנקציות בגין מעשי שחיתות או הפרת זכויות אדם, ונאסר על חברות אמריקאיות לעשות עמו עסקים. גרטלר, שלא נחקר בישראל, מכחיש את הטענות נגדו.
התביעה שחשפה חשד להעלמות מס
רו”ח שי סקף, שהסכסוך עמו הוא בין הגורמים לחשיפת פרשת השחיתות של שיכון ובינוי, אינו היחיד בקניה שאתו הסתכסכה החברה. רו”ח עמוס הדר היה קודמו בתפקיד של סקף, ושימש חשב הסניף בקניה עד 2012. כשסיים את עבודתו בחברה הגיש הדר תביעה בקניה נגד SBI תשתיות, החברה הנכדה של שיכון ובינוי שעומדת כיום במרכז פרשת השחיתות, ונגד שניים ממנהליה שהם כיום חשודים בפרשה — אלכסנדר ישיש, שהיה אז מנהל הסניף בקניה, ורוני פאלוך, מנהל חברת האם, SBI שווייץ.
הדר טען שהחברה לא שילמה לו תוספות שכר במטבע מקומי, בנוסף למשכורות החודשית בדולרים, סכום שהובטח לו בסיום תקופת החוזה. בנוסף טען הדר כי מגיעים לו בונוסים ותוספות שונות. בסך הכל תבע הדר מהחברה כ–2.5 מיליון שקל.
עוד לפני כן, SBI ומנהליה תבעו את הדר בטענה שהפר את החוזה עם החברה, כאשר עבד במקביל עם חברות אחרות. למרות הסכום הגבוה שתבע, הדר קיבל בסופו של דבר 86 אלף שקל בלבד. בפסק הדין ספגו שני הצדדים ביקורת מבית המשפט בשל מה שנראה כניסיון להתחמק מתשלום חלק מהמסים הנוגעים למשכורת של הדר. בית המשפט הקנייתי קבע ששני הצדדים עשו מניפולציות שונות מול שלטונות המס בקניה בכל הנוגע לדיווחי המס על שכרו של הדר.
בנוסף, בית המשפט קבע שהחברה הסתירה מידע בנוגע לתשלומי המס של הדר מבית המשפט, והדר נתן תשובות מעורפלות בעניין זה. בסיום פסק הדין הורה בית המשפט לנציב המס המקומי לפתוח בבדיקה בנוגע לתנאי ההעסקה של הדר בהקשר לתשלומי המס לשלטונות קניה.
העונשים מגוחכים כי המשטרה היתה עסוקה בתפירת תיקי ביבי
כתבה של ניצן שפיר גלובס 7/12/2023
ללא מאסר בפועל וקנסות של מיליונים: אלו העונשים הצפויים לבכירי שיכון ובינוי לשעבר
הפרקליטות הגישה היום ארבעה כתבי אישום במסגרת הסדר טיעון בפרשת השוחד לעובדי ציבור זרים לכאורה בחברת שיכון ובינוי • עופר קוטלר, מנכ”ל שיכון ובינוי לשעבר, ישלם 3 מיליון שקל; משה לחמני, היו”ר לשעבר, ישלם 1.5 מיליון שקל; דן שחם ורוני פלוך, בכירים לשעבר בחברה-הבת SBI, ירצו עבודות שירות • התיק נסגר נגד יו”ר שיכון ובינוי לשעבר, רוית ברניב ובכירים נוספים
פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה היום (ה’) לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתבי אישום, במסגרת הסדרי טיעון, נגד ארבעה בכירים בקבוצת שיכון ובינוי בפרשת השוחד לעובד ציבור זר. כתבי האישום הוגשו נגד עופר קוטלר, מנכ”ל שיכון ובינוי לשעבר; משה לחמני, היו”ר לשעבר; ובכירים בחברות-הבת, דן שחם ורוני פלוך. לחברת שיכון ובינוי נערך שימוע, והתקבלה החלטה להגיש נגדה כתב אישום, שטרם הוגש.
במקביל, התיק נגד רוית ברניב, יו”ר שיכון ובינוי לשעבר; יהודה אלימלך, לשעבר מנכ”ל שיכון ובינוי SBI; אלכסנדר ישיש, עובד בקבוצה; וחזי קטן, לשעבר יועמ”ש שיכון ובינוי – נסגר. שימוע נערך לשורת עובדים ובכירים נוספים בקבוצה.
במסגרת ההסדר יודה פלוך בקשירת קשר לפשע ועבירה לפי חוק הלבנת הון, ויוטל עליו עונש של 9 חודשי עבודות שירות, מאסר על-תנאי, קנס של חצי מיליון שקל וחילוט בגובה 2.3 מיליון שקל. שחם יודה בקשירת קשר לפשע וסיוע לרישום כוזב, ויוטלו עליו 5 חודשי עבודות שירות, מאסר על-תנאי וקנס של 200 אלף שקל. קוטלר יודה בקשירת קשר לפשע ועבירה לפי חוק ניירות ערך, ויוטלו עליו מאסר על-תנאי וקנס של 3 מיליון שקל. לחמני יודה באי-קיום הוראות בדוח לבורסה, ויוטלו עליו מאסר על-תנאי וקנס של 1.5 מיליון שקל.
קוטלר, שחם ופלוך מואשמים כי קשרו קשר עם אורגנים בחברות על-מנת שלא להפסיק מתן תשלומים על-ידי חברות-הבת של SBI שווייץ, למרות שמדובר בתשלומים שחלקם לא כדין. היקף התשלומים הגיע לכדי סכומים לא מבוטלים, שהשיא לחברות תועלת כלכלית משמעותית.
השלושה מואשמים בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע. לפלוך מיוחסת גם עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון – איסור פעולה ברכוש, זאת לאחר שפעל להטמיע את התשלומים שלא כדין במערכת החשבונאית ובדוחות הכספיים של SBI שווייץ.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001464451