לפנינו דו”ח סודי שהגישו השוטרים אסף ולפיש ועודד אררה בפרשת השוחד של חברת שיכון בינוי /סולל בונה בבעלות שרי אריסון לבכירים באפריקה כדי לקבל עבודות בניה. פרשה 1445, פל”א 116770/17.
מדובר בערר על בקשה להסיר חיסיון עו”ד-לקוח על 2 העתקים של מחשבים של סולל בונה שוויץ שאחד בשם רוני פאלוך נתן לעו”ד ירון ליפשס (שבעברו ייצג את אולמרט).
זה קורה בסוף אוקטובר 2018 בדיוק חודשיים לפני שנפלה על השוטרים האלה פרשת אפי נוה מין ומינויים בינואר 2019. הצמד חמד ולפיש & אררה היו להוטים לאסוף ראיות בכל דרך אפשרית על שרי אריסון, הבוסית הגדולה, ולשם כך התלבשו על אחד בשם רוני פאלוך (שהיה מנכ”ל סולל בונה שוויץ) וטענו שהוא מסר לעו”ד שלו ירון ליפשס חומרי מחשב שהיו אגורים ב 2 מחשבים ושהם רוצים לפתוח את יחסי עו”ד לקוח בין פאלוך והעו”ד ליפשס, ולחטט.
השופט גיא אבנון קבע שרוני פאלוך מסר את החומרים לעו”ד ליפשס לפני שידע על החקירה הזו, לצורך חקירה שגרתית בשוויץ ולכן אין לאשר פתיחת חיסיון עו”ד לקוח.
ולפיש ואררה לא ויתרו והחליטו להגיש ערר למחוזי כולל דו”ח סודי שכונה “תוספת מאוחרת“.
בתוספת המאוחרת הם טוענים שהיה בשוויץ עוד מחשב שלישי שהוא סודי, שהביא אותו לישראל קובי ברקוביץ משוויץ ב 2/3/2018.
ואיך הם למדו על זה? בואו נראה…. ומה המידע הזה עוזר להם? בואו נראה…..
רוני פאלוך נעצר ב 20/2/2018 ושוחרר ב 1/3/2018. כלומר ישב 8 או 9 ימים בכלא. אחרי שהוא שוחרר בשעה 12:00 השוטרים השיגו ראיות מטלפון שנשאב ע”י סלברייט שבשעה 15:20 ורד ארביט, אשתו של חשוד אחר, בנו ארביט, שלחה ווצאפ לבעלה בנו ארביט ואמרה לו שאחרי 3 שעות פאלוך שוחרר באותו יום. אח”כ היא מסבירה שצריך לפנות לקובי ברקוביץ (שנמצא פיסית בשוויץ ועומד לטוס לארץ).
איך הווצאפ הזה הגיע למשטרה? היתה האזנה לבנימין ארביט? כתוב שם Incoming from Vered Arbit. זה אומר שהגזיר שגזרו הוא מהטלפון של בני ארביט.
בהמשך בנו ארביט מתכתב עם ברקוביץ’ ואומר לו שיש שם (שוויץ) לפטופ ושייקח את זה בטרולי. זה קורה למחרת ב 2/3/2018 ב 8:00 בבוקר.
שימו לב: לשופט בערעור בדו”ח הסודי, בכלל לא כותבים מאיפה הוציאו את התכתובות, מהטלפון של מי, ולמי, ואיך הכל מתקשר. השופט צריך לחבר את הפאזל של הגזירים ב 2 דקות שיש לו לקרוא ולרפרף…..
לא הצלחנו להבין מה מטרת הדו”ח הסודי אם לא סתם להכפיש את העו”ד ליפשס? משתמע שבערר רצו לעשות אמבוש לירון ליפשס כאילו הוא מסתיר עוד טלפון, והוא חלק מפעולות שושואיסטיות להסתיר מידע מהמשטרה.
הרי את המחשב הביא קובי ברקוביץ לארץ ב 2/3/2018 והדיון היה ב 29/10/2018. זה אומר שאין למשטרה מושג איפה המחשב השלישי, וכנראה גם אין להם מושג איפה קובי ברקבוביץ. שלא לדבר על איפה הטרולי…..
ואיך המידע הזה יכול להצדיק פתיחת חיסיון עו”ד לקוח על 2 המחשבים שהשופט גיא אבנון כבר קבע שהם לא ייפתחו? הרי ידוע ומוסכם שהם אצל עו”ד ליפשס ושהם חסויים???? אז מה עוזר לשוטרים לחבר מזכר סודי על מחשב שלישי?
ואם הדו”ח סודי, אז איך בדיוק התנהל דיון אצל השופט בערר בלי לדבר על המחשב השלישי???
ורד ארביט עוסקת בהיפנוזה, מהפנטת אנשים ומטפלת באומנויות והבעה בשיטת יונג. נחשבת יונגיאנית בכירה. האמת היא שאם מביאים אחת כזו למשטרה ושואלים אותה שאלות, היא יכולה פשוט להפנט את השוטרים ולצאת מזה…… למעוניינים בהיפנוט, טל. 052-3682372.
להלן הדו”ח הסודי על המחשב השלישי שהוגש בערעור
להב 433 / היחידה הארצית לחקירות הונאה / מפלג א’
פרשה 1445
פל”א 116770/17
דוח סודי
תוספת מאוחרת
כללי
- לאחר הדיון בביהמ”ש קמא, במסגרתו טען ב”כ המשיב כי העתקי המוצגים נשוא הדיון הינם למעשה המוצגים אשר נתפסו מידי המשיב ביום מעצרו, ביצע צוות החקירה בדיקה מחודשת, על מנת לאשש או לשלול טענת ב”כ המשיב בנושא.
- נזכיר כי טענת ב”כ המשיב, הועלתה לראשונה במסגרת הדיון, חרף העובדה כי ב”כ המשיב התבקש להמציא חומרי המחשב ליחידה החוקרת בחודש 02/18 בעוד הדיון נערך בחודש 09/18.
- יאמר כבר כעת, כי נוכח החלטת ביהמ”ש קמא ונוכח מאפייני חומרי המחשב, השוואה “פורנזית” אינה אפשרית, יחד עם זאת, בדיקת טלפון סלולרי של מעורב אחר – בנימין ארביט – מעוררת חשד כבד בדבר קיומו של של מחשב נייד שלישי, אשר גורלו אינו ידוע אולם ניתן לומר בוודאות כי לא נתפס על ידי היחידה החוקרת.
- לפיכך, טענת ב”כ המשיב לפיה בידי היחידה החוקרת העתקי החומרים נשוא הדיון, אינה מדויקת בלשון המעטה.
הראיות
- בתאריך 20/2/18, עם הפיכת החקירה לגלויה נעצר המשיב ובחלוף מס’ ימים, בתאריך 1/3/18, שעה 12:00 שוחרר ממעצרו.
- באותו היום, מס’ שעות לאחר שחרורו של המשיב, שוחחה ורד ארביט זוגתו של החשוד בנימין ארביט, עם בן זוגה החשוד ועדכנה אותו בדבר בתנאי שחרורו של המשיב:
3. בהמשך, מורה ורד לחשוד ארביט לשוחח עם סיגל זוגתו של המשיב ולתאם איסוף של דבר מה מביתם של בני הזוג פלוך בשוויץ באמצעות אחר העונה לשם קובי ברקוביץ’:
4. בהמשך משוחח החשוד ארביט, עם ברקוביץ’ ועם סיגל ומוחק את תיעוד השיחות מהטלפון הנייד:
5. בעקבות האמור לעיל מתכתב ארביט עם ברקוביץ’, ומתברר כי קיים מחשב נייד נוסף אשר יש להביא לישראל, לאחר שיאסף מביתו של המשיב בשוויץ.
סיכום
מחומר הראיות אשר הובא לעיל, אותו יש לקרוא יחד עם הדוח הסודי אשר הוצג בביהמ”ש קמא, עולה כי בניגוד לטענת המשיב, קיימת אפשרות ממשית כי קיים מחשב נייד שלישי אשר היה בשימושו של המשיב ולא נתפס על ידי צוות החקירה, מכיוון שהוטס לישראל לאחר שחרורו של המשיב ממעצר. נוכח האמור יש לתת את הדעת על העובדות הבאות:
ראשית, העובדה כי שיחות התיאום להטסת המחשב לישראל בוצעו בין זוגתו של המשיב לזוגתו של החשוד ארביט ובין זוגתו של ארביט לארביט עצמו, בטרם נחקר בידי המשטרה, (למעלה מן הצורך נזכיר כי החשוד ארביט, העביר מחשב נייד שבבעלותו, לרבות טלפון נייד לב”כ עו”ד ירון ליפשיס, במקביל להעברת החומרים שביצע המשיב לעו”ד ליפשס).
שנית, תיעוד השיחות בין ארביט לזוגתו של המשיב וקובי ברקוביץ’ נמחק מהטלפון הנייד של ארביט ושוחזר על ידי מחלק מיצוי ראיות בלהב.
שלישית, במעמד מעצר המשיב, אותרו בביתו 2 טלפונים ניידים, (ישראלי/שווצרי), וכן 2 מחשבים ניידים השייכים לחברת SBI עמם ככל הנראה הגיע המשיב לארץ בחודש 02/18. ההתכתבויות שהובאו לעיל מתאריך 1/3/18 מלמדות על קיומו של מחשב שלישי, אשר יש בו לבדו, כדי לסתור טענת ב”כ המשיב כפי שהובאה בביהמ”ש קמא.
רביעית, כאשר נשאל המשיב בחקירתו, (מיום 20/2/18, ש’ 25), אודות מוצגי המחשב שהעביר לעיון ב”כ, לא הזכיר קיומו של מחשב שלישי:
“שאלה: תפסנו 2 מחשבים בביתך, ושני טלפונים שלך, אין לך טלפונים נוספים או מחשב נוסף?
תשובה: לא.”
צוות החקירה סבור, כי הראיות אשר הובאו לעיל, מלמדות על קיומו של מחשב נייד שלישי אשר לא נתפס בידי המשטרה במעמד מעצרו של המשיב, עת הפכה החקירה לגלויה.
כפועל יוצא של האמור לעיל, מתעורר החשש כי המחשב אשר הוטס לישראל, הועתק, הוחזר למשיב, (והמשיב חזר עמו לחו”ל), ואשר העתקו הובא לעיונו של ב”כ המשיב הינו המחשב השלישי אשר אינו בידי המשטרה.
הכתבה בכלכליסט לפני ההחלטה של השופט גיא אבנון מאת תומר גנון פורסם 13/9/2018
בכיר בלהב 433: “טוענים שאנחנו רוצים להרוס את שיכון ובינוי, גורמים להפסד לציבור – זה לא נכון”
סנ”צ אסף וולפיש, ראש מפלג ביחידה הארצית לחקירות הונאה, החוקר את פרשת השוחד בחברת התשתיות, הגיב בביהמ”ש לטענות שהמשטרה לא מזרזת את החקירה. “מדובר בתיק שנמצא בראש סדר העדיפויות”
רוני פאלוך העביר לעורך דינו העתק של מידע מהנייד והמחשב שלו לפני פתיחת החקירה בפרשת שיכון ובינוי, וסירב להעבירו למשטרה בטענת לחיסיון עו”ד-לקוח. ביהמ”ש: “פאלוך ביקש לקבל ייעוץ משפטי, לא להפוך את משרדו של בא כוחו לעיר מקלט”
”
נשמעות טענות מולנו שאנחנו רוצים להרוס את החברה, שאנחנו גורמים להפסד כיס של ציבור גדול בישראל, ואנחנו כאן כדי לומר: לא היא”. כך אמר היום (ה’) במהלך דיון בבית המשפט בכיר ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח”ה), סגן ניצב (סנ”צ) עו”ד אסף וולפיש, שעומד בראש המפלג בלהב 433 שחוקר את פרשת השוחד ועבירות ני”ע בשיכון ובינוי.
“מדובר בתיק שנמצא בראש סדר העדיפויות וההתעניינות של היחידה החוקרת והפרקליטות המלווה”, הוסיף סנ”צ וולפייש. “מדובר בחברה ציבורית בישראל ונשמעות טענות למכביר אל מול רשויות החקירה לזרז את החקירה. אנחנו עושים כל שאפשר כדי לקדם את החקירה”.
הדיון שנערך היום מבית משפט השלום בראשון לציון היה בבקשת המשטרה לאשר לה לעיין במידע שהועתק מטלפונים ומחשבים השייכים למנכ”ל SBI עד לאחרונה, רוני פאלוך. פאלוך, אחד החשודים המרכזיים בפרשה, הטיס בעבר את הטלפונים והמחשבים במיוחד לישראל, העתיק את המידע ומסר אותו לסנגורו, עו”ד ירון ליפשס ממשרד כספי ושות’.
“חשודים יהפכו את עורכי דינם למקלט שבו יסתירו חומרים מהמשטרה”
עם פתיחת החקירה הפלילית, הוציא בית המשפט צו שבו חייב את עו”ד ליפשס להעביר את המידע שהועתק לידי המשטרה. עם זאת, בשלב זה החומר נותר עדיין במעטפה אטומה לאור טענתו של עו”ד ליפשס שהמידע שקיבל מפאלוך חוסה תחת חיסיון עו”ד-לקוח.
“חומרי המחשב הועברו אלי לצורך ייעוץ משפטי מקצועי בקשר להליך בדיקה פנימי שביצעה שיכון ובינוי בעניינה של SBI”, טען עו”ד ליפשס בתגובה שהגיש לבית המשפט. לדבריו, פאלוך שכר את שירותיו עוד בטרם נפתחה החקירה הפלילית בישראל, לאור הבדיקה הפנימית שערכה שיכון ובינוי, ועל כן הוא העביר לו את החומרים לצורך ייעוץ.
“הבדיקה נוהלה בשוויץ, בתיאום עם התובע השוויצרי, על ידי פירמת רואי החשבון דלויט ומשרד עו”ד מקומי בשוויץ שנשכרו על ידי שיכון ובינוי”, הוסיף היום עו”ד ליפשס שהסביר שהבדיקה החלה לאחר תביעה שהגיש חשב החברה בקניה לשעבר, שי סקף, לבית הדין האזורי לעבודה בת”א.
“מתברר אפוא”, טוען ליפשס, “כי חומרי המחשב הועברו אלי מפאלוך ללא קשר לחקירה הפלילית, ועוד בטרם ידע על דבר קיומה”. ליפשס הוסיף היום בדיון כי הטלפון והמחשב עצמם נתפסו עם פתיחת החקירה על ידי המשטרה, כך שהראיות נמצאות גם ככה בידה.
במשטרה דחו את הטענות. הם טענו שפאלוך לא יכול לבקש להטיל חיסיון גורף על כל החומרים, ואם בית המשפט יסכים לכך, יהפכו חשודים את עורכי דינם למקלט שבו יסתירו חומרים מהמשטרה. כמו כן הם ציינו שחברת שיכון ובינוי, שהחומרים שייכים לה לכאורה, הסכימה להסרת החיסיון באמצעות משרד גורניצקי ושות’. עוד מציינים במשטרה כי חשוד אחר בפרשה, מנהל אזור אפריקה בנו ארביט, שהעתיק גם הוא המחשבים והניידים שלו ומסר אותם לעורך דינו, הסכים להסיר את החיסיון.
“העובדה שהתקן האחסון – שעליו העתקי הטלפונים והמחשבים שהוטסו לישראל – נמצא פיזית במשרדו של הסנגור”, טען בתגובה לבית המשפט רפ”ק עו”ד עודד אררה מיאח”ה, “אינה הופכת את תכולתו באופן אוטומטי וגורף לחסוי מכוח חיסיון עו”ד לקוח. משרדי עוה”ד אינם מקלט לחומרים שחשודים מבקשים למלט מחקירות פליליות, באצטלה של חיסיון”.
“אין לי טענה כלפי עורך הדין, אני חושב שהמחלוקת היא באמת משפטית”, הוסיף היום בדיון נציג המשטרה רפ”ק אררה. “לשיטתנו, העברת החומרים לא היתה תמימה ונעשה ניסיון לעשות שימוש לרעה בחיסיון המוקנה לקוח. לצורך כך אני מפנה לדו”ח הסודי”.
השופט גיא אבנון הודיע שיפרסם החלטה בנושא בהמשך.
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3746060,00.html
הכתבה בכלכליסט אחרי ההחלטה של השופט גיא אבנון מאת תומר גנון 2/10/2018
ביהמ”ש: מנכ”ל SBI שוויץ לא פעל להסתיר מידע מהמשטרה, בפרשת שיכון ובינוי
רוני פאלוך העביר לעורך דינו העתק של מידע מהנייד והמחשב שלו לפני פתיחת החקירה בפרשת שיכון ובינוי, וסירב להעבירו למשטרה בטענת לחיסיון עו”ד-לקוח. ביהמ”ש: “פאלוך ביקש לקבל ייעוץ משפטי, לא להפוך את משרדו של בא כוחו לעיר מקלט”
לאור חיסיון עו”ד-לקוח: המשטרה לא תוכל לעיין במידע שהועתק מהטלפון הנייד והמחשב של מנכ”ל SBI שוויץ עד לאחרונה, רוני פאלוך, אשר הועבר לעורך דינו בטרם נפתחה חקירת פרשת השוחד והמרמה בשיכון ובינוי. כך קבע הבוקר (ג’) שופט בית משפט השלום בראשל”צ, גיא אבנון.
אבנון דחה את בקשת היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה (יאח”ה) לעיין בחומרים, וקבע כי פאלוך העביר את התקן האחסון שעליו הם הועתקו לסנגורו, עו”ד ירון ליפשס, לצורך ייעוץ משפטי, ולא על מנת שמשרד עורכי הדין שלו ישמש כ”מקלט” להסתרת ראיות מהמשטרה.
פאלוך: החומר נמסר לעו”ד בלי קשר לחקירה
פאלוך, אחד החשודים המרכזיים בפרשה, הטיס שבועות ספורים לפני פתיחת החקירה בחודש פברואר את הטלפונים והמחשבים במיוחד לישראל, העתיק את המידע ומסר אותו לסנגורו, עו”ד ירון ליפשס ממשרד כספי ושות’. עם פתיחת החקירה הפלילית הוציא בית המשפט צו שבו חייב את עו”ד ליפשס להעביר את המידע שהועתק לידי המשטרה. החומר נותר במעטפה אטומה לאור טענתו של עו”ד ליפשס שהמידע שקיבל מפאלוך חוסה תחת חיסיון עו”ד-לקוח.
“חומרי המחשב הועברו אלי לצורך ייעוץ משפטי מקצועי בקשר להליך בדיקה פנימי שביצעה שיכון ובינוי בעניינה של SBI”, טען עו”ד ליפשס בתגובה שהגיש לבית המשפט לבקשת יאח”ה לעיין בחומרים. לדבריו פאלוך שכר את שירותיו עוד בטרם נפתחה החקירה הפלילית בישראל, לאור הבדיקה הפנימית שערכה שיכון ובינוי, ועל כן הוא העביר לו את החומרים לצורך ייעוץ.
“הבדיקה נוהלה בשוויץ, בתיאום עם התובע השוויצרי, על ידי פירמת רואי החשבון דלויט ומשרד עו”ד מקומי בשוויץ שנשכרו על ידי שיכון ובינוי”, הוסיף עו”ד ליפשס, שהסביר שהבדיקה החלה לאחר תביעה שהגיש חשב החברה בקניה לשעבר, שי סקף, לבית הדין האזורי לעבודה בת”א.
“מתברר אפוא”, טוען ליפשס, “כי חומרי המחשב הועברו אלי מפאלוך ללא קשר לחקירה הפלילית, ועוד בטרם ידע על דבר קיומה”. ליפשס הוסיף בדיון שהערך לאחרונה בביהמ”ש כי הטלפון והמחשב עצמם נתפסו עם פתיחת החקירה על ידי המשטרה, כך שהראיות נמצאות גם ככה בידה.
המשטרה: משרד עורכי הדין אינו מקלט
במשטרה דחו את הדברים. ביאח”ה טענו שפאלוך לא יכול לבקש להטיל חיסיון גורף על כל החומרים, ואם בית המשפט יסכים לכך יהפכו חשודים את עורכי דינם למקלט שבו יסתירו חומרים מהמשטרה. כמו כן הם ציינו שחברת שיכון ובינוי, שהחומרים שייכים לה לכאורה, הסכימה להסרת החיסיון באמצעות משרד גורניצקי ושות’. עוד טענו במשטרה כי חשוד אחר בפרשה, מנהל אזור אפריקה בנו ארביט שהעתיק גם הוא המחשבים והניידים שלו ומסר אותם לעורך דינו, הסכים להסיר את החיסיון.
“העובדה שהתקן האחסון – שעליו העתקי הטלפונים והמחשבים שהוטסו לישראל – נמצא פיזית במשרדו של הסנגור”, טען רפ”ק עו”ד עודד אררה מיאח”ה, “אינה הופכת את תכולתו באופן אוטומטי וגורף לחסוי מכוח חיסיון עו”ד לקוח. משרדי עוה”ד אינם מקלט לחומרים שחשודים מבקשים למלט מחקירות פליליות, באצטלה של חיסיון”.
“אין לי טענה כלפי עורך הדין, אני חושב שהמחלוקת היא באמת משפטית”, הוסיף בדיון נציג המשטרה רפ”ק אררה. “לשיטתנו העברת החומרים לא היתה תמימה ונעשה ניסיון לעשות שימוש לרעה בחיסיון המוקנה לקוח”.
השופט אבנון: “אין אינדיקציה להרחקת חומרים מהמשטרה”.
השופט אבנון לא קיבל את הטענות. “מצאתי לדחות את טענת המשטרה כי מעשיו של פאלוך הפכו את משרדו של בא כוחו לעיר מקלט”, כתב השופט בהחלטתו. “אין אינדיקציה לכך שחומרי המחשב הועתקו על מנת להרחיקם מן המשטרה. לו כך היה, מדוע להעתיקם? קל יותר להותיר אצל עורך הדין את המסמכים המקוריים, המחשב והטלפון, מבלי להעתיק את תוכנם”.
השופט אבנון התייחס לדוגמה שהציגה המשטרה למצב שבו חשוד בדקירה מגיע למשרדי באי כוחו, מציג את הסכין ששימשה אותו, ומבקשת עצה משפטית. המשטרה טענה כי העצה שנתנה ללקוח חסויה, אך הסכין עצמה אם נשארה במשרד עורכי הדין איננה חסויה.
“טענה זו אינה מקובלת עלי”, כתב השופט אבנון. “ככל שהסכין עצמה הושארה במשרד, אז גם אם אחת המטרות היא לקבל עצה משפטית, ובנוסף הייתה כוונה להשתמש במשרד עורכי הדין כמקום מסתור למוצג פלילי, לא חל חיסיון עו”ד-לקוח. “הדוגמא איינה תואמת לנסיבות המקרה, נוכח העובדה שבמשרדו של עו”ד ליפשס הושאר עותק של תוכן המחשב והטלפון, ולא המוצגים המקוריים. ובכל מקרה לא שוכנעתי כי מטרת השארת חומרי המחשב נועדה להעלימו מעיני המשטרה”.
אבנון התייחס בהחלטה גם לטענת המשטרה כי שיכון ובינוי לא התנגדה למסירת תוכן החומרים למשטרה. “העובדה שהמחשב והטלפון מצויים בבעלות החברה, איינה משפיעה על שאל קיומו של חיסיון עו”ד-לקוח. המחשב והטלפון היו בזכות וברשות בחזקת המשיב מכוח עבודתו; קבעתי כי עו”ד ליפשס נשכר על מנת ליתן ייעוץ משפטי לפאלוך (הוא איננו עורך הדין של החברות); הואיל וקבעתי כי מסירת חומר המחשב נועדה למטרות שירות משפטי, אז החיסיון הוא של פאלוך והוא היחיד שיכול ורשאי לוותר עליו”.
“זכויות החשודים תשמרנה”
בהחלטתו התייחס השופט אבנון גם לדברים שאמר בדיון בכיר ביאח”ה, סגן ניצב (סנ”צ) עו”ד אסף וולפיש, שעומד בראש המפלג בלהב 433 שחוקר את הפרשה. “נשמעות טענות מולנו שאנחנו רוצים להרוס את החברה, שאנחנו גורמים להפסד כיס של ציבור גדול בישראל, ואנחנו כאן כדי לומר: לא היא. מדובר בתיק שנמצא בראש סדר העדיפויות וההתעניינות של היחידה החוקרת והפרקליטות המלווה. מדובר בחברה ציבורית בישראל ונשמעות טענות למכביר אל מול רשויות החקירה לזרז את החקירה. אנחנו עושים כל שאפשר כדי לקדם את החקירה”.
“בית המשפט ער למשמעות החקירה והשלכותיה”, כתב השופט אבנון, “ולחשיבות הרבה שרואות היחידה החוקרת והפרקליטות המלווה בקידום החקירה, ובהשלמתה מה ככל הניתן – כך ראוי. מנגד, ההחלטה מבוססת על אדנים משפטיים אשר אל להם להיות מושפעים מזהות הנחקר, זהות החוקר, או מכובד משקלה וחשיבותה של החקירה. דין אחד לכל, וזכויות החשודים תישמרנה, בין אם מדובר בחקירה שגרתית, ובין אם מדובר בחקירה חובקת עולם המנוהלת על ידי בכירי החוקרים. בית המשפט פועל ללא משוא פנים כלפי כולם”.
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3746742,00.html