פסק הדין שלפנינו הוא דוגמא מופתית כיצד שופטים בישראל ממציאים “הלכות” על סמך הפנטזיות השיפוטיות שלהם ומיישמים אותם לפי האג’נדות שלהם.

איך אפשר להתמודד עם בתי משפט כאלה מטורפים שממציאים לך כל מיני קומבינציות של פרשנויות לסעיפי חוק, והעיקר לדפוק אותך בהתאם לאג’נדה?

הנה, יואב אליאסי “הצל” כתב בפייסבוק שצריך לפרגן “כוכב אחד” בדירוג עסק מזון והזנה של איזה נבלה שמאלנית בשם נועה דרוקר.  הוא קרא לה “נשמה טובה”.  הוא גם שם קישור שמוביל לעסק שלה בתחום המזון וההזנה, והגולשים כתבו עליה שהאוכל שלה גרוע ולא טעים.

בבית משפט השלום הוא זכה ונקבע שאין לו אחריות למעשי אחרים.  הוא עצמו לא הכפיש ולכן כל אחד אחראי למעשיו.  את זה קבע השופט רונן אילן.

אבל אז הגיע ערעור אצל שלושה נבלות שלא ברא השטן במחוזי ת”א:  יהודית שבח (כלבה עם סיפיליס), יונה אטדגי (ליצן מטורלל) ושלמית יעקוביביץ (עוד כלבה רעה).

השלישיה המרושעת שבח אטדגי יעקובביץ’ ציטטו מספר שכתב אהרון ברק ב 1976 שם הוא כתב שכאשר מדובר בנזיקין זה לא מספיק שכל אדם יישא באחריות למעשיו ושיש להרחיב את מעגל הנתבעים לכל מי שאפשר לתפוש, למסייעים ולמשדלים.

הסיבה שאהרון ברק כתב את זה היתה אמונתו שככל שאפשר לסבך כמה שיותר אנשים עם תיקים בבתי משפט, כך יוכלו השופטים לטעון שהם עמוסים יותר ויהיה צורך למנות עוד ועוד שופטים כדי להתגבר על העומס.

הנה דבריו של אהרון ברק בסע’ 17 לפסק הדין:  “על התפיסה העומדת ביסוד אחריותו של משדל נכתב: “התפיסה היא, אפוא, שמקום בו פרט משדל אחר לבצע עוולה, תורם לביצועה או מעודד את קיומה – יש להטיל עליו אחריות לנזק שנגרם. כפי שציין פרופ’ ברק בספרו, “ההצדקה לאחריות בסוג 25 המקרים האחרון היא בכך שפלוני, שביצע בעצמו עוולה, עשה זאת כידו הארוכה של אלמוני ועל כן רואה המשפט גם באלמוני כמבצע נוסף של העוולה. . . כמו כן ניתן להצדיק את אחריותו של אדם שנתן עזרה לביצוע מעשה נזיקין או יעץ לבצעו” (אהרן ברק “אחריות למעשה הזולת” דיני נזיקין – תורת הנזיקין הכללית 436 גד טדסקי עורך, מהדורה שנייה 1976″).  פסק דין האוניברסיטה, פסקה 20 , מפי כב’ השופט ריבלין.

הכוונה לפס”ד ע”א 5977/07 האוניברסיטה העברית בירושלים נ’ בית שוקן להוצאת ספרים בע”מ, 20.6.2011.

עכשיו לך תוכיח מה זה משדל ומה זה מסייע?  הרי כל אחד יכול להגיד על כל אחד שהוא שידל וסייע.  לכן הכלל הוא שבדיני נזיקין כל אחד אחראי למעשיו וצדק השופט רונן אילן שאם הצל לא ביצע לשון הרע, אין לו אחריות בנזיקין.

אבל בערעור השלישיה המרושעת שבח אטדגי יעקובוביץ החליטה לדפוק את הצל.  הם החליטו שאמנם בחוק איסור לשון הרע אין אחריות של משדל ומסייע לפרסום לשון הרע וכל אחד אחראי רק לפרסומים של עצמו, אבל “אפשר” לקחת מסעיף העונשין את סע’ 12 על אחריות משדל ומסייע ולראות כאילו זה כתוב בחוק איסור לשון הרע.

נשאלת השאלה למה המחוקק, הכנסת לא עשתה את זה?  למה הכנסת לא הכניסה אחריות משדל ומסייע לחוק איסור לשון הרע?  התשובה כי הכנסת רצתה שכל אחד יהיה אחראי לפה שלו וללשון הרע שלו – ולא של אחרים.

אבל בקרקס הפשפשים הישראלי כל קומבינציה וקונסטרוקציה שאפשר לעשות (ע”י לקיחת סעיף מפה וסעיף משם כדי ליצור משהו שלא קיים, היא אפשרית.

בתמונה:  גיא אופיר – העו”ד של נועה דרוקר השמאלנית שעוסקת בעסקי ההזנה

כתבה של יהונתן גוטליב 2/2/2022 בערוץ 7

פסק דין חריג: יואב אליאסי-הצל ישלם פיצויים בעקבות “שידול ללשון הרע”

אליאסי קרא לקוראיו “לפרגן” בדף הפייסבוק של נועה דרוקר שכינתה את אלאור אזריה “טינופת”. בית המשפט חייבו לפצותה

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את הערעור של הבשלנית נועה דרוקר, וחייב את יואב אליאסי-הצל לשלם לה פיצויים בגין “שידול ללשון הרע”.

כזכור, בשנת 2017 פרסמה דרוקר, העוסקת בתחום המזון והקולינריה, פוסט בחשבון הפייסבוק שלה בו כינתה את הלוחם אלאור אזריה “טינופת” והצהירה על כוונתה להסיר מרשימת חבריה בפייסבוק את אלה שהביעו תמיכה בו.

בתגובה פרסם אליאסי פוסט בדף הפייסבוק המצליח שלו בו כתב: “תכנסו לדף של נועה ותפרגנו באיזה תגובה מהלב ואיזה כוכב בודד שידעו איזה נשמה טובה עומדת 8 מאחורי האוכל שהיא מוכרת”. הגולשים לא איחרו לבוא, ורבים מהם העניקו לעמוד העיסקי של דרוקר דירוג נמוך ופזרו תגובות נגד העסק.

בחודש אוגוסט 2020 דחה בית המשפט את התביעה של קולר נגד אליאסי, אך חייב חלק מהנתבעים הנוספים לשלם לה פיצויים.

עכשיו, כאמור, קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור של קולר, ואליאסי חויב לשלם לה פיצויים בסך 25,000 ש”ח והוצאות משפט בסך של 13,000 שקלים, כשהעוולה בה הוא הואשם היא “שידול ללשון הרע”.

בשיחה עם ערוץ 7 הביע אליאסי תרעומת על היחס השונה שהוא קיבל מהתקשורת סביב סיקור 2 פסקי הדין. “מדהים שכשאני ניצחתי את התיק לפני שנתיים אף אחד לא התקשר”, אמר. “פתאום עכשיו, כשאני מפסיד, חוגגים באייטמים. הם ניצחו 3 קטינים וחיילים בודדים, לקחו מהם 100,000 ש”ח”.

עו”ד יניב לנקרי מפירמת לנקרי ושות’, שייצג את אליאסי, מסר: “נדמה כי הרצון לזכות בלייקים ומחוות ברשתות החברתיות מעוות את המציאות משפטית נשוא ההליך מול דרוקר. מרשי ניצח בבית המשפט השלום וההליך התהפך בבית המשפט המחוזי במובן זה שפסק הדין הכריע בצורה שגויה לטעמנו שיואב עבר על עוולת השידול. טענות כגון הסתה ושאר ירקות מנותקות מכל מימד אפשרי ומהוות דיבה לכשעצמן. בעתיד יוגש ערעור לבית המשפט העליון שידרש להכריע מפורשות אם לצל יש אחריות על אחרים?! איננו עוסקים ברכילות זולה. המשך יבוא”.

שי גליק מנכ”ל בצלמו מסר: “מצער ומקומם ששוב ביהמ”ש נותן פסיקה תקדימית שמצמצמת את חופש הביטוי דווקא על אנשי ימין. ניכר שהדבר מתחבר למגמה לסתום פיות לאנשי ימין. כמובן שאסור לשקר ולהוציא דיבה אבל הצל לא הוציא אף דיבה. ומדובר בשידול לדיבה דבר שמעולם לא נשמע כמוהו. כאשר אנשי ימין תבעו את שוברים שתיקה וארגוני שמאל על דיבה הם תמיד נדחו בטענה של חופש ביטוי פוליטי שוב ניכר שיש פסיקה בררנית”

https://www.inn.co.il/news/539940

להלן פסק הדין: