במאי 2017 היו להוטים בפרקליטות לתפור תיק פלילי לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן (“ליצי”). המשימה הוטלה על חיים ויסמונסקי ממחלקת הסייבר שידאג לסדר רוגלות לליצי.
ויסמונסקי מינה את עו”ד יעלה הראל (יאחה) לעשות את עבודות השטח, תוך שהוא שומר לעצמנו את ההנהגה וההכוונה של תפירת התיק.
יעלה הראל הוציאה על ליצי 3 צווי האזנת סתר, כנראה בחשד לקבלת שוחד ממלכה לאופר כדי שלא יסגירו אותה. ואלו הצווים:
צו הס”ת (מחוזי מרכז) 21382-05-27 שבו נקלטה שיחה אחת רלבנטית מתאריך 21.5.17.
צו הס”ת (מחוזי מרכז) 67070-07-17 שבו נקלטו 4 שיחות מתאריכים 3.8.17, 7.8.17, 14.8.17 ו-1.10.17.
צו הס”ת (מחוזי מרכז) 8677-07-17 שבו נקלטה שיחה אחת רלבנטית מתאריך 8.7.17.
בנוסף נקלטו עוד 168 שיחות אולם ביחידה המפעילה את ההאזנות הסתר, סיגינט, סימנו אותן כלא רלבנטיות לחשד המקורי.
לכאורה אסור לפרקליטות להקשיב לשיחות האלה, או להשתמש בהן, אבל הם שמים זין על מה שאסור להם לעשות ומחפשים דרך להכשיר את השיחות לשימוש, והדרך היא המצאת חשדות חדשים.
ברור שהם כבר האזינו ל 168 השיחות האסורות ויודעים בדיוק מה יש בהן.
ממציאים אינדיקציות לעבריינות “אגב אורחא”
איך ממציאים חשדות חדשים כדי לפתוח האזנות סתר שאסור לפתוח? טוענים שהתגלו אינדיקציות לפעילות עבריינית “אגב אורחא” לחשדות המקוריים ולכן רוצים אישורים לשימוש בשיחות שנקלטו.
שימו לב מה הפרקליטים כותבים על האזנת סתר לשר בממשלה:
“מנוסח הסעיף עולה כי כאשר מדובר בהאזנת סתר לשיחות שנקלטו בדרך אגב עם חבר הכנסת, שר או סגן שר, אין דרישה כי הלה ייחשד כמעורב בעברה פלילית. כן אין דרישה לאישור מוקדם של היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אולם הפרקטיקה הנוהגת היא לקבל אישור מוקדם כאמור, שכן מדובר בפעולת חקירה המגלמת פגיעה בפרטיות ופוטנציאל פגיעה בחסינות ובתפקוד של נבחר הציבור”.
ב 6/8/2019 הוציאו יעלה הראל ויסמונסקי הדלפה לעיתונות על פירות האזנות אלה.
פורסם בגלובס, אלה לוי וינריב 6/8/2019
מרמה, הפרת אמונים, הדחת עדות ושוחד: המשטרה ממליצה להעמיד לדין את סגן השר יעקב ליצמן
סגן השר יעקב ליצמן חשוד כי ניצל לכאורה את מעמדו ואת מרותו במשרד הבריאות במטרה להשפיע באופן פסול על שיקול-דעתם של מגוון גורמי מקצוע הכפופים לו במשרד • בין היתר נחקר ליצמן בחשד שניסה להשפיע על חוות-דעת פסיכיאטרית של חשודה בפדופיליה
משטרת ישראל סיימה חקירה בעניינו של סגן שר הבריאות חבר הכנסת יעקב ליצמן, בחשד כי ניצל לכאורה את מעמדו ואת מרותו במשרד הבריאות במטרה להשפיע באופן פסול על שיקול-דעתם של מגוון גורמי מקצוע הכפופים לו במשרד. בין היתר נחקר ליצמן בחשד שניסה להשפיע על חוות-דעת פסיכיאטרית של חשודה בפדופיליה.
ממצאי החקירה יועברו בימים הקרובים לפרקליטות מחוז ירושלים, שתבחן האם להגיש נגד סגן השר ליצמן כתב אישום.
החקירה נגד ליצמן, המכונה “תיק 1452”, נחקרה על-ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח”ה) בלהב 433, ובמהלכה נחקרו מספר אירועים. האירוע הראשון שנחקר עסק בניסיונו לכאורה של סגן השר ליצמן להשפיע באופן פסול על חוות-דעתם של מספר פסיכיאטרים עובדי משרד הבריאות, שמונו על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים לקבוע את כשירותה הנפשית של מלכה לייפר, מועמדת להסגרה לשלטונות אוסטרליה בגין עבירות מין בקטינות, וזאת בעיצומו של הליך הסגרה תלוי ועומד בבית משפט.
בחקירתו הכחיש ליצמן כל קשר למקרה וטען כי כלל לא עסק בעניין.
החשודה שעל-פי החשד בעניינה התערב ליצמן, מבוקשת על-ידי רשויות אכיפת החוק באוסטרליה בחשד שביצעה מספר רב של עבירות מין נגד קטינות, בעת ששימשה כמנהלת בית ספר לבנות בעיר מלבורן (“פרשת ההסגרה”).
האירוע השני שנחקר במסגרת הפרשה עסק בהתערבות פסולה לכאורה של סגן השר ליצמן בניסיון להשפיע על הדרגים המקצועיים במשרדו לטובת בית עסק בתחום המזון שבעליו מקורב אליו, וזאת כדי למנוע את הליכי סגירתו בעטיים של ממצאי תברואה חמורים שנמצאו בו והביאו לתחלואה של מספר אנשים שאכלו מתוצרתו (“פרשת בית העסק לממכר מזון”).
במסגרת החקירה נחקרו חשדות לאירועים נוספים, בהם סגן השר ליצמן פעל לכאורה על-מנת להשפיע באופן פסול על הדרגים המקצועיים במשרד הבריאות (מב”ן – מרכז לבריאות הנפש) ובמשרדים נוספים למען מספר אסירים, חלקם שפוטים בגין עבירות מין, והכול במטרה לסייע בידם להשתחרר בתום שני שליש מתקופת מאסרם או לצאת לחופשות מהכלא (“פרשת האסירים”).
החקירה החלה לאחר אישורם של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, נוהלה בפיקוחם של ראש אח”מ וראש להב 433 ובוצעה כאמור על-ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח”ה) בלהב 433 בליוויה של פרקליטות מחוז ירושלים.
עם סיום החקירה עמדת משטרת ישראל היא שהתגבשה תשתית ראייתית מספקת לכאורה נגד סגן שר הבריאות ח”כ יעקב ליצמן לביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים והדחה בעדות ב”פרשת ההסגרה” ועבירות מרמה והפרת אמונים והצעת שוחד ב”פרשת בית העסק לממכר מזון”. אשר לאירועים שנחקרו ב”פרשת האסירים”, חלק מן האירועים התיישנו, ולגבי היתר לא נמצאה תשתית ראייתית מספיקה להוכחת החשדות.
ליצמן מיוצג על-ידי עו”ד ז’ק חן.
“לא נפל כל פגם”
מלשכת סגן שר הבריאות ח”כ יעקב ליצמן נמסר בתגובה: “כפי שהודענו לאורך כל הדרך, סגן השר ליצמן פעל בכל שנות תפקידו לטובת אזרחי ישראל, בשקיפות מוחלטת ועל-פי חוק. לשכת ליצמן נוהגת במדיניות ברורה של דלת פתוחה, לסיוע ועזרה לציבור. זאת, ללא אפליה בין האוכלוסיות והמגזרים וללא בירור מצבם של הפונים אליו לסיוע, אלא לפי החוק והיושר. מהודעת המשטרה אף עולה בבירור כי גם המשטרה סבורה כי לא נעברה כל עבירה במרב סעיפי החשדות בהן נחקר סגן השר ליצמן.
“לגבי הטענות האחרות, אנו בטוחים ללא ספק כי לאחר בחינה מדוקדקת יתגלה כי לא נפל כל פגם במעשיו של סגן השר. יושרו הציבורי ועשייתו העצומה של סגן השר ליצמן, בייחוד בתחום פניות ציבור מכל האוכלוסיות, מוכרות וידועות לכל, תוך הקפדה מדוקדקת על החוק, ואין ספק כי הדבר יוכח במהרה”.
בעקבות פרסום החלטת המשטרה נגד סגן השר הרב ליצמן, עמיתו לסיעה סגן השר הרב פרוש מסר בתגובה: “ידידי סגן השר הרב ליצמן עסוק בחסד ועזרה לכל פונה, ואני סמוך ובטוח שהוא ייצא צח כשלג, וימשיך בפעילותו המבורכת. חמורה מאוד העובדה שפעילות לגיטימית ומתבקשת של שליח ציבור במסגרת פניות הציבור, ועזרה לאזרח הקטן מול מערכות ביורוקרטיות מורכבות – מהוות בסיס לחקירות. הדבר פוגע בפעילותם של אישי ציבור ומונע מהם לסייע לשולחיהם”.
יו”ר דגל התורה, ח”כ משה גפני, מסר בתגובה: “לשכתו של סגן השר הרב ליצמן, כדרכה של יהדות התורה, ידועה בעזרתה הרבה לכל פונה ולכל נזקק בכל נושא. מהיכרותי רבת-השנים עם הרב ליצמן שחי בצניעות רבה, אין לי ספק כי מדובר בחשדות-שווא שיתבררו שלא עשה משהו לטובתו כלל אלא לטובת הפונים אליו. עיתוי פרסום המלצות המשטרה מוזר ומעורר שאלות”.
“מושחתים, נמאסתם”
בעקבות הודעת המשטרה כי היא ממליצה להעמיד לדין את סגן השר ליצמן, מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה: “סגן שר עם המלצה על כתב אישום, שני שרים עם המלצה לכתב אישום, ראש ממשלה עם המלצה לשלושה כתבי אישום ויו”ר קואליציה
לשעבר עם המלצה לכתב אישום. מושחתים, נמאסתם. הריקבון במערכת הפוליטית והציבורית בישראל התפשט לכל עבר, זאת במקביל לתהליך סיכול ממוקד של שומרי הסף. חייבים לעצור את התהליך עכשיו. אנו קוראים לפרקליטות המדינה להימנע מגרירת רגליים ולקבל החלטות בהקדם בעניינם של כל החשודים, למען כל אזרחי ישראל”.
מהמחנה הדמוקרטי נמסר בתגובה להמלצות להעמיד לדין את סגן השר ליצמן: “ממשלת שוחד, מרמה והפרת אמונים. את משטר המושחתים לא צריך לנצח – חייבים לנצח”.
חברי סיעת כחול לבן בתגובה להמלצת המשטרה להגשת כתב אישום נגד סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
ח”כ יואב סגלוביץ, מפקד אגף חקירות לשעבר, מסר: “מן החשדות החמורים נגד סגן השר ליצמן ניתן להבין את המניעים. שום דבר לא נעשה ‘לשם שמיים’. הכול אישי, הכול מגזרי ולא ממלכתי. גם אם החשדות לא היו חוצים את הרף הפלילי, מדובר בבעיה ערכית חמורה, בטח כאשר מדובר בנבחר ציבור”.
ח”כ יעל גרמן, שרת הבריאות לשעבר, מסרה: ”עוד שר בממשלת נתניהו חשוד בעבירות מרמה, הפרת אמונים והצעת שוחד. אזרחי ישראל צריכים לשאול את עצמם אם הם רוצים ראש ממשלה ושרים שדואגים לעצמם ולמקורביהם ומקדמים חסינות מכתבי אישום – או ממשלה בראשות כחול לבן שתעבוד למען הציבור”.
ח”כ מיקי חיימוביץ’ מסרה: “לאחר שנים שבהן הממשלה מזניחה את מערכת הבריאות הציבורית, נוספו היום החשדות לפלילים נגד סגן שר הבריאות. כל זה בעיצומו של יום שבו חברי כחול לבן מסיירים בבתי החולים ושומעים את מצוקת המטופלים מכל עבר. הגיע הזמן שיהיה לנו ראש ממשלה שישים את טובת המדינה לפני טובתו האישית וישקם את מערכת הבריאות הקורסת. יש לנו תוכנית בריאות מפורטת, והיא תיושם מיד לאחר שנרכיב את הממשלה הבאה”.
“תעשיית השתקה”
מארגון JCW שנלחם בעבירות מין בקהילות יהודיות ברחבי העולם, ומי שסיפק תיעוד לפיו מלכה לייפר כשירה לעמוד לדין, נמסר: “העובדה כי סגן שר הבריאות חשוד בהתערבות פסולה לטובתה של עבריינית מין נמלטת, היא מאכזבת ומעלה תהיות על תפקוד המשרד האמון על שיקום הנפגעים והנפגעות בישראל.
לאורך כל תקופת הדיונים במשפטה של מלכה לייפר, חשנו כי כוחות מדרג עליון מנסים לנווט את קו ההגנה של לייפר באמצעות טענות שקריות לאי-שפיות, תוך שהם משפילים את הנפגעות שמצפות לצדק ומתאכזבות פעם אחר פעם.
“החקירה שניהלנו הוכיחה את מה שהיה ידוע אך מושתק – שמלכה לייפר כשירה לעמוד לדין. המלצות המשטרה להעמיד לדין את השר ליצמן צריכה לזעזע את כל מי ששלטון החוק חשוב לו, ואנו מקווים כי כל האחראים לטיוח הפרשה ישלמו על כך מחיר”.
אלי, ניקול ודסי ארליך, מהנפגעות של מלכה לייפר, מסרו: “היום התברר כי מאחורי מלכה לייפר עמדה תעשיית השתקה שלמה שנוהלה באמצעות הדרגים הגבוהים ביותר במערכת. המלצות המשטרה להעמיד לדין את השר ליצמן ממלאת אותנו בתקווה שהצדק ייצא לאור, ושמלכה לייפר תוסגר במהרה לאוסטרליה ותעמוד שם לדין. אנו מתכוונות להגיע לארץ ב-23 בספטמבר ולהיות נוכחות בדיון בעניין כשירותה של לייפר לעמוד לדין”.
שבי גטניו, מנכ”ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, מסר בתגובה: “מדובר בשר בריאות בפועל שהוא סכנה לבריאות הציבור. אנו יודעים זאת עוד מ’פרשת בג”ץ אייקוס’ שהגשנו נגדו וניצחנו ומדוח מבקר המדינה על מדיניות המאבק בחברות הטבק. לאור המלצות המשטרה מהיום, על ראש הממשלה לפטר לאלתר את סגנו ולהושיב על הכיסא אדם שבריאות הציבור באמת בראש סדר העדיפויות שלו”.
ממשלה תחת חקירה: ליצמן מצטרף לנתניהו ולדרעי
יו”ר יהדות התורה וסגן שר הבריאות, ח”כ יעקב ליצמן, מצטרף לשני ראשי מפלגות נוספים אשר נשקלת העמדתם לדין פלילי.
הראשון, והבכיר מביניהם, הוא כמובן ראש הממשלה בנימין נתניהו, המתמודד עם החלטת היועמ”ש והפרקליטות להגיש נגדו שלושה כתבי אישום, בכפוף לשימוע, בקבלת שוחד בתיק 4000 (תיק בזק-וואלה והסיקור האוהד) ומרמה והפרת אמונים בתיקים 1000 (פרשת מילצ’ן והמתנות) ו-2000 (פרשת מוזס-נתניהו).
יו”ר המפלגה השני החשוד בפלילים הוא יו”ר ש”ס ושר הפנים, אריה דרעי, אשר על-פי ההערכות יועמד בקרוב לדין פלילי, בכפוף לשימוע, בגין ביצוע עבירות מס בסכומים משמעותיים של מיליוני שקלים ובגין הלבנת הון, וייתכן כי יואשם גם במרמה והפרת אמונים.
מלבד ראשי המפלגות יש המלצה להעמיד לדין גם את שר העבודה חיים כץ, שנחשד בשתי פרשות שונות: פרשת התעשייה האווירית, שבה הוא נחשד בניצול כוחו כיו”ר ועד העובדים; ופרשה שנייה בנוגע לטובות הנאה בשווי מיליוני שקלים ומידע פנים שקיבל לכאורה מאיש שוק ההון מוטי בן-ארי.
לאחרונה המליצה המשטרה גם על העמדתו לדין של ח”כ דוד ביטן בעבירות של קבלת שוחד, הלבנת הון, עבירות מס ועבירות נוספות בפרשה המכונה “תיק 1803”, העוסקת בחשד כי בשנים 2017-2011 קיבלו ח”כ דוד ביטן, ארנון גלעדי ודב צור טובות הנאה מגורמים פרטיים, ובתמורה פעלו לקידום אינטרסים של אותם גורמים.
להלן תפירת התיק: המזכר שחיברו יעלה הראל וחיים ויסמוסקי על ליצי
מִ זְ כָּ ר
תאריך: 1 פברואר, 2018 ט”ז שבט, תשע”ח |
אל: פרקליט המדינה, מר שי ניצן
הנדון: בקשת יאח”ה להיתר האזנה לשיחות אגב אורחא עם שר
כללי:
- המדובר בבקשה להיתר האזנה לשיחות אגב אורחא של מספר יעדי האזנה עם סגן שר הבריאות, ח”כ משה ליצמן. יודגש, כי בעת הרלוונטית שימש ח”כ ליצמן כשר הבריאות, אך נוכח תוארו כיום יכונה להלן: “סגן השר“. יעדי ההאזנה, הרלוונטיים לבקשה זו, הינם מרדכי בבצ’יק (עוזר סגן השר), מנחם גשייד (עוזרו לשעבר של סגן השר, וכיום עיתונאי ועוזרו ודוברו של הרב פירר) ויעקב ראיניץ (כתב בעיתון “המודיע”) (להלן: “בבצ’יק“, “גשייד” ו-“ראיניץ“, בהתאמה; להלן יחד: “יעדי ההאזנה“).
- צווי האזנות הסתר הרלוונטיים הוצאו במסגרת חקירה בין היתר בחשד לעבירות של לקיחת שוחד, תיווך לשוחד ומרמה והפרת אמונים, כפי שיפורט להלן (ר’ סעיף 6 ואילך למזכר זה).
- האמור במזכר זה מבוסס על הבקשה הכתובה, סיכום הראיות מיום 25.1.18 שנערך על-ידי היחידה החוקרת, מסמך בקשה לאישור פעולות חקירה מיום 13.11.17 שנערך על-ידי היחידה החוקרת, עיון בצווי האזנת הסתר הקודמים, ושיחות עם הפרקליט המטפל מהמחלקה הכלכלית, סטיב בוארון, כמו גם עם גורמים בצוות החקירה ובמחלק ההערכה ביאח”ה.
- יודגש כבר עתה, כי בבקשת היחידה התבקש היתר להאזנה ל-175 שיחות שנקלטו בין סגן השר לבין יעדי ההאזנה, על אף שבמסמך לאישור פעולות החקירה מיום 13.11.2017 צוינו 7 שיחות בלבד, כשיחות העשויות להיות רלוונטיות לחקירה. עיון בשני המסמכים הנ”ל אינו מעלה סיבה ממשית לשינוי שהוביל לבקשה להתיר האזנה למספר כה רב של שיחות, ועל כן, ולאחר היוועצות עם הפרקליט המטפל, נתייחס במזכר זה ל-7 השיחות הרלוונטיות בלבד אליהן הפנה המסמך לאישור פעולות החקירה מיום 13.11.17.
עם זאת, וככל שעם התקדמות החקירה יוחלט על שינוי מעמדו של סגן השר, והוא יוגדר כחשוד, לא מן הנמנע שיהיה צורך לבחון מחדש את בקשת היחידה להתיר האזנה לשיחות נוספות בין סגן השר לבין יעדי ההאזנה. נעיר כי הבענו עמדתנו זו בפני הגורמים בצוות החקירה, והדברים התקבלו בהבנה.
- כידוע, פתיחת שיחות אגב אורחא עם סגני שרים מוסדרת בסעיף 7א לחוק האזנת סתר, אשר זו לשונו:
שיחות חסויות שנקלטו בדרך אגב
(תיקון מס’ 2) תשס”ה-2005 |
7א. (א) נקלטה במסגרת האזנת סתר כדין לפי סעיפים 6, 7 או 9א(א)(2), שיחה עם חבר הכנסת, שר או סגן שר, תופסק, מיד עם היוודע למאזין שמדובר בחבר הכנסת, בשר או בסגן שר, הקשבה לה, ולא ייערך תמליל שלה; חומר ההקלטה יועבר לעיונו של השופט שנתן את ההיתר.
(ב) השופט שנתן את ההיתר, ובהעדרו שופט מוסמך אחר כאמור בסעיף 6(א), רשאי להאזין להקלטה או להורות על עריכת תמליל ולעיין בו.
(ג) מצא השופט, כי חומר ההקלטה כולל חומר הדרוש למטרות שלשמן ניתן להתיר האזנת סתר לפי סעיף 6(א), וכי הצורך בגילוי החומר לשם כך עולה על החשש לפגיעה ביכולתו של חבר הכנסת של השר או של סגן השר למלא את תפקידו, יורה על העברתו של חומר זה בלבד למבקש, בדרך שתיקבע; השופט יורה על אופן הטיפול ביתרת חומר ההקלטה.
- מנוסח הסעיף עולה כי כאשר מדובר בהאזנת סתר לשיחות שנקלטו בדרך אגב עם חבר הכנסת, שר או סגן שר, אין דרישה כי הלה ייחשד כמעורב בעברה פלילית. כן אין דרישה לאישור מוקדם של היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אולם הפרקטיקה הנוהגת היא לקבל אישור מוקדם כאמור, שכן מדובר בפעולת חקירה המגלמת פגיעה בפרטיות ופוטנציאל פגיעה בחסינות ובתפקוד של נבחר הציבור.
- נפנה לחשדות בגינן מתבקש היתר להאזנה.
תמצית פרשות המשנה הנחקרות במסגרת התיק:
- ועדת סל הבריאות/התרופות:
בפרשיית משנה זו מספר אירועים שונים.
אחד האירועים נוגע להחלפתה של אחת מחברות ועדת סל הבריאות, פרופ’ דינה בן יהודה, שעל-פי החשד, הוחלפה על-ידי סגן השר לבקשתה של חברת ‘רוש פרמצבטיקה ישראל בע”מ’ (להלן: “חברת רוש“). שיחות שנקלטו בין מנכ”ל חברת רוש לבין גשייד, ולאחר מכן בין גשייד לבין בבצ’יק, מעלות, כי מנכ”ל חברת רוש הביע תרעומת נגד פרופ’ בן יהודה, על כך שאמרה שתתנגד להכניס לסל התרופות תרופה המיוצרת על-ידי חברת רוש. במהלך השיחות עלה, כי נוכח התנגדותה זו של פרופ’ בן-יהודה, ביקש גשייד שסגן השר יורה על החלפתה באחר. בשיחה שנערכה בין בבצ’יק לגשייד ביום 14.8.17 אמר האחרון, כי “צריך להוציא אותה (את פרופ’ בן יהודה- י.ה.)“. כשעה עובר לשיחה זו שוחח גשייד עם סגן השר, ועל כן מתעורר חשד, כי מדובר בשיחה הרלוונטית לחקירה, ושבמהלכה שוחחו השניים על אודות סוגיית האיוש של ועדת סל התרופות. לא למותר לציין, כי בסופו של יום אכן הוחלט להחליף את פרופ’ בן-יהודה באחרת.
לאור המפורט לעיל, התבקש היתר להאזנה לשיחה שהתקיימה בין גשייד לבין סגן השר בתאריך 14.8.17, בשעה 10:01 (עמדה 223654, שיחה 1601).
אירוע נוסף בפרשיית משנה זו נוגע לשיחה שנערכה ביום 6.8.17 בין גשייד לבין סגן השר, כשהשיחה העוקבת לה נערכה בין גשייד לבין מיכל כפיר, דירקטורית וממונה לפיתוח עסקי בחברת רוש. במהלך השיחה בין גשייד לבין מיכל כפיר ביקשה האחרונה לקבוע פגישה בין פרופ’ ניר פלד, אונקולוג בכיר ומומחה בעניין בדיקה, המשווקת על-ידי חברת רוש ומועמדת להיכנס לסל התרופות, לבין סגן השר. יצוין, כי בשיחה זו אמר גשייד, כי סגן השר אינו מתערב בהחלטות הוועדה, אך ניתן יהיה להיפגש עם אחד מחברי הוועדה. עם זאת, בסופו של יום הפגישה בין פרופ’ פלד לבין סגן השר, שהתבקשה על-ידי חברת רוש, אכן נערכה בתאריך 21.8.17 (והשתתפה בה גם גב’ אסנת לוקסנבורג, המנהלת המקצועית של ועדת סל הבריאות). מן הראוי לציין כי ועדת סל התרופות אמורה להיות ועדה מקצועית, מנוטרלת מלחצים כלכליים של חברות התרופות, ועל פניו סגן שר הבריאות אינו אמור להשפיע על שיקוליה.
לאור המפורט לעיל, התבקש היתר להאזנה לשיחה שהתקיימה בין גשייד לבין סגן השר בתאריך 7.8.17, בשעה 11:42 (עמדה 223654, שיחה 900).
היחידה החוקרת ציינה בבקשתה לאישור פעולות חקירה מנובמבר 2017 שיחה נוספת מיום 6.8.17 שהתקיימה בין בבצ’יק לסגן השר (עמדה 218704, שיחה 1620). בסמוך לפני קיומה של שיחה זו שוחח בבצ’יק עם גשייד, והאחרון מנסה לברר אם נקבעה פגישה בין סגן השר לבין גורם בתחום הביטוח הרפואי/סיעודי. עם זאת, כרגע לא ידוע מה הקשר בין חברת הביטוח וקופ”ח (“הראל” ו”מכבי שירותי בריאות”) שהוזכרו בשיחה בין גשייד לבין בבצ’יק, לבין סגן השר. לאור זאת, ובהיעדר ראיות תומכות שיש בהן כדי להעיד על תוכנה של השיחה החסויה, דעתנו היא שבשלב זה אין עילה למתן היתר להאזנה לשיחה האמורה לעיל.
- עיתון “המודיע”:
אחד החשדות המרכזיים בפרשיה הינו שחברות מסחריות שונות בתחום המזון, הטבק והתרופות ניסו, או אף הצליחו, להשפיע על החלטותיו המקצועיות של סגן השר, בין היתר על-ידי קניית שטחי פרסום בעיתון “המודיע”, .
עיתון “המודיע” המזוהה עם חסידות גור, אליה משתייך סגן השר, הינו בבעלות עמותת “הסתדרות אגודת ישראל העולמית- הועד הפועל”. עם זאת, משיחות שנקלטו בין יעדי ההאזנות לבין עצמם ובינם לבין אחרים התעורר חשד ממשי המצביע על כך שסגן השר הוא והבעלים, דה פקטו, של העיתון. בין היתר נקלטו שיחות בין בבצ’יק לבין גשייד בהן שוחחו השניים על אודות אי תשלום משכורות לעובדי העיתון, כמו גם שיחות בעניין העברת המניות והצורך לשמור על בעלותו של סגן השר בעיתון. אחת השיחות המרכזיות בין השניים בעניין הבעלות על העיתון התנהלה ביום 8.7.17 בשעה 20:53. כשעה לאחר מכן שוחח בבצ’יק עם סגן השר. למחרת היום מתקיימות שיחות נוספות בנוגע לעיתון בין גשייד לבין בבצ’יק, ושוב מועלה שמו של סגן השר.
נוכח סמיכות הזמנים בין השיחות ביום 8.7.17 ונוכח המשך קיומן של שיחות בנושא זה ביום למחרת, ותוך התייחסות לדברים שאמר, לכאורה סגן השר בעניין העיתון, כפי שעולה משיחות בין גשייד לבין בבצ’יק, התבקש היתר להאזנה לשיחה שהתקיימה בין בבצ’יק לבין סגן השר בתאריך 8.7.17, בשעה 21:53 (עמדה 218704, שיחה 672).
- מספר חודשים עובר למועד השיחות הנ”ל שודר בערוץ 2 תחקיר במהלכו נחשף הקשר בין העיתון לבין סגן השר. במסגרת התחקיר התחזו העיתונאים כנציגי חברה המבקשת לייבא סיגריות אלקטרוניות, ופנו לראיניץ בטענה שהם מעוניינים לקנות שטח פרסום בעיתון, אך חוששים להשקיע את כספם, שמא משרד הבריאות יחליט שלא לאשר את יבוא הסיגריות האלקטרוניות. במהלך התחקיר נחשף, כי ראיניץ הבטיח לעיתונאים שככל שיפרסמו את המוצר בעיתון, תינתן להם גישה למשרד הבריאות, תוך שצוין, כי העיתון הוא של סגן השר. בהמשך התבקשו העיתונאים לשלם 4,000 ₪ במזומן, בשתי פעימות, לידי ראיניץ, על-מנת שיארגן עבורם פגישה עם פרופ’ איתמר גרוטו, המשנה (דאז) למנכ”ל משרד הבריאות. פגישה זו אכן נערכה. לאחר מכן אף נערכה פגישה בין העיתונאים לבין סגן השר, תמורת סך של 3,000 ₪ נוספים, ובמהלכה ציין האחרון, כי הוא יעדכנם דרך ראיניץ בדבר שאלת התחולה של הרגולציה על הסיגריות האלקטרוניות. ראיניץ, 21.5.17, שוחח ראיניץ עם סגן השר. בשיחה שערך ראיניץ עם אדם אחר, למחרת יום חקירתו, הבהיר ראיניץ, כי הוא “הגיע מוכן” לחקירה, וידע כיצד לענות לחוקרים כששאלו אותו, מדוע סגן השר הפנה את העיתונאים להתעדכן בהחלטתו דרך ראיניץ.
לאור המפורט לעיל, ונוכח סמיכות הזמנים בין השיחה לבין המועד שנקבע לחקירתו של ראיניץ, התבקש היתר להאזנה לשיחה שהתקיימה בין ראיניץ לבין סגן השר בתאריך 21.5.17, בשעה 15:16 (עמדה 216518, שיחה 631).
- אישור ייצוא קנביס:
במסגרת החקירה עלה, כי בתאריך 31.7.17 חברת ‘תיקון עולם בע”מ’ (להלן: “חברת תיקון עולם“), המגדלת ומשווקת בישראל קנאביס רפואי, פנתה לגשייד בבקשה שיסייע לה לקבל אישור לייצא את הקנאביס לחו”ל.
בתאריך 3.8.17, בשעה 8:33, שוחחו גשייד ובבצ’יק בעניין סוגיית ייצוא הקנאביס. לאחר כשעה שוחחו השניים בשנית, וגשייד ביקש לדעת, האם סגן השר כבר עסוק. משנענה בשלילה, אמר גשייד שיצלצל הוא לסגן השר, ואכן מיד לאחר שיחה זו מתקיימת שיחה בין גשייד לבין סגן השר.
נוכח סמיכות הזמנים בין השיחות, ולאור תוכן השיחה שהתקיימה בין גשייד לבין בבצ’יק, התבקש היתר להאזנה לשיחה שהתקיימה בין גשייד לבין סגן השר בתאריך 3.8.17, בשעה 09:41 (עמדה 223654, שיחה 386).
בתאריך 26.9.17 משוחחים בבצ’יק וגשייד, והאחרון מבקש להזכיר לבבצ’יק, כי עליו לדבר עם איילת ועם אייל (הנחת היחידה החוקרת היא שמדובר על השרה איילת שקד ועל אייל שוורצברד, מנהל אגף הרוקחות במשרד הבריאות).
בתאריך 1.10.17 בשעה 06:38 משוחח גשייד עם סגן השר. מאוחר יותר באותו היום משוחח גשייד עם בבצ’יק ומבקש לברר אם שוחח עם אייל שוורצברד, ראש מערך הרוקחות במשרד הבריאות, ככל הנראה בעניין יצוא הקנאביס הרפואי. לאחר מכן משוחחים השניים בשנית, וגשייד מפציר בבבצ’יק שישוחח עימו (ככל הנראה עם אייל שוורצברד- י.ה.), כיוון שהדבר חשוב לו.
יודגש, כי במהלך ארבעת החודשים בהם התקיימה האזנת סתר לגשייד, שוחח הלה עם סגן השר 13 שיחות בלבד, ולכן סמיכות הזמנים בין השיחה שהתקיימה בין השניים בבוקר של יום 1.10.17 לבין השיחות שהתקיימו מאוחר יותר באותו היום בין גשייד לבין בבצ’יק מעלה חשד שמא מדובר בשיחה רלוונטית בנושא עליו שוחחו גם יעדי ההאזנה ביניהם.
לאור זאת, נוכח סמיכות הזמנים בין השיחה שנערכה בין גשייד לבין סגן השר, ובין השיחה שנערכה מאוחר יותר בין גשייד לבין בבצ’יק, התבקש היתר להאזנה לשיחה שהתקיימה בין גשייד לבין סגן השר בתאריך 1.10.17, בשעה 06:38 (עמדה 223654, שיחה 4773).
יודגש, כי בסופו של יום החליט סגן השר לאשר יצוא קנאביס רפואי לחו”ל, אך זאת לאחר שהתקבלה חוות-דעת של ועדה בין-משרדית אשר המליצה לאשר את יצוא הקנאביס.
- במסגרת החקירה נחקרו שתי פרשיות משנה נוספות בעניין סימון מוצרי מזון מזיקים ובעניין סיגריות IQOS. עם זאת, בשלב זה לא ניתן להצביע על שיחה ספציפית כרלוונטית לאחת מפרשיות משנה אלו, ולכן עמדתנו היא שאין להתיר, כיום ובשלב הנוכחי של החקירה, פתיחתן של שיחות נוספות מעבר לאלו שפורטו לעיל.
סיכום והמלצות
- המלצתנו היא לאשר את הבקשה, אך במתכונתה המקורית, קרי מתן היתר להגיש בקשה למיון שיחות אגב אורחא של יעדי ההאזנה עם סגן השר וזאת בנוגע ל-6 השיחות שפורטו לעיל בלבד.
- אומנם בשלב זה סגן השר אינו במעמד חשוד, ואינו מיועד לחקירה באזהרה. עם זאת, ניכר כי בכל הנוגע לשיחות שפורטו לעיל, ישנן נסיבות חיצוניות המצביעות על פוטנציאל רלוונטיות, וההכרח בעיבוי הבדיקה (בשלב זה) וקידומה מטה את הכף לטובת אישור הבקשה ל”פתיחתן”.
- באשר לשיחות שנערכו בין גשייד לבין סגן השר יצוין, כי במשך 4 חודשים נקלטו בהאזנות הסתר 13 שיחות בלבד בין השניים, דבר המעיד על היעדר קשר רציף כחלק משגרת היום-יום בין השניים. לפיכך ישנה חשיבות להתיר האזנה לשיחות בין גשייד לבין סגן השר כשאלו מתקיימות בסמיכות זמנים לשיחות עם יעדי האזנה אחרים במסגרתן עולות חשדות לביצוע עבירות על-ידי מי מהמעורבים בשיחה, וזאת חרף מעמדו של גשייד כעיתונאי וכעוזרו של הרב פירר. יצוין, כי היחידה החוקרת העלתה חשש מפני פגיעה בחיסיון רפואי נוכח תפקידו של גשייד אצל הרב פירר, אך חשש זה אינו מגובה בראיות כלשהן אשר יעידו על כך שבין סגן השר לבין הרב פירר וגשייד, מטעמו, קיים חיסיון רפואי בעניינים הקשורים לבריאותו של סגן השר.
- באשר לשיחות שנערכו בין בבצ’יק לבין סגן השר, ניכר כי צמצום השיחות בהן יתבקש בית-המשפט לעיין (צמצום מ-161 שיחות לשתי שיחות בלבד) כששיחות אלו נבחנו בקפידה יתרה, לנוכח העובדה שבבצ’יק הוא עוזרו של סגן השר, ועל כן ישנו פוטנציאל גבוה יותר לפגיעה בחסינותו של סגן השר. עם זאת, לאור סמיכות הזמנים בינן לבין שיחות אחרות שנערכו בין יעדי ההאזנה בנושאים הרלוונטיים לחקירה, מאפשר מזעור של הפגיעה הפוטנציאלית בחסינות הפרלמנטרית ובתפקוד המקצועי של סגן השר.
- באשר לשיחה בין ראיניץ לבין סגן השר, נוכח עיתוי השיחה ( עובר למועד חקירתו המשוער של ראיניץ ברשות המסים), ובהתחשב בטיב היחסים בין השניים כפי שעלה בכתבת התחקיר של ערוץ 2, דעתנו היא שהאפשרות לפגיעה בחיסיון העיתונאי של ראיניץ על-ידי האזנה לשיחה הינה נמוכה ביותר.
- האיזון הנדרש, לפי סעיף 7א לחוק האזנת סתר, הוא בין הצורך בגילוי תוכנן של השיחות לבין החשש לפגיעה ביכולתו של סגן השר למלא תפקידו. בנסיבותיו של מקרה זה, נוכח העובדה שהמלצתנו מתייחסת לשיחות, ועל מנת למזער את הפגיעה באינטרס המוגן על פי הסעיף, אנו מציעים כי בית-המשפט ישמע את השיחות וימיין אותן בעצמו.
- לסיכום, נמליץ על אישור בקשת היחידה להתיר לה להגיש בקשה למיון שיחות אגב אורחא, בכפוף לצמצום השיחות לאלו שפורטו לעיל, וכמפורט להלן:
צו הס”ת (מחוזי מרכז) 21382-05-27, בעניין שיחה מתאריך 21.5.17.
צו הס”ת (מחוזי מרכז) 67070-07-17, בעניין שיחות מתאריכים 3.8.17, 7.8.17, 14.8.17 ו-1.10.17.
צו הס”ת (מחוזי מרכז) 8677-07-17, בעניין שיחה מתאריך 8.7.17.
- מצ”ב טיוטת נוסח היתר י.מ..
חיים ויסמונסקי יעלה הראל
הערות שוליים של ויסמונסקי לסע’ 8.4: “יש להתייחס למשפט שסטיב כתב וכן לסמיכות הזמנים (לכתוב ששלוש דקות לאחר מכן מחייג לשר…)”.
לסע’ 9.1: “יש עוד מידע חוץ מעניין התחקיר, על נושא קניית שטחי הפרסום? אם כן, כדאי לפרטו”.
לסע’ 9.2: “בעל המניות העיקרי? אי אפשר לדעת את זה בוודאות? מבדיקה ברשם החברות?”. יעלה הראל ענתה לו “אני צריכה לדבר איתך על זה. אני קוראת את הדברים באופן שונה מהיחידה החוקרת- ממה שאני מבינה הוא שולט בעיתון דרך איש אחר, ומתכנן לקנות אותו בעתיד הקרוב. אסביר בע”פ”.
בקשה של יעלה הראל יאחה וחיים ויסמונסקי אל שי ניצן לאשר פתיחת האזנות סתר נגד יעקב ליצמן לשימוש אגב אורחא
One Comment
יעלה הראל עורכת דין?
מדוע לא חתמה מיכתבה עם חותמת עורך דין המציין מ.ר?
בטוח שמונתה כדין?
הערת מערכת:
זה מכתב פנימי וזה לא נדרש. אין דולפינים במלון שלך?