לפנינו אינדיקציות לפענוח של רצח אישה ערביה מלוד מנאר חג’אג’ והבת שלה שהיתה בת 14 והן נרצחו בספטמבר 2022. עד היום המשטרה לא יודעת מי הרוצח ולמה רצחו אותן, אבל אנחנו יודעים למה רצחו אותן. באדיבות רשלנותה של השוטרת נינה מנצור…..
2 פרשות סמים: ברזיל “סוכריה מתוקה” וקולומביה “ראש לאילנות”
הפרשה בברזיל עם עמוס סולמי “סוכריה מתוקה”
ב 2016 חבורה של עבריינים זקנים רצו לייבא קוקאין מבוליביה וברזיל. הם התקשרו לשני ישראלים שגרים בבוליביה ומייצאים סחורה משובחת.
הקבוצה התחילה לאסוף כסף למשלוח, ואז פנו למשת”פ של המשטרה אשר הישטנקר עליהם וסיפר למשטרה על תאריך הנסיעה לברזיל. השטינקר סיפר שוהציעו לו להשתתף בדיל, שהסחורה שוקלת 300 ק”ג קוק, ישלחו אותה לירדן, היא תשכב במערה, ואז יזרקו את הסחורה מעל מעבר הגבול בערבה. הוא גם סיפר להם שהחברים שלו נסעו לברזיל, שהו בבית מלון גולדן טוליפ, פאוליסטה פלזה בסאו פאולו, ושהם עברו את הגבול לבוליביה בטיסות לדסקס מו”מ לרכישת הסחורה.
אלא מאי? הסחורה לא נשלחה, בכלל לא היתה סחורה, הכל היה דיבורים ושום דבר לא יצא לפועל. מדובר בתיק של “ניסיון להברחת סמים של 300 קילו” אבל באותה מידה יכלו לכתוב גם 3,000 קילו. הכל מותר כדי לייצר כותרות ורעש.
לפי אתר פוסטה השטינקר הוא ישראלי שהיה עצור באקוודור 9 שנים על הירואין, הוסגר לארץ, ובמקום לעמוד לדין בארץ על פרשות פתוחות, עשו איתו הסכם עד מדינה.
אבל לפי מסמכים של עזרה משפטית בינלאומית מברזיל שהכינה השוטרת נינה מנצור וחתם עליהם יובל קפלינסקי, הופיע ברשימה השם של עיסאם חג’אג’ (ת”ז 025814062), אבל שמו נמחק מהגרסה הסופית. זה כבר נותן “אינדיקציות….”
השוטרת נינה מנצור שלחה לברזיל בקשה לעזרה משפטית וברשלנותה רשמה את שמו של עיסאם חג’אג’ ואח”כ מחקה אותו
מדינת ישראל ניסתה לאסוף ראיות מברזיל. השוטרת נינה מנצור ניסחה 2 בקשות לעזרה משפטית בינלאומית מברזיל, אחת לפני כתב האישום, והשנייה שנה אחר כך ב 2017 אחרי כתב האישום.
בראשונה בתאריך 6/6/2016 היא הודיעה שמגיעים עבריינים ישראלים לברזיל וביקשה ממשטרת ברזיל מעקב. לאחר שהוגש כתב האישום היא הגישה בקשה משלימה, שהתחילה לעבוד על הניסוח שלה ב 28/8/2017 ואחרי שבוע קיבלה אישור לשלוח לברזיל מהבוס יובל קפלינסקי.
אלא מאי? בטיוטה הראשונה התפלק לה השם של עיסאם חג’אג’, ובנוסח הסופי היא מחקה אותו.
בבקשה המשלימה מ 2017 וביקשה מידע על הכניסות שלהם לברזיל, היציאות מברזיל לבוליביה, והאם יש ראיות לטיסה פנים ארצית בתוך ברזיל בתאריך שמטרת ברזיל ביצעה את המעקב 10/6/2016. כמו כן היא ביקשה שיארגנו עדים: פקיד קבלה של המלון גולדן טוליפ, פקיד רשות ההגירה של ברזיל, ודו”חות מעקב של משטרת ברזיל על האנשים שברשימה.
האנשים שברשימה הם: עמוס סולמי (65) וחמשת הנאשמים האחרים בתיק: יעקב ישראלי (ב 2018 היה בן 69) מגבעתיים, משה פמלי (ב 2018 היה בן 66) מתל אביב, אורי סעדון ( ב 2018 היה בן 54) מבאר שבע, יוסי כהן (ב 2018 היה בן 63) מחיפה ונאיף אבו עצא (ב 2018 היה בן 37) מתל שבע.
את הסחורה תכננו לקנות מאמיר יפת (קרוב משפחה של סולמי) ועם אבנר מנשה (עבריין מפתח תקווה המכונה “פיליפ”) שגרים מבוליביה ואי אפשר לגעת בהם.
והיה בתיק עד מדינה, שאת השם שלו לא פרסמו. אלא מאי? בגרסה הראשונית של הבקשה המשלימה לעזרה משפטית שניסחה נינה מנצור, היא התרשלה וכתבה שם נוסף שלא הוזכר כלל בצד הגלוי של הפרשה. Asam Hagag (d/o/b October 21, 1974, Israeli I.D. 025814062, Israeli passports 10920169 and 21179588).
האינדיקציות מראות שעיסאם חג’אג’ הישטנקר על החברים שלו, והם גבו ממנו את החוב. חיסלו את האישה והבת. בו לא יכו לגעת כי עבר לגור במדינה מוסלמית מאובטחת.
הפרשה בקולומביה (“ראש לאילנות”): שמו של עיסאם חג’אג מופיע גם בבקשה לעזרה משפטית מקולומביה
שימו לה: הבקשה לקולומביה MLAT היתה כיסוי ותירוץ לשלוח צוות שוטרים מישראל כדי להחתים מישהו שעצור שם על הסכם עד מדינה (דן בר און ששמו דיאגו פייברון Diego Fainbraun).
יכול להיות שנינה ממנצור התבלבלה ושרבבה את השם של עיסאם חג’אג’ לבקשה לברזיל, כשהתכוונה לרשום אותו בבקשה לקולומביה. הפרשה הקולומביאנית נקראת “ראש לאילנות“.
במקביל לסיפור עם ברזיל, שלחנה נינה מנצור בקשה לעזרה משפטית מקולומביה לקבל חומרי האזנות על ישראלים שחיו בקולומביה (קרטחנה וברנקייה) שגם שם מסופר על תכנונים לייבא מאות קילוגרמים של אבקות לבנןת.
בבקשה לקולומביה מתאריך 12/3/2018 נינה מנצור מציינת את שמם של אילן אבודרם, עיסאם חג’אג’, אסי מוש, גבריאל קניגסברגר, מור זוהר, ושלום ליאור אזולאי.
כמו כן רשום ברשימה דן בר און (שהוא ארגנטיני ושמו האמיתי דיאגו פייברון DIEGO FAINBRAUN). הבקשה הזאת “ראש לאילנות” נועדה אך ורק לארגן שליחה של שוטרים ישראלים לקולמביה כדי לחתום על עסת עד מדינה עם דן בר און (דיאגו פיינברון). כל מה שכתוב שם זה פשוט קשקושי רקע.
אנחנו יודעים שדן בר און התחנן למשטרת ישראל שיקבלו אותו להגנת עדי מדינה……..מידע זה מופיע במייל ששלחה הפרקליטה עדי אדר כבר ב 5/12/2017 לגלית גרינברג ורחל אבישר.
למחרת ענתה גלית גרינברג “צוות החקירה של יאחב”ל צריך לפנות דרך מת”מ בערוצים המקובלים כדי להוציא בקשה לעזרה משפטית מתאימה. למיטב הבנתי,תידרש בקשה לעזרה משפטית לצורך נסיעה להיפגש עם העד ובמידת הצורך, לחתום על הסכם עד מדינה. יאחב”ל מכירים את הפרוצדורה גם מתיקים קודמים”.
ואז עירבו את נינה מנצור ששלחה מייל לפרקליטה עדי אדר מתאריך 31/12/2017 כדי להתחיל את ניסוח ה MLAT.
בבקשה לקולומביה ממרץ 2018 נינה מנצור כותבת שידוע בוודאות ממעקבים של משטרת קולומביה שעיסאם חג’אג’ ואילן אבודרם היו בקולומביה ב 26/6/2017. הם נפגשו עם בן ברוך, ואז מהאזנות לבן ברוך עלו על השמות של אסי מוש ומור זוהר. ב 24/11/2017 ההגירה בקולומביה זרקה את מוש מקולומביה. הטענות היא שהם עוסקים בהלבנת כספי עסקאות סמים, ושהמוח הפיננסי הוא שלום ליאור אזולאי.
שימו לב: הבקשה לקולומביה לא מספרת שום דבר על המעשים והחשדות שמיוחסים לדן בר און (דיאגו פיינבראון), אבל כמעט כל הבקשה עוסקת בבקשה של כל חומר אפשרי דווקא עליו. וידוע שהוא בוודאות הפך עד מדינה.
שימו לב: עמוס סולמי קיבל מהמשטרה פיצוי של 3,300,000 ש”ח על 7 שנות מאסר שווא בכלא. הפיצוי שולם ב 2003 ודווח ע”י נועם שרביט.
בתיק הברזילאי “סוכריה מתוקה” הפרקליטות עבדה על הנאשמים כי לא היו לה ראיות לכתב האישום
ומה סוף הסיפור בבית המשפט בתיק הברזילאי? נראה שהפרקליטות עבדה על הנאשמים האלה. לא באמת היו לה ראיות. מבוליביה לא יכלו לקבל כלום כי המשטר שם עוין לישראל.
לברזיל אין אמנת עזרה בינלאומית, אבל כן ניתן להגיש בקשה דיפלומטית מסוג LETTER ROGATORY. לא נראה שהברזילאים שיתפו פעולה יותר מידי, לפרקליטות לא היו ראיות, לא היה משלוח, לא היו סמים, לא היתה סחורה, והפרקליטות התחננה לעסקת טיעון.
בבקשה הראשונה הברזילאים הסכימו לשים צוות מעקב על שני החמודים שבאו לברזיל שלא על מנת לרקוד סמבה. אלא מאי? במקום להעביר את המזכרים המקוריים של השוטרים שישבו על הזנב של האורחים הישראלים, נציג משטרת ישראל בברזיל רשם מזכר ממנו עולה כאילו הוא היה חלק מצוות המעקב, למרות שהיא שיקר. התוצאה היא שהיה צריך להתחנן למשטרת סאו פאולו שישלחו חומרים מדויקים, ויסכימו להעיד שוטרים שלהם על ה”מעקב”.
בתמונה: השוטרת אילנה קוסינובסקי שעצרה את עמוס סולמי כשהגיע לישראל.
הלהט של הפרקליטות לגייס שטינקרים (עדי מדינה) עולה בחיי אדם
במשטרת ישראל לא אוהבים לעבוד קשה על פיצוח נקי של פשעים. השתלטה הקונצפציה שכל פיצוח טוב תלוי בגיוס של עד מדינה. הידיעה שבכל תיק המשטרה רוצה עדי מדינה גורמת ל 2 תופעות בזויות. האחת היא שסנגורים רצים לפרקליטות ומציעים את הלקוחות שלהם כעדי מדינה, דבר שעלול לעלות ללקוח בחייו, כי הרבה פעמים בחוגים העבריינים דינו של עד מדינה הוא מוות.
התופעה השניה היא התעללות בחפים מפשע ע”י תפירת תיקי סרק והצקות מכל כיוון, כולל חילוט רכוש, איומים, הפחדות, הרעבות, לינה עם פשפשים, ביוש מול מאהבות ועוד כל מיני תרגילים בזויים.
הנה כאן גייסו עד מדינה, ומיהרו להגיש כתב אישום גם כשלא היו להם ראיות מספיקות ביד (עובדה שאותה נינה מנצור שלחה לברזיל בקשה משלימה אחרי הגשת כתב האישום).
הפרקליטים שמחו מאוד להוריד את הטענות מ 300 קילו קוקאין ל”כמה עשרות קילו”, למרות שלא היה אפילו קילו אחד…. עשו עסקה, שלחו את החבורה לכלא, ו…. ידעו טוב מאוד שהנקמה תגיע.
ומה שעלוב ופטתי פה זה שב 2003 המדינה שילמה לאותו עמוס סולמי 3,300,000 ש”ח על מעצר שווא והרשעת שווא. אז, המדינה גייסה עד מדינה בשם יוסף הרוש שפשוט שיקר, אבל סנ”צ דני מרוז, שהיה אותה עת קצין משטרה במדור התשאול של היחידה המרכזית בתל אביבערך “מיזכרים” בהם שיקר שהוא “שמע מפיהם של המבקשים אמירות מפלילות, חלקן בשיחות ישירות, וחלקן בהאזנות סתר שנערכו בעת שהמבקשים שוחחו ביניהם ועם אחרים”. כל המיזכרים האלה היו בדויים לחלוטין.
עמוס סולמי ישב 7 שנים בכלא בגלל עלילת הדם של עד המדינה בשיתוף עם השוטר שתפר את התיק עד שהשופט אדמונד לוי זיכה אותו.
https://www.news1.co.il/Archive/001-D-30583-00.html
והנה דווקא כאשר המשטרה נתפסה כבר בשקר פעם אחת עם עד מדינה שקרן על עמוס סולמי, עוד פעם גייסו עד מדינה נגדו…. והתוצאות בשטח הן… מוות של חפות מפשע “בלתי מעורבות”. האישה והבת של השטינקר.
לפי פוסטה: “העסקה האחרונה של עמוס סולמי ושות’ (תיק המעצר: מ”ת 54798-05-17)
פורסם ב”פוסטה 6/6/2018 ע”י מיכאל פרוסמושקין
הפרקליטות ייחסה לששת הנאשמים ניסיון לייבא 300 ק”ג קוקאין מדרום אמריקה, אבל העובדה שהסמים לא נמצאו מעולם, וקשיים בהבאת עדים מדרום אמריקה הובילו להסדר טיעון כולל
מאז הגשת כתב האישום התנהל משא ומתן בין הפרקליטות לבין סנגוריהם של הנאשמים – עורכי הדין אורי בן נתן, מעיין שמחון, גיל פרידמן, שמשון וייס, שלומי בלומנפלד, יובל זמר, בני נהרי ושוש חיון.
הסנגורים הציגו טיעונים רבים, הדגישו כי הסמים לא נתפסו מעולם וביקשו להעיד את השוטרים המקומיים מדרום אמריקה, שביצעו את המעקבים. כמו כן ביקשו הסנגורים להביא אזרחים ישראלים שנשמעו בהאזנות הסתר אך אינם בארץ כדי לאמת את תוכן השיחות. הוגשה גם בקשה להסרת תעודת החיסיון (בע”ח 30366-04-17).
הצדדים הופנו לגישור אצל השופט גלעד נויטל. לאחר שלוש פגישות גישור, שבוע לפני שאמור היה להיפתח הליך ההוכחות, הפרקליטות הסכימה להסדר טיעון. במסגרת ההסדר תוקן כתב האישום ונמחקו ממנו עבירות “ייצוא ועשיית עסקה אחרת בסם”. החשוב בתיקונים היה זה: המילים “300 ק”ג” הוחלפו ב”עשרות קילוגרמים”.
בהתאם להסדר, שופט בית המשפט המחוזי בני שגיא הרשיע את הנאשמים בעבירות קשירת קשר לביצוע פשע וניסיון ייבוא סמים. סולמי, סעדון ואבו עצא הורשעו גם בעשיית פעולה ברכוש אסור (הלבנת הון).
שלושה חודשים לפני כן, הגיעו סולמי ושותפיו “המנדטורים” להסדר טיעון ב”תיק באר שבע”, בו הורשעו בייבוא ארבעה ק”ג קוקאין.
בתיק הנוכחי, הצדדים הסכימו לגבי סולמי, המיוצג על ידי עו”ד בן נתן, לעתור במשותף לעונש של שש וחצי שנות מאסר, שאותם יחשבו מיום מעצרו ב”תיק באר שבע” (ספטמבר 2016). שלוש שנים מתוך תקופת מאסר זו יחפפו לעונש שנגזר עליו ב”תיק באר שבע”. כמו כן הוסכם שיחולטו מסולמי 20 אלף שקל, והוא ייקנס ב-77,500 שקל. לאחר שיפקיד 20 אלף שקל יבוטלו עיקולים שהוטלו בעבר על נכסיו.
הצדדים הסכימו גם כי יעתרו במשותף לעונש של שש שנות מאסר לישראלי, המיוצג על ידי עו”ד גיל פרידמן. העונש יחושב מיום מעצרו, וכמו סולמי – שלוש שנים שנגזרו עליו ב”תיק באר שבע”, ירוצו בחופף. לפי ההסכמות, הצדדים יעתרו גם למאסר על תנאי, ושישראלי ייקנס ב-30 אלף שקל.
לגבי פמלי, המיוצג על ידי עו”ד שמשון וייס, הפרקליטות תעתור לרף עליון של חמש וחצי שנות מאסר מיום מעצרו ב”תיק באר שבע”, מאסר על תנאי וקנס של 13 אלף שקל. מנגד, ההגנה תטען באופן פתוח לגבי רכיב המאסר, ותוכל אף לבקש חפיפה מלאה בין המאסר שייגזר בתיק זה למאסר שנגזר על פמלי ב”תיק באר שבע” (38 חודשי מאסר).
בכל הנוגע לסעדון, המיוצג על ידי עו”ד שלומי בלומנפלד, הפרקליטות תעתור לרף עליון של ארבע וחצי שנות מאסר, מאסר על תנאי וקנס. הסנגור יוכל לטעון באופן חופשי ביחס לכל רכיבי הענישה.
בעניינו של כהן, המיוצג על ידי עו”ד זמר, הפרקליטות תעתור לרף עליון של 22 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. הסנגור יוכל לטעון באופן חופשי ביחס לכל רכיבי הענישה.
עדכון (10.6.18): כהן נדון ל – 18 חודשי מאסר בפועל ו- 5,000 ש”ח קנס. סנגורו עו”ד זמר, ביקש להסתפק ב – 13 חודשי המעצר של מרשו. השופט בני שגיא קיבל חלקית את טענת ההגנה וגזר 18 חודשי מאסר.
בהתאם להסדר, הפרקליטות תעתור למקסימום של 57 חודשי מאסר לאבו עצא, המיוצג על ידי עורכי הדין נהרי וחיון. ההגנה תוכל לטעון באופן חופשי. הוסכם כי יחולטו מהנאשם 8,827 שקל לקרן החילוט למלחמה בסמים. הסנגורים יבקשו להסתפק ברכיב זה כקנס היחיד.
השתלשלות הפרשה (הייבוא מברזיל שלא היה)
אחד מכתבי האישום היותר יומרניים שהגישה הפרקליטות בשנים האחרונות בכל הקשור לייבוא סמים מחו”ל הסתיים בהסדרי טיעון לעמוס סולמי (65) וחמשת הנאשמים האחרים בתיק ייצוא וייבוא של כמות קוקאין ענקית מדרום אמריקה לישראל.
אנשי החבורה – שכוללת גם את יעקב ישראלי (69) מגבעתיים, משה פמלי (66) מתל אביב, אורי סעדון (54) מבאר שבע, יוסי כהן (63) מחיפה ונאיף אבו עצא (37) מתל שבע – הואשמו בכתב האישום המקורי בייצוא של 300 ק”ג קוקאין מדרום אמריקה וניסיון לייבא אותם לישראל. ואולם, במסגרת הסדר הטיעון, מספר זה נמחק מכתב האישום ותחתיו הוגדרה הכמות כ”עשרות קילוגרמים”.
מכתב האישום עולה, כי בין מרץ 2016 לספטמבר 2016 הנאשמים ייצאו וייבאו 300 ק”ג קוקאין מבוליביה לברזיל, וניסו לייבא 300 ק”ג מבוליביה גם לישראל, למטרות סחר.
הם קשרו עם אמיר יפת (קרוב משפחה של סולמי) ועם אבנר מנשה (עבריין מפתח תקווה המכונה “פיליפ”) – שני ישראלים תושבי בוליביה, שלפי האישום עוסקים בתחום הסמים. בתוכנית הפעולה, כך נטען, השתלבו שניים נוספים: אבו עצא המכונה “אבו מאזן”, ואדם המכונה “סדאם”. בפרשה היו מעורבים גם אחרים שזהותם אינה ידועה. המטרה היתה להעביר סמים מבוליביה לישראל דרך ברזיל וירדן.
לפי הסוכן, ישראלי ופמלי השקיעו כספים בעסקה, בעוד שסולמי, ישראלי וכהן טסו מעת לעת לבוליביה ולברזיל על מנת לפקח על איכות הסמים. סעדון היה אחראי על העברת הכספים למימון העברת הסמים מישראל לברזיל, וכן על הקשר עם “אבו מאזן” ו”סאדם”. כמו כן עולה מהחקירה, כי “אבו מאזן” היה אחראי גם על החדרת הסמים מירדן לישראל. לאורך כל התקופה, כך נטען, הנאשמים והאחרים עדכנו זה את זה על התקדמות עסקת הסמים, כשהם מקפידים להשתמש במילות קוד.
הסוכן הסמוי הכיר את פמלי עוד לפני הפרשה הנוכחית, ובאמצעותו הכיר גם את סולמי וישראלי. במהלך הפגישות ביניהם, השלושה סיפרו לסוכן על עסקאות סמים שונות, והחל ממרץ 2016 ועד לספטמבר, בהנחיית סולמי, סעדון העביר כ-700 אלף דולר מישראל לברזיל, שם נהג יפת לאסוף אותם.
ב 30/3/2017 פנה פמלי לסוכן והציע לו להשקיע בעסקה. פמלי הסביר לסוכן שמחיר קנייה, הסלקה ומשלוח עבור כל קילוגרם קוקאין עד ירדן הינו 8,025 דולר.
ישראלי ופמלי נפגשו עם הסוכן בתחנת רכבת בתל אביב וסיפרו לו שעסקת הסמים כוללת כ-200 ק”ג. הם הציעו לו להשקיע ב-10 ק”ג קוקאין, והוסיפו כי יחד עם סולמי הם מתכוונים לקחת חלק במימון 10 ק”ג קוקאין מתוך העסקה. הפרקליטות טענה בכתב האישום כי בתגובה הודיע להם הסוכן שיצטרף לעסקה וישקיע בשלושה ק”ג קוקאין.
על מנת להסוות את משלוח הסמים, הנאשמים התכתבו באימייל כאילו היו נציגים של שתי חברות – האחת בחו”ל והשנייה בישראל. אלו היו חברות פיקטיביות והתכתובת אמורה היתה לשוות למשלוח מסווה של סחורה כשרה שתישלח בקונטיינר. ב-12 אפריל אשתקד (2017) בהוראת המשטרה, באישורה ובכסף שסופק לו, הסוכן נענה להצעה ונכנס כשותף בשני ק”ג קוקאין.
הוא מסר לישראלי 61 אלף שקל. ב-18 ביוני הודיעו ישראלי ופמלי לסוכן כי סולמי מסר עם שובו מבוליביה שהעסקה תכלול 300 ק”ג קוקאין. בסביבות אוגוסט 2016, לפי האישום, הנאשמים ייצאו וייבאו את הקוקאין מבוליביה לברזיל. יש לציין כי לפרקליטות כלל לא ידוע מה עלה בגורל הסמים לאחר הגעתם לברזיל.
מעקב צמוד בדרום אמריקה
כתב האישום נגד החבורה התבסס על ראיות רבות, ביניהן עדות הסוכן והקלטות של המפגשים שלו עם הנאשמים, האזנות סתר, מחקרי תקשורת ועוד – מעקבים שבוצעו בדרום אמריקה, שבמהלכם נצפה סולמי נפגש עם שותפים מבוליביה ועולה לרכב הרשום על שמו של מנשה וממשיך בנסיעה לתוך בוליביה. בחיפוש בדירתו של ישראלי נתפס מסמך בו נכתבה חלוקת הכספים בין השותפים בעסקה.
נגד נאיף אבא עצא הוגש כתב אישום במחוזי תל אביב ותיק המעצר שלו נדון אצל מוטי לוי ואח”כ אצל ציון (ציצי) קפאח: 70334-07-17. נגדו הוגש כתב אישום נפרד אחרי חודשיים. הוא טען שאין שום ראיות שקושרות אותו לפנטזיה וביקש להשתחרר.
בתגובה הפרקליטות ביקשה לצרף אותו לתיק הגדול, מ”ת 54798-05-17, שבו בגלל הכמויות של חומר אף אחד לא היה מוכן לטעון לשחרור. ציון קפאח אישר זאת. הוא ערער לעליון והשופט דנציגר דחה אותו. בש”פ 6545-17.
רצח אישתו וביתו של הסוכן הסמוי “השטינקר” עיסאם חג’אג’ ב 2022
פורסם בידיעות ע”י מאיר תורג’מן, 6/9/2022
בעל הנרצחת בלוד קיים מערכת יחסים עם אישה שנרצחה לפני 4 שנים, אחרי שנפרדו
עיסאם חג’אג’, שחי כבר שנים בטורקיה, ניהל בעבר מערכת יחסים עם סמר חטיב, שנרצחה בצומת עין הקורא ב-2018, כשנה אחרי שנפרדו. בנו הורשע בהסדר טיעון בפרשה ונידון ל-10 שנות מאסר. המשטרה חוקרת את מפת הסכסוכים הקשורים לאם מנאר ולבת חדרה: “הן שילמו מחיר בחייהן כדי להעניש אדם אחר”
עיסאם חג’אג’, בעלה של מנאר חג’אג’ שנרצחה אמש (שני) עם בתה חדרה בת ה-14 בלוד, שוהה כבר שנים בטורקיה. בעבר הוא ניהל מערכת יחסים במשך כמה שנים עם אישה אחרת שנרצחה ב-2018 בצומת עין הקורא, סמר חטיב, שנפרדה ממנו יותר משנה לפני שנרצחה. בפרשת הרצח של חטיב הורשע בין היתר אחד מילדיו של חג’אג’, והוא נשלח ל-10 שנות מאסר במסגרת הסדר טיעון.
במשטרה מעריכים כי האמא והבת, שנרצחו אמש על ידי מתנקש אחד או שניים, נענשו ונרצחו בשל סכסוך פלילי של האבא. מרים, האחות התאומה של הבת חדרה נפצעה באורח בינוני מקליעי ירי ברגליה, וניצלה ככל הנראה בעקבות תקלה בנשק. בצהריים השתחררה מבית החולים. הבשורה הגיעה אל חג’אג’ שכאמור שוהה בטורקיה, ימים בודדים אחרי שאשתו ובנותיו שבו מביקור של כחודשיים אצלו, מאחר שהבנות היו צריכות לחזור לבית הספר.
בשלב הזה, במשטרה לא יודעים לקשור באופן חד-משמעי למי היה עניין ברצח האם והבנות. גורמי המודיעין של היחידה ללוחמה בפשיעה של מרחב שפלה שחוקרים את הרצח הכפול העלו את מפת הסכסוכים שיכולים להוות מניע לרצח האם והבת בסכסוך שאינו קשור אליהם. במשטרה לא פוסלים אף כיוון חקירה.
להלן הטיוטה לבקשה לעזרה משפטית בינלאומית לברזיל עם שמו של הסוכן עיסאם חג’אג’
MLAT Supplemental from Israel to Brazil re Yossi Cohen with name of Informer Assam Hagag
מסתבר שהיתה עוד פרשה של עמוס סולמי שקשורה לסוכריה המתוקה והפעם ייבוא מקולומביה
וואי וויאי איך שהעניינים מסתבכים…
בית המשפט המחוזי בבאר שבע | |
בע”ח 71670-01-17 סולמי(עציר) נ’ מדינת ישראל
|
בפני | כבוד השופט נסר אבו טהה | |
המבקש: |
עמוס סולמי ע”י ב”כ עו”ד ניר רוטנברג |
|
נגד | ||
המשיבה: | מדינת ישראל (פמ”ד – פלילי) | |
החלטה |
- זוהי בקשה לפי סעיף 74 לחסד”פ, במסגרתה עתר ב”כ המבקש להעביר לעיון ההגנה את כל האישורים שניתנו לביצוע עסקת קניית הסמים בקולומביה וייבואם ארצה, לרבות האישורים להכנסתם ארצה בידי משטרת ישראל.
- כנגד המבקש ואחרים (הנאשמים 2, 3 ו -4), מתנהל כתב אישום בבית משפט ובו מיוחסים לו ולאחרים עבירות של קשירת קשר לפשע, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, ייבוא, מסחר והספקה – בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים – עבירות בין המועדים מרץ 2016 – ספטמבר 2016.
- בתמצית התמצית – נטען, כי המבקש והנאשמים 2 ו-3, קשרו קשר לייבא סם מסוג קוקאין במשקל 4 ק”ג מדרום אמריקה, באמצעות נ.פ. (להלן: “הסוכן הסמוי”). במסגרת הקשר, נפגשו המבקש והנאשמים 2 ו-3 בשתי הזדמנויות עם הסוכן ומסרו לידיו תחילה סכום של 60,000 ₪ ובהזדמנות שנייה 10,000$ ו-800 ₪, לצורך רכישת הסם והבאתו ארצה.
במסגרת הפעלתו של הסוכן, התחזו שני שוטרים של משטרת ישראל לבלדרי סמים, ובאמצעות הקשרים של הסוכן בדרום אמריקה ושיתוף פעולה של המשטרה המקומית, קנו השוטרים בקולומביה 6 ק”ג סם מסוכן מסוג קוקאין, אותו הביאו לישראל בתאריך 23.08.2016.
בתאריך 11.09.2016, במסגרת הפעלתו של הסוכן, הניחה משטרת ישראל בתא מטען של רכב שחנה בחניון סמוך לצומת “עד הלום”, סם מסוכן מסוג קוקאין, במשקל של 3 ק”ג, שיובא כאמור לעיל, אותו הזמינו המבקש והנאשמים 2 ו-3. למקום הגיע הנאשם 4, כדי ליטול את הסם עבור המבקש והנאשמים 2 ו-3 ונעצר על ידי השוטרים שהיו במקום.
- להשלמת התמונה – בקשה דומה בנוגע לאותם אישורים נשוא הבקשה שבפניי, הוגשה על ידי הנאשמים 2 ו-3 לכתב האישום, ונידונה במסגרת בע”ח 30366-04-17, בפני כב’ השופטת חני סלוטקי ביום 24.04.2017, שם נקבע (“ב”כ המשיבה תשיב למבקשים בהתאם להתחייבותה כאמור בפרוטוקול ובכך יובאו המבקשים על בקשתם” – ראה עמ’ 5 לפרוטוקול).
- באשר לאישורים שניתנו לביצוע עסקת קניית הסמים בקולומביה וייבואם ארצה, לרבות האישורים להכנסתם ארצה– נטען, כי המאשימה השיבה לפניית המבקש, כי מדובר ב”תרשומת פנימית” שאינה מהווה חומרי חקירה, בעוד לשיטת המבקש, אין המדובר ב”תרשומת פנימית”, שכן אישורי הייבוא והקנייה, נוגעים באופן ישיר למבקש ולאישומים נגדו, ויש בתוכנם כדי לסייע בהגנתו (לעניין זה הפנה המבקש לבש”פ 7553/10, בר אושר נ’ מדינת ישראל).
עוד לגישת הסנגור, כי פעולת המשטרה בעשותה את הייבוא היא למעשה יצרה עבירה. עוד נטען, כי בהנחה וקיים היתר על פי דין להכניס סמים לארץ, אזי תעמוד למבקש טענה, כי לא בוצעה כל עבירה מבחינה מהותית, ולצורך כך, ההגנה זקוקה לעיין באישורים.
עוד לטענת הסנגור, יתכן והמשטרה השתמשה באישור מהגורם הלא מתאים, או יתכן וכלל אין אישור, והכניסה את הסמים על דעת עצמה לארץ ובכך ביצעה עבירה פלילית, וכלשון הסנגור (“אני רוצה לדעת מי אישר, מה אישר ומה נעשה”.)
- המשיבה מנגד, חזרה על תשובתה בכתב, כי עסקינן ב”תרשומת פנימית”, שלא מהווה חומר חקירה, שכן מדובר באישורים פנימיים הנוגעים לעבודת המשטרה עם הפרקליטות. יחד עם זאת, נטען, כי כל האישורים והמסמכים של התנהלות משטרת ישראל למול משטרת קולומביה, הועברו לעיון ההגנה, בנוסף לזכ”דים שערכו השוטרים שנסעו לקולומביה (קיים תיעוד לישיבות הסטטוס שנערכו בין גורמי הפרקליטות לגורמי המשטרה בדבר ההיתרים לביצוע פעולות חקירה – שנמסרו להגנה).
עוד לגישת המשיבה, הדרך לתקוף את החוקיות של דרך הפעולה שבחרה לנקוט בה משטרת ישראל, לרבות השאלה האם הכנסת הסמים באופן כפי שהוכנסו על ידי המשטרה, עם היתר או בלי היתר, ואם זו עבירה ואם לאו, זו שאלה משפטית שניתן לדון בה במסגרת התיק העיקרי בשלב הסיכומים. לגופם של דברים, נטען, כי לפעילות הסוכן, הן מול יעדים בארץ והן מול יעדים בחו”ל, היו באישורים ותוך שיתוף פעולה מלא בין הפרקליטות למשטרה.
- לצורך ההחלטה בבקשה דנן, אף עיינתי בבש”פ 2409/17, איגור מטטוב נ’ מדינת ישראל, מיום 06.04.2017, שעסק בערר שהוגש על ידי אחד המעורבים בכתב אישום נפרד, על החלטת מותב זה בבקשה לקבלת חומרי חקירה לפי סעיף 74 לחסד”פ.
- כבר נפסק, כי המונח “תרשומת פנימית” כולל סוגי מסמכים וראיות שונים ואין מדובר בהכרח ברשימה סגורה. האבחנה העיקרית שיש לערוך כאשר מתעוררת שאלה מסוג זה שלפנינו, היא, האם מדובר בראיות עצמאיות שהושגו בדרך כזו או אחרת במסגרת חקירת המשטרה, או שמא מדובר בסיכומים “ותרשומות פנימיים” של גורמי החקירה והתביעה, שיש בהם ניתוח או הסקת מסקנות על בסיס חומר הראיות הגולמי (ראה בש”פ 7553/10).
- לענייננו – אין מחלוקת, שלעיון ההגנה נמסרו המסמכים המתעדים את פעולות התיאום שנעשו בין משטרת ישראל לבין משטרת קולומביה, לרבות ישיבות הסטטוס בין גורמי הפרקליטות לגורמי המשטרה לביצוע פעולות חקירה למול המעורבים והתנהלות הסוכן מולם, בארץ ובחו”ל.
בנוסף, לציין, כי חלק מהפעולות, לרבות שיטות ואמצעים, עוטים תחת תעודת החיסיון.
- על רקע המתואר לעיל, ולאחר שהקשבתי לטיעוני ב”כ הצדדים, ועיינתי באסמכתאות הרלוונטיות, שהוגשו על ידי הצדדים, דומני, כי דין הבקשה להידחות, שכן התשתית העובדתית לטענות והטעמים שעורר ב”כ המבקש, נמצא להם מענה בחומר הגלוי שנמסר לעיון ההגנה ורשאי הוא, בבוא העת, להעלות את טענותיו המשפטיות במסגרת התיק העיקרי, בין אם בשלב המקדמי ובין אם בשלב הסיכומים.
המזכירות תשלח עותק ההחלטה לב”כ הצדדים.
ניתנה היום, י”א אייר תשע”ז, 07 מאי 2017, בהעדר הצדדים.
נסר אבו טהה
להלן הבקשה לעזרה משפטית בינלאומית לברזיל בנוסח הכמעט סופי 28/8/2017
שימו לב: מדובר בבקשה להשלמת חקירה בברזיל והיא הוכנה ע”י נינה מנצור אחרי הגשת כתב האישום כאשר הסנגורים טענו שלמשטרה אין עדים לשום דבר שנטען בכתב האישום.
בנוסח הזה השמיטו את שמו של עיסאם חג’אג’. זה אומר שכשביקשו מנינה מנצור להכין את הטיוטה היא לא ידעה שאחד מהאנשים הוא הסוכן המשת”פ.
MLAT Supllemental from Israel to Brazil re Amos Sulami asking for witnesses 28-7-2017
הבקשה שנשלחה לקולומביה בענין מבוקשים: אילן אבודרם, עיסאם חג’אג’, אסי מוש, גבריאל קניגסברגר, מור זוהר, ושלום ליאור אזולאי. כמו כן רשום ברשימה דן בר און (שהוא ארגנטיני ושמו האמיתי DIEGO FAINBRAUN).
השולחת מהמשטרה היא נינה הכהן מנצור ומהפרקליטות יובל קפלינסקי.
MLAT from Israel to colombia Ilan Abudram Asam Hagag Asi Moosh Golan Ben Baruch Gabriel Kenigsberger Mor Zohar Itzhak Bar Mocha Shalom Lior Azulai
בתמונה: עד המדינה דן בר און “דיאגו פייברון”
הגישושים הראשוניים של דן בר- און (דייגו פיינבראון) לשמש עד מדינה
עו”ד עדי ערד כותב לפרקליטות גלית גרינברג ורחל אבישר (רייצ’) בתאריך 4/12/2017:
From: Adi Arad
Sent: Monday, December 04, 2017 2:09 PM
To: Galit Greenberg
Cc: Rachel Avisar
Subject: מועמד פוטנציאלי לעד מדינה ששוהה בקולומביה
“ככל הידוע לנו האמריקאים הפועלים בקולומביה פנו ליאחב”ל בקשר לעד, בעקבות יצרו החוקרים קשר עם המועמד, נפגשו עימו בקשתו לשתף פעולה.
בעקבות הזמנה זו, פעמיים בקולומביה – ב 15.11 וב 18.11 ובמסגרת פגישות אלה מסר המועמד פרטים על מספר עסקאות סמים שבוצעו לפני כ 3- שנים על ידי אזרחים ישראלים ששוהים בקולומביה, בהיקפים של מאות קילוגרמים שיוצאו מקולומביה לערים שונות באירופה.
כמו כן, מסר המועמד מידע על עסקה עכשיווית שעניינה ייבוא 600 ק”ג קוקאין מקולומביה לארץ והפליל, בין היתר, אזרח ישראלי שכעת נמצא בארץ.
אנו שוקלים לחתום עם המועמד הסכם עד מדינה סופי אך מותנה בקיומה של חקירה) גלויה בעניין היבוא העכשווי המיועד לישראל ולצורך כך פנייתי אליך במספר שאלות – (ראשית, ככל שידוע לי השיחות שהתקיימו זה מכבר עם המועמד הובאו לידיעתכם אך בשלב זה טרם הועבר לעיונכם חומר בנושא. לצורך שלב החתימה, במידה ונחליט שיש מקום לבצעה, איזה חומרים יש להעביר לעיונכם?
שנית, במידה ובסופו של דבר הנושאים היחידים שיעמדו על הפרק מבחינת שיתוף הפעולה עם המועמד עניינן עבירות שלא בוצעו בשטחי ישראל עסקאות ייבוא) שהתקיימו ביבשת ארה”ב ואירופה , האם ידועים לכם תקדימים למקרים כאלה, והאם הדבר מחייב התייחסות מיוחדת?
גלית גרינברג ענתה כדלקמן:
From:
Galit Greenberg
Sent:
Tuesday, December 05, 2017 12:17 PM
To:
Adi Arad
Cc:
Yuval Kaplinsky
Subject:
RE:
מועמד פוטנציאלי לעד מדינה ששוהה בקולומביה
עדי שלום רב,
בהמשך לשיחתנו אתמול ולמייל שלך, צוות החקירה של יאחב”ל צריך לפנות דרך מת”מ בערוצים המקובלים כדי להוציא בקשה לעזרה משפטית מתאימה. למיטב הבנתי, תידרש בקשה לעזרה משפטית לצורך נסיעה להיפגש עם העד ובמידת הצורך, לחתום על הסכם עד מדינה. יאחב”ל מכירים את הפרוצדורה גם מתיקים קודמים.
לעניין זה, אני רוצה להבהיר שכל פעולה שנעשתה בעבר בתיק זה בערוצים משטרתיים תצטרך להיות מפורטת ולהיות שקופה מול העמיתים הקולומביאנים – שהם המקבילים שלנו במשרד המשפטים הקולומביאני.
לעניין השאלה בסוף, אין לי תובנות מיוחדות – ככל שיש סמכות שיפוט לישראל אז ניתן לחקור ולהעמיד לדין. מבחינת תקדימים, מוכר לי תיק יחסית ישן של אלון טנקג’י ויעל זליג מפנמה כוכב הצפון , שאז הסמים נעצרו במחסן בפנמה. זו נקודת פתיחה טובה.
בברכה,
גלית
למי שלא הבין – הבקשה לעזרה משפטית בינלאומית מקולומביה היתה שקרית. זו נשלח רק כדי להמציא סיבה לשוטרים ישראלים לנסוע לקולומביה להיפגש עם עד המדינה.
דן בראון מבקש להיות שטינקר עד מדינה על עסקת סמים של 600 קג מקולומביה