מדינת ישראל תלויה בהחלטות של ביבי.  האם הוא מקיים הבטחתו למיטוט בחמאס, נכנס לרפיח ומחסל את שאריות קיני המחבלים ומביא לנו את סינוואר ודף בקופסת שימורים…..  או שביבי יעשה מה שהוא עושה תמיד, מבטיח מימין ומשת”פ משמאל, מאחז עיניים, שקרן כרוני, ומי שמטפח הילה בדיונית של קוסם במשא ומתן ויחסי חוץ????  4/5/2024.

הכישלון הדיפלומטי של ביבי בפרשת המסטולה נעמה יששכר

זה הזמן להיזכר מה עשה לנו ביבי, כשרוסיה עצרה אזרחית אמריקאית שמאלנית וסטלנית בשם נעמה יששכר בגלל צרור בונקלחים של ג’ראס שהחביאה בתחתונים. 9/4/2019.

במקרה יש למסטולה גם אזרחות ישראלית.  משפחתה שכרה יח”צנים שפמפמו לערוצי הג’זירות הישראליות 11, 12 ו 13 שהיא מסכנה, קר לה בסיביר, לא מגישים לה אוכל מותאם לסטלניות, ושמשלת ישראל לא עושה כלום כדי לשחרר אותה. את יחסי הציבור עשו דניאל קוגן ויניב רוזנברג.

לא היתה שום סיבה להתערב בעניין של המסטולה הזו.  אבל ביבי לא יכול היה לסבול את ההתקפות הארסיות של התקשורת הישראלית שהוא מפקיר נערה צעירה מסכנה וענוגה למר גורלה על לא עוול בכפה.  והיא בכלל לא באמת ישראלית……

ביבי עבד על הציבור שבזכות הקסם הדיפלומטי שלו הוא שכנע את פוטין לתת חנינה ולשחרר את המסטולה האמריקאית, ללא תמורה..   ממש רק בזכות יכולות המשא ומתן המופלאות שלו…..  ממש.  אשרי הבדאי…

במציאות…  לא דובים ולא יער.  שום יכולות משא ומתן מופלאות.  שום פרוטקציה במוסקבה.  אפס קוסמות בדיפלומטי בינלאומית.  ביבי הוא סתם פישר שמפחד מה יכתבו עליו, ומשקר בלי הכרה.  קוסמות?  כן אבל קוסמות בקומבינות ותעלולים בשושו.

סורי מעריצי ביבי…  ביבי את הקרדיט אצלנו גמר.  המינוס עמוק.

הממשל הרוסי הפנים איזה תמורה החמאס השיג מהכניעה של ביבי בעסקת גלעד שליט

הרוסים רצו תמורה, ובהתחלה ביקשו תמורה צנועה, שחרור של ההאקר הרוסי אלכסיי בורקוב. בורקוב נעצר בישראל ב-2015, בנמל התעופה רגע לפני עלייתו למטוס. בקשה הסגרה נגדו מטעם ארה”ב עמדה תלויה באשמת מעשי הונאה שונים. ביבי בחר לרצות את טראמפ והסגיר את ההאקר הרוסי לטראמפ.

הרוסים דרשו תמורה אחרת, את “חצר אלכסנדר”.  מתחם אלכסנדר בירושלים הוא מבנה היסטורי קרוב לכנסיית הקבר הקדוש, היה בדיונים על תהליך החזרה לרוסיה של פוטין, ובביהמ”ש ההליך היה צפוי להימשך עוד שנים רבות. אבל ב 30/12/2019 כ”מחווה לסילבסטר”,  משרד ראש הממשלה הודיע שזכויות הקניין על הבניין הועברו לפתע לרוסיה של פוטין.

מסתבר שביבי הסכים לשלם את התמורה, וגם שיקר לאזרחיו שלא היתה עסקה ואין קשר בין חצר אלכסנדר לשחרור של נעמה יששכר.  הכל היה בשושו.

ביבי עלה על מטוס ממשלתי עם אשתו להיפגש עם נעמה יששכר בנמל התעופה של מוסקבה ולהביא את המסטולה לישראל, עלק כאילו מדובר במבצע צבאי.  בפועל זה סתם היה מבצע יחסי ציבור עם מחיר יקר מאוד, (חצר אלכסנדר ועלות הטיסה המיותרת), רק כדי לזכות בכמה כותרות.

הקטע הוא שנעמה יששכר הצטלמה איתו, אבל מייד אחר כך אמרה עליו שהוא מגעיל ודוחה, ואפילו לא ציינה את שמו בפוסט התודה לעם ישראל בפייסבוק, כשעלתה על המטוס למולדתה.  אמריקה.

מי היה צריך את כל הפיאסקו הזה.  איזה סיבה היתה להתערב בעניין של אמריקאית, מסטולה, שלהוריה היה כסף לממן קמפיין יח”צ בעלות אסטרונומית בישראל, ויכלו באותו כסף לשלם שוחד ברוסיה או לקחת עבורה עו”ד.

בן כספית סיפר ב 2020 שהדוד של נעמה יששכר, אשר יששכר, עובד 20 שנה כאחד מ 3 נהגיו של ראש הממשלה. מתן יששכר, אבא של נעמה, הוא אחיו של הנהג של ראש הממשלה בנימין נתניהו”. הוא גם פרסם שהוא ברשימת העדים נגד ביבי…..

אבל הפרסום הזה היה הסחת דעת.  ביבי לא יתרגש מנהג שיש לו בעיה משפחתית.  ביבי הרי בגד באין ספור מחבריו במעמד בכיר הרבה יותר מנהג.  ביבי פשוט לא סבל את קמפיין היח”צ המגעיל נגדו… שהוא מפקיר חטופה בידי שובים.

פוטין הגיע ארצה לפורום בינלאומי המוקדש לזיכרון השואה, ליום אחד בלבד. דווקא ביום הזה ארגן ראש הממשלה הישראלי פגישה בין האם יפה יששכר לבין הנשיא הרוסי. בהמשך טס ביבי לרוסיה לכאורה על מנת “לדון על העסקה עם פוטין” (מה שאפשר היה בנקל לעשות בשיחת טלפון קצרה), ו”באותה הזדמנות”, להחזיר לישראל את יששכר שזכתה לחנינה רגע לפני הגעתו.

בישראל ביבי זכה לכותרות של “גיבור”, ובחו”ל כתבו עליו שנחל “הפסד דיפלומטי חד משמעי של ישראל, הפסד נוק אאוט שאליו צעד בראש מורם בכדי לקדם את עצמו כ”קוסם” של דיפלומטיה בינלאומית”.

החנינה של נעמה יששכר היתה על חשבון הבעלים האמיתיים של חצר אלכסנדר

ביבי התבשם מהכותרות על ההישג.  הצליח לעבוד על הציבור ולהפוך לימון ללימנדה של יחסי ציבור לטובתו.  אבל מייד הוא פנה למשרד המשפטים, וליועמ”ש במשרדו שלומית ברנע פרגו, וביקש להתחיל בהליכי הפקעה של חצר אלכסנדר מבעליה החוקיים…..  בדיוק כמו שעושים ברוסיה…

באותו זמן היה הליך אצל המפקחת על הטאבו לחידוש רישום הבעלות של רוסיה על החצר שנפתח ב 2017 ושכב באפס מעשה.  הכנסיה האורתודוקסית הפלסטינית (שהיא היורשת של הצאר אלכסנדר 3) לא ידעה על כך בכלל.

הקומבינה של שלומית ברנע פרגו: העלאה באוב של “דבר מלך אנגליה”

היועמש”ית שלומית ברנע פרגו החליטה לנקוט בקומבינה שתבטל את סמכות רשם הטאבו ובתי המשפט להחליט מי הבעלים.

הקומבינה היתה להעלות מהנפתלין חקיקה מנדטורית, “דבר המלך” (והכוונה לדבר מלך אנגליה) שלפיה אם ראש הממשלה מכריז על מקום כמקום קדוש, “צוות שרים בפיקודו של ראש ההמשלה” הוא זה שמחליט מי הבעלים של המקום הקדוש…. ולא בית המשפט.

הבעלים של חצר אלכסנדר שכרו את עו”ד שי גימלשטיין שכתב מכתב בו התלונן על החלטת ראש הממשלה ביבי להפעיל את דבר המלך ובכך לבטל את המשפט האזרחי.  מי שענתה לו היא שלומית ברנע פרגו, שגם כתבה לו שמשיקולים בטחוניים היא גם לא יכולה לענות לבקשה לחופש המידע, כי הבעלות של החצר הפכה שאלה ביטחונית……..

ראו מכתב תשובה של שלומית ברנע פגו לעו”ד שי גימשלטיין ממשרד ש. הורוביץ 6/9/2021

ירושלים, ‏כ”ט באלול התשפ”א  ‏6 בספטמבר 2021   סימוכין: 7110523326

לכבוד,             

עו”ד שי גימלשטיין

משרד ש. הורוביץ ושות’, עו”ד

פקס: 03-5660974   מייל:[email protected]

שלום רב,

הנדון: [כותרת]

סימוכין:   מכתבך מיום 10.8.2021, מכתבנו מיום 03.12.2020, מכתבך מיום 15.11.2020

במענה לפנייתך שבסימוכין, שבמסגרתה ביקשת את התערבותו של היועץ המשפטי לממשלה בקשר עם הודעת ראש הממשלה מיום 18.10.20, ובהמשך למכתבנו שבסימוכין, נתכבד להשיבך כדלקמן:

ההחלטה נשוא פנייתך, שלפיה המקרקעין המכונים “מתחם חצר אלכסנדר” (להלן – מתחם חצר אלכסנדר או המתחם) הם “מקום קדוש” כמשמעות המונח בסימן 2 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל (המקומות הקדושים), 1924 (להלן – דבר המלך), התקבלה מתוקף סמכותו של ראש הממשלה לפי סימן 3 לדבר המלך. זאת, לאחר הידרשות להיבטיה השונים של הסוגיה ועל דעתו של היועץ המשפטי לממשלה שנדרש להיבטים המשפטיים של ההחלטה.

באשר לטענות הקונקרטיות שהעלית במכתבך –

1. במענה לטענותיך בסעיפים 33-39 למכתב בדבר פגמים שנפלו בהליך קבלת ההחלטה, הרי שההחלטה בדבר קביעת המתחם כמקום קדוש נתמכת בעבודת מטה ובחינה מקצועית שנערכו בעניין, והיא התקבלה לאחר היוועצות עם היועץ המשפטי לממשלה שלא ראה כל מניעה בדבר קבלת ההחלטה על ידי ראש הממשלה.

2. בסעיפים 40-49 במכתבך נטען כי בפסיקה קיימת מגמה מצמצמת ביחס לתחולת דבר המלך ולפיכך הסמכות לדון בעניין חצר אלכסנדר היא של בית המשפט ולא של ראש הממשלה. לעניין זה נשיב להלן:

• המגמה בפסיקה המצמצמת את היקף תחולתו של דבר המלך אינה מאיינת או שוללת את תוקפו של דבר המלך בכל הנוגע לסכסוכים בענייני בעלות והחזקה במקומות קדושים, והוא שריר וקיים ומעוגן היטב בפסיקה. כך גם בענייננו, מדובר בסכסוך על זכות הבעלות והחזקה בחצר אלכסנדר.  בעניין זה ראה למשל את האמור בפסק הדין בבג”ץ המוטראן הקופטי האורתודוכסי של הכסא הקדוש נ’ שר המשטרה, ירושלים פ”ד כה(1) 225 (1971), שם נקבע כך (בעמ’ 232-233):

“… לפי החלטת הרוב בענין בג”צ 222/68, חוגים לאומיים אגודה רשומה נגד שר המשטרה, [1] (להלן משפט הר הבית), אין לנו סמכות – נוכח הכתוב בסימן 2 לדבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (מקומות קדושים), 1924 (להלן – דבר המלך משנת (1924) – להחליט בשאלה, למי משתי העדות שייכות הזכויות האמורות (ראה דברי השופט ברנזון, בע’ 174; דברי השופט קיסטר, בע’ 188; דברי, בע’ 218). בהקשר זה, שומה עלי להעיר כי דעת היחיד, שהבעתי שם ואשר לפיה טומן בחובו סעיף 1 לחוק השמירה על המקומות הקדושים, תשכ”ז-1967, זכויות מהותיות מסויימות, לרבות “זכות הגישה”, הניתנות, חרף דבר המלך, לאכיפה על-ידי בית-המשפט – אין לה ענין לכאן. הלוא הסכסוך המהותי של הקופטים והאתיופים אינו מצומצם לזכות הגישה, בתורת שכזאת, לגבי הנכסים הנדונים; סכסוך זה מתייחס כולו, כפי שראינו, לזכויות הבעלות והחזקה הבלעדיות באותם הנכסים.”

• כך, גם בפסק הדין בבג”ץ 267/88 רשת כוללי האידרא נ’ בית המשפט לעניינים מקומיים, פ”ד מג(3) 728 (1989) (להלן – עניין כוללי האידרא) צוין כי “סכסוך שעניינו הבעלות או החזקה במקום קדוש הינו סכסוך הקשור במקום הקדוש, ועל-כן סמכותו של בית-משפט לדון בסכסוך נשללת” (עמ’ 745).
• ודוק. בע”א 11593/05 היועץ המשפטי לממשלה נ’ הקדש העדה הספרדית בעיה”ק צפת ומירון (פורסם בנבו, 17.10.2006) (להלן – עניין הקדש העדה הספרדית), שאליו הפנית בסעיף 41 למכתבך, דובר בסכסוך בקשר להסדר המשפטי של הקדש, ניהול הקדש ומינוי נאמנים להקדש. בהקשר זה ציין בית המשפט את המגמה המצמצמת כאמור, וקבע כי העניינים נשוא העתירה אינם נכנסים בגדרו של דבר המלך. מובן, כי הנסיבות בעניין חצר אלכסנדר שונות לחלוטין מנסיבות עניין הקדש העדה הספרדית, ועל כן אין להקיש מהפסיקה במקרה זה לענייננו. בשונה מעניין הקדש העדה הספרדית, בענייננו מדובר כאמור בסכסוך בעניין זכות הבעלות והחזקה בחצר אלכסנדר.
• משכך, על אף המגמה בפסיקה לצמצום תחולת דבר המלך, נראה כי סוגיית חצר אלכסנדר נופלת תחת המקרים שבהם הסמכות בעניין נתונה לרשות המבצעת לפי הוראות דבר המלך.
• באשר לטענה כי בכל אופן, הפעלתו של סעיף 3 באה בחשבון רק לאחר שבית המשפט הגיע לכלל מסקנה שיש להעביר את ההכרעה לפתחה של הרשות המבצעת – גם אם אכן קיימת לבית המשפט סמכות להכריע בעצמו שעניין מסויים נופל בגדרי דבר המלך, דווקא נוכח האמור בסימן 3 לדבר המלך אנו סבורים כי גם לרשות המבצעת יש סמכות לקבוע זאת. מובן כי שיקול דעתה של הרשות המינהלית בדבר תחולת החוק כפוף לביקורת שיפוטית. בהקשר זה יצוין כי פסק הדין בעניין כוללי האידרא דן בשאלה מתי מחויב בית המשפט להימנע מלהכריע בסוגיה ולהעביר אותה אל השר לפי סימן 3 לדבר המלך, אולם הוא לא שולל את האפשרות שהשר יכריע בעניין זה מבלי שבית המשפט קיבל החלטה להעביר את העניין להכרעתו. בענייננו, על כל פנים, קיבל בית המשפט המחוזי בפסק דינו מיום 16.11.20 את טענת המדינה כי יש למחוק את ההליך בת”א 5206-04-20 The Orthodox Palestine Society, Holy Land Section נ’ המפקחת על רישום מקרקעין נוכח הודעת ראש הממשלה בדבר קדושת המתחם (כידוע, בעניינה של ההחלטה למחוק את התביעה תלויים ועומדים ערעורים לבית המשפט העליון).

3. בסעיפים 50(א) ו-50(ד) למכתב נטען כי חצר אלכסנדר אינה בגדר מקום “קדוש” על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה. קביעתו של ראש הממשלה באשר לקדושת המקום נסמכת על עבודת מטה ועל בחינה מקצועית שנערכו בנושא, אשר מהן עלה, בין היתר, כי מתחם חצר אלכסנדר הסמוך לכנסיית הקבר מהווה מקום קדוש מנקודת מבטן של העדות הנוצריות הרוסיות-אורתודוכסיות, אשר מייחסות שרידים שנמצאו במקום לחומת ירושלים השנייה (חומת העיר בתקופת ישו), ול”סף שער הדין” שממנו יצא ישו למקום צליבתו. בהקשר זה יצוין, כי גם כב’ השופטת א’ פרוקצ’יה, נטתה לדעה כי הסכסוך בעניין חצר אלכסנדר נכנס לגדרו של סימן 2 לדבר המלך, באמרת אגב שניתנה על ידה במסגרת הליך לצו מניעה זמני שהתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים בנוגע למקרקעין מושא ענייננו (ראה המרצה 994/94 orthodox Palestine Society, Holy Land Section נ’ the Russian orthodox church outside of Russia (לא פורסם)).

4. בסעיף 50(ב) למכתב נטען כי בעניין כוללי האידרא נקבע כי על הסכסוך להיות קשור בקדושתו של המקום בקשר “בעל מהות סיבתית”, וכי הסכסוך בעניין חצר אלכסנדר אינו נעוץ בעצם קדושתו של המקום. לעניין זה נציין כי בפסק דין כוללי האידרא מודגשת דווקא המשמעות הלשונית הרחבה של הביטוי “הקשורים במקומות קדושים” המופיע בדבר המלך. על כל פנים, שלא כדבריך, אנו סבורים כי עיון בפסק דין זה מעלה שסכסוך שבמרכזו טענות מנוגדות ביחס לזכויות מהותיות במקום קדוש יכול לענות, ככלל, על הדרישה לקיומו של קשר מהותי לקדושת המקום, וכי כך הדבר בענייננו.

5. בסעיף 50(ג) למכתב נטען כי בשל העובדה שבענייננו אין מדובר (כביכול) בסכסוך בין עדות דתיות שונות, דבר המלך לא חל. ראשית, אין בלשון סימן 2 לדבר המלך כל תימוכין לטענה זו, שכן הסעיף מתייחס לעניינים הנוגעים למקומות הקדושים “או” לזכויות או לתביעות הנוגעות לעדות דתיות שונות. שנית, גם בהלכה הפסוקה מתייחסים בתי המשפט לעצם קדושתו של המקום ולא לעצם היותם של הצדדים עדות “דתיות”. כך, בכל פסקי הדין שאוזכרו לעיל בית המשפט לא בחן את דתיותם של הצדדים לסכסוך, אלא את קדושתו של המקום. שלישית, המכתב מפנה לשני פסקי דין של בית המשפט המחוזי, שמכל מקום אינם בגדר הלכה מחייבת, וגם בהם לא נקבע כי נדרש שהסכסוך יהיה בין עדות דתיות שונות. על כן, לא מצאנו לטענתך בעניין זה כל בסיס.

6. בסעיף 50(ה) למכתב טענת כי האמור בהודעת ראש הממשלה בנוגע להקמת ועדת שרים ש”תכריע” בסכסוך לא עולה בקנה אחד עם תכליתו של דבר המלך אשר היא, לטענתך, לשמר את הסטטוס קוו במקום, ולא להכריע בסכסוך. טענה זו אינה נכונה גם היא. אין פסיקה שקובעת כי סמכות ראש הממשלה או ועדת השרים לפי דבר המלך היא לשמר את הסטטוס קוו במקום בלבד. לרשות המבצעת נתון שיקול דעת רחב בכל הנוגע לפתרון הסכסוך, ובכל אופן – כל טענה בעניין זה בעת הנוכחית היא טענה מוקדמת. עוד נפנה את תשומת הלב לנוסחו של כתב המינוי שנחתם בסופו של דבר ביום 5.7.21 בהמשך להודעה מיום 18.10.20, שבמסגרתו מונה על ידי ראש הממשלה הנוכחי צוות שרים “לצורך גיבוש המלצות” בדבר הסכסוך בעניין שאלת הבעלות במתחם חצר אלכסנדר (מצ”ב כתב המינוי).

7. נוכח כל האמור, לא מצאנו כל עילה לביטול החלטת ראש הממשלה האמורה או להימנעות מכל פעולה הנוגעת אליה.

8. באשר לבקשתך לעיין במסמכים שניצבו ביסוד הודעתו של ראש הממשלה מיום 18.10.20 – בקשה זו לא מהווה בקשה לקבלת מידע כמשמעו של מונח זה ב חוק חופש המידע, התשנ”ח – 1998 (להלן – החוק). עם זאת, לאחר בחינת בקשתך בראי עקרונות החוק, בכל הנוגע למידע המצוי בעניין זה במשרד ראש הממשלה, נתייחס כדלקמן:

• בידי משרד ראש הממשלה מצוי מידע הכולל תרשומת שיחה ותכתובות פנים-ממשלתיות, ואולם בהתאם לסעיף 9(ב)(4) לחוק, שלפיו רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע בדבר דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות, וכן חוות דעת שניתנו לצורך קבלת החלטה, ולאחר בחינת המידע – הוחלט שלא למוסרו. עוד נציין, שבמשרדנו מוחזקת חוות דעת מאת משרד המשפטים, ואולם בהתאם לסעיף 8(5) לחוק אין מקום למוסרה, שכן מדובר במידע שנוצר בידי רשות ציבורית אחרת, ומשכך בעניין זה אתה רשאי לפנות למשרד המשפטים.
• המטה לביטחון לאומי עסק, מתוקף תפקידו, בהיבטים מסוימים הנוגעים לחצר אלכסנדר. עם זאת בהתאם לסעיף 14(א)(5) לחוק, ובהתאם להוראות סעיף 1(3) לצו חופש המידע (יחידות במשרד ראש הממשלה אשר החוק לא יחול עליהן), התשנ”ט – 1999, הוראות החוק לא חלות על המטה לביטחון לאומי ועל המידע שנוצר, שנאסף או שמוחזק בידיו. על כן אין אפשרות למסור את המידע שנוצר, שנאסף או שמוחזק בידי המטה לביטחון לאומי.
• נדגיש, כי הדברים נבחנו כאמור בראי עקרונות החוק וביחס לבקשתך לעיין במסמכים המנוסחת באופן כללי. מובן כי באפשרותך להגיש בקשה קונקרטית לקבלת מידע כזה או אחר לפי החוק, למשרד ראש הממשלה או לכל גורם אחר, והיא תיבחן כנדרש ובהתאם להוראות החוק.

בברכה,

שלומית ברנע פרגו, עו”ד, היועצת המשפטית

העתק: לשכת ראש הממשלה, לשכת היועץ המשפטי לממשלה

PDF

ההתערבות של ביבי בבעלות של חצר אלכסנדר יצר בלגן של תביעות משפטיות

שימו לב:  בעקבות הכרזת ביבי על חצר אלכסנדר מקום קדוש, ב 31/1/2019 נפתחו מחדש ההליכים לשינוי הרישום בטאבו מ 2017 שמדינת רוסיה פנתה למפקחת וביקשה לשנות את הרישום לבעלותה. רק אז הכנסיה שמזיקה בפועל למדה על הליך.

ממש לפתע המפקחת קיימה דיון דחוף אליו זומנו נציגי משרד המשפטים שדיברו איתה במעמד צד אחד.

בתמונה:  מאיר בן שבת שהיה ראש המועצה לביטחון לאומי והגיש תעודות שהבערת הבעלות לפוטין היא אינטרס בטחוני.

ב 18/10/2020 הודיע ביבי שהוא מכריז על החצר מקום קדוש, ולמחרת ב 19/10/2020 החליטה המפקחת שהבעלות עוברת לממשלת רוסיה.  היא ציינה מסמכים שהוגשו לה במעמד צד אחד.

ב 11/11/2020 הגישה הכנסיה האורתודוקסית הפלסטינית OPS ערר לממונה על המרשם, וללא דיון הוא החליט שהמפקחת צודקת ושרוסיה היא הבעלים החדש.

ב 21/12/2020 הוגש ערעור לבימ”ש מחוזי, עש”א 1445-12-20 והשופט כדורי קבע שהחלטת המפקחת (שרוסיה היא הבעלים החדש) בטלה כי הודעת ביבי גרמה לביטול סמכותה לדון.  השופט כדורי נתן החלטה של 36 עמודים בנושא סמכות המפקח על הטאבו לשנות בעלות רק בגלל ההכרזה של ביבי, ונקבע שהמפקחת איבדה את סמכותה עם הכרזת ביבי.

המדינה הגישה ערעור לעליון רע”א 3061/22 באמצעות הפרקליטה שרון מן אוריָן, אבל ברע האחרון המדינה התקפלה, ויתרה על הערעור, אבל השיגה הישג שנקבע שהתקדים לא יהיה תקדים….  כלומר שאי אפשר יהיה לצטט את פסק הדין ושהוא “יתוחם למקרה הספציפי”.  שגם זו קומבינה שהמציאה השופטת דפנה ברק ארז שט “בואו נקבע שהתקדים הוא לא תקדים, אבל הוא נכון רק למקרה הספציפי”.

תגובת הכנסייה האורתודוקסית הפלסטינית OPS בעליון – שי גימלשטיין

תשובת המדינה

בבית המשפט העליון בירושלים                                                                                              רע”א 3061/22

בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

בעניין

מדינת ישראל – הרשות לרישום והסדר זכיות מקרקעין

באמצעות פרקליטות המדינה

רח’ קרית המדע 5, בניין B3 קומה 5, הר חוצבים, ירושלים

טל’ 073-3929612; פקס 02-6468027; דוא”ל [email protected]

המבקשת

נ    ג    ד

1.  The Orthodox Palestine Society of Holy Land (Jerusalem and East Section)

ע”י ב”כ ממשרד ש. הורוביץ ושות’, עו”ד

מרח’ אחד העם 31, תל אביב 65202

טל’ 03-5670700; פקס 03-5660974; דוא”ל [email protected]

2.  האיגוד האורטודוקסי הפלסטיני – אורתודוקס פלסטיין סוסייטי (הולי לנד) בע”מ, חל”צ – ח.פ 513965889 Orthodox Palestine Society (Holy Land) Ltd. (cc)

ע”י ב”כ עוה”ד אורן אוזן ו/או אוהד איציק ממשרד אורן אוזן ושות’, עו”ד

מרח’ ספיר 7, חיפה 3295402

טל’ 04-9112313; פקס 04-9112314; דוא”ל [email protected]

3. הפדרציה הרוסית

ע”י ב”כ עו”ד בוריס למפר

מרח’ אחד העם 9, תל אביב

טל’ 03-5108730; פקס 03-5108733; דוא”ל [email protected]

וע”י ב”כ עו”ד רענן בר זוהר

מרח’ יגאל אלון 96, תל אביב 6789140; טל’ 03-5111111; פקס 03-6246000

4. The Orthodox Palestine Society Holy Land Section

ע”י ב”כ ממשרד שבלת ושות’, עורכי דין

מרח’ יצחק שדה 4, תאומי רובינשטיין, תל אביב 6777504

טל’ 03-3075000; פקס 03-7778444

המשיבים

תשובת המדינה לתגובת המשיבה 1

בהתאם להחלטת כב’ הנשיאה מ-8.2.2023, מתכבדת המדינה להשיב לתגובת המשיבה 1.

1. הדיון בפני הרכב בית המשפט הנכבד בהליך זה נפתח בהצעתה של כב’ הנשיאה כי הדיון יתקיים כבערעור, לנוכח קיומה של שאלה עקרונית שטרם הוכרעה. לאורך כל הדיון הדגישה ב”כ המדינה, כפי שנעשה גם בטיעונים בכתב, כי עניינה של המדינה בתיק זה הוא בהשלכות הציבוריות הרחבות של הקביעות המשפטיות בפסק הדין המחוזי בכל הנוגע לסמכויות המפקח על רישום מקרקעין בדונו בהליך של חידוש רישום, ובתחולת דבר המלך במועצתו על ארץ ישראל (המקומות הקדושים) 1924 על הליך כזה. כפי שעולה גם מדבריה של כב’ הנשיאה, מדובר בשאלות עקרוניות שטרם הוכרעו בפסיקה.
2. במהלך הדיון הציע בית המשפט הנכבד שהמדינה תמשוך את ערעורה תוך ייחוד המקרה לנסיבותיו הספציפיות. בהתאם להצעה זו, הסכמת המדינה ניתנה למחיקת הערעור תוך הבהרה כי פסק הדין המחוזי מתוחם לנסיבות הספציפיות של המקרה שעמד בפניו.
3. לעמדת המדינה, ההבהרה האמורה נדרשת במיוחד ודווקא לאור כך שפסק הדין המחוזי מונה 36 עמודים ועוסק בהרחבה בסמכויות המפקח על רישום מקרקעין (וכפועל יוצא, תחולת דבר המלך על ההליך). הגשת בקשת רשות הערעור היתה על רקע הדיון הנרחב שעשה בית המשפט המחוזי בסמכויות אלה, ומתוך חששה של המדינה שייעשה שימוש באמירות שבפסק הדין המחוזי במקרים אחרים, אם באופן ישיר ואם מתוך הקבלה והשוואה. לראייה, אף המשיבה 1 עצמה מציינת כי רק בשני מקומות ובתוככי פסק הדין (בעמודים 31 ו-33 מתוך 36!) מצוין כי פסק הדין רלוונטי רק לנסיבות המקרה דנן.
4. במהלך הדיון הציעה בית המשפט הנכבד לב”כ המדינה כי הערעור יימחק תוך שפסק הדין המחוזי יתוחם לנסיבות הספציפיות של המקרה שעמד בפניו, ולאחר שקילת הדברים, לכך הסכימה המדינה.
5. מן האמור עולה כי היתה הצדקה להגשת בקשת רשות הערעור, כי הערעור עסק בשאלות עקרוניות שטרם הוכרעו ואשר להן השלכה (פוטנציאלית) ציבורית רחבה, וכי הדיון שהתקיים בפני בית משפט נכבד זה היה ענייני, עקרוני ומהותי ותרם להבהרת המצב המשפטי, וכל זאת כאשר עניינה של המדינה הוא בסוגיה המשפטית העקרונית. במכלול נסיבות זה, המדינה סבורה שאין מקום להטיל עליה הוצאות.

המדינה חוזרת על הסכמתה להצעת בית המשפט הנכבד בדיון, לפיה הערעור יימחק תוך שיובהר כי פסק הדין המחוזי מתוחם לנסיבות הספציפיות של המקרה שעמד בפניו. בנסיבות אלה, המדינה סבורה כי אין מקום להשית עליה הוצאות.

שרון מן אוריָן, עו”ד

ממונה במחלקה האזרחית

פרקליטות המדינה

PDF

תשובת הכנסיה האורתודוקסית הפלסטינית ע”י שי גימלשטיין דורש הוצאות

אישה מעורערת בנפשה משפיעה על ביבי בקבלת החלטות וזו אשתו שרה

צולם סוף פסח 2024