EDNA LOGO 1
EDNA LOGO 1

יוסף אלרון מנפנף עתירה לפסילת בחירת שירה איסקוב להדליק משואה מטעמי פמינאציה קלינית. בגץ 2467-21 אבות למען צדק נגד שר התרבות והספורט חילי טרופר

יוסף אלרון הזבל

מדוע נבחרה שירה איסקוב להדליק משואה ביום העצמאות?  מה היא תרמה למדינה או לתפארת מדינת ישראל?  מה הייחודיות שלה בכלל?  למה נועד הטקס?  האם הטקס נועד לקדם אג’נדות פמיניסטיות או להוקיר את מי שתרם למען עם ישראל? מה הגברת איסקוב תרמה למדינת ישראל? מדובר באישה אלימה עם פנטזיות מטורללות שבעלה “רצח” עובר שנפל בהפלה טבעית, ששומעת “קולות” שמדברים אליה מהשאול, ו 24 שעות מקללת ויורקת על בעלה. זו דמות הרעייה למופת שמדינת ישראל מעוניינת להכתיר בתואר גיבורת ישראל? בבית זונות בדרום תל אביב הזונות בעלות כבוד עצמי יותר מכובד מהפה המלוכלך של שירה איסקוב.  

שירה איסקוב האישה השטנית שלא מגיע לה להדליק משואה אפילו במחילת עכברושיות

שירה איסקוב נחנקה ונדקרה ע”י בעלה, אולם היא לא הייתה שייה תמימה.  היה לה פה ג’ורה, הייתה מקללת על ימין ועל שמאל.  הפכה את בעלה לשפוט שלה והאשימה אותו שהוא רצח עובר, בגלל הפלה טבעית שאירעה.  אישה פרובוקטיבית, קנטרנית שכזו היא ממש לא בת ישראל כשרה וחסודה שהורים היו רוצים לקבל בתור מחותנת לבנם, ובטח שאף אחד לא היה רוצה להתחתן עם אחת כזו, אילו ידע כמה רעל טמון בה ועד כמה היא פסיכופטית. חז”ל כבר אמרו שאין אדם דר בכפיפה אחת עם נחש.  ושירה איסקוב היתה נחש.  

ג’ודי שלום ניר מוזס על הבחירה בשירה איסקוב להדלקת המשואות ” לא חסכה ג’ודי שבטה, והשיבה: “אני לא חושבת שהיא היחידה. אני ממש לא מסכימה ואני לא חושבת שמגיע לה. היא מהממת, אבל אני לא חושבת שהיא מייצגת מישהו. היא מעבירה מסר של נשים חלשות. היא לא מייצגת נשים, מה היא מייצגת? שירה מייצגת את עצמה ויש נשים טובות שעוזרות לנשים במצב הזה, והן צריכות להיות אלה שמשיאות משואות”.

למחרת החליטו השניים שוב להביא מכות לארנב. “איך נעשה את זה היום?” שאל האריה. “נלך אליו, נבקש ממנו סיגריה. אם ייתן לנו עם פילטר – ניתן לו כאפה ונצעק עליו על הפילטר. אם לא – ניתן לו כאפה ונשאל למה בלי פילטר”, ענה השועל. הלכו השניים אל הארנב וביקשו ממנו סיגריה. “עם פילטר או בלי פילטר?” שאל הארנב. בלי לחשוב פעמיים נתנו לו השניים שתי כאפות כל אחד, וצעקו: “למה אין לך כובע?!”

זו הסיבה מדוע צירפנו לכם את החלטת בית המשפט העליון, העתירה לא הוגשה בגלל אמונה כי בית המשפט העליון יעשה צדק ויעיף את שירה למקומה הראוי אי שם לפח הזבל של ההיסטוריה שם מקומה אלא הוגש למרות שידענו כי הערעור יסולק על הסף, כי זה לא  משנה אם הסיגריה עם פילטר או בלי פילטר הבעיה היא בכלל עם הכובע, הבעיה היא שאין לנו בית משפט, אין לנו כובע. לכן קראו את פסק הדין הפמינאצי של השופט יוסף אלרון, זה שעוה”ד אפי נווה סידר לו מינוי לבית משפט עליון בתמורה לזה שבתפקידו כיו”ר ועדת הבחינות בלשכת עוה”ד הוא יכשיל לפחות 70% מהנבחנים…..  קראו והתרשמו איך שופט בבית משפט עליון מנפנף עותרים שאינם מהמחנה השמאלני-פמיניסטי, ופשוט מחרטט סיבות מופלצות לחלוטין מדוע הוא זורק את העתירה ביום בו הוגשה. הכל בגלל הכובע (הראש החסר).

הנימוק הכי מטורלל של יוסף אלרון היה שאם איסקוב תיפסל אז גם מי שהצילה אותה, עדי גוזי תיפסל, ועדי גוזי לא צורפה לעתירה…  זה נימוק כל כך אידיוטי שפשוט מראה עד כמה איכות השפיטה בישראל שואפת לאפס מאופס. אפילו פניה למשיב חיליק טרופר שיצדיק את הבחירה המטומטמת שלו השופט אלרון לא ביצע.  

יוסף אלרון שופט עליון פטריארך עם שקיבל טובות הנאה מאפי נוה וקודם לעליון על ידי אפי נווה והחברה שלו הצרה שקד הפמינאצית

הועדה הציבורית לבחירת מדליקי משאות שמתפקדת בחסות שר התרבות חיליק טרופר הודיעה על בחירתה של שירה איסקוב להדלקת משואה ביום העצמאות.  בעמותות אבות למען צדק ועמותת לצידכם הזדעזעו מהבחירה המזעזעת ופנו ליו”ר הוועדה הציבורית לבחירת משיאי משואות בקריאה לשקול מחדש את בחירתה מאחר ובחירתה של איסקוב אינה מהלך ראוי וגם אינה מוצדקת מצפונית ומוסרית.  

במכתב נכתב ש:

“הדלקת המשואה בהר הרצל נתפסת בציבור כמעמד ציבורי וסימלי רם המוענק לאנשים אשר פעלו למען הציבור באופן עקבי ולאורך שנים והותירו חותם לדורות. הציבור ובעיקר בני הנוער רואים במדליקי המשואה דוגמא ומופת ואלו מהווים מודל לחיקוי כל אחד בתחום בו נבחר.  הבחירתה של גב’ איסקוב אינה ממלאת אחר התנאי הקבוע בסעיף ה(2) לנוהל הקבוע בהחלטת ממשלה 4760 ס”ט. עם כל הצער לאסון שפקד את גב’ איסקוב הגב’ איסקוב “לא תרמה למדינה תרומה יוצאת דופן מעבר לנדרש על בסיס עיסוקה או תפקידה”. ולמעשה לא עשתה דבר.  לחילופין, גב’ שירה איסקוב הנה מתלוננת ונפגעת עבירה במסגרת הליך שיפוטי בתיק פלילי 5589-10-20 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. תיק זה מצוי בשלב של שמיעת הראיות וטרם ניתן בו פסק דין. העדויות שנשמעות כוללות את עדותה של גב’ איסקוב ונוגעות בשאלה מרכזית שעניינה בין היתר, הינן הנסיבות שקדמו למעשה הפלילי. נסיבות אלו עוסקות בהתנהגותה של גב’ שירה איסקוב והיחסים בינה לבין בעלה לשעבר הנאשם. לשם התרשמות אנו מצרפים למכתבינו זה את פרוטוקול עדות הנאשם והגב’ איסקוב בפרשת התביעה וההגנה. עיון בפרוטוקולים אלו מעלה כי בין בני הזוג הייתה מערכת יחסים עכורה ביותר שבה גב’ איסקוב התבטאה כלפי בעלה לשעבר ומשפחתו בצורה חריגה בוטה ומשפילה.

בחירתה של גב’ איסקוב להשאת משואה בשלב הנוכחי של ניהול התיק הפלילי עלולה להשפיע על שיקול דעתם של שופטי בית המשפט בבואם לשקול את הנסיבות המתוארות לעיל בפרוטוקול העדויות. השפעה זו עלולה להיווצר, מטבע הדברים, בעיקר בשל אווירה ציבורית אוהדת המוקנית בהגדרה למי שנבחר להשיא משואה כלומר טקס המשואות ממסגר את דמותה של גב’ אסיקוב כדמות נורמטיבית למרות התנהגותה האלימה כפי שבאה לידי ביטוי בפרוטוקולים. אנו סבורים, כי אם חפצה הועדה לבחור את גב’ איסקוב כמשיאת משואה הייתה צריכה להמתין לסיומו של ההליך השיפוטי. יישום הבחירה כעת יהווה לאור האמור פגיעה בלתי סבירה בהליך השיפוטי. עצמאותו של ההליך השיפוטי הנה לבנת יסוד במשטר דמוקרטי ואין זה ראוי שטקס השאת המשואות יהווה מנוף לשיבושו של ההליך הזה.

נימוק משמעותי נוסף הינו, כי על פי האמור בפרוטוקולים, גב’ איסקוב לכאורה אינה נקיית כפיים. העדר ניקיון כפיים נובע מהעובדה כי גב’ איסקוב נהגה אלימות כלפי בעלה בטרם ארע המקרה נשוא כתב האישום. אלימות זו על פי האמור בפרוטוקול הדיון לעיל באה לידי ביטוי בקללות, בהתנהגות כפייתית ובאלימות פיסית של סטירה ויריקה בפניו של הנאשם. לאור האמור בחירתה של גב’ שירה איסקוב אינה תואמת את הוראות סעיף ה (1) להחלטה 4760 לעיל. הנושא שנבחר הנו כידוע – אחווה ישראלית, “כִּי-אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ” (בראשית יג). אחווה משמעה לכל הפחות ‘ואהבת לרעך כמוך’. אנו נטען כי בחירת אשה כגברת איסקוב אשר, על פי העדויות לעיל, נהגה לכאורה באלימות במשפחה כלפי בעלה (שנאשם באלימות קשה כלפיה) להדלקת משואה, עומדת בסתירה מוחלטת לנושא שנבחר לטקס כאמור. אין ולא יכול להיות חולק כי חברי הועדה לא ידעו את המידע שהתגלה בדיון המשפטי ואילו ידעו בוודאי היו נמנעים מהבחירה הנ”ל שכן אשה שיש לגביה ראיות להתנהגות אלימה (הגם שהנה קורבן לאלימות קשה) אינה ראויה להיבחר כמשיאת משואה בטקס חשוב כזה שבו ” הרעות” היא הערך הנבחר.

תשובת הוועדה הציבורית לבחירת מדליקי המשואות היתה כדלקמן:

“הוועדה לבחירת מדליקי משואות המליצה על בחירתה של גב’ שירה איסקוב וגב’ עדי גוזי להשיא משואה משותפת.  גב’ שירה איסקוב הייתה קורבן למעשה אלימות קשה מצד בן זוגה לשעבר שניסה לרצוח אותה לעיני בנם הפעוט. בעקבות האירוע היא נפצעה באורח אנוש והחלימה לאחר הליך שיקום מאתגר שעברה. במהלך השיקום, בעוד היא מחלימה מפצעיה, החליטה שירה לקום ולהיחשף לציבור הרחב על מנת לעזור לעוד נשים שחיות במעגל האלימות לקום ולעשות מעשה, ולהעלות את נושא האלימות נגד נשים לסדר היום הציבורי. שירה נלחמה והתעקשה על מיצוי הדין עם התוקף תוך חשיפת שמו, ונאבקה על קבלת אפוטרופסות על ילדם המשותף ועל סיום נישואיה.

לאור האמור, שירה ועדי, שכנות שהיו זרות, הפכו ביום גורלי אחד, לסמל של אחווה ישראלית בחוד החנית של המאבק באלימות נגד נשים. שירה, שכמעט קופחו חייה בידי מי שהיה בן זוגה, שרדה את התופת בזכות תושייתה ועוז רוחה של עדי, אשר נשמעה לאמירות בנה, שהצליח לשמוע את בכיו של תינוקה של שירה.

לאור האמור לעיל, שירה ועדי מבטאות, כל אחת בדרכה הייחודית ובדרכן המשותפת, דוגמה אישית של חירות הבחירה ושל ‘החופש להיות’ כאישה וכאדם. עדי, שלא עמדה מנגד לשמע זעקותיה של שירה, ושירה, שבפניה החשופות ובמאבקה המשפטי והערכי מהווה מודל לאומץ ותעוזה, נושאות יחד בגאון את האחווה הישראלית והחירות ללחום ללא מורא אל מול האלימות של גברים נגד בנות זוגן.

בחירתה של גב’ שירה איסקוב איננה מעלה חשש לפגיעה בהליך המשפטי שטרם הסתיים: . ההליך המשפטי שטרם הסתיים ומתנהל בבית המשפט המחוזי (ת”פ 5589-10-20) מתברר בערכאה משפטית בפני שופטים מקצועיים, ניטראליים ואובייקטיביים שפועלים בהתאם לדיני הראיות במדינת ישראל ומקבלים החלטת על סמך חומר הראיות שמונח בפניהם בלבד. אי לכך, שיקול הדעת השיפוטי איננו מושפע מהדלקת משואה ע”י אחד הצדדים ו/או מראיון וכד’.

יתרה מזאת, בשלב זה שבו ההליך הפלילי בבית המשפט טרם הסתיים וטרם ניתן פסק דין, הוועדה הציבורית מנועה מלקבוע החלטות בעניין הנאשם ו/או המתלוננת. אי לכך, ומטעמי צנעת הפרט הוחלט לא להעביר את פרוטוקולי החקירה בבית המשפט לוועדה הציבורית.

לאור האמור לעיל, אנו דוחים את בקשתך לפיה על הוועדה הציבורית לבחירת מדליקי המשואות לבטל את החלטתה בדבר בחירתה של גב’ שירה איסקוב כמשיאת משואה בטקס הדלקת המשואות לשנת תשפ”א”.

משכך הוגשה עתירה דחופה בה העותרות חזרו על הטענות לוועדה והעותרות מרחיבות ומדגישות את אחריותה של שירה איסקוב באירוע האלימות עוד הודגש האחריות לאלמ”ב, הינו נושא שאינו מוכר על ידי המערכת הממשלתית אשר מסרבת לקבל את העובדה כי גם נשים נושאות באחריות באלימות ובמיוחד במקרה זה בה ישנו תיעוד נדיר המלמד הן על דרך התבטאותה האלימה של שירה איסקוב כלפי בעלה אשר הייתה הטריגר לאירוע הקשה שבו לא בחלה באלימות פיזית ולא רק באלימות מילולית. העותרות בחרו לא לציין כי קיים חשד כי שירה איסקוב הגישה בעבר תלונה שווא נגד בעלה לפני כשנה ולא הועמדה על כך לדין.

ביהמ”ש כצפוי דחה את הבקשה מהטעמים הבאים:  

בעוד היא מחלימה מפצעיה החליטה שירה איסקוב לקום ולהיחשף לציבור הרחב על מנת לעזור לעוד נשים שחיות במעגל האלימות לקום ולעשות מעשה, ולהעלות את נושא האלימות נגד נשים לסדר היום הציבורי”. עוד צוין, כי לצד המשיבה 3, עתידה אף הגב’ עדי גוזי (להלן: גב’ גוזי) להדליק עימה את המשואה בטקס, וזאת מאחר שהיא “הצליחה להציל בתושייה רבה את שירה איסקוב מניסיון רצח”, תוך שהיא “סיכנה את חייה והפגינה אומץ וערבות הדדית” – והפכה “לקול בולט במאבק נגד נשים (הטעות במקור) ופעולותיה עוררו הערכה רבה בציבור”. משכך, הודגש כי המשיבה 3 וגב’ גוזי “נושאות יחד בגאון את האחווה הישראלית והחירות ללחום ללא מורא אל מול האלימות של גברים נגד בנות זוגן”.  דין העתירה להידחות על הסף, אף בלי שנתבקשה תגובה. כפי שצוין בעתירה ובהודעת היועצת המשפטית שצורפה לעתירה, המשיבה 3 עתידה להדליק משואה במהלך הטקס יחד עם גב’ גוזי. על כן, אם תבוטל ההחלטה לבחור במשיבה 3 להדלקת משואה בטקס, הדבר עשוי להשליך אף על עניינה של גב’ גוזי. חרף זאת – גב’ גוזי לא צורפה כמשיבה לעתירה, ודי בכך כדי להביא לדחייתה (ראו למשל .((26.6.2018) בג”ץ 1516/18 ורקשטל נ’ היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 15 זאת ועוד, דין העתירה להידחות אף בהיעדר עילה להתערבות”.

כידוע: “אין זה מדרכו של בית-המשפט להתערב בשיקוליהם של ועדות וגופים העוסקים במתן פרסים וציונים. כך במשפט הפרטי … וכך גם במשפט הציבורי, כשההחלטה על מתן הפרס היא של גוף מקצועי אשר בידו הנתונים והידע לקבל את ההחלטה” (בג”ץ 2205/97 מאסלה נ’ שר החינוך .((1997) 238 ,233  והתרבות, פ”ד נא 1 כפי שהובהר בבג”ץ 3138/16 שקד נ’ שרת התרבות והספורט ( 19.4.2016 ), דברים אלו נכוחים אף לגבי החלטות בעניין זהות מדליקי המשואות בטקס יום העצמאות. לאחר שעיינו בעתירה ונספחיה, הגענו לכלל מסקנה כי העותרת לא עמדה בנטל להראות כי נפל פגם כלשהו בהחלטת המשיבים 1 ו 2- , וממילא דין העתירה להידחות.  אשר על כן, העתירה נדחית. העותרת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה על סך 3,000 ש”ח.  השופט ע’ פוגלמן, השופט ג’ קרא, השופט י’ אלרון

מכתב לועדה למקבלי החלטה בנוגע לשירה איסקוב כמשיאת משואה 2021.docx

מענה-בחירתה של גב שירה איסקוב כמשיאת משואה-

שירה איסקוב עתירה מעודכנת

אביעד משה 21.2.21

החלטה בתיק בגץ 2467-21

Views: 15

One Comment

  1. יוסף אל פריח’ (אלרון) הוא עוד מזרחי משת”פ שרומס חלשים , התאום של המזרחיים מני מזוז, אורי “שוהם” והפגר אדמונד לוי . גם החרא הזה – לקקן ישבן ידוע של עוד עיראקי פח אשפה (אפריים נבעה)- מוציא מדי פעם פס”ד נכון וצודק שזוכה לתפוצת נאטו, אך ביומיום רומס באופן קבוע את האמת והצדק. אל תביטו במה שהם מפרסמים, אל תתלהבו מהמילים היפות. תביטו במה שהם מנסים להסתיר ותקראו כמובן באתר של עדנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *