זוהר מדר אומר לבית המשפט שהוא היה ברחוב שלמה בתל אביב בערב 12 במרץ 2024. שם, לדבריו, נשפך עליו קפה רותח והוא פגע במרצדס חונה. איילון חברה לביטוח ביקשה מבית המשפט דבר פשוט: צו לחברות הסלולר, שימסרו איפה היה הטלפון של מדר באותו ערב. אם הוא היה שם, הנתונים יוכיחו את זה. ומה עונה מדר? שזה פוגע לו בפרטיות.
תקראו את זה שוב. האיש טוען שהוא היה במקום מסוים. יש ראיה אחת, אובייקטיבית, שיכולה לאשר שהוא היה שם. והוא מבקש מבית המשפט לא להסתכל עליה.
הייתי שם. בבקשה אל תבדקו.
"כלי קיצוני, דרקוני, בלתי מידתי, חודרני ופוגעני"
ביום 4.10.2026 הגיש מדר, באמצעות בא כוחו עו"ד ראובן (רובי) שעשוע, תגובה לבית משפט השלום בנתניה, בתיק ת"א 48900-07-25 שמתנהל בפני כב' השופט חילמי חג'וג'. את בקשת איילון עצמה לא ראינו. לפי התגובה, איילון ביקשה צו "המופנה למפעילי תקשורת סלולרית לקבלת נתוני איכון ותקשורת חסויים של המשיב במועד התאונה הנטענת". "המשיב" הוא מדר.
והנה איך מדר מתאר את הבקשה לבדוק איפה הוא היה, בלשונו:
"בקשתה של איילון מהווה פגיעה קשה, ישירה ובלתי מידתית בזכות היסוד החוקתית של המשיב לפרטיות"
(סעיף 16 לתגובה)
"צו המורה לחברת סלולר למסור נתוני מיקום ואיכון של אזרח אינו עניין שבשגרה, אלא מדובר בכלי קיצוני, דרקוני, בלתי מידתי, חודרני ופוגעני"
(סעיף 17 לתגובה)
"חדירה גסה לפרטיות המשיב"
(סעיף 10 לתגובה)
"בקשתה של איילון אינה אלא 'מסע דיג' ראייתי פסול"
(סעיף 22 לתגובה)
דרקוני. חודרני. פוגעני. חדירה גסה. כל זה כדי לבדוק דבר אחד: האם הטלפון של מדר היה ברחוב שלמה באותו ערב, כמו שמדר עצמו אומר.
תחשבו על זה רגע
איכון לא חושף מה אמרת בטלפון. הוא מראה בעיקר דבר אחד: באיזה אזור היה המכשיר.
ומדר כבר סיפר לכולם איפה הוא היה. הוא סיפר לחברת הביטוח. הוא סיפר לחוקר. הוא כתב את זה בכתב ההגנה שהגיש לבית המשפט ביולי 2026. המיקום שלו באותו ערב הוא לא סוד. הוא הטענה המרכזית שלו.
אז איזו פרטיות בדיוק תיפגע? אם הוא היה ברחוב שלמה, האיכון יגיד "רחוב שלמה". זה מה שמדר עצמו אומר. הפרטיות שלו תיפגע רק במקרה אחד: אם האיכון יגיד משהו אחר.
אדם שאומר אמת לא מפחד מראיה שמאשרת את מה שהוא אומר. הוא רץ להביא אותה בעצמו.
"לא עלתה כל טענה בעניין איכון". באמת?
בסעיף 17 לתגובה כתוב שבתיק הזה "לא עלתה כל טענה עד לשלב זה מטעם איילון או מי מטעמה בעניין איכון".
עכשיו תפתחו את דוח החקירה של משרד "רן מידע כלכלי" מיום 20.2.2025. הוא נמצא בתיק המוצגים של איילון, בתוך תיק בית המשפט. שם כתב החוקר, אחרי פגישה עם מדר במשרדו:
"הנ"ל הסכים לבצע בדיקה של ציר הזמן למיקומים בנייד שלו, אולם לא היו נתונים אפליקציה לא פעילה."
ומתחת, צילום מסך מהאייפון של מדר, ממסך "מקומות חשובים":
"סיכום: 0 רשומות"
"רשומות אחרונות: ללא"
אז שאלת המיקום עלתה כבר בפברואר 2025. יותר משנה וחצי לפני התגובה. ומה שקרה אז מעניין מאוד:
- בפברואר 2025 הבדיקה נעשתה בטלפון של מדר עצמו. בטלפון שבו לא נמצאה אף רשומת מיקום. אז הוא הסכים.
- באוקטובר 2026 הבדיקה אמורה להיעשות אצל חברות הסלולר. שם הנתונים לא נמצאים בטלפון שלו. עכשיו זה "דרקוני".
כשהטלפון היה ריק, הפרטיות לא הפריעה לאף אחד. באייפון, היסטוריית המיקומים נמצאת בשליטת בעל המכשיר, ואפשר למחוק אותה בלחיצה. אצל חברות הסלולר, הנתונים לא בשליטתו. וברגע שהבדיקה עוברת לשם, נולדה פתאום זכות יסוד חוקתית.
אנחנו לא יודעים למה שירותי המיקום בטלפון שלו לא היו פעילים, ואם ההיסטוריה נוקתה, ואם כן מתי. בדיוק בשביל זה קיימים נתוני חברות הסלולר. הם עונים על השאלה שהטלפון של מדר לא ענה עליה.
זה לא הפעם הראשונה שהפרטיות שלו נפגעת
מתברר שהפרטיות של מדר רגישה במיוחד. היא נפגעת בכל פעם שמבקשים ממנו ראיה.
באפריל 2025 כתב מדר לאיילון מכתב. הוא בעצמו צירף אותו לכתב ההגנה שלו. שם הוא מסביר למה לא העביר לחוקר את פלט השיחות שלו מיום התאונה:
"החוקר לא היה מעוניין שאעביר לידיו את פלט השיחות מהטעם כי מדובר בפגיעה בפרטיותי"
(סעיף 7 למכתב מדר לאיילון מיום 7.4.2025)
החוקר עצמו כתב משהו אחר. בדוח מיום 20.2.2025: "הנ"ל התבקש להעביר פרוט שיחות ליום האירוע, טרם העביר". ובמכתב הדחייה של איילון מיום 24.3.2025 נכתב על "סרוב של הנהג להעביר מידע שנדרש ממנו ע"י החוקר לצורך ברור החבות".
בסוף, באפריל 2025, מדר כן צירף פלט, "למעלה מן הצורך" בלשונו. בדוח מיום 18.5.2025 כתב החוקר: "תדפיס השיחות שהעביר סוכן הביטוח לא ניתן לשייך לנייד שלו, חייב להעביר פלט מלא". פלט מחברת הסלולר עצמה הופק רק ביוני 2025. שם הלקוח בפלט הזה: חברה בשם "לינק- ניהול תקשורת לעסקים בע"מ".
ובכל זאת, בתגובה החדשה כותב מדר ש"פלט השיחות הזה הועבר אל איילון ע"י הנתבע 3 כבר עם ביצוע החקירות". המכתב שלו עצמו אומר שלא.
אז הנה הדפוס. ב-2025 ביקשו פלט שיחות: "פגיעה בפרטיותי". ב-2026 מבקשים איכון: "פגיעה קשה, ישירה ובלתי מידתית בזכות היסוד החוקתית". בכל פעם שמישהו מנסה לבדוק את הסיפור מול משהו חיצוני, משהו שלא תלוי בזיכרון של מדר, מופיעה הפרטיות.
פרטיות. של מי בדיוק?
וכאן הסיפור עובר מאבסורד לאירוניה.
לפני פחות מחודשיים, ביום 19.8.2026, נתן כב' השופט יאיר דלוגין מבית משפט השלום בתל אביב יפו פסק דין בת"א 45991-04-23. זאת הייתה תביעת לשון הרע שמדר עצמו הגיש, על 1.5 מיליון ש"ח. היא נדחתה. ובתוך פסק הדין נקבעו, בין היתר, הדברים האלה:
"העדות של י' הוכיחה כאמור התנהלות בעייתית ביותר של התובע במספר מישורים, ובהם שידולה של י' להגיש תלונת שווא במשטרה נגד לקוח שלו, התנהלות לא ראויה בהקשר של עריכת ביטוחים עבור הלקוחה טובה שקורי, כמו גם עשיית שימוש שלא כדין בפרטי אנשים שאינם לקוחות התובע."
(סעיף 221 לפסק הדין. "התובע" הוא מדר)
"לגבי השימוש הנטען של התובע במידע על [א'] מהמסלקה הפנסיונית, גם כאן אני סבור כי הדבר הוכח בעדותו של [א'] שהייתה אמינה עליי, מה גם שהתובע לא מצא לנכון לתת גרסה נגדית להאשמות של [א']."
(סעיף 244 לפסק הדין. השם הושמט על ידי המערכת)
תשימו את שני הדברים זה לצד זה:
- הפרטים של אנשים אחרים: בית משפט קבע שמדר עשה בהם "שימוש שלא כדין".
- המידע מהמסלקה הפנסיונית על אדם אחר: בית משפט קבע שהשימוש בו "הוכח".
- נתוני הטלפון של מדר עצמו, מהערב שבו הוא אומר שפגע ברכב: "כלי קיצוני, דרקוני, בלתי מידתי, חודרני ופוגעני".
הפרטיות, מסתבר, היא זכות יסוד חוקתית. בעיקר כשהיא של זוהר מדר.
ואותו פסק דין אמר גם את זה: "עדותו של התובע לא הייתה אמינה עליי בעניין זה" (סעיף 172). ו"פשיטא כי לא ניתן לומר על התובע כי יש לו שם טוב, אלא להפך" (סעיף 315). על תביעה של 1.5 מיליון ש"ח נפסקו למדר "פיצויים לבוז בשיעור שקל אחד" (סעיף 319).
ומה עם ה"גרסה העקבית"?
מדר כותב בתגובה שהוא "מסר גרסה עובדתית ברורה, מפורטת ועקבית בטופס הודעתו" (סעיף 23), ולכן אין צורך באיכון. לא ניכנס כאן שוב לכל סיפור הקפה. נגיד רק שבטופס ההודעה הראשון, מיום 17.3.2024, הסקודה פגעה ברכב "ובמדרכה". בדוח החקירה מפברואר 2025 היא פגעה "בעמוד". בכתב ההגנה מיולי 2026 היא "התנגשה בעץ". בטופס ההודעה השעה היא 18:00. בסיכום דוח החקירה, "בסביבות השעה 19:00".
עקבית או לא, גרסה היא בסך הכול מה שאדם אומר. איכון הוא מה שקרה. זה בדיוק ההבדל. ובדיוק בגלל זה, מי שבטוח בגרסה שלו לא אמור לפחד ממנו.
מה שאנחנו לא יודעים
בית המשפט בנתניה עוד לא הכריע בתיק. נכון למועד כתיבת שורות אלה, לא ידוע לנו אם ניתנה החלטה בבקשת האיכון. מדר מעלה גם טענות פרוצדורליות: שאיילון איחרה, שלא צירפה תצהיר, שהבקשה לא הוגשה בשלב הנכון. הוא נשען על פסיקת בית המשפט העליון בעניין גילוי מידע רגיש. אלה שאלות משפטיות, ובית המשפט יכריע בהן. ייתכן שיקבל את עמדתו. וגם אם יינתן צו, אנחנו לא יודעים מה יראו הנתונים. אולי הם יאשרו כל מילה של מדר.
אבל אם כך, נשארת שאלה אחת, פשוטה מאוד. למה להתנגד?
השאלות למדר
- אם היית ברחוב שלמה בתל אביב בערב 12.3.2024, איך בדיוק נתוני איכון שמראים את זה פוגעים בך?
- למה בפברואר 2025 הסכמת לבדיקת מיקום בטלפון שלך, כשהיא הראתה 0 רשומות, ועכשיו, כשהבדיקה תיעשה אצל חברות הסלולר, היא "דרקונית"?
- למה היסטוריית המיקומים בטלפון שלך הראתה 0 רשומות?
- למה כתבת לבית המשפט ש"לא עלתה כל טענה בעניין איכון", כשבדוח החקירה מפברואר 2025 בדיוק הבדיקה הזאת מתועדת?
- למה כתבת שפלט השיחות הועבר "כבר עם ביצוע החקירות", כשבמכתב שלך מאפריל 2025 כתבת שלא העברת אותו בגלל "פגיעה בפרטיותי"?
- ואיך זה מסתדר, שהפרטיות שלך היא "זכות יסוד חוקתית", בזמן שבית משפט קבע שעשית "שימוש שלא כדין בפרטי אנשים שאינם לקוחות" שלך?
לשאלה איפה היה זוהר מדר בערב 12 במרץ 2024 יש תשובה אחת שלא תלויה בזיכרון של אף אחד. היא נמצאת אצל חברות הסלולר. ומדר מבקש שאף אחד לא יבקש אותה.
הייתי שם. בבקשה אל תבדקו.
הדיון בת"א 48900-07-25 מתנהל בבית משפט השלום בנתניה, בפני כב' השופט חילמי חג'וג'. נמשיך לעקוב. את הפרק הקודם בסדרה, על סיפור הקפה הרותח, אפשר לקרוא כאן.
המערכת תפרסם את תגובתו של עו"ד זוהר מדר, ככל שתתקבל.
היכנסו לאתר החשיפה המלא: madar-danger.com