עורכת דין מוזרה שאף אחד לא שמע עליה ואין לה בכלל לקוחות, בשם דליה שאול זיידנר תובעת 82 נתבעים בבית משפט השלום בהרצילה ורוצה שיפצו אותה בסך של 1,600,000 מיליון ש"ח על "נזקים" שנגרמו לה עקב שיתופי כתבה שבה פורסם שמה כמי שגרמה לבעלה להתאבד בגלל שכנראה עשתה לו את המוות בגירושין. העו"ד דליה שאול […]
קבלו עוד דוגמא לביזיון הגדול הנקרא מונות לנשים מוכות, אשר מכניסים למעון כל אישה החפצה בכך ללא סינון, ללא בדיקת זכאות, ואפילו ללא דרישה מקדמית שהיא תוכיח שהיא אכן אישה מוכה. הנה בפרשה שלפניכם יהודיה שחובבת בולבולים של ערבים נכנסה להריון מערבי מוסלמי ירדני לפני 17 שנים, ומעולם לא הייתה אישה מוכה. בשל הבושה שהיא
אם חשבתם שבמעונות לנשים מוכות יש רק נשים מוכות, אז טעות בידכם. המעונות לנשים מוכות כבר מזמן הפכו לבית פתוח לכל אישה המעוניינת לקבל דיור חינם, בייביסיטר חינם, אוכל חינם, יעוץ משפטי חינם, צו הרחקה אוטומטי מהבעל, הפסקה אוטומטית של קשר בין האבא לילדים שלו, שמיטת חובות, ואם היא יושבת במעון מספיק זמן, אז היא
התובעת המשטרתית בפתח תקוה, אחת בשם מור שקים מתן הגישה כתב אישום נגד גבר בשם אריאל עוזרי בטענה שבזמן שבת הזוג שלו היתה בהריון, הוא אמר לה שיבעט בה ויעשה לה הפלה טבעית. כמובן שאין שום ראיות לטענה הזו, אבל הנאשם שכנראה קיבל סיוע משפטי קיבל עצה להודות ולקבל עונש מופחת, כי בסך הכל מדובר
אני אבא גרוש. לפני 20 שנה התגרשתי, ומאז הותקפתי הוכיתי ונאנסתי בשל היותי זכר, על ידי מערכת המשפט הציונית בארץ ישראל וע"י כל שאר עובדי המדינה העומדים לרשותם של השופטים: עובדות סוציאליות, רשמות ההוצל"פ, שוטרים, פרקליטים ומי לא. כל מי שמקבל שכר ממדינת ישראל רתום לאג'נדה הפמיניסטית ומחוייב לרסק גברים בכל הזדמנות ובכל דרך. סוסות
סיבות רבות קיימות להיכנס למעון לנשים מוכות בלי להיות אישה מוכה. אחת מהן היא כדי להצטייד בסיבות ועילות לקבל כתובה בבית הדין הרבני. הפעם לאה אליאב (קליין) Lea Eliav עורכת דין ידועה בירושלים אשר עובדת עם הסיוע המשפטי ומקבלת מאות הפניות בשנה למינוי כאפוטרופסית לדין על ילדים בתיקי גירושין (כל ילד זה 1,100 ש"ח בחודש)
שהיה במעון לנשים מוכות זה קלף מנצח. נגד הגברים זה נשק יום הדין כי רוב הנשים במעונות לנשים מוכות הן בכלל לא מוכות. אבל אצל שופטים זהו קלף מנצח שניתן לשלוף אותו בכל הזדמנות ולדרוש הטבות, הנחות, וזכויות, אפילו דירה!!! גם כשלא מגיע. החוצפה של הנשים האלה לא יודעת גבולות. הנה לפנינו אחת שהיתה במעון
לפנינו פסק דין של השופט דוד מינץ, היום בעליון אבל אז היה במחוזי ירושלים. שופט דוס ומאוד דוחה. אתיופית אחת אזיב יביין הגיעה אליו בעתירה נגד משרד הפנים ודרשה לבטל צו גירוש לאתיופיה. עוד פעם מדובר בבחורה ממדינה נחשלת שמחפשת גבר עשיר ממדינה עשירה שיבוא ויגאל אותה מהמדינה הנחשלת בה היא חיה. היא מגיעה לישראל
לפנינו מקרה בו הנאשם הודה באיומים וחטף עונש. אבל למקרא נוסח האיומים אנחנו לא רואים שם איומים. מדובר בקללות הנובעות ממצוקה וחוסר אונים. אז על מה הסיפור? איזה ילנה אחת מרוסיה חיפשה דרך להגיע לישראל והתחתנה עם איזה מסכן עלוב נפש שחי מביטוח לאומי, ו"גרוש בשלישית". היום הוא בן 61 והיא בת 41. כשנפגשו לפני
לפנינו אישה מעורערת בנפשה עם תעודת זהות פלסטינית. היא טענה שבן זוגה (בעלה שחי בנפרד) איים לרצוח אותה עם סכין יפנית, וגנב לה 1,000 ש"ח, טלפון גלקסי ואת התעודת זהות הפלסטינית. היא הלכה למשטרה ושם החוקרת לקחה אותה למעון לנשים מוכות. הגברת בילתה שם יום אחד וחזרה לבית שלה. היא גרה בנפרד מבעלה. בסוף התברר
ציבור יקר, אם חשבתם שהמעונות לנשים מוכות מאכלסים באמת נשים מוכות, אז תשכחו מזה, ומהר. כמעט ואין שם נשים מוכות. המעונות האלה הפכו מקום מפלט לכל מיני נשים שמעוניינות בטייטל "אישה מוכה" בלי להיות מוכה. יש להם מגוון אינטרסים. אחת רוצה לא לשלם חובות, אחרת רוצה לנקום בבעל ולנתק אותו מהילדים, אחרות רוצות לקבל מעמד