אז אתמול השופט דוד גדעוני קבע שאיתמר בן גביר חייב לחתום כמו קוף אחרי בן אדם חתימת קידום לקדם את הצ'יצ'ולינה רינת סבן, בגלל שאיתמר בן גביר הוא אישיות פוליטית, והיא הביאה המלצות שהיא שוטרת מצויינת. כל זה קורה בהליך שבו אף ממליץ לא נחקר וגם הצ'יצ'ולינה לא נחקרת, ובנוסף לכל היא מקבלת ייצוג בחינם מהתנועה לאיכות השלטון, שלא מגלה גילוי נאות מי מממן אותה מכספים זרים.
אז יפה שנולדה הלכה פוליטית חדשה שכל מי שלא זוכר מה הוא עשה אתמול בלילה יכול להתגבר על בעיות האמנזיה שלו באמצעות המלצות "מקצועיות" עלק, שהוא/היא "מצוין", וכל זה ללא חקירה נגדית…. נו מה לא יעשה שופט שהוא פרקליט בעברו ונשמתו במלחמתו נגד הדיקטטורה ובעד הדמוקרטיה….. רק נזכיר שאשתו של השופט, עינת גדעוני, היא פרקליטה המתאמת בין השב"כ לפרקליטות והמשטרה….. אשתו של השופטת עבדה עם רינת סבן ועסקה בצמוד איתה בתיק חדירה לטלפונים של יועצי ראש הממשלה, יונתן אוריך ועופר גולן. רק על זה היה צריך השופט הזה לפסול את הזין שלו, ובאי הכוח היו צריכים להתעקש שהוא לא ידון בתיק.
צעדים חיוניים לטפל בבעיית הצ'יצ'ולינה רינת סבן
מכיוון שהשופרות חוגגים את הניצחון שזה ניצחון של שלטון החוק, ופרומו לפיטורין של איתמר בן גביר, עדנה קרנבל מציעה לבן גביר את הצעדים הבאים: להודיע שאם תסכים להגיע לשימוע בפניו שבו תצליח להיזכר בתשובות לכל 350 השאלות שהיא שכחה את התשובה עליהן בעדותה אצל ביבי, הוא ישקול מחדש את הסירוב לקדם אותה.
הצעד הבא הוא להגיש נגדה קובלה פלילית בשמו בגלל שהיא איימה עליו, ולבקש צו מניעה שלא תתקרב אליו ולכל מקומות העבודה אותם הוא פוקד, לפחות 500 משטר.
הצעד הבא הוא להגיע אישית למשרד של רינת סבן ולקחת את המחשב שלה "על סמך ידיעה מודיענית מעדנה קרנבל", לצורך העתקה ופריקת נתונים, כדי לברר את הקשר שלה לגורמי החונטה, גלי בהרב מיארה, גיל לימון, שרון אפק ועמית איסמן שמגוננים עליה, והקשר העקום שלה לעמותות שמאל פרו פלסטיניות שאינן מגלות מי שולח להן כסף…. הכוונה לעמותה של הג'ינגי'.
הצעד הבא הוא להגיש נגדה תלונה במס הכנסה על העלמת מס וקבלת דבר במרמה (הייעוץ המשפטי חינם) בשווי של לפחות 150,000 ש"ח, מה שהיתה צריכה לשלם כדי להרים הפקה שכזו בבית המשפט.
והדבר הכי חשוב זה לחוקק תיקוני תקנות סדר דין שייקראו על שמה של רינת סבן, ולתקן את התוספת לחוק האגרות כך שעמותה המגישה עתירה כעותרת ציבורית תשלם אגרה של 200,000 ש"ח.
צעדים חיוניים לטפל בבעיית השוטרים עם בעיות זיכרון
לחוקק שכל שוטר שעונה 3 פעמים שונות שהוא לא זוכר את התשובה (מי הפעיל אותו, מי ביקש ממנו, מי נכח איתו, למה עשו ככה ולא אחרת), ייפסל מייד וכל המזכרים שלו ייפסלו ויוכרזו בלתי קבילים, על כל תוצריהם.
לחוקק שכל שוטר שעונה 3 פעמים שונות שהוא לא זוכר את התשובה, ייענש לאלתר בסך של משכורת חודש שלם שלא תשולם לו, ותופקע לטובת קרן למימון פיצויי נזיקין לקורבנות הפרקליטות.
לחוקק הרחבה של סע' 74 לחסד"פ, (חובת גילוי חומרי חקירה) כך שהיא תכלול את יומן החקירה המלא, ללא יוצאים מהכלל, שזו התוכנה שמתעדת מה עשה כל חוקר בכל רגע נתון, מי נכח בכל פעולת חקירה, ואיזה מסמכים קשורים לכל חוקר וחוקר.
לחוקק הרחבה של סע' 74 לחסד"פ, (חובת גילוי חומרי חקירה) כך שהיא תכלול חובת גילוי "מסמכים פנימיים", שזה אחד התירוצים השגרתיים להסתרת ראיות מזכות מנאשמים.
לחוקק הרחבה של סע' 74 לחסד"פ, (חובת גילוי חומרי חקירה) כך שהיא תכלול חובת גילוי של מסמכי הפרקליטים המלווים חקירה.
לתקן את חוק הזבל שגדעון סער התפאר בו, חוק פרי העץ המורעל, כך ששיקול הדעת שבחוק יבוטל, ובמקומו תחול פסילת ראיות גורפת ואוטומטית על כל ראיה שהושגה והוגשה בדרך מורעלת.
מומלץ להגיש תלונה בתל"ש על דוד גדעוני ואשתו עינת גדעוני טל. 050-6216737
נציין שדוד גדעוני הוא שופט פרו פלסטיני מובהק. דוד גדעוני זיכה נער פלסטיני שזרק פחיות קולה על חרדים בסמוך לשער שכם ובעיר העתיקה ממרחקים של 10 מטר ו 20 מטר. לטענתו המדינה לא הוכיחה מניע גזעני, לא הוכיחה המדינה כוונה לתקיפה, כי אמינים דבריו של הנער וחברו שהם בסך הכל שיחקו משחק ילדים זה עם זה, ובמקרה עפו הפחיות על החרדים…. פס"ד מ 29/6/2022 בתיק ענ"פ 61868-01-22.
הנה:
פסד זיכוי נער ערבי שזרק פחיות קולה על חרדים דוד גדעוני 61868-01-22
יפה כתב עמיחי אליהו ש"השופט דוד גדעוני חושב משום מה שהוא יכול לשבת בדין על תיק שבו אשתו עבדה עם העותרת. שהוא יכול להכריח שר נבחר למנות קצינת משטרה לתפקיד ביטחוני רגיש שאיננה ראויה לו. ושהוא יכול להחליט במקום השר מה זה ״שיקולים לגיטימיים״ ומה זה ״שיקולים זרים ומלוכלכים״ – כפי שכינה זאת השופט גדעוני. זה לא רק חוסר תום לב. זה משהו עמוק יותר. האליטוקרטיה המשפטית חיה באשליה שהכל שפיט. שאין תחום שהם מנועים מלהתערב בו. שאין החלטה מנהלית, ביטחונית, מקצועית – שהיא מחוץ לתחום שיפוטם. מינוי קצין ביטחון? השופט יחליט. קידום במשטרה? השופט יכריח. מדיניות אכיפה? השופט יקבע. והשר שנבחר? בעיניהם הוא חותמת גומי. זה כבר מזמן לא בית משפט אלא תיאטרון של קומדיה טראגית. זה לא על סבן. זה לא על השר בן גביר. זה אפילו לא על השופט גדעוני כאינדיבידואל. זה על שאלה יסודית וקריטית: מי מחליט במדינת ישראל? העם? או האליטה? לצערי המערכת המשפטית הנוכחית חיה בעולם מדומיין משלה. עולם שבו השופט יכול הכל, והשר – כלום. עולם שבו השופט הוא השליט, והעם – נתין".
הנה כמה דברים שאשתו של השופט, הפרקליטה עינת גדעוני עסקה בהם
עינת גדעוני ת"ז 025625005 מאושרת ע"י השר לביטחון פנים לכניסה למתקני שב"כ. כלומר היא יכולה לצפות בזמן אמת בחקירות צורך ועינויים בשב"כ.
יחד איתה מאושרים להיכנס חופשי למתקני שב"כ רק עוד 23 פרקליטים: יערה לב ירמיהו, יעל עצמון, נעמה תור זאבי, רועי רייס, נעמר תור זאבי, עודד יונתן קלר, רעות אבירי, ניצן שפיר, חיים פס, נועה עזרא, גאולה כהן, מירב עמר כהן, עמרי קופלר, דן אלדד, ערין ספדי עטילה, ראובן אידלמן, אבינועם סגל אלעד, חגית גלוסקא, ז'נה מודזגברישוולי, רז נזרי, רביד דקל, נעמה פויכטונגר, נדים עבוד ומיכל עמרם, טל. 050-6117083.
עינת גדעוני היא מתאמת הפוליגרפים של השב"כ לאנשי משרד המשפטים
ראו שרשור מיילים:
מייל 1 של הפרקליטה טל וורנר קלינג לרועי שיינדורף
From: Tal Werner Kling
Sent: Monday, July 03, 2017 5:19 PM
To: Roy Schondorf
Cc: Sharon Gefen
Subject: המלצה 15
רועי שלום,
אני מבקשת לעדכנך שעינת גדעוני אמרה לי אתמול שהשב"כ הודיעו כעת כי הם דורשים שהגורמים המפקחים מטעם משרד המשפטים יעברו, במסגרת תהליך הסיווג הביטחוני שלהם, בדיקת פוליגרף. כזכור, עינת מטפלת בנושא הפטור מתיעוד של חקירות של המשטרה בעבירות ביטחון, והוסכם בכנסת כי המנגנון של המלצה 15 יחול גם על החקירות המשטרתיות. לכן, לדרישה החדשה יש השפעה גם על יישום הפיקוח על החקירות המשטרתיות בעבירות ביטחון.
אינני יודעת אם הדרישה לבדיקת פוליגרף לגיטימית וחיונית – זה אינו תחום מומחיותי, אך אציין שעד עתה, אף גורם בשב"כ לא העלה דרישה זו בשום שלב של העבודה על המלצה 15. יש בהחלט סיכוי שתהיה לכך השפעה על יכולתו של משרד המשפטים לגייס מועמדים מתאימים לתפקיד, משימה שגם כך הייתה קשה מאוד. עינת תביא את הדברים בפני רז והיועץ ואעדכן אותך בדבר עמדתם, אך סברתי שחשוב שתהיה מודע לדברים.
בברכה,
טל
מייל 2 של הפרקליטה שרון גפן
מאת: Sharon Gefen <[email protected]>
תאריך: 3.7.2017 17:58 (GMT+02:00)
אל: Mishne Benleumi <[email protected]>
נושא: FW: המלצה 15
בתור מי שעברה פוליגרף שלוש פעמים וto say the least איננה חובבת את הבדיקה, זו עדיין נראית לי דרישה סבירה לצרכי התפקיד.
עינת גדעוני היא גם נציגת ייעוץ וחקיקה לנושא איסורי פרסום
בשנת 2015 כאשר חיים ויסמונסקי הקים את מאגר הריגול אחרי גולשים שמכפישים שופטים, ויסמונסקי חשב את מי לצרף לצוות. באותו שלב ויסמונסקי עשה פגישה בגוגל וביקש מהם שימסרו לו כתובות IP שך גולשים שכותבים דברים לא מחמיאים על שופטים. באותה תקופה מי שהיתה על הכוונת היא העיתונאית היפה והכישרונית לורי שם טוב, שהפרקליטות רצתה שגוגל תסגיר להם את הפרטים של הגלישות שלה.
ראו מייל 1 של חיים ויסמונסקי לעמית איסמן
From: Haim Vismonski
Sent: Sunday, March 22, 2015 1:55 PM
To: Amit Aisman
Cc: Eylona Inbar
Subject: בהמשך לפגישה עם גוגל, ובהמשך לישיבה הנערכת כעת אצל המנכ"לית (כותב לך משם)
עמית,
קודם כל – רפואה שלמה. הבנתי שאתה חולה היום. לאחר הפגישה המאכזבת בגוגל, רציתי להציע שנקיים אצלך פ.ע. לגבי האפשרות להתקדם באפיק הפלילי בהקשר של גוגל (לאו דווקא בהקשר של פיתוח החקירה הפלילית). בגדול, הרעיון של גוגל היה שעליהם לקבל צו שיפוטי (יותר חשוב בעיניהם מאמירה פרקליטותית). חשבתי שאולי יש אפשרות לנפק צווים כאלה בכל מיני מסלולים. הצעתי היא בשלב ראשון לקיים פ.ע. פנימי שלנו לגבי גיבוש העמדה המשפטית לגבי אפיק כזה.
בברכה, חיים
ד"ר חיים ויסמונסקי | פרקליטות המדינה | ראש תחום ידע, חקיקה, משפט וטכנולוגיה
טל. 02-6466688 | פקס. 02-6466780 | [email protected]
מייל 2 מעמית איסמן לויסמונסקי, אילונה ענבר והפילגש שלו מאיה יוזבגי
From: Amit Aisman
Sent: Sunday, March 22, 2015 1:59 PM
To: Haim Vismonski
Cc: Maya Yuzbegy; Eylona Inbar
Subject: RE: בהמשך לפגישה עם גוגל, ובהמשך לישיבה הנערכת כעת אצל המנכ"לית (כותב לך משם)
אילונה, הרעיון של חיים, רעיון טוב ונכון בעיני. אודה על פנייתך למרב / הדס לשם תיאום הישיבה.
חיים, האם יש מקום לזמן גורמים פנימיים נוספים? ככל שכן, מי?
תודה. עמית
מייל 3 של ויסמונסקי
From: Haim Vismonski
Sent: Sunday, March 22, 2015 2:21 PM
To: Amit Aisman
Cc: Maya Yuzbegy; Eylona Inbar
Subject: RE: בהמשך לפגישה עם גוגל, ובהמשך לישיבה הנערכת כעת אצל המנכ"לית (כותב לך משם)
עמית, אני יכול לחשוב על נציגת ייעוץ וחקיקה לנושא איסורי פרסום (עינת גדעוני) או לנושא הגנת הפרטיות (מהמחלקה של אורית קורן, פחות רלוונטי בעיניי).
הסיבה לרלוונטיות האפשרית של עינת היא שרציתי להעלות את הנושא של הוצאת צווים שיפוטיים (צווי איסור פרסום, לפי חוק הגנת הפרטיות או חוק בתי המשפט).
חיים
ב 11/6/2015 עסקה בהתנגדות המשטרה (מטעמו של קובי עזרא רפ"ק אח"מ וטכנולוגיות) לשמירת מוצגים לצרכים ראייתיים כגון ערעור ודיון נוסף בטענה שזה יעלה הרבה כסף למשטרה.
ב 2016 עינת גדעוני ניסחה הצעת חוק לחיסיון חומר מודיעיני.
ב 14/6/2016 היא עסקה בתביעה נזיקית שהגישו קורבנות של עד מדינה שגוייס להעיד נגד העבריין מוסלי, כאשר עד המדינה רצח את בן משפחת התובעים. מדובר בתביעה סודית ביותר שהפרקליטים פחדו שזה ייודע לציבור ויקלקל להם את ההרשעה…. אחרי שהצליחו לגייס עד מדינה.
עד המדינה מסר הודעת ניקיון והודה בהרבה רציחות…. כאשר נאשמים קיבלו עותק של הודעת הניקיון, בני המשפחה שלא ידעו מי רצח את בן משפחתם הגישו תביעה. בפרקליטות כינסו ישיבה מיוחדת איך למנוע את סיכול מוסד עד המדינה בגלל שעדות הניקיון שלו פותחת תיבות פנדורה….
בדיון שי ניצן ביקש מעינת גדעוני שייצגה את מחלקת יעוץ וחקיקה לנסח הצעת חוק שתקבע כי הודעת ניקיון של עד מדינה תהיה לא קבילה בהליכים נזיקיים אזרחיים,
ספציפית בתביעה הנזיקית החליטו משתתפי הישיבה לבקש עיכוב הליכים מהשופט שיושב בתביעה בגלל ההליך הפלילי, ואם השופט לא יסכים, אז להוציא תעודת חיסיון, למרות שלא לשם כך נועדה תעודת החיסיון.
בדיון נכח גם אלעזר כהנא, יועמ"ש המשטרה, שהוא מי שרינת סבן טענה שאישר לה לקבל יעוץ משפטי חינם מהעמותה של אליעד שרגא.
בתמונה: דני קפויה הממונה על רכישת עדי שקר במשטרה
בתמונה: המלאך המלטף של רינת סבן, אלעזר כהנא. איך זה שהוא עדיין לא הושלך לרחוב?????
עינת גדעוני גם מכהנת בוועדת הפרקליטות לתיקון ליקויים
עינת גדעוני מכהנת יחד עם מיכל גדעוני, איריס פרידמן, אלון בכר, לאה רקובר, רונן דוד, אלדד, רז נזרי, עמיר, מישלן – מומי למברגר, מוריה גרין, מודי נאור, עמית מררי, וסיגל יעקובי (האחרונה היא לסבו בוצ' שכיום שופטת).
וועדה זו מטפלת בנושא צמצום התחולה של סע' 74 לחסד"פ, ומצום חובת מסירת חומרי חקירה לסנגורים. כאשר קורה ושופט מורה לפרקליטות לגלות חומרים שהם לא רוצים לגלות, הוועדה מתכנסת, שכן זה נחשב "ליקוי".
פעילותה של עינת גדעוני עם אלעזר כהנא בשולחנות העגולים
ב 11/6/2017 עסקה עינת גדעוני בשאלה האם פגישות של שולחנות עגולים בהם נפגשים נציגי אכיפת חוק שונים לרכל על נושאים שונים ודגשים שונים מחייבת את המשטרה לפתוח חקירה. עמדתה של עינת גדעוני היתה שאם נודע לשוטר על חשש לעבירה הוא צריך לחזור למשרד ולפתוח חקירה.
מנגד עו"ד דקלה פוגל ברדה שמכנה עצמה קמ"ד אח"מ וטכנולוגיות, אבל בפועל היא כנראה קודמה לתפקיד יועמ"ש השב"כ, כתבה שלטעמה יש להחריג את השיחות בשולחנות העגולים מחובת "נודע למשטרה – תפתח בחקירה".
והשאלה היא למה את איתמר בן גביר לא מזמינים לשולחנות העגולים????
האם עינת גדעוני ורינת סבן או הבוס שלה השתתפו בשולחנות העגולים מתי שהוא? האם דנו בביבי בשולחנות העגולים? האם דרך השולחנות העגולים יש ממשקים בין עינת גדעוני לרינת בסן ובועז בלט? מישהו מרים את הכפפה ובודק?
לדבריה של דקלה פוגל ברדה, נשאלת השאלה האם יש חובה על המשטרה לחקור עבירות שנודעו לה במסגרת "שולחנות עגולים״ לאור סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב].
לדבריה בתאריך 9.3.17 התקיימה ישיבה במשרד המשפטים במסגרתה נדונה שאלת חובתו של שוטר לפתוח בחקירה עת הוא נחשף להתרחשותה של עבירת פשע במסגרת נוכחותו בפורומים משותפים למשרדי ממשלה שונים המכונים ״שולחנות עגולים״, זאת לאור סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב־1982 (להלן: ״החסד״פ״ ו״סעיף 59״ בהתאמה).
לדבריה משטרת ישראל, בשיתוף מחלקת נוער, והממונה על המניעה המצבית והייעוץ המשפטי סבורים שאין חובת חקירה. הפרקטיקה של "שולחנות עגולים" מטרתה שיתוף במידע בפורומים בהם חברים נציגים מגופים שונים ומתחומים מקצועיים שונים בניסיון לבחון את דרך הטיפול הראויה באירועים מסויימים. במסגרת ה״שולחנות העגולים", משתף כל גורם במידע המצוי ברשותו, על מנת שתתקבל תמונה כוללת, מפורטת ככל הניתן, שלאחריה ניתן יהיה לקיים היוועצות אפקטיבית ולסייע בקבלת החלטות כמו: הגשת תלונה במשטרה ופתיחה בהליך פלילי, הפנייה לגורמי רווחה לטיפול בקהילה או לעיתים שילוב של השניים.
יש לציין כי עניינו של מסמך זה ושאלת חובתו של שוטר לדווח על שנודע לו במסגרת אותם פורומים אינו מסתכם אך בפורומים של "שולחן עגול" כי אם גם במסגרת "היוועצות רב מקצועית מוקדמת" ומסגרות שעבודתו מוסדרות או תוסדרנה בעתיד בתיאומים ונהלים בין משרדיים.
המסגרות הקימות כיום ומעלות את הסוגיה האמורה, כוללות מרכזי הגנה, תוכנית 360 לקטינים בסיכון, טיפול וצמצום תופעת ניצול קטינים בזנות והקמת מערך מאו״ר. זאת ועוד, נוכח המגמה הקיימת לשיתוף פעולה בינמשרדי, שמטרתו מיקסום הטיפול בקבוצות פגיעות באוכלוסיה, אנו צופים כי בעתיד יוקמו פורומים במתכונת דומה ומכאן החשיבות ליתן מענה לסוגיה עקרונית זו.
יובהר כי אין מדובר במידע שעניינו עבירות אשר קיימת לגביהן חובת דיווח, שאז הימנעות מדיווח אפשרית רק במסגרת ועדות פטור.
אין חולק שהיוועצות בפורמים אשר תוביל לפתיחה בחקירה פלילית, כברירת מחדל וללא מתן שיקול דעת לשוטר המשתתף ולפורום על המתווה הנכון לטיפול בבעיה שעולה, מעקרת את התכלית לשמה התכנס הפורום והופכת אותו לחסר תועלת ומשמעות מעשית. אם בכל מקרה יועבר אירוע להליך הפלילי גם במקומות שבהם נכון יותר לפעול במישור הטיפולי, הרי שחטאנו למטרה ואף יש ונסתכן בגרימת נזק עתידי משמעותי יותר עת גופים שונים ימנעו משיתוף המשטרה במידע ובדיונים החשובים במסגרת ה״שולחנות העגולים".
המידע אשר מועלה במסגרת הפורומים האמורים הגיע לידיעת גורמים אחרים (בדר״כ גורמי רווחה) על ידי אדם שפנה לאותן מסגרות מובנות מתוך הבנה ורצון שלא לפנות משטרה בשלב זה. ברי כי אם אותו שוטר לא היה משתתף בפורום, היה המקרה מטופל באופן בלעדי על ידי רשויות הרווחה וגורמי הטיפול מבלי שלמשטרה היתה ידיעה אודותיו. לפיכך, אין זה סביר שמהלך שנועד לשפר את תמונת המצב וקבלת ההחלטות, ע״י יצירת אותן מסגרות ליבון וחשיבה רב מקצועית, ירע את המצב ויביא לכך שכל שיתוף מידע, יחייב את המשטרה לפעול במישור הפלילי, פעולה שאינה תמיד נכונה בראייה כוללת.
זאת ועוד, מקורו של המידע הוא מבעל מקצוע מסוים. ובראיה זו, אנו סבורים כי יש לשמר את הסמכות ביחס להעברת המידע למשטרה למי שהמידע הגיע לידו במסגרת תפקידו המקצועי (טרם הבאת המידע להיוועצות המוקדמת), ועדיין לאפשר את ההיוועצות המוקדמת הזו, כדי שאותו גורם יקבל החלטה על בסיס תמונה מלאה.
מרגע שאותו גורם קיבל את ההחלטה בעצה אחת עם יתר חברי הפורום, הוא זה שיוכל להעביר את המידע, או חלקו (תלוי בהחלטה), באופן פורמאלי למשטרה (כולל לשוטר שהיה שותף להיוועצות) ומידע זה יטופל בהתאם לכללים הרגילים.
בראיה זו, השוטר החבר בפורום "שולחן עגול" תורם מנסיונו "בזירה הפלילית" ובראייתו את המקרה, וזאת כחלק מתהליך "סיעור מוחות" שמטרת הגג שלו היא מסגרת רווחתית -טיפולית (בעיקר בעניינם של קטינים) והצורך בהגעה לפתרון הנכון, גם בהיבט המשטרתי של מניעת ביצוע עבירות עתידיות.
חשוב לציין־ מסמך זה אינו עוסק במקרים בהם הוגשה תלונה למשטרת ישראל. במקרים אלו תטפל המשטרה במידע על פי כללי פתיחת תיק וחקירה רגילים.
הקושי המשפטי הוא שאל מול הצורך החשוב בקיומם של הפורומים המשותפים בהם יהיה שיתוף במידע בפתיחות מלאה ההכרח ביצירת דרך פעולה נכונה בנסיבותיו של כל מקרה, שלא בהכרח כוללת הליך פלילי, עומדת החובה המעוגנת בסעיף 59 לחסד״פ :
"נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; אולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שאין בדבר עניין לציבור או אם היתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה".
שימו לב מי המכותבים: יואל הדר יועמ״ש המשרד לבטחון פנים, אילת אלישר ר' "היח׳ למניעה מצבית", מאיר דב ברקוביץ ר׳ מח' נוער, אפרת ליפשיץ־פרקש עוזרת יועמ״ש המשרד לבט״פ לענייני מגדר כוס ופמיניזם לרבות העצמת הווגינה, וקובי עזרא, שהוא "קצין יעוץ וחקיקה" ביחידת המאו״ר.
כלומר, השופט דוד גדעוני שיחק אותה בדיון כאילו אשתו היא איזה פרקליטה זוטרה שמגישה תביעות זוטרות נגד מעשני גראס, או מכוני עיסוי, הסתיר מהנוכחים בדיון שאשתו היא בעלת מעמד מאוד מאוד משפיע בפרקליטות על המשטרה, וגם על השב"כ. אמרנו כבר שהיא מתאמת ממשקים עם השב"כ, וגם היתה שותפה להפעלת הרוגלות נגד ביבי?
עינת גדעוני גם עבדה עם הפצ"ריה לנסח עבורם חוקים
ראו מייל של הפרקליטה שרון גפו בענין "פרסום תחקיר צבאי"
From: Sharon Gefen
Sent: Wednesday, October 07, 2015 5:09 PM
To: Sharon Gefen
Subject: פרסום תחקיר צבאי – סיכום ישיבה
ביום 7.10.15 התקיימה ישיבה אצל עינת גדעוני מייעוץ וחקיקה לבקשת מחלקת הייעוץ והחקיקה בפרקליטות הצבאית.
בישיבה השתתפו: מירב תמיר מהתביעה הצבאית, לירן קליין ממחלקת ייעוץ וחקיקה במפצ"ר, ענת אסיף, עינת גדעוני ודרור גרניט מייעוץ וחקיקה, ואני.
עיקרי הדברים:
– מפצ"ר:
o מרגישים שיש צורך בתיקון החוק במצב הקיים, על מנת שהפרסומים של הפרקליטות הצבאית יהיו מוסדרים בצורה מפורשת בחקיקה (מדובר על פרסום החלטות הפצ"ר, כגון ההחלטות של צוק איתן).
o הם לא מעוניינים לפרסם יותר פרטים ממה שפורסמו עד כה, אלא הם חושבים שאין להם מקור סמכות לפרסם את ההחלטות של הפצ"ר כיום כיוון שהן מבוססות על התחקירים המבצעיים שיש להם חיסיון על פי החוק (בעיניהם מדובר בחיסיון מוחלט).
o הצורך לפרסום החלטות הפצ"ר: שקיפות ועיקרון המשלימות בזירה הבין לאומית. הפרסומים עצמם מאד חשובים (ציינתי שאנחנו מסכימים).
o יש מידע בתוך הנימוקים של הסגירה של החלטת הפצ"ר שמבוסס על התחקיר בלבד.
o הם חושבים שזה רלוונטי רק למקרים בהם הפצ"ר החליט לא לפתוח בחקירה, כיוון שאם הוא החליט לפתוח בחקירה המתלונן בלאו הכי מקבל את תיק החקירה.
o ציינו כי לפי המלצת צוות היישום בכל מקרה נדרש שינוי חקיקה של הסעיף בנוגע לחובת ההיוועצות עם האלוף (קיצור ל-15 יום).
o ההצעה הינה על דעתם של דבל"א (רפאל).
o מרגישים שדו"ח צוות היישום של צ'חנובר יצר בעיה: מצד אחד דרישה לפרסם את הנימוקים של ההחלטות לסגור, ומצד שני חיסיון התחקיר. הם מנסים ליישב את הקונפליקט הזה.
– עינת:
o זה לפתוח פתח לדרוש לקבל מידע נוסף (תהיה ביקורת על החלטת הפצ"ר בנוגע לשאלה מהו המידע הנדרש לצורך הנמקת ההחלטה).
o יש לזה השלכות רוחב – ברגע שיביאו את זה לכנסת תעלה הסוגיה גם בנוגע לתחקירים של גופים אחרים שיש להם חיסיון היום (משטרה, שב"כ וכו').
o האם הוספת הסעיף לא פוגעת בתכלית של החסיון (שת"פ של המפקדים)?
- אנחנו שאלנו אם התייעצו עם המפקדים והאם הם לא צופים ביקורת על השינוי הזה מצידם. מפצ"ר יבדקו שוב.
o האם סעיף 539א(ב)(5) אינו מספיק על מנת לפרסם?
- עולה השאלה מהו "גוף ציבורי שהמידע דרוש לו"? (האם יכול להיות גם ועדות או"ם לדוגמא, האם ניתן להוסיף גופים בצו של שר הביטחון וכך לפתור את זה); או מיהו "האדם הנוגע בדבר?" (בעיקרון זה לא התקשורת). עינת לא בטוחה שלא ניתן לפרש את הסעיף בצורה רחבה כך שהפרסומים יהיו אפשריים כבר היום.
- מפצ"ר יכינו חוו"ד משפטי על כך.
o באופן כללי, ההמלצה היא לא לנסות תיקוני חקיקה, צריך לחשוב על זה טוב כי יש בכך סיכונים, בעיקר בהליכי חקיקה בכנסת ובפרשנות חדשה של בית המשפט לסעיף בעידן של שקיפות. עלול גם לגרור דיון ציבורי על חסינות התחקיר, ועלול להיתקל בהתנגדויות. הסיכון הכי מרכזי לדעתה ולדעת ענת, הוא האפשרות שהארגונים והמתלוננים ינסו להרחיב את הסעיף ולדרוש לקבל מידע נוסף ברגע שמסירים במידה מסוימת את החיסיון (יכולים לדוגמא להגיש בקשות לפי חוק חופש המידע, דרישות במסגרת תביעות נזיקין).
– ענת:
o בנוגע לחשש שלנו שמדובר רק במקרים שהפצ"ר החליט לסגור את התיק, וכיוון שיש הליך השגה ואפשרות לעתור לבג"ץ הדבר גם נראה לא טוב וגם עלול לזהם את החקירה, ענת ציינה כי יש אפשרות לפתור את זה בעיית הזיהום כיוון שכך נעשה במקרים אחרים בתיקים פליליים כאשר המתלונן מקבל את נימוקי ההחלטה.
o לאחר ששאלתי האם הם מנגנון קיים לפרסום פארפרזות, ענת הציעה שאם בכל זאת הם רוצים ללכת לכיוון של חקיקה, שיחשבו בכיוון הזה של יצירת מנגנון לפרסום פארפרזות, שיאפשר להם יותר שיקול דעת בהחלטה מה בדיוק לפרסם מתוך התחקיר (חלק קצר יותר לדוגמא) ולא להשתמש במונחים קיימים של "סיכום ממצאי התחקיר".
– שרון:
o אנחנו ציינו שלא בכל מקרה צריך לפרסם את ההחלטות (לא כל החלטה הגיוני לפרסם בזירה הבין לאומית), ואם זה יגרור פתח להרחבת הפרסומים זה סיכון שאנחנו לא תומכים בו (גם בהקשרים של סמכות אוניברסלית).
לסיכום, מפצ"ר יכינו חוות דעת משפטית הכוללת התייחסויות לנושאים הבאים:
– האם זה לא יכול לפגוע בתכלית של החיסיון?
– מי עלול לתקוף את המצב הקיים שבו הדברים מתפרסמים? הם ישאלו גם את דבל"א מה דעתם.
– האם לא ניתן בכל זאת לפרסם על פי פרשנות תכליתית של הדין הקיים.
להלן כתבת פרשנות חונטה של השופר משה גורלי בכלכליסט פורסם 9/2/2026
אנחנו לא מבינים למה כלכליסט צריך פרשן משפטי, כשאף אחד לא צריך את הפרשנות של האיש? למה הוא לא מדווח חדשות, ובמקום לדווח הוא מפרשן? התשובה מאוד פשוטה, באמצעות המילים "פרשן משפטי" אפשר לפרסם את דוברות הפרקליטות בכסות כאילו זה פרשנות. ככה מעלימים את העובדה שהתוכן הוא "קופי פייסט" של הודעה מוכנה מהפרקליטות, ומוכרים לציבור אשליה שעיתונאי עצמאי הגה את הגגיגים הפרשניים האלה.
בכלכליסט צריכים להחליף את המונח פרשן משפטי ל"שופרות משפטית".
פסק הדין שהורה לקדם את רינת סבן – פרומו לבג"ץ פיטורי בן גביר
למרות שצו לתיקון סטייה נקודתית שונה מהותית מהדחת שר, פסק הדין מחזק את טענות העותרים: השופט המחוזי קבע כי קיים חשש שהשר שקל "שיקולים זרים ובלתי ענייניים" בסירובו לקדם את סבן, וכי התנהלותו "מעלה חשש לפגיעה בעצמאות המשטרה" – דוגמה להשתלטות בלתי חוקית
