EDNA LOGO 1

הפסד צורב לעו”ד ענבל הראל אצל חננאל שרעבי: טענה שתוספת לילה לאבא בשבועיים זה “מציאות חדשה שטורפת את הקלפים” והפסידה

ענבל הראל זרקה כמה גפרורים על דלת משרדה והאשימה את הבעל של לקוחתה אורלי לוי

כשעו”ד מייצגת אישה בגירושין והיא מופיעה אצל חננאל שרעבי ומפסידה, זה בושה.  שאישה מפסידה אצל חננאל שרעבי?????

וזה מה שקרה לעו”ד הנבלה ענבל הראל.  הגבר קיבל תוספת לינה של לילה אחד נוסף, כדי שסך כל הלינות אצלו יהיו שווים ב 50%-50%.  במקום 6 לילות בשבועיים, 7 לילות בשבועיים.

אפילו העו”ס שבהתחלה המליצה על הפחתה של לילה אחד בשבועיים כדי שהמשמורת לא תהיה שוויונית, והסטוציונרת תוכל לגבות מזונות שינתה את דעתה והחליטה להוסיף עוד לילה אחד בשבועיים…..

עו”ד ענבל הראל טענה שלא בא לילד (שהוא בן 8) לישון אצל האבא עוד לילה אחד בשבועיים.

בתמונה:  ענבל הראל ובועלה דביר אלטיט.

 

ענבל הראל תופרת התיקים ובעלה דביר אלטיט
ענבל הראל תופרת התיקים ובעלה דביר אלטיט

 

הילד יליד 205 שזה אומר שהוא בן 8.  הילד נולד כתוצאה מסטוץ.  הגברת חשבה שבגלל שזה סטוץ אז היא מצאה לעצמה ספונסור.

העו”ס חשבה שאם היא תחסיר לילה אחד מהלינות (6/14 לילות) אז הסטוציונרית תוכל להמשיך לגבות מזונות……

אבל האבא התעקש ודרש 50%-50% (7/14 לילות) מה שמזכה אותו בהפחתת מזונות משמעותית או אם יש פערי שכר אז בהפחתה משמעותית של דמי הסחיטה.

העו”ס הנבלה ייבשה את האבא 8 שנים עד שנתנה לו עוד לילה

 

 

מה שמעצבן זה שלקח לעו”ס 8 שנים להגיע לתוצאה הראויה לאיזון בין ההורים, וגם כשהמליצה על תוספת הלילה הדו שבועי הנסוף עדיין אמרה שיש להמתין ביישום כדי להרגיל את הילד ללינה של לילה אחד נוסף אצל האבא.

שימו לב שהשופט חננאל שרעבי מתייחס בשוויון נפש לטענה המטופשת הזו שצריך להרגיל את הילד לשהיה של עוד לילה בשבוע אצל האבא.

איך מרגילים ילד לדבר כזה?  רק לעו”סיות המטומטמות יש תשובות לדברים הדביליים האלה.  ילד לא צריך שירגילו אותו לעוד לילה.  פשוט אומרים לו בימים האלה אתה אצל אמא ובימים האלה אתה אצל אבא.  אבא זה לא אדם זר שצריך להרגיל את הילד להתרגל לאבא….

 

העובדות הסוציאליות האלה הן שטן.  במקום מלכתחילה לפסוק משמורת שווה 50%-50% בין ההורים (כשיש 2 הורים שיכולים ורוצים לעמוד בזה) היא גרמה לזוג 8 שנים של מאבקים מיותרים ויקרים, רק בגלל שהיא עו”ס פסיכית ומטומטמת.

בשביל מה בכלל צריך עו”ס שתכתוב תסקיר ואח”כ עוד תסקיר משלים כשזה דבר שאפשר לזמן את ההורים עצמם לבוא ולטעון בפני השופטת ללא ה”תיווך” של העו”ס.

איך עו”ס יכולה להיות מומחית לענין ההבדל שבין 6 ימים בשבועיים לינה לבין 7 ימים בשבועיים לינה עם האבא?  איפה המומחיות פה????

השופטים לא רואים שהעו”סיות רק גורמות נזק???????

ענבל הראל טענה שהילד לא רוצה לילה שביעי ומספיק לו 6 לילות בשבועיים

 

וזה לא הכל.  ענבל הראל שייצגה את האישה טענה שהילד שהוא בן 8 לא בא לו להיות עוד לילה אחד בשבועיים אצל האבא.

הבנתם את זה?  לילד בן 8 לא בא לו עוד לילה (כשהוא נמצא אצל האבא יום ב’ ו ג’ וסופ”ש ארוך עם לינה).  איך היא יודעת שלילד לא מתחשק?  זה לא משנה.  היא מייצגת כוס ולכן אפשר לטעון הכל.

תראו באיזה דרמה ענבל הראל מתנסחת: “ההחלטה קמא למעשה “טורפת את הקלפים” מחדש לקטין, מייצרת עבורו מציאות חדשה ודורשת ממנו להסתגל לזמני שהות חדשים, מה שאינו לטובתו ולא מתיישב עם הצורך ביציבות לה זקוק הקטין”.

הבנתם את זה?  7 ליליות במקום 6 לילות בשבוע זה “מציאות חדשה שטורפת את הקלפים“…..  איך השופטים לא צוחקים על כאלה טענות הזויות????????

 

העו”ס אמרה ש”העניין נבדק מול המורה של הקטין ונמצא כי הקטין מגיע מהאב שמח ומספר חוויות, לא נצפו בעיות ולא דווח על בעיות”.  כלומר עו”ד ענבל הראל שיקרה במצח נחושה.

 

 

 

ענבל הראל זרקה כמה גפרורים על דלת משרדה והאשימה את הבעל של לקוחתה אורלי לוי
ענבל הראל זרקה כמה גפרורים על דלת משרדה והאשימה את הבעל של לקוחתה אורלי לוי

הנכם מזמנים לקרא על מעלליה של ענבל הראל:

עו”ד ענבל הראל (חיפה) סחטנית הגברים ובעלה דביר אלטיט: זרקה גפרורים על דלת משרדה והאשימה בן הזוג לשעבר של הלקוחה אורלי לוי בהצתת משרד. השופטת טל תדמור זמיר זימברה אותה

להלן פסק הדין של לועס הגת חננאל שרעבי רמ”ש 14050-10-23:

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
   
רמ”ש 14050-10-23 ס’ נ’ ו’

 

בפני כבוד השופט חננאל שרעבי
 

מבקשת

פ. ס
ע”י ב”כ עוה”ד ענבל הראל
 נגד 
משיב

 

הקטין

א. ו
א’ (יליד 2015)

 

 

החלטה

 

1.       לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב’ ס. הנשיאה, השופטת שירי היימן), מיום 26.9.23 בתיק תלה”מ 4753-03-22 (להלן: “ההחלטה קמא” ו- “התיק קמא“, בהתאמה). במסגרת ההחלטה קמא הורחבו זמני שהות הקטין עם המשיב, לנוכח המלצות תסקיר עו”ס לסדרי דין.

 

רקע וההחלטה קמא

  1. המבקשת והמשיב (להלן גם: “הצדדים“, “האם” ו- “האב” בהתאמה) ניהלו קשר זוגי קצר, ממנו נולד בנם הקטין, שפרטיו בכותרת.
  2. ההליך קמא נפתח ב- 3/2022 על ידי המשיב, לאחר שהצדדים התדיינו בבית משפט קמא לעניין זמני השהות מאז שהקטין נולד, החל משנת 2015. בהליך קמא ביקש המשיב להרחיב את זמני השהות לזמני שהות שוויוניים.
  3. בתיק קמא הוגשו 2 תסקירים. בתסקיר הראשון שהוגש ביום 6.12.22 המליצה העו”ס על לינה של הקטין 2 לילות בבית האב בשבוע (שני-שלישי), כולל סופ”ש ארוך מיום שישי ועד יום ראשון (להלן: “התסקיר הראשון“).

דיון בהמלצות התסקיר הראשון התקיים בבית משפט קמא ביום 13.2.23. האב עמד על בקשתו לזמני שהות שוויוניים ולילה נוסף של לינה בבית האב. האם התנגדה. בדיון ניתן תוקף של החלטה להמלצות            התסקיר הראשון והשופטת קמא הורתה לעו”ס להגיש תסקיר משלים. יצוין כי באותו מועד, סברה העו”ס שיש לאפשר לקטין להסתגל לזמני השהות בטרם ישהה לילה נוסף אצל האב.

  1. כפי שצוין בהחלטה קמא, בפועל, הצדדים לא פעלו בהתאם להחלטה הנ”ל, והסכימו ביניהם כי שבוע אחד ישהה הקטין בבית האב בימים שני ושלישי ובשבוע לאחר מכן בימים שלישי ורביעי, וזאת לדבריהם על מנת למנוע נתק ארוך בינו לבין האם.

בחופש הגדול התקיימו זמני השהות כך ששבוע אחד הקטין שהה בבית האב מיום א’ בבוקר ועד יום ד’ בבוקר, האב החזיר לבית האם ולקח את הילד שוב ביום ו’ והחזיר לבית האם ביום א’ בבוקר. בשבוע השני ההורים התהפכו בימים.

  1. במסגרת המלצות התסקיר המשלים מיום 17.8.2023 (להלן: “התסקיר המשלים“), העו”ס לס”ד המליצה על הוספת לינה של יום בשבוע בבית האב פעם בשבועיים, על מנת לאזן את הימים בין הצדדים.

בלשון התסקיר:

לנוכח המצב הקיים בו ההורים מגיעים להסכמות בעניין זמני השהות וכי הקטין נמצא בפועל בחופשות מחצית מהזמן עם האם ומחצית מהזמן עם האב. יש מקום להוסיף לאב יום אחת לשבועיים. בסוף השבוע בו הקטין נמצא בבית האב יחזיר האב את הקטין ביום ב’ בבוקר לבית הספר“.

האב ביקש שיינתן תוקף של פס”ד להמלצה זו, האם התנגדה וטענה כי העו”ס לא שוחחה עם הקטין, כי הקטין לא מעוניין בהרחבה נוספת, וכי הקטין צריך להפנים את השינוי שנערך לפני כשנה לפני שיורחב לילה נוסף. האם אף טענה טענות בנוגע לסגנון ההורות של האב.

  1. בדיון שנערך ביום 26.9.23, נשמעו הצדדים וכן נשמעה העו”ס לס”ד. עולה מהפרוטוקול שהעו”ס אף נחקרה על ידי באת כחה של המבקשת.

לדברי העו”ס, עיון בזמני השהות הנוכחיים שחווה הקטין מעלה בלבול, ולדעתה יש לשוב להמלצתה מהתסקיר הראשון ועליהן להוסיף יום נוסף לאב, אחת לשבועיים (ביום חמישי).

במענה לטענת האם, כי הקטין לא יכול להיות הרבה זמן אצל האב, ענתה כי העניין נבדק מול המורה של הקטין ונמצא כי הקטין מגיע מהאב שמח ומספר חוויות, לא נצפו בעיות ולא דווח על בעיות.

לדברי העו”ס, מטרת ההמלצות של התסקיר המשלים היא ליצור “בלוק” של ימי שהייה אצל ההורים, על מנת שהקטין לא יישן כל לילה במיטה אחרת, וכדי שירגיש יציבות, רצף ושייכות.

  1. לשאלת ב”כ האם בדיון, על איזה בסיס הומלץ השינוי המהותי, ומדוע הוחלט כך כעת, תקופה קצרה (לדברי ב”כ האם) אחרי השינוי, להפוך את המלצות התסקיר הראשון ולהוסיף יום נוסף, ענתה העו”ס כי היא עודנה עומדת מאחורי המלצות התסקיר הראשון, והמצב הוא כי הצדדים ערכו שינויים בזמני השהות, כך שכל שבוע הקטין צריך לחשוב באיזה יום ישהה אצל מי. לדברי העו”ס, הקטין עוד לא הספיק להטמיע את השינויים כי כבר נוצרו לו שינויים חדשים, ולאם יש במובהק יותר ימים מאשר לאב.

על בסיס חלוקת הימים הקיימת, המליצה העו”ס להוסיף לאב עוד יום אחד אחת לשבועיים, כדי לאזן את זמני השהות.

  1. לשאלת בית משפט קמא, האם הקטין יוכל לעמוד בעוד יום אצל האב, השיבה העו”ס, כי רצוי שיהיו “בלוקים” כמה שאפשר; אם זמני השהות יתקבעו אצל הקטין לא הפרעה, הקטין יצליח לעמוד בהם במובן זה שיבין שביום חמישי הוא אצל אבא, כשבסוף השבוע הוא אצל האמא.

עוד לדברי העו”ס, לדעתה הקטין יכול להכיל עוד יום אצל האב. מהתרשמותה, האב מיטיב ו”רואה” את הקטין, והקטין חשוב לאב.

עוד עמדה העו”ס על החשיבות בקיום זמני שהות קבועים ויציבים לקטין, על ידי שני הצדדים, על מנת ליצור בקרב הקטין ודאות והפנמה של זמני השהות וחלוקת הזמן שלו עם הוריו.

  1. האם טענה בדיון קמא, כי לדעתה המלצות התסקיר המשלים נוצרו בחלל ריק, וטענה כי העו”ס לא פגשה בקטין ולא שוחחה עימו, לא שאלה איך הוא מתמודד עם השינויים. עוד לטענתה, התסקיר המשלים הפוך לגמרי מהתסקיר הראשון, ולא קשור למה שהיה בדיון בחודש מרץ 2023.

לטענתה, הצדדים יצרו את ה”בלוק” כדי לקטוע את רצף הימים שהקטין לא רואה מי מהוריו. לטענתה הקטין עדיין לא הפנים את זמני השהות הקודמים, לא התרגל לימים הרצופים ומבקש מהאם לחזור הביתה אחרי לילה אחד אצל האב. לדעתה, השינוי המבוקש כעת, איננו לטובת הקטין.

כן ביקשה האם להורות על טיפול רגשי לקטין.

  1. האב, אשר הסכים להמלצות התסקיר המשלים, טען בדיון קמא כי הקטין גדל ומתפתח יפה ולא רואה אצלו כל בעיה רגשית; לדעתו מדובר בילד מקסים ושמח, עם הישגים נאים בלימודיו. לדבריו המורים של הקטין לא דיברו איתו על בעיה רגשית, אך איננו מתנגד לטיפול רגשי.

עוד לטענתו, האם היא אמא מצויינת, והוא לא רוצה לקחת ממנה דבר, למעט השוואת את זמני השהות שלו עם הקטין. לדבריו “מגיע לילד להיות עם אבא שלו”. לדידו, סך הכל מדובר על הוספת לינה אחת, לא משהו משמעותי. לטענתו, טענות האם מופרכות מהשורש והן לא מצאו ביטויין בתסקיר.

  1. בסוף הדיון הנ”ל ניתנה החלטת בית משפט קמא, להלן חלקה האופרטיבי:

“לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בתסקיר, אני סבורה כי בשלב (צ”ל “בשלה” – ח”ש) העת להרחבה המבוקשת. מדובר בקטין שהוא כמעט בן 9. מדובר בשני הורים מטיבים כפי שנקבע בתסקיר מיום 6.12.22. האב העתיק את מקום מגוריו מאיזור המרכז ל[עיר מגורי הקטין]. ההורים מתגוררים זה בסמוך לזה בקרבת מקום ואין כל סיבה לא לאפשר לקטין לבלות עם אביו זמן זהה לזמן אותו הוא מבלה עם אמו.

אשר על כן אני קובעת כי זמני השהות יחלו כדלקמן:

הקטין ישהה עם האב בימים שני ושלישי. מיום שני מסיום הלימודים ועד יום רביעי בבוקר.

הקטין ישהה עם האב בכל סופ”ש שני, מיום שישי מסיום הלימודים ועד יום ראשון בבוקר.

אחת לשבועיים, בסוף שבוע שבו הקטין שוהה עם האם, הוא ישהה עם האב ביום חמישי מסיום הלימודים ועד שישי בבוקר.

כאשר הקטין שוהה עם האב ביום חמישי ולמחרת אין לימודים, הוא ישיב אותו לבית האם למחרת בשעה 09:00 בבוקר.

האם מבקשת להעניק טיפול רגשי לקטין, האב מסכים למרות שהוא זקוק (צ”ל “סבור” – ח”ש) שהקטין לא זקוק לטיפול רגשי אך מוכן לשתף פעולה ולכן, ככל והאם מבקשת להעניק טיפול רגשי לקטין היא תגיש הצעה לאב. האב יהיה רשאי להגיש הצעה רגשית (צ”ל “נגדית” – ח”ש) תוך 7 ימים מקבלת הצעת האם. ככל ולא יתנגד ולא יגיש הצעה מטעמו, הקטין ישולב בטיפול הרגשי שהציעה האם. הצדדים ישתפו פעולה וישאו בחלקים שווים בעלות הטיפול.

תיק זה יישאר פתוח למשך שנה מהיום.

ככל ולא תוגש הודעה מטעם מי מהצדדים בתוך 12 חודשים, התיק ייסגר.

ת.מ. – 12 חודשים”.

 

טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור

  1. להלן תמצית טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור:

א.    בדיון קמא, בית משפט קמא לא איפשר את חקירת העו”ס אלא בשאלה אחת בלבד; כפי שעולה מפרוטוקול הדיון, לעו”ס לא היה כל הסבר מדוע הפכה את המלצותיה ועל סמך מה.

ב.    העו”ס לא פעלה כהוראות בית משפט קמא מיום 13.2.23, לא עקבה אחר מצב הקטין, לא שוחחה עמו או עם מי מהוריו. התסקיר המשלים נערך כלאחר יד, על בסיס שיחות טלפון קצרות ערב הגשתו.

ג.     בתסקיר המשלים, התעלמה העו”ס מטובת הקטין, מהמציאות בשטח ומהמלצותיה בתסקיר הראשון, והתייחסה אך לבקשת האב לחלוקה שיוויונית של זמני השהות; העו”ס הפכה את המלצותיה ללא נימוק.

ד.    הקטין כבן שמונה וחצי שנים, ראוי כי קולו היה נשמע במסגרת ההליכים קמא. העו”ס מעולם לא שוחחה עם הקטין, ורצונו מעולם לא נשמע. הקטין מתנגד להרחבת זמני השהות; הקטין מצוי במצוקה ומתקשה להתרגל לזמני השהות שנקבעו אך לפני מספר חודשים.

ה.    המלצות העו”ס בתסקיר המשלים מתעלמות מהמלצות התסקיר הראשון, עת נקבע בתסקיר הראשון כי “הוספת יום מתחלף אחת לשבועיים תבלבל את הקטין, אשר תחושת הזמן אצלו אינה מפותחת”; כן הומלץ בתסקיר הראשון כי ניתן יהיה לשקול הוספת יום לאב לאחר כשנתיים. נוכח זאת, יש מקום לבחון את שאלת הוספת יום נוסף רק בעוד כשנה וחצי.

ו.     ההחלטה קמא למעשה “טורפת את הקלפים” מחדש לקטין, מייצרת עבורו מציאות חדשה ודורשת ממנו להסתגל לזמני שהות חדשים, מה שאינו לטובתו ולא מתיישב עם הצורך ביציבות לה זקוק הקטין.

 

דיון והכרעה

  1. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא, שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור קמא אף ללא צורך בתשובה, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018.

            להלן אנמק החלטתי.

  1. החלטת בית משפט קמא ניתנה לאחר קיום דיון במעמד הצדדים ובאי כחם, במסגרתו נשמעו הצדדים וכן נשמעה העו”ס לס”ד שכתבה את התסקיר המשלים, שהמלצותיו אומצו בסוף הדיון על ידי בית משפט קמא.

בנסיבות המקרה הנדון לא מצאתי כי בהחלטת בית משפט קמא, במסגרתה הורה על הרחבת זמני השהות של הקטין אצל אביו, יש טעות המחייבת את התערבות ערכאת הערעור.

  1. העו”ס לסדרי דין הביעה את דעתה המקצועית באופן חד וברור, כי טובת הקטין עולה בקנה אחד עם הרחבת זמני השהות אצל המשיב, בדרך של הוספת יום אחד בשבועיים.

נאמר לא אחת בפסיקה, כי הגם שתסקיר אינו בגדר חוות דעת מומחה, יש לו מעמד מיוחד, ובית המשפט ייטה לאמץ את ממצאי חוות דעת מומחה (או תסקיר) ומסקנותיה, וזאת בהיעדר ראיות כבדות משקל לסתירת האמור בהן.

ראו לעניין זה: רמ”ש (חי’) 16708-05-20‏ פלוני נ’ פלונית (18.5.2020), פס’ 24 והפסיקה המובאת שם.

המקרה דנן לא נופל בגדר המקרים המחייבים התערבות ערכאת הערעור.

  1. המבקשת מלינה כי בהמלצות התסקיר המשלים, “הפכה” העו”ס את המלצותיה מהתסקיר הראשון. אינני מקבל טענה זו, מאחר שכפי שציינה השופטת קמא בהחלטתה, המלצות העו”ס היו נכונות למועד עריכת התסקיר הראשון; לאחר מתן תוקף של החלטה להמלצות אלה, הסכימו הצדדים (המבקשת והמשיב) לפעול אחרת ולשנות את זמני השהות (ראו סעיף 5 לעיל), לרבות שהייה בת מס’ ימים ברצף של הקטין עם אביו במהלך החופש הגדול.

לעמדתה של העו”ס, זכותם של ההורים לבצע שינויים בזמני השהות בהסכמה הדדית, אולם המלצתה היא להוסיף לאב יום אחד בשבועיים על מנת לאזן את זמני השהות. בית משפט קמא הסכים עם עמדתה, ולא נפלה בכך טעות שתחייב את התערבות ערכאת הערעור.

  1. הוסיפה השופטת קמא ונימקה את ההחלטה קמא, בקצרה אך בתכליתיות, כי מדובר בשני הורים מיטיבים וכי האב אף העתיק את חייו מאיזור המרכז לעיר מגורי הקטין, על מנת להיות קרוב לקטין. עוד צוין כי הצדדים מתגוררים זה בסמוך לזה בקרבת מקום ואין כל סיבה לא לאפשר לקטין לבלות עם אביו זמן זהה לזמן אותו הוא מבלה עם אמו.

לא מצאתי טעות גם בנימוק זה של השופטת קמא, שתחייב את התערבות ערכאת הערעור בהם.

  1. ודוק – בית משפט קמא השאיר פתח למי מהצדדים, לפנות לבית משפט קמא ככל שיעלה בכך צורך ב-12 החודשים הקרובים. ברי כי ככל שבעתיד, אף הקרוב, יהיה שינוי בהמלצות או יגיע מידע חדש, ניתן יהיה לבחון ההחלטה קמא בשנית.
  2. במצב דברים זה סבורני כי אין מקום להתערב בהחלטה קמא.

 

סוף דבר

  1. לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.
  2. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

 

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

החלטה זו מותרת לפרסום, תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.

 

 

ניתנה היום, כ”ו תשרי תשפ”ד, 11 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.

 

חננאל שרעבי

 

 

 

PDF

פסד חננאל שרעבי תוספת לינה לאב כדי לקבל 50-50 האישה יוצגה עי ענבל הראל רמש 14050-10-23

 

על חננאל שרעבי ותלונת השווא נגדו על אונס בגילוי עריות קראו פה

חדשות מענגות: השופט חננאל שרעבי מחכה לניידת שתיקח אותו לכלא קישון. הלילה הוא כבר לא ילעס גת. חננאל שרעבי הוא הבכיר מעולם המשפט שחשוד בגילוי עריות (נכדתו)

 

 

תזכורת מענגת: השופט חננאל שרעבי הואשם בגילוי עריות ואונס נכדתו טעם מטעם הפמיניזם. עוד שופטים שאכלו זין פמיניסטי: אייל באומגרט, שמאי בקר, אלי אנושי יהודה גרניט, רפי ארניה

 

ראו כתבה קודמת עם ביום הצתה של משרד עורכי הדין של ענבל הראל פורסם 13/2/2022

עו”ד ענבל הראל (חיפה) סחטנית הגברים ובעלה דביר אלטיט: זרקה גפרורים על דלת משרדה והאשימה בן הזוג לשעבר של הלקוחה אורלי לוי בהצתת משרד. השופטת טל תדמור זמיר זימברה אותה

 

עוה”ד ענבל הראל מחיפה המתמחה בייצוג נשים שקרניות וזדוניות תפרה תיק לגרוש של מרשתה אורלי לוי  והתלוננה במשטרה כי הוא הצית לה את דלת המשרד.  ענבל זרקה כמה גפרורים על הדלת בעודה עוטה כפפות ורצה למשטרה.

היא עשתה זאת 3 ימים אחרי שהאיש פרסם בפייסבוק שענבל הראל סוחטת אותו במזונות ויועצת לאורלי לוי למנוע ממנו קשר עם הילדים. למען הנוחיות הגבר נקרא ה”גרוש” אבל הוא בכלל לא היה נשוי לאורלי לוי מעולם.  למזלו חסך לעצמו סחיטה של כתובה….

על מה כל המהומה???  על אורלי לוי הגרושה מחיפה.  הביטו בה.

שימו לב לנכסים היקרים שבזכותם היא חושבת ש”מגיע לה”.   הגרושה הזו אורלי לוי עובדת כגננת בעירית חיפה.  רצוי שתקראו את התסקיר שכתבה העו”ס אהובה וינוגרד עליה:  היא צועקת על 3 הילדים, מפליקה פליקים בטוסיק, מושכת להם בשערות, מכה עם כפכפים ושורטת.  אם ככה היא מתנהגת כלפי הילדים שלה, מה היא עושה בגנון?????  התלונה היחידה על האבא היתה שהוא נותן לילדים לרדת במעלית לללא מבוגר….

 

 

בתמונה הגודליגרית אורלי לוי – ציצים בעלות של 50,000 שקל סיבה למזונות מוגברים

 

אורלי לוי גרושה שקיבלה מבעלה טיול לניו יורק וטענה שבגלל זה מגיע לה מזונות ברמה גבוהה
אורלי לוי גרושה שקיבלה מבעלה טיול לניו יורק וטענה שבגלל זה מגיע לה מזונות ברמה גבוהה

 

אורלי לוי שימו לב לציפורניים חתולה שורטת אוהבת לשרוט את הגברים שלה
אורלי לוי שימו לב לציפורניים חתולה שורטת אוהבת לשרוט את הגברים שלה

 

המשטרה בחיפה רצה לתפוס את האיש והביאו אותו להארכת מעצר אצל השופטת טל תדמור זמיר, אבל היא זרקה את המשטרה לכל הרוחות.  ראו מ”י 17239-06-21 משטרת מרחב חוף / מטה מרחב חוף – חיפה נ’ פלוני.  נפתח 8/6/2021. (תיק במשטרה פל”א 425306/21.

הרי אם ענבל הראל טוענת שהציתו לה את דלת המשרד, איפה הראיות?  איפה צילומים?  איפה איכונים מהמשטרה?  האם מצאו את הגפרורים?  רק בגלל שהגבר ממורמר על זה שהיא סחטה אותו ומפרסם בפייסבוק, זו עילת מעצר?  ברור שהמעצר היה מבויים ע”י ענבל הראל.  נציין שבכל רגע נתון היה הגרוש ע”י מעקב שענבל הראל שמה לו באמצעות משרד חוקר פרטי “אורי סבר – היחידה לחקר האמת”.

 

 

בתמונה: ענבל הראל זרקה כמה גפרורים על דלת משרדה והאשימה את הבעל של לקוחתה אורלי לוי

ענבל הראל חיית טרף פמינאצית

 

עו”ד ענבל הראל מתפארת בפייסבוק איך היא סוחטת מגברים כתובות למרות שהלקוחות שלה בוגדות ומעלילניות שווא, איך היא גורמת לזרוק גברים מהבית שלהם עם תחתונים ועוד לחייב אותם לממן את מגורי האישה או המשכנתא, והיא ממש מתארת איך בבית דין רבני כל הדיינים לטובתה, והיא תמיד מביאה נצחונות לנשים שלה…. בחיפה.

 

ענבל הראל סחטנית כתובות מגברים ויועצת מומחית לנשים להעליל תלונות שווא
ענבל הראל סחטנית כתובות מגברים ויועצת מומחית לנשים להעליל תלונות שווא
ענבל הראל סחטנית כתובות מגברים ויועצת מומחית לנשים להעליל תלונות שווא

זו לא חוכמה גדולה להביא נצחונות לנשים בחיפה.  זו העיר עם השופטים הכי פמינאצים בארץ.  יעל וילנר הטילה חיתיתה על הגברים בחיפה, אספרנצה אלון וחננאל שרעבי יושבים בהרכבי ערעורי משפחה ותמיד פוסקים נגד הגבר.   עכשיו גם הערבוש מחמד סארי ג’יוסי פוסק כמוהם.  גם הנבלה הגועלי מהעליון יצחק עמית צמח בחיפה.  בבית הדין הרבני מספיק להופיע ולהגיד ל”מרשתי יש כוס וציצים”, והדיין דניאל אדרי משתחווה בפניה.

גם פרחה עם מנת משכל של עטלף יכולה להביא נצחונות לנשים בחיפה.

ענבל הראל עשקה את הגבר וקפצה על פוסט בפייסבוק

 

בפוסט שכתב האבא בפייסבוק 3 ימים לפני שענבל הראל התלוננה עליו על ההצתה התלונן האב שעשה את רוב הונו בעסקים בארה”ב – כי גרושתו אורלי לוי “גוזלת” מיליונים מכספו בחסות מערכת המשפט. וכך כתב החשוד: “אני משלם במשך 18 חודשים 25 אלף שקל מזונות: 8,500 שקל משכנתא, 5,000 שקל ללימודים בבית ספר, 4,500 שקל להוצאות הבית ו-7,500 לאקסית… אם נפרדנו, אני אמור אמור להמשיך לפרנס אותה עד כדי התעשרות על חשבוני? את חיה בבית שלי שלא שמת עליו מעולם ולו שקל אחד, בית של שלוש קומות, ואני משלם את כל ההוצאות והמשכנתא”.

אם לא די בכך שכרו השתיים חברת חקירות לצורך ביצוע מעקב אחר הקורבן במטרה לנסות ולסחוט עוד כסף כיאה לגודלריות כחול לבן ובחסות התאטרון המשפטי ישראלי. ככל הידוע לנו המעקב לא הניב את הפירות להן ציפו השתיים.

החשוד הוסיף וכתב כי “האקסית והמערכת המשפטית עושים חגיגות על חשבוני… תפסה אמריקה, והכל בזכות מניפולציות קשות ורוע לב לא נגמר… להמשיך ולהתעמר קשות בי ובילדיי, דרך מערכת המשפט, בחסות החוק. 15 פעמים הגישה בקשות שונות ומשונות… ומבקשת עד עצם היום הזה להרחיק אותי מילדיי היקרים”.  פוסט זה לא הזכיר ישירות את עורכת הדין של האישה, ענבל הראל.

 

50,000 ש”ח מזונות לחודש – לנשים הישראליות יש תאבון בלי עין הרע

 

נציין שענבל הראל דרשה בשם אורלי לוי 50,000 ש”ח מזונות.  היא טענה שזה מוצדק כי הגרוש לקח אותה ל 3 חופשות “יקרות” בזנזיבר, ארה”ב ותאילנד, ושיכן אותה בפנטהאוז מפואר שהיתה עליו משכנתא של 8,500 ש”ח.

עוד היא טענה שאחרי הפרידה כל הכסף שהיא היתה מקבלת הולך למימון “מאהבת בעלות של 50,000 ש”ח”…

עו”ס אהובה וינוגרד:  האמא (גננת) מכה נותנת פליקים וצובטת

 

 

למעוניינים לקרוא מה העובדת הסוציאלית אהובה וינוגרד חשבה על הזוג, הנה התסקיר.

בתסקיר כותבת העו”ס שאחת הבנות אמרה שאמא מכה אותה פעמים רבות, ותיארה צביטות בטוסיק ופליקים.  בת נוספת דיברה על “אלימות מתמשכת” של האמא, שנפסקה כשהתחילו הליכי הגרושין, כולל משיכות בידיים, מכות עם כפכפים ושריטות.  הצעקות נמשכות עד היום.

הבן הכחיש הכל.  ושימו לב שמדובר בגננת בעירית חיפה!!!!  אמא למופת…..  אותה אורלי לוי התלוננה אצל העו”ס שהאבא נותן לילדים לרדת לבד במעלית.  אוי יוי יוי…..

 

אהובה וינוגרד עובדת סוציאלית חיפה זה בסדר שהאמא מפליקה ומושכת בשערות הילדים
אהובה וינוגרד עובדת סוציאלית חיפה זה בסדר שהאמא מפליקה ומושכת בשערות הילדים

 

 

 

 

 

 

Page 1 / 10

 

 

דביר אלטיט הבעל של ענבל הראל גוייס לפברק תלונה משלו על “תקיפה ע”י אלמוני”

ענבל הראל אפילו גייסה את בעלה דביר אלטיט להעליל על האיש. דביר אלטיט טען ש”כמה שעות מוקדם יותר באותו היום של ההצתה  – גבר אלמוני היכה וניסה לתקוף אותו בחנות אלקטרוניקה שבבעלותו”……

 

אלטיט הוא הבעלים של סטריאו שופ, חנות שממוקמת בחוצות המפרץ “בבניין שקט וצדדי, מחוץ להמולה של אזור הקניות הגדול”. אלטיט היה נשוי לאישה אחרת וענבל חשקה בו ו”גנבה אותו לעצמה”.  אפילו התנדבה לייצג את אלטיט בגירושין שלו מאשתו.

לפי כתבה של שמעון איפרגן הכתב הקוקסינל של מאקו דביר אלטיט טען במשטרה ש”אחד מהם נכנס למשרד שלי עם אלה והכה אותי”, “הוא אמר לי: ‘תמסור ד”ש חם לאשתך’, והכה אותי בעוצמה”, סיפר דביר שלטענתו  נזקק בהמשך לטיפול רפואי באמצעות 2 אקמולים.

 

ענבל הראל תופרת התיקים ובעלה דביר אלטיט
ענבל הראל תופרת התיקים ובעלה דביר אלטיט

 

 

ענבל הראל תופרת התיקים ובעלה דביר אלטיט

 

השופט שאחראי לכל הבלגן בתיק המשפחה הוא טל פפרני, שהטיל על האיש סכומי מזונות אסטרונומים, אולם גם טל פפרני לא האמין לשטויות של ענבל הראל, ופשוט העיף אותה מהתיק.

 

השופט טל פפרני ב 2011
השופט טל פפרני ב 2011

 

עו”ד ענבל הראל – ולמה שהכלבה תזרוק גפרורים על הדלת של משרדה? 

מסתבר שכאשר אורלי לוי (טל. 050-7891979 מרח’ חנה סנש 20 חיפה) חפצה להתגרש, היא עשתה קומבינה עם ענבלהראל ושתיהן סיפרו לאבא שענבל תעשה להם גישור, ושההכל יהיה טוב.  ענבל הראל הציגה עצמה כמגשרת מוסמכת והיא שידלה את האבא להביא לגישור מסמכים “כדי שאפשר יהיה להכין טיוטות”.

 

במשך כמה חודשים ענבל הראל ניסתה לקדם את הדרישות של אורלי ולשכנע את האבא לוותר על המכנסיים שלו עד שהוא הבין שזו מלכודת פמיניסטית.  האבא הודיע לענבל “יאללה שאורלי תתבע אותי”.

אלא שאז המגשרת ענבל הראל הפכה להיות העורכת דין של אורלי לוי, והגישה תביעה שצירפה אליה את כל המסמכים שהאבא חשף בגישור.  כל עורכי הדין יודעים שזה דבר שאסור לעשות (כלל 31 לכללי לשכת עורכי הדין).  ענבל לא רצתה לוותר על התרנגולת המטילה לה ביצי זהב, ולכן בתגובה להתראה שקיבלה שעליה לפסול עצמה, הלכה ויזמה את התלונות.

להלן מכתבו של עו”ד אורי קינן המייצג את האבא לעו”ד ענבל הראל, התראה בגין הפרת כללי האתיקה:

מכתב אורי קינן לעוד ענבל הראל התראה סעיף 31 לכללי לשכת עורכי הדין היתה מגשרת ואסור לייצד צד אחד

טל אבריאל ייצג את ענבל הראל וכתב פואמות פיוטיות

נציין שענבל הראל שכרה את שירותי עו”ד טל אבריאל שכתב שענבל “פעורת פה לנוכח ההאשמות”, שהיא “עשתה מלאכתה נאמנה”, שהאבא “מנסה לרפות את ידיה”, שהיא בכלל לא היתה מגשרת, שאת המסמכים היא קיבלה באופן וולנטרי מהאבא, שה”מטרה לפסול אותה היא שקופה ונלוזה”, שהיא בסך הכל ניסתה לחסוך זמן ומשאבים, ושהיא עזרה לאבא לבקש מאורלי להפסיק לקלל את האבא מול הילדים, ו”יש לברכה על כך”.

עוד טען טל אבריאל שענבל “מייצגת מעולה ויסודית”, ו”חבל” שהאבא מנסה לפסול אותה.  עוד כתב אבריאל שענבל היא “נורמטיבית ומוערכת מאוד בקהילה המשפטית”.

 

טל אבריאל אוכל צפרדעה בצרפת אבל למה הפה פעור
טל אבריאל אוכל צפרדעה בצרפת אבל למה הפה פעור

 

 

 

כן…  ענבל הראל מוערכת מאוד בקהילת הפמינאציות ובמרכז רקמן, אבל עובדה שכעבור שבוע לאחר מכתב זה, היא עצמה כתבה לשופט פפרני ב 22/8/2021 שלאור כלל 31 לכללי לדשכת עורכי הדין היא מבקשת לצאת מהתיק. אכן השופט טל פררני שחרר אותה, ושלום על ישראל. תלה”ם 14916-10-20.  ראו מכתבו של טל אבריאל

 

מכתב תשובה של טל אבריאל בנושא הנוכלות של ענבל הראל

ולהלן התשובה של אורי קינן (מייצג את הגרוש לטל אבריאל (מייצג את ענבל הראל):

 

 

מכתב תשובה מאורי קינן לעוד טל אבריאל על ניגוד ענינים של המגשרת ענבל הראל

 

 

 

וכאן ניתן לראות איך הגיבה אורלי לוי לבקשת ענבל הראל להתפטר מהייצוג שלה, פניה ישירה לשופט טל פפרני:

 

 

ענבל הראל זרקה את טל אבריאל ולקחה את יובל אדלר

 

 

יובל אדלר עורך דין מייצג את ענבל הראל משכשך במדמנה
יובל אדלר עורך דין מייצג את ענבל הראל משכשך במדמנה

 

 

להלן כתבה של זיו קריסטל מפוסטה 9/6/2021:

חיפה: נעצר ושוחרר חשוד בתקיפת עורכת הדין ענבל הראל המייצגת את הגרושה אורלי לוי

עו”ד לענייני משפחה התלוננה על הצתה בכניסה למשרדה, ובעלה התלונן כי הותקף על ידי אלמוני. המשטרה יירטה פוסט פייסבוק של איש עסקים ש”התלונן” על גובה המזונות. השופטת מתחה ביקורת על מעצרו של החשוד ללא ראיות

איש עסקים חיפאי אמיד, המצוי בסכסוך גירושין קשה, נעצר בחשד שהצית את דלת הכניסה למשרדה של עורכת הדין המייצגת את גרושתו, ושלח לפני כן שליחים לתקוף את בעלה (8 יוני 2021).

החקירה נפתחה בדיווח על הצתה שבוצעה ביום שני בלילה, בכניסה למשרדה של עורכת דין מוכרת לענייני משפחה במרכז הכרמל בחיפה. באירוע נוסף, שלא נראה כצירוף מקרים, בעלה של עורכת הדין התלונן כי כמה שעות מוקדם יותר באותו היום – גבר אלמוני היכה וניסה לתקוף אותו בחנות אלקטרוניקה שבבעלותו.

משטרת חיפה עצרה כחשוד בשני האירועים איש עסקים תושב חיפה, בן 47. לחשוד סכסוך מזונות קשה, ועורכת הדין ענבל הראל (המתלוננת) מייצגת את בת-זוגו לשעבר אורלי לוי בהליכים המשפטיים מולו. לפי החשד, עורכת הדין של האישה הפכה מטרה לזעמו. הגבר נחקר גם בחשד כי קשר לכאורה קשר עם אדם נוסף שנשלח לתקיפת בעלה של עורכת הדין, דביר אלטיט.

אחת ה”ראיות” לכאורה שהיו למשטרה בדבר המניע של החשוד, נמצאה בפוסט שפרסם לפני שלושה ימים בלבד בפייסבוק. בפוסט תיאר הגבר – שעשה את רוב הונו בעסקים בארה”ב – כי גרושתו “גוזלת” מיליונים מכספו בחסות מערכת המשפט. וכך כתב החשוד: “אני משלם במשך 18 חודשים 25 אלף שקל מזונות: 8,500 שקל משכנתא, 5,000 שקל ללימודים בבית ספר, 4,500 שקל להוצאות הבית ו-7,500 לאקסית… אם נפרדנו, אני אמור אמור להמשיך לפרנס אותה עד כדי התעשרות על חשבוני? את חיה בבית שלי שלא שמת עליו מעולם ולו שקל אחד, בית של שלוש קומות, ואני משלם את כל ההוצאות והמשכנתא”.

החשוד הוסיף וכתב כי “האקסית והמערכת המשפטית עושים חגיגות על חשבוני… תפסה אמריקה, והכל בזכות מניפולציות קשות ורוע לב לא נגמר… להמשיך ולהתעמר קשות בי ובילדיי, דרך מערכת המשפט, בחסות החוק. 15 פעמים הגישה בקשות שונות ומשונות… ומבקשת עד עצם היום הזה להרחיק אותי מילדיי היקרים”.  פוסט זה לפחות אינו מזכיר ישירות את עורכת הדין של האישה.

שופטת בית משפט השלום בחיפה, טל תדמור זמיר, דחתה אתמול את בקשת המשטרה להאריך את מעצרו של החשוד בחמישה ימים. המשטרה ביקשה את ימי המעצר “כדי למצות את החקירה עד תום ולגבש עמדה במהלך המעצר”.

השופטת קבעה כי התשתית הראייתית לחשד קלושה – וקיבלה את בקשת הסנגור, עו”ד ציון שמעון, לשחרר את החשוד ללא תנאים. “עיינתי בתיק החקירה ולא שוכנעתי בשלב זה כי קיים יסוד סביר לחשד, לפיו החשוד אכן ביצע את המעשה. דומה כי אצה למשטרה הדרך לעצור את החשוד, בטרם התגבש החשד נגדו”.

 

 

ציון שמעון סנגור קרע לעורכת דין ענבל הראל את הצורה
ציון שמעון סנגור קרע לעורכת דין ענבל הראל את הצורה

 

 

 

 

 

להלן התלונה נגד עו”ד ענבל הראל בשלכה

 

תלונה משמעתית נגד עו”ד ענבל הראל חיפה

 

להלן כתב תביעה של האבא הגרוש חיים אלדד נגד ענבל הראל 54775-03-24

 

ב 25/11/2024 ענבל הראל תגיש תצהיר עדות ראשית.

 

בענין זה מיוצגת עו”ד ענבל הראל ע”י רחל בן ארי, מהמוקד החיפאי לסיוע לזונות במצוקה.

 

רחל בן ארי אושיה חיפאית לייצוג זונות ופרחות
רחל בן ארי אושיה חיפאית לייצוג זונות ופרחות

 

 

 

החלטה של השופט אבישי רובס בענין גילוי מסמכים 8/9/2024

 

בית משפט השלום בחיפה
ת”א 11329-12-23 הראל נ’ אלדד
בפני כבוד השופט אבישי רובס, סגן נשיאה
תובעת:  ענבל הראל
נגד
נתבע:  חיים אלדד
החלטה
1. בפני בקשת התובעת להורות על מחיקת כתב ההגנה של הנתבע וליתן נגדו פסק דין ולחילופין, להורות לו לגלות מסמכים ולהשיב לשאלון.
2. התובעת, עו”ד במקצועה, טענה בכתב התביעה, כי הנתבע עוול כלפיה בלשון הרע ועתרה לחייבו לפצותה בסך של 1,000,000 ₪. כפי שעולה מכתב התביעה, התובעת ייצגה את פרודתו של הנתבע בהליך גירושין, עד לאחר שהנתבע אילץ אותה להתפטר מייצוגה. לטענתה, מאז חודש אוגוסט 2012 פרסם נגדה הנתבע 44 פרסומים מכפישים ושקריים, הן בגילוי שם והן באמצעות שימוש במשתמשים אנונימיים, ועוול כלפי בעוולת לשון הרע.
התובעת טענה, כי במהלך שנת 2020 נטלה את ייצוג פרודתו של הנתבע. טרם פתיחת ההליכים במשפטים היא ניהלה עם הנתבע מו”מ, כפי שנוהגת לעשות בתיקים אחרים. משנכשל המו”מ הוגשו תביעות לבית המשפט. נטען, כי כשנה לאחר פתיחת ההליך המשפטי, משניתנו מספר החלטות זמניות שאינן לשביעות רצונו, “גמר הנתבע אומר לחסל את התובעת – אישית ומקצועית”. ביום 8.6.2021 הותקף בעלה של התובעת בעסקו ונדרש להעביר לה מסר. באותו לילה הוצת משרדה של התובעת באמצעות בקבוק תבערה. הוגשו תלונות במשטרה ובהמשך הוצת גם רכבם של הוריה.
בהמשך, טען הנתבע כי התובעת לא ייצגה את הפרודה במו”מ שהתנהל בין הצדדים, אלא היא שמשה כ”מגשרת” ורק לאחר שניכשל המו”מ החלה לייצג את הפרודה. הנתבע דרש שהתובעת תתפטר מייצוג פרודתו. נוכח הארועים הפליליים, החשש לשלומה ולשלום משפחתה והלחץ שהופעל עליה, נאלצה התובעת להגיע להסכמה עם הנתבע, באמצעות בא כוחו, לפיה תתפטר מייצוג הפרודה, בכפוף לכך שהנתבע יחתום על הצהרה לפיה אין לו כל טענה כלפיה. חרף הצהרתו, הגיש נגדה הנתבע תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, במסגרתה חזר על הטענה לפיה התובעת שימשה מגשרת בהליך המו”מ בינו לבין פרודתו. התלונה נגנזה, אולם הנתבע הגיש תביעה נוספת בת.א. 19594-06-23 על בסיס אותה טענה.
התובעת טענה, כי במקביל, מאז חודש אוגוסט 2021, פרסם נגדה הנתבע 44 פרסומים מכפישים ושקריים ועוול כלפיה בלשון הרע. התובעת פרטה את אמירות לשון הרע שפורסמו בפלטפורמות השונות, שרובן לא הוסרו. נטען, כי הפרסומים נעשו בכוונת זדון, על מנת לפגוע בה. לטענתה, יש לראות בכל אחד מהפרסומים כפרסום נפרד. היא עתרה לחייב את הנתבע לפצותה בפיצוי סטטוטורי הקבוע בסעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע בגין כל פרסום ולחילופין, בפיצוי סטטוטורי לפי סעיף 7א(א). התובעת העמידה את סכום התביעה על סך של 1,000,000 ₪.
3. הנתבע התגונן מפני התביעה וכפר בטענות התובעת כלפיו. לטענתו, מבין שלל הפרסומים נשוא התביעה, הוא אחראי רק לפרסומים בדף הפייסבוק שלו, הנזכרים בסעיפים 47 – 50 לכתב התביעה ופרסום ביקורת בכרטיס העסקי של התובעת, המהווים לשיטתו הבעת דעה וביקורת צרכנית מותרות. הנתבע הכחיש מעורבות ביתר הפרסומים בכתב התביעה, כמו גם בארועים הפליליים הנזכרים בו.
הנתבע טען, כי התובעת שמשה כמגשרת בהליך גישור בינו לבין פרודתו, לשם מציאת פתרון למחלקות ביניהם. לטענתו, נערכו בין הצדדים מספר פגישות, במהלכן הועברו לתובעת מסמכים אישיים והיא ניסחה מספר טיוטות הסכם. הנתבע טען, כי שילם לתובעת שכ”ט בסך של 13,500 ₪ בעד הליך הגישור. רק בהליך המשפטי בבית המשפט לענייני משפחה, בסמוך לאחר סיום הליכי הגישור, הוגש על ידי התובעת ייפוי כח מיום 10.3.2020. לטענתו, התובעת רימתה אותו במצג שווא לפיו מדובר בהליך גישור, עלבה בו ונאלצה להתפטר מייצוג פרודתו, לאור דרישתו. לטענתו, בחודש יוני 2023 פרסם “ביקורת צרכנית” בכרטיס העסקי של התובעת באתר גוגל ושתי רשומות בפייסבוק, בהן בקש להביע דעה, למתוח ביקורת ולהביע תחושותיו האישיות וחוויותיו מהשירות שנתנה התובעת. כאמור, הנתבע כפר במעורבות ביתר הפרסומים ועתר לדחות את התביעה.
4. בהחלטה מיום 15.2.2024 ניתן לוח זמנים להגשת תצהירים והתיק נקבע להוכחות. ההחלטה הנ”ל תוקנה בהחלטה מיום 18.2.2024, במסגרתה פורט לוח זמנים לקיום ההליכים המקדמים, מועדים אחרונים להגשת בקשות והגשת התצהירים (המועד להגשת בקשות הוארך בהחלטה מיום 30.4.2024).
5. הנתבע הגיש בקשה להאריך את המועד להגשת מסמכים מהליכים אחרים המתנהלים בין הצדדים (בקשה מס’ 7). התובעת מצידה, הגישה בקשה, במסגרתה עתרה להורות לנתבע לגלות מסמכים ספציפיים, להעביר לעיונה את המסמכים הנזכרים בתצהיר גילוי המסמכים הכללי שמסר ולחזור ולהשיב לשאלון שנשלח אליו (בקשה מס’ 8). הצדדים הגיבו לבקשות.
6. בהתאם לתקנה 56 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט – 2018, רשאי בעל דין לשלוח לבעל דין אחר שאלון, ובלבד שהשאלות נוגעות לעניין הנדון. תשובות לשאלון תינתנה בתוך 30 ימים לאחר מכן. בהתאם לתקנה 57 לתקנות, מוטל על הצדדים להחליף תצהירי גילוי מסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת, המצויים או שהיו מצויים ברשותם או בשליטתם של ושאותרו לאחר חקירה ודרישה. אם מסמך מסויים לא מצוי עוד ברשותו או בשליטתו של בעל הדין, עליו לפרט את הנסיבות הקשורות לכך. בהתאם לתקנה 58 לתקנות, עד שלושים ימים לאחר שהחליפו בעלי הדין תצהירי גילוי מסמכים, עליהם להשלים את הליכי העיון במסמכים. תקנה 60 לתקנות מבהירה, כי הליכי גילוי ועיון נאותים מהווים תנאי בסיסי לקיום הליך שיפוטי ראוי והוגן, כחלק ממטרות התקנות ועקרונות היסוד הגלומים בהן (ראה סעיף  לתקנות).
התקנות החדשות מעגנות, למעשה, פסיקה קודמת של בתי המשפט בנוגע להליכים המקדמיים. נקודת המוצא במסגרת הליך משפטי, היא שראוי לשאוף לגילוי מרבי, וזאת ממספר נימוקים: א. חשיפת האמת, תוך פרישת תמונה עובדתית רחבה ומלאה. ב. יעילות דיונית במובן הרחב. ג. הזכות להליך ראוי, כפועל יוצא מהזכות לגישה לערכאות. ד. שוויון בין הצדדים, על ידי צמצום פערי המידע והעמדתם בנקודת פתיחה שווה (ראה רע”א 4627/14 פז חברת נפט בע”מ נגד ישראל דיעי (10.11.2014) וכן, רע”א 4234/05 בנק מזרחי נגד פלץ (14.8.2005), הנזכר שם, ותקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי).
מנגד, זכות העיון, כללית או במסמך ספציפי, אינה מוחלטת, והיא נבחנת לאור אינטרסים מנוגדים של הצדדים, כמו גם לאור טענות חיסיון, למשל. תנאי בסיסי לעיון במסמכים שבידי הצד שכנגד, הוא רלוונטיות אותם מסמכים לבירור התביעה שבמחלוקת והדבר תקף גם בעניין תשובות לשאלון. אם המסמכים אינם רלוונטיים, אין מקום להורות על גילויים, ללא קשר לבחינת אינטרסים אחרים או חיסיון (רע”א 4627/14, לעיל). בנוסף, ברור כי במידה ומסמך ספציפי אשר מבוקש גילויו לא נמצא בידיו של בעל הדין, הוא אינו חייב בגילויו (בכפוף להצהרה מתאימה, שנקבעה בתקנות).
גילוי מסמכים משתרע, אפוא, על כל המסמכים הנוגעים לעניין הנדון ולכן, על צד לגלות את כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע שיאפשר, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נשוא התובענה. הרלוונטיות לצורכי גילוי היא “במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים”. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא “לדוג” בענייניו של בעל דין, אין לגלותו (ראה ע”א 40/49 כיאט נגד כיאט, פ”ד ג’ 159, 162, רע”א 7586/15 רונן בן צבי נגד אידה אלשיך (24.1.2016)). ודוק, מסמך רלוונטי חייב להתקשר לא רק לצד ולא רק למחלוקת בין הצדדים, אלא למחלוקת בין הצדדים שהיא מושא התביעה (המ’ (ב”ש) 1238/92  ק.ד. תכשיטי דורינה אילת בע”מ נגד בנק המזרחי, פ”מ תשנ”ד (3) 102).
לאור הכללים המפורטים לעיל, אדון בבקשות על פי סדר הדברים בכל בקשה.
בקשה מס’ 8
7. כאמור, במסגרתה בקשה מס’ 8 עתרה התובעת להורות לנתבע לגלות מסמכים ספציפיים, להעביר לעיונה את המסמכים הנזכרים בתצהיר גילוי המסמכים הכללי שמסר ולחזור ולהשיב לשאלון שנשלח אליו (בקשה מס’ 8).
8. בכל הנוגע למסמכים שנזכרים בתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבע – מוטל על הנתבע להמציא לעיונה של התובעת את כל המסמכים הנזכרים בתצהיר גילוי המסמכים מטעמו מיום 28.4.2024, שהוגש לתיק בית המשפט (שלא לצורך) ביום 30.4.2024. הנתבע לא הציג אסמכתא בדבר המצאת המסמכים לב”כ התובעת.
הנתבע ימציא העתקים מכל המסמכים הנזכרים בתצהיר גילוי המסמכים מטעמו לתובעת, באמצעות ב”כ, בהתאם ללוח הזמנים שיפורט בהמשך.
9. א. סעיף 2.1  – “כל התכתבות של המשיב ו/או מי מטעמו עם אתרים ו/או רשתות חברתיות (לרבות אתרי Google,  Youtube ואתר “עדנה קרנבל”) ואו מי מטעמם, בעניינה של המבקשת ו/או הגב’ אורלי לוי (פרודתו של המשיב) אשר יוצגה על ידי המבקשת ובעניין מר דביר אלטיט (בעלה של המבקשת)” – הנתבע השיב כי מדובר ב”דרישה לא רלוונטית לנסות למצוא גרגיר שלא קיים בערימת חול”. מדובר בתשובה עמומה, שלא ניתן להבין ממנה, האם קיימים מסמכים כאלה אם לאו. בניגוד לעמדת הנתבע, דרישת התובעת בעניין זה רלוונטית, נוכח הכחשת הנתבע בדבר מעורבות בפרסומים הנזכרים בסעיפים 29, 31, 36, 38, 40, 58 – 60 לכתב התביעה.
הנתבע יגלה, אפוא, את התכתובות האמורות ובמידה ואינן מצויות בידיו או לא קיימות כאלה, יצהיר על כך בתצהיר ערוך כדין.
ב.סעיף 2.3 – “כל התכתובות של המשיב ו/או מי מטעמו עם צד שלישי כלשהו בעניין התלונה שהגישה המבקשת בנוגע להצתה”. הנתבע השיב, כי “מדובר בדרישה לא רלוונטית פוגעת בפרטיות גם של צד שלישי”. מדובר בדרישה כללית וסתמית ולא דרישה בנוגע למסמך ספציפי. אני דוחה את דרישת התובעת.
ג.סעיף 2.4 – כל התכתובות של המשיב ו/או מי מטעמו עם צד שלישי כלשהו בעניין הליך הארכת מעצרו – מדובר בדרישה כללית ובלתי רלוונטית והיא נדחית.
ד.סעיף 2.5 – “כל התכתובות של המשיב ו/או מי מטעמו עם צד שלישי כלשהו בעניין התסקיר שניתן במסגרת ההליך בבית המשפט לענייני משפחה שמספרו 60545-09-21… ואשר פורסם במלואו באתר עדנה קרנבל”. נימוקי התובעת בעניין זה מסורבלים ולא ברורים. מדובר במסמך מתוך הליך משפטי בדלתיים סגורות, שאסור בהצגה, אלא ברשות בית המשפט לענייני משפחה. הדרישה בעניין זה נדחית.
ה.סעיף 2.6 – כל התכתובות של המשיב ו/או מי מטעמו עם צד שלישי כלשהו בעניין התלונה שהוגשה על ידי מר דביר אלטיט בגין תקיפתו. מדובר בדרישה כללית ובלתי רלוונטית והיא נדחית.
ו.סעיף 2.7 – “כל התכתובות של המשיב ו/או מי מטעמו עם צד שלישי כלשהו בעניין המשא ומתן עם המבקשת” – דרישה זו, כמו קודמותיה, כללית ובלתי רלוונטית.
ז.סעיף 2.8 – “כל התכתובות של המשיב ו/או מי מטעמו עם צד שלישי כלשהו בעניין התכתובות שצורפו כנספח 2 לכתב התביעה” – נספח 2 לכתב התביעה הוגדר על ידי התובעת כ”תכתובות בין הצדדים מהתאריכים 25.7.2021, 18.2021, 15.8.2021 ו – 19.8.2021″. מדובר בתכתובת בין ב”כ הנתבע לתובעת וב”כ. דרישת התובעת סתמית, כללית, ולא ברור לאילו תכתובות נוספות היא מכוונת. ככל שהדרישה נוגעת להתכתבויות של הנתבע עם בא כוחו, הרי שהן לא רלוונטיות, הנתבע לא צריך לגלותן וממילא, הן חוסות תחת חסיון לקוח – עו”ד. דרישת התובעת נדחית.
ח.סעיף 2.9 – “כל התכתובות של המשיב ו/או מי מטעמו עם צד שלישי כלשהו בעניין התלונה שהוגשה על ידו ללשכת עורכי הדין נגד המבקשת” – דרישה זו, כמו קודמותיה, כללית ובלתי רלוונטית.
ט.סעיף 2.10 – “כל התכתובות של המשיב ו/או מי מטעמו עם צד שלישי כלשהו בעניין התכתובות שלו עם ב”כ המבקשת, שצורפו כנספחים 22 – 24 לכתב התביעה” –  מדובר בדרישה כללית, סתמית ובלתי רלוונטית.
י.סעיף 2.15 – “רשימת כל מספרי הטלפון שבאמצעותם המשיב נרשם לפייסבוק ול – Youtube” – “הנתבע השיב בתצהירו כי מדובר בדרישה לא רלוונטית, פוגעת בפרטיות ומעלה חשש לניסיון פריצה לאותו מייל או יו טיוב על ידי מסירת פרטים כה אישים”. דרישת התובעת בעניין זה מוצדקת ורלוונטית, נוכח טענת הנתבע לפיה אינו קשור לחשבונות באמצעותם בוצעו הפרסומים. גילוי מספר הטלפון באמצעותו נרשם המשיב לאתרים לא יפגע בפרטיותו. הטענה כאילו קיים חשש לפריצת החשבונות שלו חסרת בסיס, מן הנימוקים שפורטו בבקשת התובעת.
יא.סעיף 2.21 – “כל התכתובות של המשיב ו/או מי מטעמו שבמסגרתן העביר מסמכים מההליך בבית המשפט לענייני משפחה לצדדים שלישיים” – הנתבע השיב כי “דרישה לא רלוונטית פוגעת בפרטיות של צד שלישי. למעט הניסיון שלי להקטין את הנזקים שנגרמו לי בעקבות מעשיך”.
בניגוד לעמדת הנתבע, מדובר בתכתובות רלוונטיות, שיכולות להראות כי הנתבע הוא שהעביר מסמכים מבית המשפט לענייני משפחה לאתרי האינטרנט, בניגוד לטענותיו בכתב ההגנה. ראוי להדגיש, כי הנתבע לא כפר בתשובתו את הטענה שהעביר לצדדים שלישיים מסמכים מתיק בית משפט לענייני משפחה.
הנתבע יגלה, אפוא, את התכתובות האמורות בתצהיר ערוך כדין.
יב.סעיף 2.22 – “כל הפרסומים המפורטים בסעיף 60 לכתב הגנה של המשיב – הנתבע השיב, כי “מצוי ברשותי וגם באתרים ברחבי האינטרנט. אתם יכולים לבדוק בעצמכם ולראות זאת כפי שכולם יודעים ורואים”. מדובר במסמכים הנזכרים בכתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבע ולפי תשובתו, הם מצויים ברשותו. לפיכך, מוטל עליו לגלותם ולהעביר העתקים מהם לעיונה של התובעת. הנתבע יגלה, אפוא, את התכתובות האמורות בתצהיר ערוך כדין.
10. התובעת עתרה להורות לנתבע להוסיף ולהשיב לשורה של שאלות בשאלון שנשלח אליו. עיינתי בשאלון ובתשובות הנתבע ואני סבור, כי שאלות 4.1.1,  4.1.2, 4.1.13, 4.17 ו – 4.18 רלוונטיות לצורך בירור המחלוקת בתיק זה. אעיר, כי חלק מהשאלות קשורות לדרישה לגילוי מסמכים ספציפיים. הגם שחלק מדרישות התובעת לגלות מסמכים ספציפיים נדחתה, השאלות המפורטות לעיל ממוקדות ורלוונטיות לצורך הוכחת טענות התובעת ולחילופין, הפרכת טענות הנתבע. לפיכך, הנתבע יענה על השאלות הנ”ל בתצהיר ערוך כדין.
11. אמנם, הנתבע לא העביר לעיונה של התובעת את המסמכים הנזכרים בתצהיר גילוי המסמכים מטעמו, בניגוד לצו בית המשפט מיום 18.2.2024. עם זאת, אין מקום בנסיבות העניין להורות על מחיקת כתב ההגנה, המהווה סנקציה חריגה.
בקשה מס’ 7
12. בכל הנוגע לבקשת הנתבע להאריך את המועד לצרף מסמכים מהליכים אחרים – לא ברור מדוע המסמכים בתיקים אחרים רלוונטיים לתיק דנן או האם קיימים מסמכים שהוצגו בתיקים המקבילים ולא גולו בתיק זה. הדבר מקבל משנה תוקף, שעה שמדובר בצדדים לאותם הליכים ולכן, הם מחזיקים באותם מסמכים, מן הסתם. עם זאת, מאחר והתובעת לא התנגדה להאריך את המועד לגילוי מסמכים שהוגשו בהליכים בת.א. 54775-03-24 ות.א. 19564-06-23, הנדונים בדלתיים סגורות, יוארך המועד עד ליום 30.9.2024.
13. כפי שהערתי בהחלטה מיום 13.5.2024, הליך זה לא נועד להחליף הליכים מקבילים אחרים ואין בכוונתי לדון במחלוקות שאינן קשורות לתביעה. לא ברור גם הצורך בהצגת מסמכים מתיקים אחרים, נוכח אופי המחלוקת בתיק זה. הליכים מקדמיים הם כלי לניהול המשפט ולא מטרה. למקרא בקשות הצדדים, הודעותיהם ותגובותיהם, על נספחיהן, נראה כי הפכו את ההליכים המקדמים למטרה בפני עצמה, תוך ניסיון התשה הדדי ובזבוז זמן שיפוטי.
14. לאור האמור לעיל, אני מורה כדלקמן:
א.בכל הנוגע לבקשה מס’ 8 – הנתבע יגלה את המסמכים הספציפיים, בהתאם לדרישת התובעת בסעיפים 2.1, 2.15 ו – 2.21 והוראות סעיפים 9(א), 9(י) ו – 9(יא) וימציא לתובעת, באמצעות ב”כ, את התצהיר עד ליום 25.9.2024.
הנתבע ישיב באופן מפורט לשאלות 4.1.1,  4.1.2, 4.1.13, 4.17 ו – 4.18, בתצהיר ערוך כדין, וימציא אותו לתובעת, באמצעות ב”כ, וזאת עד ליום 25.9.2024.
הנתבע ימציא לתובעת, באמצעות ב”כ, העתקים מכל המסמכים הנזכרים בתצהיר גילוי המסמכים הכללי ותצהיר גילוי המסמכים הספציפי, בצורה מסודרת, וזאת עד ליום 25.9.2024.
ב.המועד לגילוי המסמכים שהוגשו בהליכים בת.א. 54775-03-24 ות.א. 19564-06-23, הנדונים בדלתיים סגורות, יוארך עד ליום 25.9.2024.
ג.לאור התוצאה אליה הגעתי ובשים לב לכך שחלק מהבקשה נדחה, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות מתונות בלבד בסך של 1,200 ₪. הסכום הנ”ל ישולם בתוך 30 ימים, שאחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
ד.נוכח לוח הזמנים המפורט לעיל, לא יעלה בידי הצדדים להגיש תצהירים טרם הישיבה הקבועה ליום 7.10.2024 ולכן, אני מורה על ביטולה. הוראות נוספות תינתנה בהחלטה נפרדת.
5129371
54678313המזכירות תמציא העתקים מההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ה’ אלול תשפ”ד, 08 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.
                           אבישי רובס, שופט – סגן נשיאה

 

PDF

 

 

ענבל הראל נ חיים אלדד החלטה בגילוי מסמכים תא 11329-12-23
Views: 48

2 Comments

  1. עו”ס לסדרי דין היא בעלת רמת מסוכנות גבוהה. חבל שלא ניתן לדעת את פרטי העו”ס, על פניו נראה שטובתו ושלומו של הציבור מחייבים זאת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי מכיר את האישה הזאת?




This will close in 25 seconds