חרבות ברזל 93 עתירה נגד חקירת הבגידה: הג’ינג’י שרגא וחובבי הנאכט שלאפט ב 7/10 מצה”ל ושב”כ עותרים נגד חקירת ביזיון התרדמה ה 7/10

שבוע אחרי שהוגשה עתירה ע”י אומץ למנוע ממבקר המדינה לאסוף חומרים לחקר המחדל והבגידה של צה”ל ביום פלישת הנוחבה, בג”ץ 1015/24, הגיש הג’ינג’י מאיכות השלטון עתירה נוספת.  עתירה זו נדחתה בשל קיומה של העתירה המוקדמת.

בעתירה של אומץ, מבקר המדינה אמור להשיב עד 10/4/2024.

עתירה של לשעברים מצה”ל וג’ינג’י למנוע חקירת התרדמה ב 7/10/2023 בג”ץ 1135-24

 

עכשיו קבלו בדיחה.  כל אלה שנרדמו בלילה של ה 7 באוקטובר 2023, ושלפני כן היו בטוחים שהחמאס מורתע לא רוצים שתהיה חקירה.  כולם לשעברים בצה”ל, שב”כ, אמ”ן ומל”ל.  הם הגישו עתירה למנוע ממבקר המדינה אנגלמן שמנגלמן לחקור את הבגידה.  בידור. בג”ץ 1135/24.

עוד מעט גם יוציאו הצעת חוק שכל מי שאומר שהבכירים בצה”ל והשב”כ בגדו בנו יחטוף כתב אישום. אולי עכשיו כל מי שחושב שהיתה בגידה צריך להחליף ז’רגון ולהשתמש במילים “הפרת אימונים”…. אותו דבר שמייחסים לביבי וכידוע הרף להפרת אימונים הוא מאוד נמוך…..

לטענת ה”עותרים” מבקר המדינה ישבש את החקירה האמיתית והחשש הגדול הוא שיבוש.

כתבה של השופר איתמר לוין בניוז 1 6/2/2024

התנועה לאיכות השלטון ועשרות בכירים לשעבר בכוחות הביטחון מבקשים מבג”ץ (6.2.24) להורות למבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, להפסיק את בדיקת המחדלים שקדמו לפרוץ מלחמת חרבות ברזל. זוהי העתירה השנייה המוגשת בנושא, לאחר עתירתה של תנועת אומ”ץ בשבוע שעבר.

בין העותרים בעתירה הנוכחית: ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק; הרמטכ”לים לשעבר משה יעלון ודן חלוץ; המפכ”לים לשעבר אסף חפץ, רפי פלד, שלמה אהרונישקי ורוני אלשיך; ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו; ראש השב”כ לשעבר, כרמי גילון; האלופים במילואים מנדי אור, אילן בירן, דוד בן-בעש”ט, יצחק בן-ישראל, אביהו בן-נון, אייל בן-ראובן, עמוס גלעד, דן הראל, יורם יאיר, ידידיה יערי, דודי כהן, משה עברי-סוסניק, דני רוטשליד, אמנון רשף, אודי שני ויום-טוב סמיה. חלק מן העותרים הם יריבים גלויים של בנימין נתניהו, ולצידם – מי שעד היום טרם התבטאו פוליטית. חלק מן העותרים מונו לתפקידיהם בידי נתניהו וממשלותיו.

בתמונה:  כרמי גילון מי שהיה ראש השב”כ.  הוא טען שהימין הדתי יותר גרוע מהחמאס, דאעש והאירניים, שהימניים הדתיים הם משיחיים ושכולן מובילים את מדינת ישראל לטרפת ואבדון.  איזה בידור.  כנראה הוא שכח להשוות את הדתיים לנוחבה……

 

 

 

ה”עותרים” טוענים, כי החלטתו של אנגלמן לפתוח כבר כעת בבדיקה תשבש את הראיות ותפגע ביכולתה של ועדת חקירה ממלכתית להגיע לחקר האמת; הליך הביקורת מוגבל באמצעים העומדים לרשותו, ובהשוואה לוועדת חקירה ממלכתית; הבדיקה תפגע קשות בצה”ל ובשירותי הביטחון בזמן לחימה, בעוד שהם יתקשו להתגונן בפני הביקורת; ההחלטה היא חריגה, תקדימית ובלתי מנומקת; וקיים חשש כבד שמקורה בשיקולים זרים.

לדברי התנועה, אנגלמן עצמו נמנע מפתיחת בדיקה במהלך המלחמה והוא יודע היטב מה ההשלכות החמורות שלה, כולל לאחר התרעתו מפניה של הרמטכ”ל, רב-אלוף הרצי הלוי – אך למרות זאת החליט על בדיקה חסרת תקדים בזמן לחימה. התנועה אינה אומרת במפורש מהם השיקולים הזרים שהיא מייחסת לאנגלמן, אם כי מזכירה את התנגדותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להקמת ועדת חקירה ממלכתית בפרט ולבדיקת המחדלים בכלל. העתירה הוגשה באמצעות עוה”ד אליעד שרגא, תומר נאור, רותם בבלי-דביר וסתיו לבנה-להב.

 

https://www.news1.co.il/Archive/001-D-481409-00.html

 

PDF – העתירה של הג’ינג’י

 

עתירה איכות השלטון נ אנגלמן לאסור חקירת מחדל התרדמה ב 7-10-2023 בגץ 1145-24

 

 

 

עדכון:  יש פסק דין 11/2/2024

 

נדחה ע”י השופט דוד מינץ אבל לא לגוף העתירה, אלא מהסיבה ששבוע לפני כן הוגשה עתירה קודמת באותו נושא, בג”ץ 1015/24, והשופט קבע שהדרך הנכונה היא להצטרף לעתירה הקודמת, ולא להגיש עתירה חדשה.

הנימוק שלעותרים האלה יש תצהירים של מפקדים לשעבר בצה”ל השופכים אור, לא היה משכנע.

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

בג”ץ  1135/24

 

לפני:	כבוד השופט נ’ סולברג
	כבוד השופט ד’ מינץ
	כבוד השופטת י’ וילנר

 

העותרים:

1. התנועה למען איכות השלטון בישראל ו-89 נוספים

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:	1. מבקר המדינה
	2. ראש הממשלה
	3. היועצת המשפטית לממשלה
	4. ראש המטה הכללי בצבא ההגנה לישראל
	5. ראש שירות הביטחון הכללי
	6. ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים

 

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותרים:

עו”ד אליעד שרגא; עו”ד תומר נאור; עו”ד רותם בבלי דביר; עו”ד סתיו לבנה להב

פסק-דין

השופט ד’ מינץ:

 

1. עניינה של העתירה בבקשת העותרים כי נוציא מלפנינו צו על תנאי נגד משיב 1, מבקר המדינה, המורה לו לבוא וליתן טעם מדוע לא יחדל מקיומו של הליך ביקורת על הדרג המדיני והצבאי בעניינים הקשורים למלחמת “חרבות ברזל” וזאת עד לסיום המלחמה והקמת ועדת חקירה ממלכתית. עוד התבקשנו ליתן צו הצהרתי נגד משיב 1 המורה לו להימנע מפרסום דו”ח בעניין מלחמת חרבות ברזל עד אשר יוגשו ממצאיה של ועדת החקירה הממלכתית שתוקם לחקר המלחמה.

 

2. העתירה הוגשה ביום 6.2.2024. העותרים ציינו בעתירתם כי מספר ימים עובר להגשתה הוגשה לבית משפט זה עתירה נוספת העוסקת באותה תשתית עובדתית (בג”ץ 1015/24; להלן: העתירה המוקדמת). על רקע זה, ביום 6.2.2024 הוריתי לעותרים להודיע מדוע לא תידחה עתירתם על הסף משעה שיש באפשרותם לפנות בבקשה להצטרפות לעתירה המוקדמת. זאת בהתאם לכלל שנקבע בעניין בג”ץ 5322/21 כספי נ’ ממשלת ישראל, פסקאות 3-2 (14.9.2021) (להלן: עניין כספי), לפיו מקום שבו הוגשה עתירה ציבורית-כללית, על המבקש להשמיע את קולו באותו עניין לפנות לבית המשפט בבקשת הצטרפות בגדרי אותה עתירה ואין מקום להגשת עתירה נוספת.

 

3. בתגובתם מיום 8.2.2024 טענו העותרים כי אין מקום להחיל עליהם את הכלל שנקבע בעניין כספי. לטענתם, עתירתם רחבה יותר בהיקפה מהעתירה המוקדמת, מניחה תשתית עובדתית ומשפטית רחבה יותר מהעתירה המוקדמת, כוללת סוגיות משמעותיות שלא ניתנה להן התייחסות בגדרי העתירה המוקדמת, ומבוקשים בה צווים נוספים אשר אינם נכללים בעתירה המוקדמת. כמו כן, העותרים הם בכירים לשעבר בכוחות הביטחון וחלקם גם עובדי משרד מבקר המדינה לשעבר, אשר מכירים את הליך הביקורת מקרוב, ויש בתרומתם המחודשת כדי לשפוך אור על סוגיות נוספות שלא באו לידי ביטוי בעתירה המוקדמת. לעתירה אף צורפו תצהירים של בעלי תפקיד בכירים לשעבר במשרד מבקר המדינה ובצה”ל, המסייעים גם הם בתקיפת עמדתו של משיב 1. המדובר אפוא בעתירה הפורשת תשתית עובדתית ומשפטית רחבה מזו שהונחה בעתירה המוקדמת, ומן הראוי שהיא תונח לפני בית המשפט בבואו לדון בעניין. למעשה, בהינתן התרומה המחודשת המשמעותית המובאת בעתירה, גם בהתאם להלכה שנקבע בעניין כספי יש להורות על בירורה.

 

4. העותרים הוסיפו וציינו כי בשונה מעניין כספי, עתירתם הוגשה בחלוף פחות משבוע ימים ממועד הגשת העתירה המוקדמת. כמו כן, מאז ניתן פסק הדין בעניין כספי במקרים רבים הוחלט שלא ליישם את ההלכה שנקבעה בו, וכך יש לעשות גם במקרה זה. בנוסף, העותרים פעלו למיצוי הליכים מול משיב 1 ולהתמודדות סדורה עם טענותיו ונימוקיו, ויישום עניין כספי על ענייננו יוביל לפגיעה בחובת מיצוי ההליכים וליצירת תמריץ שלילי להגשת עתירות נמהרות ולפגיעה ביעילות הדיון ובגישה לערכאות. ולבסוף, בעתירה המוקדמת הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה, וקיים חשש של ממש שהיא לא תידון בסופו של דבר אילו הסוגיה הכספית לא תיפתר. נוכח כל האמור טענו העותרים כי אין מקום לדחות את עתירתם על הסף, ולכל היותר יש לצרף את עתירתם לעתירה המוקדמת.

 

5. לאחר עיון בעתירה, בעתירה המוקדמת ובתגובת העותרים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף בשל קיומה של עתירה תלויה ועומדת העוסקת באותה סוגיה בה עוסקת העתירה דנן, ובהינתן אפשרותם של העותרים לפנות בבקשת הצטרפות לעתירה המוקדמת (וראו למקרים נוספים בהם יושמה ההלכה שנקבעה בעניין כספי: בג”ץ 4031/22 ועדת הרבנים לענייני תקשורת נ’ שר התקשורת (22.6.2022); בג”ץ 4218/22 אמת ליעקב בע”מ נ’ ועדת המחירים – כהגדרתה בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ”ו-1996 (30.6.2022) (להלן: עניין ועדת המחירים); בג”ץ 546/22 אלימלך נ’ משטרת ישראל (26.1.2022)).

 

6. אין חולק כי מדובר בענייננו בעתירה העוסקת בסוגיה ציבורית-כללית, ושעובר להגשתה הוגשה עתירה נוספת העוסקת באותה סוגיה ממש. במצב דברים זה, כפי שנקבע בעניין כספי, לא היה מקום להגיש עתירה חדשה והיה על העותרים לפנות בבקשה להצטרפות לעתירה המוקדמת. העותרים סבורים כי אין מקום להחיל את עניין כספי על עתירתם נוכח התרומה המחדשת הניכרת המובאת בעתירתם למול העתירה המוקדמת. ברם תרומתה המחדשת של העתירה דנן תיבחן במסגרת בקשה להצטרפות לעתירה המוקדמת, וככל שיימצא כי יש בכך ממש, קולם יישמע במסגרת בירורה של אותה עתירה. לא רק שאין בתרומה המחדשת הנטענת כדי להימנע מהחלת עניין כספי אלא להיפך – הותרת העתירה על כנה בשל נימוק זה חותרת תחת ההלכה שנקבעה בעניין כספי, שנועדה למנוע את עקיפת הצורך להגיש בקשת הצטרפות לעתירה קיימת באמצעות הגשת עתירה חדשה.

 

7. אוסיף כי אין בעובדה שהעתירה הוגשה רק מספר ימים לאחר העתירה המוקדמת כדי להצדיק הימנעות מהחלת עניין כספי (וראו למשל בעניין ועדת המחירים). גם לא מצאתי כי יש בטענת העותרים בנוגע לפגיעה בחובת מיצוי ההליכים ובמתן תמריץ להגשת עתירות נמהרות כדי להצדיק הימנעות מהחלת עניין כספי. טענה זו אינה ייחודית לעניינם של העותרים, ומכל מקום היא באה על פתרונה בכך שהגשת עתירה מבלי להציג תשתית מלאה ומפורטת דיה ומבלי לערוך מיצוי הליכים מלא ומשמעותי כנדרש, דינה ממילא להידחות על הסף. ולבסוף, אף לא מצאתי כי יש בעצם העובדה שהוגשה בעתירה המוקדמת בקשה לפטור מתשלום אגרה כדי להצדיק הימנעות מהחלת עניין כספי. ככל שאכן תימחק העתירה המוקדמת בשל עניין זה, תהא פתוחה לפני העותרים הדרך להגיש עתירה עצמאית.

העתירה נדחית אפוא על הסף.

ניתן היום, ‏ב’ באדר א התשפ”ד (‏11.2.2024).

 

ש ו פ ט

ש ו פ ט

_________________________

PDF

 

פסד עתירה איכות השלטון למנוע ממבקר המדינה לחקור מחדל חרבות ברזל 1135-24

 

מאגר גמלאי השב”כ נפרץ….  איזה בידור

רוצים עוד בידור?  יש צא”פ בישראל שחתמה עליו השופטת אושרי פרוסט פרנקל מתאריך 12/1/2024 על כך ששירות הביון של הפרסים חדר ל”שובל” מאגר המידע של אתר גמלאי צה”ל והשב”כ.

במאגר כלול מידע על 2,000 לשעברים.  ההישג של שירותי הריגול הפרסיים הוא בזכות חפרפרת בצה”ל.  מאגר המידע של המוסד “אגמון” לא נפרץ.  המאגר מכיל מידע מביך, לא רק תעודות זהות וכתובות, אלא גם את כל התביעות שלהם לפנסיה, להגדלת משכורת, לקידום, תאונות עבודה ובקשות מקצין התגמולים של צה”ל.

פרטים נוספים ב”חרבות ברזל 94″ ובאתר הצרפתי Intelligence Online

 

 

כמה מבין העותרים כלולים במאגר שנפרץ?????

ועל שאבי שמעתם????

חרבות ברזל 87 איפה היו 8 שעות? רונן בר מסביר “הסתמכנו על כלי בינה מלאכותית SHABI ולא הקשבנו לתצפיתניות כי שאבי שלל תרחיש של מתקפת נוחבה”