EDNA LOGO 1
EDNA LOGO 1

משטרת הבבונים אשדוד: המפקד אילן שושן הורה לחוקרים לחסוך כסף ולא להביא חוקר מיוחד לפיגור שכלי כדי לחקור בעלי מוגבלות שכלית. זיכוי ממעשה מגונה ע”י מוגבל שכלית

אילן שושן מפקד משטרת אשדוד בבון שספג ביקורת נוקבת מהשופטת שוש שטרית

אילן שושן מפקד משטרת אשדוד הורה לחוקרים שלו להתעלם מהחוק, ולחקור נחקרים עם פיגור שכלי כאילו הם אנשים רגילים.  החוק מחייב חקירה ע”י חוקר מיוחד עם הכשרה למוגבלות שכלית.

אילן שושן כנראה חשב שחבל על הזמן כי כאשר מדובר במעשה מגונה אז במילא בית המשפט ירשיע אוטומטית, ולכן למה לבזבז זמן ולהביא לאשדוד חוקר מיוחד לפיגור שכלי?

אילן שושן מפקד משטרת אשדוד בבון שספג ביקורת נוקבת מהשופטת שוש שטרית
אילן שושן מפקד משטרת אשדוד בבון שספג ביקורת נוקבת מהשופטת שוש שטרית

התוצאה:  זיכוי דווקא אצל השופטת הפמינאצית שוש שטרית בבאר שבע, שבעבר היתה שופטת באילת ועשתה שם שפטים בגברים האילתים, והרשיעה את כולם סדרתית אחד אחד, לא משנה על מי או על מה, והכל בשם הפמיניזם.

מפליא שהפמיניזם נסוג כאשר מדובר ב”מוגבלות שכלית”.

להלן כתבה של אינה קוריאל בידיעות, 27/6/2022.  חבל שהיא לא מצרפת את פסק הדין או מספר תיק, כי לא מצאנו את המקור המשפטי.

בעל מוגבלות שכלית זוכה ממעשה מגונה בשל החקירה: “ספק אם הבין את זכויותיו”

בן 35 הואשם בביצוע העבירה בגן באשדוד. בניגוד לחוק, הוא עבר חקירה רגילה במשטרה ולא מול חוקר מיוחד. השופטת: לא ברור אם הוא הבין את זכותו לשתוק או להיוועץ בעו”ד. הסנגוריה הציבורית: אי-כיבוד החוק מביא להרשעות שווא

בית משפט השלום בבאר שבע זיכה בן 35 עם מוגבלות שכלית שהואשם בביצוע מעשה מגונה בפומבי בגן משחקים באשדוד ב-2018, משום שהודאתו נגבתה שלא כדין על ידי המשטרה. בהכרעת הדין, שהותרה לאחרונה לפרסום לבקשת הסנגוריה הציבורית, קבעה השופטת שושנה שטרית כי את גרסתו הוא מסר בחקירה רגילה, אף שהחוק מחייב שיטופל על ידי חוקר מיוחד. לפיכך, ציינה, ספק אם ההודאה ניתנה מרצונו החופשי.
הנאשם, א’, יוצג על ידי עורכי הדין אמיר ברק, עלי אבו לאבן ותמיר מרום מהסנגוריה הציבורית. במסגרת הדיונים, כדי להמחיש את עמדתם, הם ניסו לשחזר את החקירה שעבר על ידי כך שעו”ד ש-א’ לא הכיר תחקר אותו על הדוכן.
על כך כתבה השופטת שטרית בהכרעת הדין: “הנאשם כעלה נידף ברוח השיב לשאלות בחקירה הראשית והנגדית בקול חלוש וקצר, וחוסר הביטחון, ההיסוס והמבוכה ניכרו בפניו, בקולו ואפילו באופן ישיבתו ומבטיו האבודים לכל עבר. חקירת הנאשם בחקירה ראשית על ידי עורך דין שאותו הנאשם לא מכיר ולא פגש, הייתה בכוונת ההגנה לשחזר מפגש עם אדם שייתפס כאיש מרות ולא עורך דין ומלווה המוכר לו. בעדותו נמצאו חיזוקים לטענת ההגנה כי אופן הצגת השאלות לנאשם משפיעה על מתן התשובות.
“עדותו בבית המשפט הדגימה את הפער המשמעותי בין יכולתו להשיב לשאלות המופנות לתחום החשיבה הנמוך, לשאלות הפונות לרמה גבוהה ומופשטת שנדרשת להתמודדות בחקירה”.
העדות של א’ היוותה דוגמה לבעייתיות של גביית הודאה מאדם שמתקשה להבין את סיטואציית החקירה שבמסגרתה הוא נמצא.
עו”ד עדי שפיגל מהסניגוריה הציבורית מסבירה כי “המחוקק נתן לאנשים הפגיעים ביותר בחברה שלנו זכויות. יש לנו את חוק הליכי חקירה והעדה המותאם לאנשים בעלי מוגבלות שכלית והתפתחותית שנחקק ב-2005. הוא קובע שבעצם מי שחוקר אדם עם הנמכה קוגניטיבית, צריך להיות מוסמך לכך. הוא צריך להיות חוקר מיוחד. הוא לא חוקק את החוק הזה סתם. הוא נתן להם זכויות כי הם צריכים יחס מיוחד. אי כיבוד החוק הזה מביא להרשעות שווא”.
אילן שושן מאחל לכל הגברים הגרושים באשדוד תפירת תיק נעימה
אילן שושן מאחל לכל הגברים הגרושים באשדוד תפירת תיק נעימה
בתי המשפט בישראל לא ממהרים להגן על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ופעמים רבות סניגורים מצאו כי דווקא שופטים מאפשרים למשטרה להמשיך לפגוע בזכויותיהם. אבל במקרה זה קבעה השופטת שטרית: “הנאשם הוא אדם בעל יכולת שכלית מוגבלת ביותר… נעדר מסוגלות לגבש אסטרטגיה של הימנעות מהפללה עצמית”.
היא הוסיפה שהטיעונים של הפרקליטות קרסו לתוך עצמם: “התביעה לא עמדה בנטל להוכיח מעבר לכל ספק סביר כי הודאת הנאשם… הייתה חופשית ומרצון כמתחייב בחוק. ספק גדול נותר בליבי אם הבין את זכותו לשמור על זכות השתיקה, זכותו שלא להפליל עצמו וזכותו להיוועץ עם עורך דין”.
הפרקליטות טענה שא’ עבר ועדת אבחון שקבעה שהוא הבין לעומק את זכויותיו כנחקר, והציגה זאת כהוכחה לכך שהחקירה בוצעה כדין. אלא שכשעלו חלק מחברות הוועדה להעיד, ניכר שהן לא עיינו בחקירתו במשטרה, והמסקנות שלהן היו נמהרות ולא מבוססות.
השופטת שטרית: “איני רואה כיצד ניתן לתת תוקף בכלל למסקנות חוות דעת וועדת האבחון. הלב נכמר במחשבה על הנאשם, כשהוא לבדו, בחקירה במשטרה שלא הייתה מונגשת ואין לצדו מלווה שיתמוך בו ולא סנגור בו ישים מבטחו”. בסנגוריה הציבורית בירכו את ההחלטה והביעו תקווה שהיא תהיה חלק משינוי באופן החקירה של אנשים עם מוגבלות.
במשטרה מסרו בתגובה כי “כל תלונה המתקבלת במשטרה ומעלה חשד לביצוע עבירה פלילית, נבדקת ונחקרת ביסודיות תוך שמירה והקפדה על זכויותיהם של חשודים ועצורים במטרה להגיע לחקר האמת. באשר למקרה זה, במעמד החקירה, לא הוצג לחוקרים כל אבחון המתייחס למצבו של הנאשם. יחד עם זאת, ככל שמושמעת ביקורת שיפוטית הרי שהיא נלמדת ובמידת הצורך יופקו הלקחים הנדרשים בהתאם”.
Views: 7

One Comment

  1. לחשוב כמה תקציבים נשפכים על יחידת אלמ”ב במשטרה שיחד עם פק”ס לס”ד ממשרד “הרווחה” מזיינים אבות גרושים וסתם גברים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *