EDNA LOGO 1

משפט ביבי 41: הפרקליטות מסרבת להביא לעדות אביחי מנדלבליט מסמכי ריענון זיכרון ומסמכים פנימיים למקרה שמנדלבליט ילקה באמנזיה

אביחי מנדלבליט הכלב שעומד להשתפד במשפט ביבי

רק לפני שבוע כתבנו ביקורת על הסנגור של ביבי עמית חדד שאינו מצליח להשתלט על תופעת עדי המשטרה שמאבדים זיכרון.  הצענו לו פה על גבי אתר זה דרכים לפתור את הבעיה.  כתבנו את זה ביחס לבקשה שלו לשלוח שאלות בכתב לשופטת ציפי גז הבת כלבה.

והנה כעת אנו עומדים יום לפני עדותו של יועמ"ש משפטים בושה אביחי מנדלבליט, ומה אנו מגלים?  שעמית חדד למד מעדנה קרנבל איך לנהל משפט ועשה מה שהיצענו לו, ודרש מהשופטים להורות לפרקליטות להביא את כח חומרי החקירה של מנדלבליט, כולל מסמכים פנימיים כדי שיעמדו בפניו בזמן שהוא מעיד, על מנת למנוע טענה של "אני לא זוכר". 10/10/2026.

כאשר מניחים בפני עד את כל הקלסר, והוא אומר "אני לא זוכר", אומרים לו "אנחנו לא זזים עד שתסתכל בקלסרים ותמצא את התשובה….

לפנינו התשובה של הפרקליטות לבקשת הסנגורים להורות לפרקליטים להביא את כל הקלסרים של מדלבליט כדי שלא יוכל לטעון שהוא לא זוכר.  הם טוענים שזה גוזל זמן, שהמשאבים שלהם דלים, שהחומר לא בידיהם, שהנאשם ביבי לא זכאי לראות את החומר, שהחומר פנימי ולא חיצוני, שהחומר הוא לא חומרי חקירה…  אבל הם שוכחים שמהות הבקשה היא לא חומרי חקירה, אלא חומרי ריענון זיכרון עד שעתיד לאבד את זכרונו.  וזה לא נועד שביבי יראה את זה, אלא שמנדלבליט לא יאבד את זכרונו.

 

אביחי מנדלבליט הכלב שעומד להשתפד במשפט ביבי
אביחי מנדלבליט הכלב שעומד להשתפד במשפט ביבי

הפרקליטים טוענים: אין זמן ואין משאבים

 

בשלב דרמטי זה של משפט המוציא לאור את מאבקי הכוח מאחורי הקלעים של מערכת האכיפה בישראל להפלת משטר ביבי, מוגשת תגובה סנסציונית שבה המדינה מנסה בכל מחיר למנוע חשיפת מסמכים פנימיים ופרוטוקולים לקראת עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מנדלבליט כדי להגן על תזת האישום המפוקפקת שלה.
במסגרת התיק שמספרו 67104-01-20 המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים מייצגת פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה את המאשימה שהיא מדינת ישראל ומי שחתומים על התגובה הנוכחית מיום 9/10/2026 הם עורכי הדין יהודית תירוש ואלון גילדין.
מנגד מופיעים הנאשמים ובראשם בנימין נתניהו המיוצג על ידי עורך הדין עמית חדד ושותפיו לצד שאול ואיריס אלוביץ המיוצגים על ידי עורך הדין זק חן וארנון מוזס המיוצג על ידי עורכת הדין שרון קליינמן.
ההגנה הגישה בקשה לחייב את המדינה להביא לדיונים את הפרוטוקולים והתכתובות הפנימיות של הדיונים שנערכו בראשות אביחי מנדלבליט בנוגע לאישורי החקירה בטענה המבוססת כי רק כך ניתן יהיה לרענן את זיכרונו ולמנוע ממנו להתחמק מתשובות מהותיות בזמן אמת.
על החלטות קודמות בתיק זה חתום הרכב השופטים הכולל את רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם אשר כבר ביום 9/2/2026 דחו בקשות קודמות של ההגנה לקבלת חומרים פנימיים נוספים. השופטים הללו מפגינים שוב ושוב גישה פסיבית ונוחה מדי כלפי הפרקליטות ומקבלים את טענותיה כמעט ללא עוררין תוך פגיעה קשה בזכויות הנאשמים ובניהול משפט צדק.
נראה כי השופטים חוששים להתעמת עם המערכת שמינתה אותם ומעדיפים להותיר את הערפל סביב המניעים האמיתיים שמאחורי פתיחת חקירות ראש הממשלה מה שמשתלב היטב עם המגמה המשפטית הכללית הנוטה חסד לגורמים המזוהים עם המחאות הפוליטיות.
ההתנגדויות של הפרקליטות לבקשת ההגנה חושפות את החרדה הגדולה שלהן מפני גילוי האמת ומגלות כמה הטיעונים שלהן מגוחכים ומפותלים.
תחילה טוענת הפרקליטות באופן תמוה כי החומרים בכלל אינם נמצאים פיזית בידי בידיה, ולכן אינם יכולים להביאם, כאילו מדובר בגוף פרטי ולא בזרוע רשמית של אותה מדינה שמחזיקה בקלסרים הללו.
בהמשך הם מתלוננים כי התיעוד הפנימי מחזיק מאות עמודים וכי העיון בו ידרוש משאבי זמן עצומים, טיעון עצלני ומגוחך במיוחד בהתחשב בכך שהם עצמם ניהלו חקירות ענק והגישו כתבי אישום מנופחים שהצריכו מהנאשמים לעבור על מיליוני מסמכים ללא כל התחשבות.

הפרקליטות טוענת שחומרי מנדלבליט אינם חומרי חקירה.  

שיא האבסורד מגיע בטענה המהותית של המדינה לפיה המסמכים והתכתובות הפנימיות הללו אינם חומרי חקירה, ולכן צוות ההגנה אינו זכאי לראותם. בעוד שבמדינות דמוקרטיות רבות בעולם המערבי נהוג לחשוף פרוטוקולים פנימיים ותרשומות מזמן אמת בחקירה, כדי לאפשר הגנה אפקטיבית וכדי לוודא שהעדים אינם ממציאים גרסאות או לוקים באמנזיה מכוונת, הפרקליטות בישראל נלחמת בציפורניה כדי לשמור על חיסיון השיח הפנימי שלה.
מניעת המסמכים הללו מצוות ההגנה ומעדי מפתח כמו מנדלבליט נועדה לשרת מטרה אחת בלבד, לאפשר לעד להסתתר מאחורי האמירה השחוקה שהוא אינו זוכר את פרטי הדיונים מלפני עשור, ולמנוע מהסנגורים להטיח בו את הדברים המדויקים שנאמרו בחדרים הסגורים.

הסתרת מסמכים פנימיים כלי יעיל בתפירת תיקים

זוהי שיטה קלאסית של תפירת תיקים שבה המערכת מסמנת מטרה, מחביאה את המנגנון הפנימי ששימש להשגתה ומותירה את ההגנה להילחם בעיניים קשורות מול עדים שמפגינים שיכחה סלקטיבית מתוזמנת היטב.
בחינה של עדכונים שוטפים מחוץ לכתלי בית המשפט מעלה כי הדיונים סביב אישורי היועץ המשפטי לממשלה לפתיחת חקירות נתניהו בתיקי 1000 וכן תיק 2000 ותיק 4000 ליוו את המשפט מיומו הראשון והוכיחו כיצד בוצעו פעולות חקירה דרמטיות עוד לפני שהתקבלו האישורים הרשמיים הנדרשים לפי חוק יסוד הממשלה.
הפרקליטות מנסה להציג מצג שווא כאילו מזכר שהוגש ביום 5/1/2021 או קטעי פרוטוקולים ספורדיים משנת 2016 מספקים הגנה מלאה על תקינות ההליך, אך בפועל הסתרת יתר הפרוטוקולים מוכיחה שיש למערכת המון מה להסתיר לגבי האופן שבו התגלגלו החשדות והלחצים שהופעלו בתוך משרד המשפטים.
נזכיר שהאדון מנדלבליט שלח בקשה שהוא עסוק בגלל פתיחת שנת הלימודים במכללה שהוא מרצה בה….  אבל ביבי העיד בזמן לחימה כשטילים נופלים…
וזה מה שלאילן בומבך הלוחש באוזנו של ביבי ומשמש הפנים של הביטוי "סביבת ביבי" או "מקורבי ביבי".

להלן התנגדות הפרקליטות להביא לעדות מנדלבליט את הקלסרים של מנדלבליט לריענון זכרונו

 

PDF

 

 

תקציר הכתבה הקודמת של עדנה קרנבל על השיטות לטפל בעדים עם אמנזיה

 

כתבה זו פורסמה בהקשר לבקשה הדבילית לשאול את השופטת ציצי גז בכתב, במקום להביא אותה לדוכן העדים ולקרוע לה את הרקטום.  כאמור, זה רק קטע מהכתבה.  משפט ביבי 39.

עידית שפרן גיטלמן היחצנית של אביחי מנדלבליט
עידית שפרן גיטלמן היחצנית של אביחי מנדלבליט

עמית חדד נראה כמו פלוץ משפטי פקה פקה

 

בכלל עדנה קרנבל מאוד לא מרוצה מהייצוג של עמית חדד.  הוא עושה הרבה רעש אבל תפוקה מועילה ממנו לא רואים.  הבעיה הכי גדולה של עמית חדד היא אי יכולתו להתמודד עם תופעת האמנזיה של חוקרי המשטר.  פתאום כולם לא זוכרים כלום.

במקום להתנגח עם כל עד ועד מה גרם לחוסר הזיכרון שלו, ומה ירפרש לו את הזיכרון, הוא זורק הערות ציניות ארוכות ומשעממות לפרוטוקול, שמי שקורא את זה אח"כ בכלל לא מבין על מה הוא מדבר.

יש דרכים לטפל בשוטרים שלא זוכרים.  שמים לפניהם את הקלסר, מבקשים שיחפשו את בקלסר את התשובה, ומודיעים לבית המשפט שלא מתקדמים הלאה עד שהעד יסתכל בקלסר וירענן את זכרונו.  פשוט לתקוע את המשפט ולא להתקדם עד שפתאום העד ייזכר בתשובה.

ואם העד ממשיך לטעון שהוא לא זוכר, אז להגיש לבית המשפט את כל הקלסר עם כל המסמכים שהעד חתום עליהם או קשור אליהם (מזכרים, חקירות, הסכמים עם עדים וכו'), ולבקש לפסול את כולם, ואת כל תוצריהם.  אם העד לא זוכר מה עשה, כל מסמך שקשור אליו צריך להיפסל ולהיזרק מתיק המוצגים נגד ביבי.

כדי לפסול את התוצרים שנוצרו תחת ידיה של גז, כמו הודעות של עדי מדינה או מזכרים שהופקו כתוצאה מתרגילי החקירה הפסולים, ההגנה יכולה לפנות לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה בהלכת יששכרוב (ע"פ 5121/98). לפי הלכה זו, לבית המשפט יש שיקול דעת לפסול ראיה אם היא הושגה שלא כדין ואם קבלתה תפגע באופן מהותי בזכות להליך הוגן.  עד מהותי כמוה שלא זוכר, זו פגיעה בזכות להליך הוגן.

 

ואם השופטים לא מבינים עניין וממשיכים בשלהם "זו התשובה העד לא זוכר", יש עוד דרך לטפל בעד שלא זוכר.  לבקש להוציא את העד השוטר ללשכת השופטים שיישב בנחת עם הקלסרים תחת פיקוח, ולא יחזור לאולם עד שהזיכרון שלו חזר לו.  בינתיים לקרוא לעד אחר ולהתחיל איתו את כל התהליך, ולשלוח גם אותו ללמוד את החומר בצד, עד שיוכל לחזור עם תשובות מלאות לאולם.

וזה לא מספיק.  אם העד הוא בעל תעודת עורך דין, למשל ערן קמין, מייד להגיש נגדו תלונה בלשכה על שיבוש הליכי חקירה ועדות שקר.  הרי ערן קמין הופיע בבית המשפט ולא זכר כלום, אבל כל שבוע הוא מעלה כתבות במאקו, ופתאום הוא כן זוכר הכל בכתבות הרל"ב שלו במאקו.

 

עמית חדד פקה פקה לא יודע לבנות פרוטוקול

 

אנחנו לא רואים שעמית חדד שואל את העדים שאלות פולו אפ, והוא לא עושה להם IMPEACHMENT.   הוא שואל שאלות ארוכות וכשעונים לו "לא זוכר", או "זה מה שחשבתי שנכון לעשות", הוא לא ממשיך בשאלות "מה כן יזכיר לך"?, או שאלות שבודקות את גבולות שיקול הדעת, מתי המעשה החקירתי לדעתו עובר את הגבול.

הוא גם לא מכין שאלות שנועלות את העד לגרסה, ואז מציג לו את השקר, ומוציא ממנו הודיה בשקר.  הוא פשוט ממטיר שאלות וממשיך הלאה, וגם מדבר הרבה ללא צורך.

פרוטוקול צריך להיות ברור למי שקורא אותו גם אחרי כמה חודשים או שנים.  עמית חדד צריך להקפיד שהשאלות שלו ממסגרות תאריך, מיקום ואת הסוגיה.  השאלות שלו עמומות, והתפוקה שלו מהעדים מינימלית, והפרוטוקול לא בנוי טוב בצורה שאפשר לצטט ממנה לערעור, או לכל מטרה אחרת.  בקיצור עורך דין פקה פקה.

נציין שגם הגשת בקשה כזו להעיד את ציפי גז בלי לצרף אליה מסמכים וראיות, ולו כדי שהקוראים (אנחנו) יוכלו לנתח אותם, ולהתרשם, היא עבודה חפיפניקית מאוד.  היתה פה הזדמנות לצרף את כל החומר שקורע לציפי גז את התחת, ולשחרר את זה לכל העיתונאים, כדי לייצר נרטיב שציפי גז היא כלבה נוכלת, ובמקום זה קיבלנו מסמך פרווה ששווה לתחת.

הרי אפשר היה פשוט לכתוב שמבוקש לזמן אותה לעדות פיסית באולם, ולתת לפרקליטות להציע שאלות בכתב במקום עדות פיסית באולם.

ובכלל אם עמית חדד רוצה לשאול אותה שאלות בכתב, למה הוא נזכר עכשיו?  למה לא הכין לה את השאלות ברגע שביבי סיים להיחקר?

Views: 12

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *