ממש לפני פורים 2024 שלף הכתב חיים לוינסון סורפריזה ופרסם הקלטות של שיחות שוחד בין איתן אורנשטיין לאפי נוה. לא היה לו האינטגריטי לספר מאיפה זה הגיע אליו. מה המקור של זה? הרי בטוח אפי ואורנשטיין יגישו נגד תלונות במשטרה (לא שזה יעזור להם) כי הפרסום “נחזה” להיות עבירה פלילית של הפרת פרטיות. מצד שני מושאי הסיקור א’ וא’ בעצמם עברו עבירות חמורות.
את כל המידע קיבל חיים לוינסון מעדנה קרנבל בשיתוף פעולה מדהים בין האתר ועיתון הארץ בו לוינסון עובד. 20/4/2024.
מה מניע את לוינסון לפרסם את ההקלטות האלה דווקא עכשיו? מי מפעיל אותו? הרי שקוף שהנאמנות שלו היא ליצחק עמית, וברור שהוא מנסה לעשות משהו שיועיל ליצחק עמית. גם ברור שיצחק עמית ידע שזה עומד להתפרסם.
האם הכוונה היא לטרפד את יוסי אלרון מהתמודדות מול יצחק עמית, שכן יוסי אלרון גם הוא קיבל מינוי לעליון באמצעות כישוריו המאגיים של אפי נוה? כלומר, האם המטרה לטנף על אורנשטיין ובעקיפין לטנף את יוסי אלרון – שיש להבין שגם הוא עשה מסחרה עם אפי ולכן הוא פסול?????
ועוד שאלה קרדינלית. מה עוד יש בידיים של לוינסון? איזה סורפריזות?
נציין שחיים לוינסון בגלל כיעורו, מקנא בדון ז’ואניות של אפי, וזה מסביר מדוע הוא כותב ש”אפי נוה רודף נשים”, כשההקלטות שפורסמו פה בעדנה קרנבל הוכיחו שהנשים רדפו אחריו. אפי לא רדף נשים. נשים התחננו לתשומת ליבו של אפי והוא בחר סחורות משובחות. אפי לא חיפש במערכת עובדה בשר ציד זמין לנגיסה.
ועוד נציין שמוזכר בכתבה ישעיהו שנלר, וכתוב שהוא היה “מוערך”. שנלר היתה חלאת החלאות. פמיניסט מטורף שעשה טבח נוחבה הכל גבר גרוש שהגיע לאולמו. יש לאפי מזל שאת הגירושין שלו הוא לא ניהל אצל ישעיהו שנלר. שנלר היה משאיר את אפי בלי כלום והופך אותו הומלס.
כשעדנה קרנבל מפרסמת מהטלפון של אפי, צוחקים על עדנה שהיא קונספירטיבית ועבריינית, אבל כשמישהו מהארץ מפרסם את אותו סוג של חומר, כותבים עליו שהוא עולה ליגה עיתונאית.
הביטו בתמונה: האם עו”ד חוה קליין היתה עושה אותו? האם רויטל סויד היתה עושה אותו? האם סוזי עוזסיני ארניה היתה עושה אותו? ומה עם אודליה חן? אתי כרייף שהיא כוסית על – בטוח לא היתה עושה אותו ההבדל הוא שללוינסון יש אחת בצד, ולאפי היו מאות בצד. בו זמנית אפילו.
כשהם מדברים על “אדמה” הכוונה לנוכלי שיווק האדמות החקלאיות אורן קובי והדר ברוקנשטיין
שימו לב שבשיחות אפי-אורנשטיין הם מדברים על הפירוק של “אדמה”. אדמה זו הפירמידה של אורן קובי ובת הזוג שלו הדר ברוקנשטיין שהפכה עדת מדינה נגדו. להבנת הנושא עשו גוגל “אורן קובי + עדנה קרנבל”. מדובר בסדרה של 3 כתבות מבדרות. מדובר בהמון כסף והמון תביעות והמון עבודה לעו”ד שהקריסה של “אדמה” גרמה. אפי רצה שאורנשטיין יסדר לו נתח מהעוגה. זלילת פגרים מהקריסה של אדמה, אורן קובי ובת הזוג שלו הדר ברוקנשטיין.
אורנשטיין מינה את עו”ד חגי אולמן לפרק את “אדמה” ב 30/5/2016. אפי רצה שחגי אולמן יתבע כל מיני בעלי מקצוע שסייעו לאורן קובי והדר ברוקנשטיין, ואז אפי יקבל את ההגנה שלהם מחברת הביטוח. כלומר: $$$$!
חשיפת הארץ: ההקלטות המפלילות של מי שהיה נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, והיום אחד מבכירי הבוררים מטעם בית המשפט – איתן אורנשטיין. מה הוא היה מוכן לתת לאפי נוה, רק שזה ידאג שיתמנה – להעיף שופטים, להזיז תיקים, למנות אחרים, ואפילו טובה קטנה מתיק שניהל בעצמו. תיק אורנשטיין, התחלנו. pic.twitter.com/LVCOgUNnKz
— Chaim Levinson (@chaimlevinson) March 20, 2024
ראו מה אמר עמית סגל על זה
הפרסומים על השופט אורנשטיין שקיבל מינוי בדרך פלילית מזכירים פסק דין שנשיא העליון המיועד יצחק עמית יעדיף לשכוח pic.twitter.com/L3LMILU14M
— עמית סגל Amit Segal (@amit_segal) March 21, 2024
תגובת השופטת לשעבר דליה גנות
השופטת גנות: הקלטת אורנשטיין-נווה מחייבת חקירה. ראיון שערכנו עם השופטת גנות, שאורנשטיין ונווה החליטו ללכת לה על הראש (בהמשך לפרסום של @chaimlevinson pic.twitter.com/P4yFH7zvQV
— ברוך קרא (@baruchikra) March 20, 2024
כאן גרינצי פיצקי מציג את הנושא
בעיתון "הארץ" נחשפו הקלטות ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה והשופט הבכיר. השופט איתן אורנשטיין: "תשמור עליי", נוה: "יותר ממה שאני שומר עליך אי אפשר" | @avishaigrinzaig ו-@rosnersdomain עם הפרשנות על הפוליטיקה בתוך מערכת המשפט @mayarachlin pic.twitter.com/xboLA5T4yD
— כאן חדשות (@kann_news) March 20, 2024
להלן הכתבה של חיים לוינסון הארץ פורסם 20/3/2024
כשמקשיבים להקלטות בין אפי נוה לשופט הבכיר איתן אורנשטיין קשה להאמין למה ששומעים | חשיפה
ההודעה המשמחת תפסה אותו בנסיעת ג’יפים במכתש רמון. איתן אורנשטיין, אז סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, בילה במדבר באירוע גיבוש עם צוות השופטים, כשקיבל טלפון מאיילת שקד. שרת המשפטים אז התקשרה לבשר לו שהחליטה למנות אותו לנשיא המחוזי.
אורנשטיין היה נרגש. בימים שלאחר מכן יספר שהוא “בהיי”. אבל ראשית כל מיהר השופט הבכיר להתקשר להודות לאדם שתפר לו את המינוי. “אני באמצע המדבר”, אמר לבן שיחו, אפי נוה. “אני בג’יפ עם השופטים, רק רציתי להגיד לך תודה רבה”.
“שיגעתי אותה (את שקד) להתקשר בצהריים”, ענה לו נוה, “מזל טוב”.
זהו רגע אחד מתוך מסכת של שיחות טלפון והתכתבויות מפלילות שנערכו בין השניים במשך חודשים — ונחשפות כעת לראשונה במוסף הארץ. מצד אחד: העסקן הכוחני, ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה. מצד שני: מי שהיה אחד השופטים החשובים בישראל, והיום הבורר המוביל במדינה מטעם בתי המשפט — נשיא בית המשפט המחוזי לשעבר איתן אורנשטיין.
השיחות נערכו בין מרץ לאוגוסט 2016 — מהרגע שבו הוקמה ועדת האיתור לתפקיד נשיא המחוזי, דרך הליך הבחירה ועד הימים שבהם אורנשטיין כבר כיהן בתפקידו. הן חושפות יחסי קח־תן מפוקפקים בלבה של מערכת המשפט: מינוי נשיא לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתמורה להזזת שופטת שממנה נוה סולד, ובהמשך גם קידום שופטים כלבבו. ההקלטות הארוכות שברשות מוסף הארץ, יחד עם שלל הודעות שטרם פורסמו, מתארות איך רקם נוה את המינוי של אורנשטיין לנשיא בית המשפט המחוזי הגדול בישראל. בשביל לזכות בתפקיד אורנשטיין הבין שעליו לרצות את נוה. לשם כך הוא היה מוכן ללכת רחוק ולחצות קווים אדומים.
מקור ההקלטות שברשות מוסף הארץ אינו במכשירים הסלולריים של נוה שהועברו מגרושתו להדס שטייף, נפרצו ותוכנם פורסם ברבים. חומרים אלה אסורים בפרסום. מתוכם הותרה לפרסום רק התכתבות קצרצרה בין נוה לאורנשטיין, שהעידה על הקשר הישיר והחם ביניהם. בהתכתבות, טענו, ביקש נוה לדאוג לעורכי הדין שעוסקים בדיני נזיקין, בהם הוא עצמו.
די היה בכמה שורות אלה, שפורסמו בינואר 2020, כדי שנציב התלונות על השופטים, שופט העליון בדימוס אורי שוהם, יכתוב שמדובר ב”התכתבות פמיליארית ולא ראויה” וכי יש לוודא “שלא ייווצר הרושם שמדובר בשיח שהוא במהותו שמור לי ואשמור לך”. לא רק שהחומר שנחשף כעת מאשש בדיוק את הדבר שממנו חשש שוהם, אלא שהוא מפורט לפרטי פרטים וחמור פי כמה וכמה.
השיחות בין השניים ממחישות כיצד הצבה של אדם כוחני וחסר גבולות בעמדת מפתח יכולה להשחית את המערכת שסביבו. הדרך לתפקידי שיפוט עברה דרך נוה. בלי לגייס אותו לצדם, למועמדים לא היה כמעט כל סיכוי. אורנשטיין, כך עולה מההקלטות, הבין זאת היטב, וכדי להתמנות לנשיא הסכים לשחק מלוכלך. הוא לא הציב לנוה גבול בשום שלב. לא כשזה הציג לו דרישות שמיטיבות עמו, וגם לא כשעלב בגסות בשופטים אחרים באוזניו.
1. הכוכבים (אםי המפנק ואורנשטיין המפונק)
כוכב הפרשה הוא איתן אורנשטיין. יליד גבעתיים, שהתמחה במשרד של עורך הדין יוסי שגב ונשאר שם כעורך דין ושותף במשך 20 שנה, עוסק בעיקר בסוגיות אזרחיות ורשויות מקומיות. בגיל 45 מונה לשופט בית המשפט השלום בראשון לציון, ולאחר מכן קודם להיות רשם בבית המשפט המחוזי.
הוא אדם נעים, חברותי, חובב ספורט — ויעיל. כשעלה כוחם של השופטים היעילים קיבל אורנשטיין קידום למחלקה של השופטת ורדה אלשיך, שהיתה אחראית על פירוק החברות בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הוא היה בן טיפוחיה, וכשפרשה מונה לסגן נשיא ואחראי על המחלקה. הוא עסק בפירוקים המורכבים בישראל, בהם עסקיה של היזמת ענבל אור. את נשיאות בית המשפט סימן כאופק קידום. הוא מונה לנשיא המחוזי במאי 2016, אך כעבור ארבע שנים הודיע על פרישה מוקדמת מתפקידו. הפרישה, שנומקה בעומס ושחיקה, הגיעה חצי שנה אחרי שנחשפה אותה התכתבות קצרצרה עם נוה. מאז שפרש משמש אורנשטיין בורר פרטי, שממונה על ידי בתי המשפט להכריע בסכסוכים מורכבים.
הכוכב השני כבר נפל: יושב ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה. מלבד תפקידו בלשכה יש לו גם פרקטיקה פרטית מצליחה: המשרד “נוה־אטיאס־כהן”, הממוקם ברחוב ויצמן בתל אביב מול בתי המשפט ומתמחה בתביעות נזיקין וביטוח. נוה הגיש לאורך השנים שורה של תביעות נזיקין שעוררו הדים רבים: התביעה נגד הפרקליטות של חוקר השבויים דורון זהבי, שחקר את מוסטפא דיראני (“קפטן ג’ורג”), התביעה של אחיו של דודו טופז נגד המכון לרפואה משפטית והתביעה של משפחת רענן לוי ז”ל נגד פרנסואה ואבי אבוטבול. בה בעת החל נוה לפתח קריירה עסקנית. בתחילה היה יו”ר ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין. ב–2015 נבחר בקלות לראשות הלשכה. נוה הוא איש כריזמטי, חרוץ ובעל כישורים פוליטיים יוצאי דופן. הוא מכונה משומנת של כוח וקשרים. נעים שיחה, מתחבר לאנשים, מזהה אינטרסים. הוא יכול היה להגיע רחוק מאוד.
נוה היה רודף נשים.
הוא התחיל להקליט את שיחותיו בגלל עצה גרועה שקיבל מידידו, כתב הפלילים של חדשות 10 אז, דורון הרמן. הרמן הבחין בו מפלרטט עם מלצרית במסעדה בראשון לציון, והתריע בפניו שהתנהגות זו עלולה להפילו וטוב יהיה אם יקליט את שיחותיו, לכל צרה שלא תבוא. מאז נוה הקליט כל שיחה, החליף ניידים מדי כמה חודשים והפקיד אותם בכספת. משם נטלה גרושתו שני מכשירים ומסרה אותם לשטייף. הפרשה אילצה אותו להתפטר והובילה לחקירתו בחשד לקידום מינויה של השופטת אתי כרייף בתמורה ליחסי מין. התיק נגדו נסגר, אך מעמדו לא השתקם. בשנה שעברה הפסיד בהתמודדות על לשכת עורכי הדין.
כיצד התחיל הקשר בין נוה לאורנשטיין אינני יודע. נראה שהחל בשנת 2012 נרקם ביניהם קשר סביב חיבתם המשותפת למינגלינג בכנסים.
קשה לומר שמדובר בחברות. כמעט ולא הוחלפו ביניהם מילים אישיות. פעם אחת חלק איתו אורנשטיין עניין בריאותי. פעם אחת שיתף נוה בענייני גידול ילדים. זהו.
ולמרות זאת, השניים צמחו להאמין אחד בשני. הם דיברו באופן חופשי וסמכו אחד על השני שתוכן השיחות לא ידלוף. כמה פעמים הזכירו זה לזה שעל הקשר ביניהם צריך לשמור בדיסקרטיות. “אתה יכול לדבר?” שאל נוה באחת השיחות. אורנשטיין השיב כי הוא “יכול לשמוע, אבל לא לדבר”, כיוון שהוא באוטובוס עם שופטים נוספים. בשיחה אחרת, כשנוה הודיע לאורנשטיין שהוא עומד לקפוץ לבקר בלשכתו, ביקש ממנו השופט להגיע “בהיחבא”.
ההתכתבויות ביניהם קצרות, לקוניות. שניהם לא מאריכים בדברים. אורנשטיין, כנראה מתוך מודעות לבעייתיות העמוקה במעשיו, קימץ מאוד במילים בכתב, ביקש לדבר ולא לכתוב. השיחות ביניהם, מנגד, ארוכות וחמות. אורנשטיין הרבה לצחוק מהתיאורים העסיסיים של נוה, גם אם לעתים עולה התחושה כי הוא חש חוסר נוחות, מנסה להסיט בעדינות את השיחה למחוזות אחרים.
2. השופטת שלא מפחדת (דבורה ברלינר “אוטיסטית”, “יבשה” ו”צנון”)
באופן מסורתי עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים היו בעלי ברית של השופטים. אלא שנוה הוא טיפוס אחר. לא עניין אותו שלטון החוק, אלא כוח.
כזכור, במרץ 2015 נערכו הבחירות שבהן קיבלה מפלגת הבית היהודי שמונה מנדטים. בתרגיל של הרגע האחרון הצליחו בבית היהודי להשיג לאיילת שקד את תיק המשפטים. הפוליטיקאית הצעירה זינקה באחת מהספסלים האחוריים לאחד התפקידים החשובים בישראל, עם הר של ציפיות מצד הימין לשינויים ורפורמות.
שקד קיבלה מנוה תמיכה במינוי שופטי בתי המשפט העליון לטובת מצביעיה בימין — ונוה קיבל בתמורה כוח וגישה יוצאת דופן. בשיחות עם אורנשטיין הוא התרברב בהשפעה שלו על השרה אפילו בנושא די אזוטרי — האם להגיב לדבריו של עורך הדין יוסי כהן, בא כוחה של שרה נתניהו, שתקף בשידור שופטת שפסקה נגד רעיית ראש הממשלה.
וכך שח נוה: “אמרתי לה, ‘איילת, את לא מגיבה כלום’. אז היא אומרת לי — למה? ‘כי אין אחד במדינה שלא יודע על הדם הרע במדינה בינך לבין שרה נתניהו. את עכשיו תגיבי? הרי יגידו לך, לפני חודש ביקרת את מערכת המשפט! פתאום, כשמדובר בשרה נתניהו, את מגינה על מערכת המשפט? כל זה בא ממקום אישי. נתניהו במקום תתחבר לבעלה לווריד שצריך בכלל להחליף אותך במשרד המשפטים'”.
אבל למרות הכוח שהלך וצבר נוה בוועדה למינוי שופטים בבית המשפט העליון, היתה לו בעיה בבית המשפט הביתי. נשיאת בית המשפט המחוזי היוצאת, דבורה ברלינר, לא ספרה אותו. נוה השתגע. “אי אפשר לעבוד עם ברלינר”, סיפר בשיחה עם אורנשטיין. “היא כזאת בוקית. כשקלטתי שאין עם מי לדבר הלכתי לעבוד עם איילת. חבל לבזבז זמן”. נוה, שהסביר שברלינר היא “לא פוליטיקאית בכלום”, הוסיף בשיחה אחרת שהיא “אוטיסטית”, “יבשה” ו”צנון”.
במקביל היו לו צרות מקצועיות. תיקי נזיקין רבים בבית המשפט בתל אביב נדונו אצל השופטת דליה גנות. נוה תיעב אותה. לא ברור לגמרי מה גרם לו לשנוא אותה כל כך, שכן עיון בפסיקות עבר מלמד שהיא דווקא פסקה לא מעט לטובתו.
מקורב עבר סיפר למוסף הארץ כי היחסים ביניהם התפוצצו בפרשת קפטן ג’ורג’. לדבריו, “נוה בא לבית המשפט עם תביעה מאוד תקשורתית, עם הרבה פוזה, והיא זרקה אותו. הוא לא סלח לה” (גנות דחתה את תביעת הפיצויים שהגיש נגד המדינה).
מעבר לכך, ניכר כי נוה לא אהב את העובדה שגנות לא פחדה ממנו ואף סלדה ממנו. בראיון למוסף הארץ ביוני 2021 סיפקה גנות את הצד שלה בעניין. היא סיפרה שם כי נוה, שהרבה להופיע אצלה באולם, היה מרשה לעצמו לאחר לדיונים בשל כוחו הפוליטי ונהג להביע זלזול במעמד. לדבריה, היא העמידה אותו במקומו. “מעולם לא הערכתי את אפי בשל התנהלותו העקומה”, אמרה באותו ראיון. “מעולם לא נמניתי על מלחכי הפנכה שנהו אחריו, ובעיקר בזתי לו. אף שופט לא העז לדבר אליו ככה. פחדו ממנו. שופטי שלום בטוח פחדו ממנו, כי כולם ידעו: אם הוא לא ימליץ על מישהו — הוא לא יתמנה”.
ואכן, גנות היתה משוכנעת שנוה הוא הסיבה לכך שדרכה לנשיאות המחוזי נחסמה, ואילו אורנשטיין נבחר. היא לא תאמין עד כמה צדקה.
בתגובה לאותו ראיון אמר נוה כי הוא “לא זוכר עימות או יריבות אישית עם השופטת גנות”. אלא שבהקלטות הוא נשמע לגמרי אחרת.
הוא (אפי) כינה אותה (דליה גנות) “נחש צפע”, אמר שהיא “איומה ונוראה” והוסיף ש”היא מבריחה את כולם”. נוה אף אמר לאורנשטיין שהוא נמנע מלהגיש תביעות במחוזי תל אביב מחשש להגיע לאולמה של גנות. “זה בית משפט שאני מתפרנס ממנו, אני סובל מבית המשפט הזה”, העיד נוה. “אני יודע מה זה כשיש בית משפט גרוע. אמרתי לה (לשקד) שאם אני 200 מטר מבית המשפט, אבל אני נכנס למכונית ונוסע 40 דקות לכל כיוון (לבית המשפט בלוד), משהו דפוק בו”.
לקראת סיום כהונתה של ברלינר, ארבעה שופטים סימנו את תפקיד הנשיא: דוד רוזן, ישעיהו שנלר, אורנשטיין וגנות. כשהתברר לנוה ששנואת נפשו עומדת להגיש מועמדות, הוא החליט לסכל את מינויה. בשיחת טלפון עם אורנשטיין דיבר בגנותה ותיאר באוזניו תיק שבו היא נהגה, לדבריו, בחוסר כבוד כלפי שני הצדדים. אורנשטיין הוסיף ש”היא לא באה לישיבות שופטים בכלל”.
נוה: “אז נראה לך שאחת כזו תהיה שופטת? אני הטלתי וטו על זה שהיא תגיע לכנס באילת בכלל. שופט שמתנהג בצורה כזו עם בעלי דין הוא לא ראוי שאנחנו נזמין אותו לאירועים שלנו, שתישאר בפינה. אתה אומר שגם לאסיפות שופטים היא לא באה”.
אורנשטיין: “היא, בכלל לא רואים אותה. את זה אני אומר לך, אל תגיד שאמרתי לך”.
השיחה נמשכה. השניים דיברו על מועמדותו של אורנשטיין. נוה לא היסס, והציע לאורנשטיין ישירות הצעת קח־תן, בלי משחק מקדים. “אתה תקבל את תמיכת הלשכה, תגיש מועמדות ויאללה”, הוא אומר לו.
השיחה מסתיימת. בסיומה נוה מנחה את אורנשטיין להגיש מועמדות לנשיאות.
נוה, חשוב להדגיש, לא צחק לרגע. הדרישה שלו להזיז את גנות היא אבן יסוד ברצון שלו למנות את אורנשטיין. אורנשטיין הבין זאת — והסכים להיענות לכך. מקורביו של נוה אמרו למוסף הארץ כי נוה הופתע מהמהירות שבה אורנשטין הסכים לכך. כך נראתה התכתבות בין השניים, שהתקיימה באותו שבוע:
נוה: “צריך רק לשנות את מחלקת הנזיקין אצלכם והכל יהיה מושלם. שעוד תחומים ייהנו ממנה (מגנות). למה רק אנחנו??????? היא מושלמת לפירוקים”.
אורנשטיין: “ממש. נטפל בכך”.
נוה: “חחח. סופש נעים”.
היו לנוה דרישות נוספות, שאותן הוא פרש בפניו לאט לאט. באחת השיחות העיד על עצמו נוה שהוא אדם כן, שהוא אומר הכל בפנים. זה נכון. גם לאורנשטיין הוא אמר הכל בפנים — שיש לו אינטרס עסקי מובהק במינוי שופטים למחלקה הנזיקית בתל אביב, שיש לו אינטרס בהזזת גנות ובמינוי שופטים שהוא מעריך לדון בתיקים שלו. היתה אפילו בקשה לטובה בתיק שבו דן אורנשטיין. אבל קודם כל צריך למנות את אורנשטיין. שיהיה עם מי לעבוד.
כדי למנות נשיא לבית משפט מחוזי מוקמת בתחילה ועדת איתור. לאחר שהוועדה מגבשת המלצות נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים ממנים יחד נשיא בהסכמה. במרץ 2016 הוקמה ועדת האיתור למחוזי תל אביב. בראשה עמד שופט בית המשפט העליון יצחק עמית (נוה מכנה אותו “איציק”), נשיא בית המשפט המחוזי בצפון אברהם אברהם ומנהל בתי המשפט מיכה שפיצר. במקרה זה תפקידה של הוועדה היה להמליץ לנשיאה ולשרה על שניים מבין ארבעת המועמדים.
כדי לתפור את המינוי נוה היה צריך קודם כל לטפל בוועדת האיתור. הוא ביקש להופיע בפני הוועדה, ואז ניצל את המעמד כדי לטנף על גנות. “איילת אמרה לי — ‘רצחת את גנות שם'”, סיפר לאורנשטיין.
בשיחה אחרת הודה: “הרגתי אותה, נכון. היא (שקד) קיבלה את הפרוטוקול, והיא אומרת לי — ‘הרגת אותה'”.
אורנשטיין: “הרגת אותה, זה ברור, חיסלת אותה”.
המהלך הצליח: ועדת האיתור החליטה שלא להמליץ על גנות לנשיאות המחוזי, וגם לא על רוזן. גנות, שנפגעה מכך מאוד, פנתה בתגובה לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור והודיעה על כוונתה להתפטר. נוה שמע על כך מנאור ומיהר להדליף את הידיעה לטובה צימוקי, כתבת המשפט של “ידיעות אחרונות”, כדי שהפרסום יסנדל אותה והיא לא תוכל להתחרט.
אורנשטיין שמע מנוה על התרגיל וגעה בצחוק.
“אפי, אני פרעתי את החוב, אם כך”, אמר השופט, במשפט שמעיד יותר מכל על יחסי הקח־תן שנרקמו בין השניים.
אבל נוה לא פראייר. “לא, אני אמצא לך חדש”, השיב לו, “מה אתה חושב לך, חביבי?”
למחרת בבוקר, ב–10 במאי, פורסמה הידיעה: “דרמה בבית המשפט המחוזי בתל־אביב: מיד לאחר שהשופטת המחוזית דליה גנות הבינה שהיא לא נכללה ברשימה הסופית לכהונת נשיאת הערכאה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, היא הגישה מכתב התפטרות”.
השניים החלו להתכתב על כך כבר ב–6 בבוקר:
אורנשטיין: “עשית את כותרת היום”.
נוה: “שלא תתחרט”.
אורנשטיין: “אין ספק!”
נוה: “מי ששולף אקדח ומאיים, צריך להביא בחשבון שיצטרך אולי גם לירות”.
אורנשטיין: “צודק בהחלט”.
נוה: “אז סייעתי לה”.
אורנשטיין: “סיוע רציני. גם אם חשבו לדבר איתה שתחזור בה, העניין סגור”.
נוה: “חחחח תודה שאנחנו יודעים לעבוד”.
אורנשטיין: “בלשון המעטה, יש לך עוד משימה להשלים”.
השניים המשיכו בהתכתבות. לסיום חתם נוה: “אני כבר מושקע בך מאוד”.
3. השופט ולובי המתנחלים (ישעיהו שנלר, דוס, פמינאצי, מתנחל ונכה)
גם אחרי ההזזה של גנות, המינוי של אורנשטיין היה רחוק מלהיות מובטח. על המינוי התמודדו כעת שניים — הוא והשופט ישעיהו שנלר. אלא ששנלר, תושב ההתנחלות קרני שומרון ואחיו של חבר הכנסת לשעבר עתניאל שנלר, מחובר מאוד למילייה הפוליטי של שרת המשפטים.
ואכן, בשמו של שנלר הופעל לובי פוליטי אגרסיבי. התברר שניסן סלומיאנסקי, אז יו”ר ועדת חוק חוקה ומשפט ובעל ברית של שקד, הכיר את שנלר מחוגי הציונות הדתית. “בוא’נה, המניאק עובד יפה”, סיפר נוה. “הוא מזמן כבר לא ב-level המשפטי. הוא שולח אליה (לשקד) את שולי מועלם, את ניסן סלומיאנסקי, הוא שולח אליה את כל הפעילים”.
אורנשטיין, שחשק מאוד בתפקיד, היה מוטרד. הוא התקשר לנוה ללא הפסקה. תמיד פסימי, תמיד רואה איך המינוי הולך ליפול. בוקר אחד התקשר לנוה, בעת שנפש באילת עם רעייתו.
“ראית ‘ישראל היום’? יש כתבה על המועמדים לנשיאות”, אמר לו, מתאר את עיקרי הדברים.
נוה: “נאהב את הכתבה כשנקרא אותה?”
אורנשטיין: “לא, לא, הכתבה בסדר. מפרגנים לי ולשנלר, אבל מוציאים אותו מתנחל. אולי רוצים לעודד את הקהל של המתנחלים שיתמכו בו… לא יודע, אני מניח שרוצים לשדר לאומה שזה לא נורא אם יהיה נשיא מתנחל, ככה רוצים להשפיע”.
לא רק שורה ב”ישראל היום” הקפיצה את אורנשטיין. נוה סיפק לו מידע יקר ערך, שנראה כאילו נלקח מרפובליקת בננות. מסתבר שלא רק סלומיאנסקי דוחף למנות את שנלר, אלא גם ההורים של ראש המטה של השרה. הם שכנים של שנלר — והם לוחצים.
זו לא הפעם היחידה שבה לעג נוה לנכותו של שנלר, שמסתייע בקלנועית (עוד על כך בהמשך). באחת השיחות הוא אף אומר שאדם במצבו לא מתאים לתפקיד כי “יש לו בעיה בניוד”.
אל מול הלובי המתנחלי גייס נוה את כל כובד משקלו הפוליטי. הוא הרבה לשוחח עם שקד ולחץ עליה. הוא הציע לה דיל: שבועיים לאחר מכן אמורה היתה להתכנס הוועדה למינוי דיינים. נוה זיהה פה הזדמנות למנוף לחץ — אם שקד תסכים למינוי אורנשטיין, נוה יתמוך בדיינים דתיים־לאומיים. אבל אם היא תתעקש על שנלר, הוא ייאלץ ללכת עם החרדים.
כשאורנשטיין שומע על התרגיל הזה, הוא מרוצה מאוד.
אורנשטיין: “אין עליך, באמת אין עליך, כל הכבוד”.
נוה: “אמרתי להם — תבחרו. אני איתך. הם יודעים שעם כל הכבוד ללחצים של שנלר, בית הדין הרבני הרבה יותר חשוב”.
אורנשטיין: “שמע, זה לא להאמין, אף פעם לא דיברו ככה עם ראש הלשכה. פשוט לא להאמין”.
אבל שקד ממשיכה להתלבט. נוה לוחץ ואורנשטיין לחוץ. ביום רביעי בבוקר, 25 במאי 2016, נפגש אורנשטיין לראיון עם השרה והנשיאה. כשהשניים מדברים נוה משתף את אורנשטיין שהיה לו ראיון טוב. הוא מוסיף שנאור מעדיפה אותו לתפקיד, ושנראה כי גם שקד תבחר בו בסופו של דבר.
אומר לך בכנות”.
יום למחרת, יוצאים כל שופטי המחוזי בתל אביב לאותו גיבוש במצפה רמון. אורנשטיין קצר רוח. הוא רוצה להגיע לשם כבר כנשיא. הוא מצלצל לנוה בפעם המי יודע כמה כדי לשמוע מה קורה. נוה מברר. בפיו חדשות לא טובות.
נוה: “אתה לא תקבל שיחה היום. ניסן סלומיאנסקי מפעיל לחץ ברוטלי ממש…”
אורנשטיין: “אני לא אתפלא אם תתהפך. איך היא לא חותכת?”
השיחה נמשכת. אורנשטיין מביע חרדה של ממש. נוה אומר ששקד מאכזבת אותו.
4. התרגיל (לעבוד על שנלר כאילו אילת שקד תמליץ עליו לעליון)
בעוד הלחץ של מקורבי שנלר כמעט מכריע את שקד, עולה לנוה הברקה: אולי עדיף פשוט להוריד את שנלר מהרעיון. מה יפתה אותו להניח למינוי? להציע לו תפקיד אחר. נוה הולך לפגוש את שנלר. כרגיל, הוא מתקשר אחר כך לאורנשטיין ומעדכן אותו בשיחה.
נוה: “היממתי אותו עם זה שהוא מועמד לגיטימי לעליון ואנחנו נשמח לתמוך בו”.
אורנשטיין: “אפי, זה רעיון מעולה, איך יצאת מזה?”
נוה: “אמרתי לו — ‘החלוקה הקלאסית זה שאתה תלך לעליון ואיתן למחוזי’. אמרתי לו, ‘תגיד, מה אתה צריך את הכאב ראש הזה? בוא תלך לעליון, אתה באמת משפטן, אוטוריטה משפטית'”.
אורנשטיין: “כל הכבוד לך”.
נוה: “עזוב אותך מלהיות נשיא”.
אורנשטיין: “כל הכבוד לך, כל הכבוד לך”.
נוה: “התחלתי לשפוך חרא על התפקיד”.
אורנשטיין: “וואללה, טוב עשית. רעיון חכם, אפי. יש לך את זה. טוב, יקירי, תודה”.
נוה: “אתה מייצר לי עבודה, מה אני אגיד לך”.
אלא שהרעיון הזה, מתברר, בכלל לא רלוונטי. לשנלר, אז בן 66, נותרו בזמנו ארבע שנים עד הפרישה, ושקד לא מוכנה למנות שופט עליון לזמן קצר כל כך. לנוה צץ רעיון נוסף: יש שני תפקידים מכובדים שעומדים להתפנות — נציב הביקורת על הפרקליטות ונציב התלונות על השופטים. למה לא לשגר את שנלר לשם? נוה משתף את אורנשטיין בהכול: הוא הציע את הרעיון לשקד, היא אהבה אותו ומכרה אותו לסלומיאנסקי. גם הוא בעד.
נוה: “ניסן (סלומיאנסקי) ואיילת דיברו איתו (עם שנלר), אמרו לו ‘עכשיו יש לך ביד נציב הפרקליטות… ואם אתה לא רוצה את זה עכשיו, אז בשנה הבאה ריבלין (נציב התלונות על השופטים) פורש’. הציעו לו גם את זה וגם את זה”.
אורנשטיין מעיר שבשביל מינוי כזה צריך לתקן את החוק, שכן רק שופט עליון יכול להתמנות לנציב התלונות על השופטים.
“באמת? אז נתקן את זה”, אומר נוה בזחיחות (השבוע פורסם כי חבר הכנסת שמחה רוטמן חותר גם הוא לשנות את החוק, כדי שיוכל להיבחר לתפקיד אדם שלא כיהן כשופט עליון).
ייתכן שנוה כבר מבין בשלב זה ששנלר לא יזכה באף אחד מהתפקידים הללו, ושהוא ייצא קירח מכאן ומכאן. אלא שמצב כזה יציב את נוה בבעיה — למשרד שלו יש תיקים שנידונים אצל שנלר, והוא חושש מנקמה.
על פי הנוהל, כשעורך דין סבור ששופט מוטה נגדו עליו להגיש לשופט בקשה לפסילה. אבל לא בשביל זה החזיק נוה את אורנשטיין. הוא מטפל בבעיה ישירות. הוא מספר לאורנשטיין שהשותפים שלו כועסים עליו, ששנלר עלול לפגוע בהם בפסיקות אם יבין שנוה מנע ממנו את המינוי. וכך, עוד לפני שנסגר המינוי נוה מעלה מול אורנשטיין את הסוגיה — ומחלץ ממנו הבטחה מפוקפקת:
מכשול שנלר הוסר.
איילת שקד סוגרת את המינוי של אורנשטיין בלב שלם, ומדווחת לו בעודו נוסע בג’יפ בגיבוש השופטים במדבר.
5. התמורה (ג’ובים לנזיקיסטים וסילוק דליה גנות)
נוה, כידוע, לא עובד בהתנדבות. כוח מוביל לעוד כוח שמוביל לעוד כוח. אורנשטיין הוא רק אמצעי לצבור עוד כוח, כמו שהכוח שצבר על שקד היה אמצעי למנות את אורנשטיין. ואורנשטיין הוא אמצעי לצבור כוח למשרד הפרטי, שהוא בתורו אמצעי לצבור כוח בלשכה. תורת הפוליטיקה.
למחרת המינוי הגיע זמן גביית התשלום. אורנשטיין מגשים את חלומו. הוא מספר לנוה איך הוא מתכננן לשפץ את לשכת הנשיא: “אני מתבייש לומר לך שאין שם איפה להשתין, אין שירותים שם”, הוא אומר, “אני אראה לך את המטבחון שיש שם, אחד בתוך התחת של השני”.
נוה, מצדו, נהנה מכך שהמהלכים שלו נשאו פרי מאחורי גבה של הנשיאה נאור.
אורנשטיין מוסיף כי “בעיני הציבור זה נתפס כשרת משפטים עם ביצים, ששוקלת שיקולים ענייניים כמו שצריך. עשית לה שירות טוב במערכת שלנו”. הוא מספר לנוה שגנות לא התקשרה לברך אותו: “היא אומרת — איתן שיכנע את אפי, ככה היא אומרת”.
נוה: “אצלכם יודעים על המעורבות של הלשכה, המעורבות שלנו?”
אורנשטיין: “בטח, היה כתוב ב-Ynet. הם יודעים”.
נוה: “אני לא מסתיר, כולם יודעים ש…”
אורנשטיין: “אני רוצה להגיד לך עוד משהו, הנזקיסטים כולם שמחים שהיא הולכת. אתה לא תאמין איזו שמחה”.
נוה: “אתה עכשיו תבנה לנו את המחלקה כמו שצריך”.
אורנשטיין: “נכון, נכון. תהיה מחלקה לתפארת”.
נוה: “אמרתי לאלישע (שותפו למשרד) — אתה לא צריך יותר לנסוע ללוד. נגמר. אם אפשר להעביר את התיקים שכבר דחפנו לשם, נחזיר אותם חזרה”.
נוה ממשיך ומספר לאורנשטיין שיש עורכת דין אחת שצריך לגמול לה. היא מתמחה בתחום של אורנשטיין — פירוקים. נוה גוזר בשבילה קופון. הוא מספר לאורנשטיין שאחיה, שפעיל בבית היהודי, תמך במינויו. “אני הפעלתי אותו חזק שיעשה ריכוכים אצל ניסן (סלומיאנסקי)”, אומר נוה, “הם באותו בית כנסת”.
“בטח שאני מכיר אותה”, עונה אורנשטיין, “היא עורכת דין בתחום שלנו… טוב שאמרת לי, טוב שאמרת לי, ככה צריך לעשות”.
מבדיקת מוסף הארץ עולה כי עורכת הדין מייצגת בנק בבקשות פירוק. היא המשיכה לייצג באולמו של אורנשטיין גם לאחר שהתרגש לשמוע על תרומתו של אחיה למינויו.
אבל מלבד החגיגות, היו גם בעיות. נוה, כאמור, השאיר חייל פצוע בשטח — השופט שנלר, שנותר בינתיים ללא שום מינוי.
נוה המשיך עם הלחץ בנושא. הוא התקשר שוב לאורנשטיין ועידכן אותו שאם מינויו של שנלר לנציב הביקורת על הפרקליטות לא יסתדר, הם יהיו חייבים לטפל בתיקי משרדו של נוה שנדונים על ידו.
נוה: “הוא מתנדנד. אם הוא הולך לשם, מצוין. אבל אם לא, צריך ליצור איזה מנגנון, בכל זאת, יש לנו תיקים אצלו”.
אורנשטיין: “אמרת לי את זה”.
נוה: “אין מה לעשות, הוא בן אנוש”.
אורנשטיין: “אמרתי לך שזה יטופל. מה אתה דואג? אמרתי לך — אני אטפל בזה”.
שנלר, אגב, מגיש מועמדות לנציב הביקורת על הפרקליטות, ונמצא מתאים על ידי ועדת האיתור. אלא שלבסוף מתברר כי הבן של רעייתו השנייה, לה בדיוק נישא, הוא פרקליט מכהן, והוא נאלץ למשוך את מועמדותו.
גם מהשופטת דליה גנות המשיך נוה להיות מוטרד. הוא חשש שלמרות התרגיל שהפעיל בהדלפת התפטרותה ל”ידיעות אחרונות”, היא בכל זאת תבלע את כבודה, תתחרט ותחזור. הוא החזיק אצלו במשרד תביעות שלא הגיש, כדי לוודא שהיא לא תדון בהן.
6. השופטים הרצויים (חנה פלינר, דורון חסדאי ושלומית יעקבוביץ)
המטרה הגדולה של נוה בכל המהלך היתה מינוי שופטים כלבבו למחלקת הנזיקין של בית המשפט המחוזי בתל אביב — בית משפט הבית שלו. הוועדה למינוי שופטים לא נוהגת למנות לבית משפט שופטים שהנשיא לא רוצה. להמלצה של נשיא מחוזי יש משקל מכריע. עם ברלינר, כאמור, נוה לא הצליח לעבוד.
עכשיו יש לו חבר חדש. שיחות רבות מוקדשות למינוי השופטים שנוה רוצה: חנה פלינר ודורון חסדאי — שניהם שופטי נזיקין שמתעסקים בתיקים שבהם עוסק משרדו של נוה. ייאמר מיד: מדובר בשופטים מוערכים, ואין כל כוונה לטעון אחרת. אבל האינטרס האישי והכלכלי של נוה זועק לשמים, ואורנשטיין משתף איתו פעולה.
יומיים אחרי המינוי מצלצל נוה לאורנשטיין ומעדכן אותו כי הוא יקבל לבית המשפט שלו שופטת שהוא מאוד רוצה לקדם: שלומית יעקבוביץ.
“בוועדה הבאה נדחף את חסדאי ופלינר, ואתה מסודר”, אומר לו נוה, “זה שניים שאני כל כך אוהב אותם”.
בשיחה אחרת, אחרי המינוי, הוא ממשיך:
נוה: “פלינר, ממילא רצינו לקדם אותה, וגם חסדאי — חייבים לקדם אותו. וכל אלה שאני אומר, ממילא הם אנשים שצמודים אליך, שדבוקים לך לתחת, ואתה אוהב אותם ומעריך אותם והכול”.
אורנשטיין: “נכון מאוד”.
נוה: “אני בטוח שעד סוף השנה יהיו שתי ועדות, וכל השמות שאמרתי — אתה תמליץ עליהם”.
באחת ההתכתבויות ביניהם דנו השניים בשאלה אילו שופטים למנות למחוזי בתל אביב. אורנשטיין הציע את השופטת שרית זמיר. נוה הנחה: “קודם דורון וחנה”. אורנשטיין השיב: “אכן”. וכך היה.
ואף על פי שלנוה אין תיקי פירוקים בטיפולו הישיר של אורנשטיין, הוא עדיין פעל לרתום את הנשיא לסייע לו בעסקיו. בתקופת המינוי עסק אורנשטיין באולמו בתיק הפירוק של “אדמה” — חברת נדל”ן שגבתה כספים על דירות באוויר ולא סיפקה כלום בתמורה.
אורנשטיין מינה לחברה מנהל מיוחד מטעם בית המשפט. איך נוה נכנס לתמונה? “אדמה” עשתה את עסקאותיה באמצעות משרד שרקון־בן־עמי־אשר. למשרד היה ביטוח רשלנות מקצועית של חברת איילון, חברה שנוה ייצג. הלקוחות, שכספם ירד לטמיון, הגישו תביעה נגד עורכי הדין. לנוה היה אינטרס שהתביעה תוגש, וכך ירשום שעות עבודה לחברת איילון.
שבוע לפני הריאיון של אורנשטיין עם השרה והנשיאה התקשר אליו נוה. “גמרת לפרק את ‘אדמה?'” הוא פותח בשיחה, ומספר לו שהוא אמור להגן על משרד עורכי הדין הנתבע, דרך חברת הביטוח.
אורנשטיין, מסיבות מקצועיות, סבור שבשלב זה לא נכון ללקוחות שנפגעו להגיש תביעה. אבל לנוה, כאמור, יש אינטרס עסקי שכן תוגש תביעה.
אורנשטיין: “אני לא רוצה לפגוע לך בפרנסה, אבל אמרתי (למנהל המיוחד שכפוף לאורנשטיין, עו”ד חגי אולמן) לא להגיש תביעה. אבל תהיה תביעה בסוף, חייבת להיות”.
נוה: “תזרז אותו, שיתבע”.
כמה ימים אחר כך שולח נוה לאורנשטיין ידיעה מ”גלובס” שלפיה הוגשה התביעה שבה חפץ, וכותב: “יש עבודה”. על כך משיב לו אורנשטיין: “בהצלחה”.
*** הכוונה לתיק פירוק פר”ק 29144-05-16 שלמה כהנא ובניו (2002) בע”מ נ’ א.ר לוגיסטיק נדל”ן בע”מ ואח’. (לוגיסטיק זה חברה אחות של אדמה). בתאריך 18/5/2016 גור מגידו פרסם בגלובס ש”שומרי-הסף חוטפים מאורנשטיין: “שומרי-הסף חוטפים מאורנשטיין: “תמהני כיצד נעלמו מעיניהם 20 מ’ ש’ שניטלו מן הנאמנויות”.
*** אחת התביעות האלה של לקוחה של אדמה, מרגלית בן צבי נ’ עו”ד אמיר עמר, עו”ד אהרון ברדה, ומשרד עוה”ד עמר, רייטר, ז’אן, שוכטוביץ ושות’ נדונה בפני חנה פלינר. ת”א 33352-09-16 בן צבי נ’ עמר. את הלקוחה הזו ייצג רונן בן צבי, והפסיד. חנה פלינר דחתה את התביעה:”גם אם מדובר בשיטת שיווק אגרסיבית, המתהדרת בעורכי דין מהשורה הראשונה – לא די בכך כדי לפסול את אותן עסקאות, כשהגעתי לכלל מסקנה שמערכת ההסכמים מתארת את הממכר במדויק. עוד אציין כי העובדה שמשרדים מכובדים אחרים (גולדפרב) ייצגו את אדמה מלמדת על הלך הרוח, שבלקוח כשר ומכובד עסקינן…. גם אם ניתן לבסס במקרה הנדון אחריות של עורכי הדין כלפי התובעת, אזי לא הוכח כי הם הפרו את חובותיהם כלפיה. ברדה ציין כי ייעץ לה לשכור שירותי עורך דין; הנתבעים או מי מהם לא מסרו לתובעת מידע מטעה והמסמכים עליהם החתימו את התובעת מתארים במדויק את העסקה”.
7. הסגנון (רגילות, מילים גסות, צחוקים)
מלבד עסקת המינוי, נוה ואורנשטיין הרבו לרכל. את הדמות של נוה כולנו למדנו להכיר: רכלן, בוטה, גס רוח, עבד כי ימלוך. הוא הרבה לחלוק עם אורנשטיין את רשמיו. באף אחת מהשיחות — במאות דקות מצטברות — אורנשטיין לא עצר את נוה אפילו פעם אחת. הוא לא העיר לו, לא ביקש ממנו לחדול, לא תיקן את סגנונו. המזג השיפוטי נאלם דום גם כשנוה עלב בנשיאת המחוזי ברלינר, וגם כשלעג לנכותו של שנלר.
הוא כינה את שנלר כמה פעמים “הנכה הזה” וצחק לקלנועית שבעזרתה הוא מתנייד. אורנשטיין שיתף פעולה עם הבדיחה.
בשיחה אחרת שיתף אורנשטיין את נוה שהוא לזקוק לשופטים פליליים, מכיוון שיש לו הרכב בראשות השופט גלעד נויטל (היום נשיא המחוזי), שמושבת במשך שנה, בעודו ממתין להתחלת הדיונים בתיק 512 — תיק דגל שעסק בפשע המאורגן. “אתה אומר שההרכב של נויטל יושב ומאונן?” תהה נוה, ואורנשטיין השיב לו: “כן, בדיוק ככה. ממש מאונן”.
8. בעלה של השופטת רות רונן עובד בקרן להשמדת ישראל
בנובמבר 2017, במה שסימן אולי את התנפחותו המוגזמת, התראיין נוה לעמרי אסנהיים בתוכנית “עובדה” על הוועדה למינוי שופטים. התוכנית עוררה הדים רבים בשעתה, לאחר שנוה הסתובב עם מיקרופון בכנס לשכת עורכי הדין באילת והקליט את השופטים מתחנפים אליו.
*** צפו כאן: “הסוד השמור: כך ממנים שופטים בישראל סרטו של עמרי אסנהיים”. עובדה.
הנשיאה אסתר חיות אמרה כי התוכנית הציבה “מראה לא מחמיאה”. ספק אם דימיינה את שיחות נוה־אורנשטיין. בין היתר תועד המפגש של נוה עם רות רונן, היום שופטת בבית המשפט העליון, שמונתה על ידי שר המשפטים אבי ניסנקורן בתקופת ממשלת בנט־לפיד. אז היא עוד היתה שופטת מוערכת שהשרה שקד הטילה וטו על מינויה — מכיוון ששמו של בעלה נקשר בקרן החדשה. אסנהיים שאל על כך את שקד, וזו השיבה: “זה פשוט קשקוש בלבוש”.
בתמונה משמאל רות רונן. מימין יהודית שבח.
אלא ששוב, ההקלטות מספרות סיפור אחר:
נוה, כאמור, היה שותף מרכזי במאמץ של שקד לקדם שופטים שמרנים וימנים ושיחק תפקיד מפתח בשינוי פניו של בית המשפט העליון. הוא עשה זאת ביודעין, תוך הבנה מלאה של העתיד לבוא.
“מה, אתה יודע איך הנשיאה (מרים נאור) נשמה לרווחה (כשמונתה איילת שקד לשרת המשפטים?)”, שאל נוה את אורנשטיין באחת השיחות, “הם פחדו שיבוא להם יריב לוין“.
“נכון, אל תגיד את זה”, השיב אורנשטיין וצחק.
“אני דיברתי עם נאור”, המשיך נוה. “אמרתי לה, נו? נו? יש לכם תלונות על איילת? עוד מעט יבוא לכם יריב לוין, נראה אתכם“.
תגובת אורנשטיין: “הדברים הוצאו מהקשרם”
השופט איתן אורנשטיין מסר בתגובה: “צר לי שיש גורמים הפועלים, ולא בפעם הראשונה, משיקולים שאינם ענייניים, תוך הוצאת דברים מהקשרם, סילוף האמת והעובדות, ומתוך רצון להכפישני שלא בצדק, למחזר אירועים שהתרחשו לפני כשמונה שנים, ואשר פורסמו לראשונה לפני כחמש שנים”.
בתמונה למטה: זה לא פוטומונטז’. איתן אורנשטיין עם יחידת נחשון. איתן עשה לעצמו פרסומת כאילו הוא ירד לבדוק את המרתף של בית המשפט, ושהעצירים מקבלים מזון אכיל, מקום לשבת ולעשות פיפי בלי שכולם רואים, שלא קושרים אותם סתם, ושלא מקפיאים אותם בטמפרטורה של 12 מעלות. כמובן שהוא יצא בהצהרה שתנאי הכליאה במרתף של ביהמ”ש העליון הם בסטנדרטים של סקנדינביה.
אפי נוה מסר כי “פרסום הדברים בידי ‘הארץ’ הוא מעשה חמור שנעשה בדריסה ורמיסה של פרטיותי. בשל כך אין בכוונתי להתייחס לעניינים אישיים”.
משרת המשפטים לשעבר איילת שקד נמסר בתגובה: “השופט אורנשטיין נבחר לכהן כנשיא בית המשפט המחוזי תל אביב מהטעם הפשוט כי הוא היה המועמד המתאים ביותר, החלטה שהוכיחה את עצמה בהמשך.
“במקרה האמור, על אף שהמועמד הנוסף —השופט שנלר (שהוא אגב שופט מצוין) — זכה לתמיכה בקרב פעילים פוליטיים שהפעילו אי אלו לחצים (שלא בשליחותו), בחרה שקד למנות את המועמד המתאים ביותר לניעור ניהולי של בית המשפט המרכזי במערכת.
“יצוין כי השופט אורנשטיין זכה לתמיכה מקיר לקיר — הן נציגי לשכת עורכי הדין והן ראשי מערכת בתי המשפט תמכו במינויו. בניגוד לנטען בכתבה, למינויו לא נכרכה שום הסכמה בנושא מינוי דיינים.
“באשר לשופטת רות רונן, שקד התנגדה למינוייה לעליון ולמינויים של מספר שופטים אחרים בשל שיקולים מקצועיים ועניינים שבמדיניות בלבד, לאור פסיקותיהם. שקד הצליחה לבנות מחנה שמרני בבית המשפט העליון והתנגדה למינויים של שופטים פרוגרסיבים ליברלים. בנושא רונן, שקד אף שוחחה על פסיקותיה עם נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ז”ל. פועלה של בעלה לא היווה המניע לאי התמיכה בה, אלא כאמור פסיקותיה שדיברו בעד עצמן. בדיוק כפי שהתנגדה למינויים של מועמדים אחרים בשל פסיקותיהם, ללא קשר לבני זוגם”.
סמס בין אפי נוה לרויטל שדה תמם
ופה היא מנסה לפתות אותו עם קעקוע חדש שעשתה על הרגל/קרסול:
סמס בין אפי נוה לעו”ד רוית סינדלר הירש: “תבוא למזמז אותי”.
וההמשך:
סמס עם עו”ד צליל כהן
סמס בין אפי נוה למתמחה רוית מזרחי (כעת עו”ד) שהזמין אותה לרומא
הסמס הזה אושר לחקירה כי היא היתה מתמחה ונכשלה בבחינה וצלצלה לאפי שיעשה לה פקטור. הוא הציע לקחת אותה לאיטליה.
סמסים בין איתן ארז (מפרק של ענבל אור לאפי נוה)
רוצים להפיל את המינוי של דוד האן לעליון
סמסים בין אפי נוה לאלי סניור
אפי סידר לו טיסה ומלון ע”ח הלשכה, וזכה לקבל סיקור אוהד. סניור מתלונן שאת כל הכתבות הטובות אפי נותן לזקנה טובה צימוקי.
סמס בין אפי לעו”ד אמיר גור על מינוי דב גוטליב
סמס בין גיל ברינגר העוזר של איילת שקד ואפי
אפי אומר לגיל שאסתר חיות הנבלה רוצה לרשת את מרים נאור כבר עכשיו. הם (חיות ויצחק עמית) עושים לה הפיכה.
סמס בין רחל פרי רייכמן עם אפי על ערן שחם שרביט (שתיאם מעצרים עם פוזננסקי)
פה מדובר על הפרקליט שסימס לרונית פוזננסקי השופטת המופתעת כמה ימים במעצר היא צריכה לקבוע לנחקרים בפרשת ביבי. בלי בושה, זה שנתפס על חם, רצה להיות שופט והתקרצץ על אפי.
סמס אפי עם טובה צימוקי: אתה ממליך המלכים
סמסים אפי נוה עם ניסים בן דוד: אסתר חיות זבל וגזענית (מה שנכון נכון)
יאיר הירש סמס עם אפי מבקש מינוי לישעיהו שנלר ואפי אומר שלא מתאים
סמס בין שי ניידרמן לאפי על המועמד לשפיטה אילן צור
אילן צור מאוד כעס שאילת שקד שיבצה אותו לבימ”ש שלום ולא למחוזי. ביקש מחברו שי ניידרמן לפעול אצל אפי.
סמס יורם דנציגר מבקש לארח את אפי לקפה בדירתו
סמס בין אפי לדוד יצחק שרוצה טיפול מאפי בוועדת המשנה למועמדים לשפיטה
לפרסומים כבר יש תוצאות בשטח – גל של בקשות לפטר את אורנשטיין מבוררויות
פורסם בניוז 1 ע”י תותחינו יואב יצחק 23/3/2024
פרשת אורנשטיין-נוה מסכנת המשך בוררות גרטלר-גרטנר
3 Comments
לחבר בקבוצת אבות נפגעי השופטת רבקה מקייס
זה היה תמיד או לפחות משנות ה60 ראה משפט מלחי ומה שעוללו לצדקת עו”ד יונה סופר ז”ל
שחיתות מערכת המשפט זו שחיתות העומדת בפני עצמה לא קשורה לליכוד אם כבר בסימביזוה עם מפא”י תחת השמות השונים
חשיפה ופרשנות משעשעות אבל אין הפתעות כאן על שיטות נתנייהו, שקד, נווה ואורנשטיין. כבר לפני עשורים אריה כפסי ז”ל עורך המרקר הגדיר גם את מערכת הממשל וגם את מערכת המשפט כשתי מאפיות. זאת מאפיה וגם זאת. שום תיקון או רפורמה אפשרי. מבקרי המדינה ונציבים לתלונות הציבור על שופטים בד”כ סתם חותמת גומי – “נתקבל קובלנתך”. האזרח הקטן מסתכן בכלא אם בשמו יפרסם ביקורת על שופטים… כספי הסיק כי במבול השחיתות השלטונית המצב הכי טוב זה מלחמת כנופיות בין השרים ובין השופטים… הלך מזמן אימון הציבור במערכות השלטון, המשפט, הרווחה, ….
אמצע הלילה קמים מחפשים לחם ושעשועים לחם ברוך השם יש שעשועים נכנסים לעדנה וקוראים על ה” שופטים”.
אציין שיואב יצחק ולפניו עו”ד חיים שטנגר בקבוצה הפרטית טענו שהפרסום קשור לתיק בוררות גדול. לטעמי נראה יותר סביר מההשערה של עדנה. הגם שהיא יכולה להיות אגב אורחה תוצר לואי.
אורנשטיין עצמו בחור חביב ,לפי שטנגר חתנו של נשיא המחוזי גורן עבד אצל שגב שנשוי לאחות של גורן . אם כך הכל נשאר במשפחה.
החסרון של אורנשטיין בעיני כשופט החיבה או העדפה שלו לבעלי הון תחת הציבור הרחב
לו השופטים היו נבחרים על ידי העם ולא בקומבינות היה ניתן לבחור שופטים שמייצגים את רוח העם ולא את בעלי הממון .
העדרות של ברלינר מישיבות שופטים לזכותה ,יש שחושבים שהישיבות עוסקות בעניינים משפטים דוגמת תקדימים אבל להבנתי אלא ישיבות שעוסקות ברכילות שפוטית אולי אפילו בסימון מטרה
זכור לי עו”ד שהתיייחס אלי בשיחה בינינו המקורב לשופטת אחת לפחות שבהתייחס אלי אמר דברים שאני לא רואה אפשרות שיכל לדעת אותם זולת אם הם תוצר של רכילות עלי בישיבת שופטים.