EDNA LOGO 1
EDNA LOGO 1

ועדת הרוגלות יוצאת לדרך ב 18/4/2024 למה חיים ויסמונסקי אינו מוזמן ראשון להעיד? קבלו סיכום ויסמונסקי עם איילה ברלר שפירא מחברת סלברייט

איילה ברלר שפירא יועמש סלברייט מנהלת השטאזי הישראלי לריגול על אזרחי ישראל

הדלפה טריה של מכתב של חיים ויסמונסקי על סיכום פגישה עם חברת סלברייט.  חברה זו היא לא המפעילה של הפגסוס.  את הפגסוס מפעילה NSO, והפגסוס מאשפרת השתלטות על טלפון שבימוש האזרח.  היא גם מאפשרת הפיכת הטלפון למיקרופון שמשדר למשטרה.

סלברייט היא כלי המשטרה שמופעל כשהמכשיר נתפס ע”י המשטרה.  שואבים מהטלפון את כל מה שיש בו, כולל סיסמאות שאחר כל מנסים לפרוץ דרכם לחשבונות מייל ולעננים.  סלברייט יושבת בפ”ת.

ויסמונסקי מנחה את השוטרים להוציא תעודת חיסיון כדי שלא ניתן יהיה לתקוף את אופן השימוש בכלי.  הוא גם לא מזהיר את השוטרים לבצע רק חיפושים ממוקדים עם מילות חיפוש שמותאמות לחקירה.  להיפך, הוא מבקש שישאבו הכל.  כולל שיחת עם עורכי דין, בעלי מקצוע עם חסיונות כמו מטפלים, שיחות עם בני זוג, בני משפחה ומאהבות.  הכל לשאוב. לשאוב!!!!

באותו זמן ויסמונסקי לא העלה על דעתו שיום אחד זה יתפוצץ לו בפרצוף, ורק בגלל שבתיק של ביבי הם פשוט הגזימו.  אם לא היו מפעילים רוגלות בתיק של ביבי, המשטרה היתה ממשיכה לשאוב טלפונים ללא הגבלה, ולהדביק טלפונים בפגסוס.

נזכיר שכל שאיבת טלפון עולה כ 7,700 ש”ח ושאיבה שניה 4,400 ש”ח.

המסמך היה שמור בתיבה של [email protected].

 

 

ועדת הרוגלות דיון פומבי ראשון יורם הכהן טל מימרן תהילה שוורץ אלטשולר 18-4-2024
ועדת הרוגלות דיון פומבי ראשון יורם הכהן טל מימרן תהילה שוורץ אלטשולר 18-4-2024

להלן מכתבו של חיים ויסמונסקי אחרי סיכום פגישה עם סלברייט.

‏כ”ט בניסן התשע”ז

‏25 באפריל 2017

 

 

הנדון: סיכום בנוגע לשימוש הראייתי במוצרים ובשירותים של חברת סלברייט

 

מטרתו של מסמך זה לבסס את התנאים לשימוש ראייתי במוצרים ובשירותים של חברת סלברייט.

 

משטרת-ישראל רשאית להחליט לעשות שימוש מודיעיני בלבד במוצרים והשירותים שהיא מעוניינת לשמור במישור זה. מסמך זה מתייחס לתנאים לשימוש ראייתי באותם מוצרים ושירותים, אשר החליטו רשויות החקירה כי אינן מעוניינות להותירם במישור המודיעיני בלבד.

 

תנאי הסף המשפטיים להגשת ראיות דיגיטליות שמוצו מטלפונים סלולריים

  1. על מנת להכשיר תוצרים שהופקו מטלפון סלולרי כראיה ניתן להצביע על שני מסלולי הוכחה:
  • המסלול הישיר – הוכחת כל “שרשרת המוצג”, מרגע התפיסה של המכשיר הסלולרי, דרך עקיפת הססמה, “שאיבת” תוכן המכשיר, עיון בחומרים ועד להפקתם כפלט.
  • המסלול העקיף – הוכחת תוצר שהופק מהטלפון הסלולרי מבלי לעבור את כל שלבי הקבילות הטכנית ושרשרת המוצג, למשל בדרך של אימוץ תכתובת וואטסאפ שהופקה מהטלפון הסלולרי על-ידי עד שהיה צד לאותה תכתובת.

 

  1. ככלל, בכל תיק חקירה, בו נעשה שימוש בראיות דיגיטליות שמוצו באמצעות המוצרים והשירותים של חברת סלברייט, יש לנסות לפעול להכשרה של הראיות לא רק במסלול הישיר, אלא גם במסלול העקיף. הכשרה במסלול העקיף פותרת את הקשיים בהוכחת “שרשרת המוצג” במסלול הישיר ומאפשרת להימנע מסיכון הסוד בדבר השיטה והאמצעים בהם נעשה שימוש לצורך התגברות על ססמאות ההגנה לטלפון הסלולרי וכדומה.

 

  1. כאשר ההגשה של הראיה הדיגיטלית נעשית במסגרת המסלול הישיר, לא ניתן לחסות באופן מלא את אחת החוליות ב”שרשרת המוצג”, שכן חיסוי החוליה משמעו נתק בשרשרת המוצג, ופגם אינהרנטי בהוכחת קבילותו (שכן המדובר למעשה בשימוש בראיה חסויה, מה שכידוע אסור מבחינה משפטית), לא כל שכן בהוכחת מהימנותו. יתרה מזאת, המדינה נדרשת לאפשר להגנה לבחון ולתקוף כל שלב בשרשרת המוצג.

 

תיקוף מהימנות הכלים והשירותים שבשימושה של חברת סלברייט

 

  1. תנאי סף לשימוש ראייתי בכלים ובשירותים של חברת סלברייט הוא עריכת תהליך של תיקוף מהימנות, אשר יתועד בחוות-דעת בדבר תיקוף כאמור. המשטרה תפעל לעריכת חוות-דעת לתיקוף ראייתי של כלֵי סלברייט שבשימושה, ושנועדו לייצר ראיות קבילות. לצורך חוות-הדעת יסתייע הגורם המשטרתי בעובדי סלברייט. חוות-הדעת יכול שתכלול התייחסות גֶנֵרית לאופן פעולת הכלי, וכן אישור מטעם חברת סלברייט כי העדכונים והשדרוגים העיתיים של הכלים – לא פגעו במהימנותם. אישור זה יבוקר בידי הגורם המשטרתי המוסמך. תהליך תיקוף המהימנות יתבצע מול מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ולאחר הנחת דעתה של הפרקליטות, ניתן יהיה לחסות את חוות-הדעת בדרך של הוצאת תעודת חסיון, במטרה להגן על שיטות ואמצעים בהם נוקטת המשטרה ועל הסוד המסחרי של החברה.

 

  1. כלי או שירות אשר לא יבוצע לגביו תהליך תיקוף מהימנות – לא יוכל לשמש כראיה בדרך הוכחה במסלול הישיר. עם זאת, ניתן יהיה לשקול שימוש ראייתי בתוצריו של הכלי או השירות במסלול העקיף. לחלופין, ניתן יהיה לבצע שימוש מודיעיני בתוצרי הכלי או השירות.

 

להלן נתמקד באופני ההכשרה של הכלים והשירותים שמספקת חברת סלברייט במסגרת המסלול הישיר בלבד, בהנחה שלא ניתן לפעול במסגרת המסלול העקיף, לגבי הכלים והשירותים שיעברו תהליך תיקוף מהימנות.

 

אופני ההכשרה של הכלים והשירותים שמספקת חברת סלברייט

  1. יש להבחין בין שלושה סוגים של כלים ושירותים: האחד, מוצרים שסלברייט מספקת ושנמכרים גם בשוק הפרטי. השני, מוצרים שסלברייט מספקת ואינם קיימים גם בשוק הפרטי. השלישי, שירותים שסלברייט מספקת (שאז היא מבצעת פעולות, ולא רק מספקת מוצר).

 

  1. בנוגע למוצרים שסלברייט מספקת ושנמכרים גם בשוק הפרטי, להלן המתווה להכשרת השימוש במוצרים כראיה:
  • בדו”ח הפעולה של החוקר יצוין כי נעשה שימוש בכלי של סלברייט וכן יצוין שמו המסחרי בלבד. מעבר לכך, לא תצוין בדו”ח הפעולה השיטה בה עובד הכלי. בדו”ח יצוין כי הכלי שימש לצורך התגברות על ססמת ההגנה בלבד. כן יצוין כי הפעלת הכלי עברה ללא תקלות.

עם זאת, יהיה בכך כדי לאפשר להגנה לבחון, באמצעות מומחה מטעמה, את אופן עבודת הכלי ולטעון לאי-מהימנותו.

  • היה ויידרש להציג ראיות שהופקו מתוך מכשיר הטלפון הסלולרי שבו נעשה שימוש בכלי של סלברייט לצורך התגברות על סיסמאות הגנה או כדומה, ותטען טענה כנגד מהימנות הכלי, יוכל השוטר עורך דו”ח הפעולה, כמשתמש מיומן שעבר הכשרה על המוצר, להתייחס לאפשרות ה”כתיבה”, המחיקה והעיוות של מידע בטלפון הסלולרי כתוצאה מההתגברות על סיסמת ההגנה של המכשיר, כל זאת בכפוף לתעודת החיסיון כמפורט להלן.
  • על אופן פעולת הכלי יוצא חיסיון מטעמי “אינטרס ציבורי” בעילה של הגנה על שיטה ואמצעים. חוות-הדעת המצויינת לעיל בסעיף 4 בדבר התיקוף הראייתי, אשר תיחתם בידי גורם משטרתי, תיכלל בגדר החיסיון על השיטה והאמצעים.
  • היה ותוגש עתירה לגילוי ראיה חסויה, יתייצב בבית-המשפט הגורם המשטרתי שחתם על חוות-הדעת. כן יובא הדבר לידיעת מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. הפרקליטות תיידע את חברת סלברייט.
  • במקרה כזה, התביעה תבקש לקיים את הדיון בטענת המהימנות בדלתיים סגורות ולהוציא צו האוסר על פרסום הדיון ברבים.
  • היה ויחליט בית-המשפט להורות על חשיפת הראיה החסויה, יובא הדבר לידיעת ראש אח”מ וכן פרקליט המדינה או משנהו לעניינים פליליים, וכמו כן, המשטרה תיידע את חברת סלברייט בדבר, אשר נציגיה יוכלו להעלות טענותיהם בפני גורמי הפרקליטות.

 

  1. בנוגע למוצרים שסלברייט מספקת ואינם קיימים גם בשוק הפרטי, להלן המתווה להכשרת השימוש במוצרים כראיה:
  • כל מוצר כאמור, אשר ייקלט במשטרת-ישראל, יקבל כינוי משטרתי.
  • בדו”ח הפעולה של החוקר המיומן יצוין כי נעשה שימוש בכלי לצורך פיצוח הסיסמה, ויצוין “כינוי” הכלי. בדו”ח ייכתב כי – “…לצורך התגברות על סיסמת הכניסה למכשיר הטלפון הנייד השתמשתי בכלי המכונה ____'”. כן יצוין בדו”ח הפעולה כי תפעול הכלי עבר ללא תקלות.
  • היה ויבקש הנאשם לדעת מהו ה”כלי” שבו נעשה שימוש ואשר מוזכר בדו”ח הפעולה הנ”ל, תמסור המדינה לנאשם כי מדובר ב”כלי” של חברת סלברייט.
  • היה ויידרש להציג ראיות שהופקו מתוך מכשיר הטלפון הסלולרי שבו נעשה שימוש בכלי של סלברייט לצורך התגברות על ססמאות הגנה או כדומה, ותטען טענה כנגד מהימנות הכלי, יוכל השוטר עורך דו”ח הפעולה, כמשתמש מיומן שעבר הכשרה על המוצר, להתייחס לאפשרות ה”כתיבה”, המחיקה והעיוות של מידע בטלפון הסלולרי כתוצאה מההתגברות על סיסמת ההגנה של המכשיר, כל זאת בכפוף לתעודת החיסיון כמפורט להלן.
  • עם זאת, היה ותבקש ההגנה להשיג על אופן פעולתו של המוצר של סלברייט, יתאפשר להגנה לבחון, באמצעות מומחה מטעמה, את אופן עבודת הכלי ולטעון לאי-מהימנותו. הבחינה יכול שתיעשה בחצרי המשטרה (שכן אין המדובר במוצר שניתן לרוכשו בשוק הפרטי). במקרה כזה, תעתור התביעה להתחייבות של ההגנה (לרבות מומחה ההגנה) לשמירת סודיות, וכן תעתור לעריכת הדיון בבית-המשפט בנושא השימוש במוצר הפרימיום בדלתיים סגורות ואיסור פרסום מטעמי שמירה על סודה המסחרי של חברת סלברייט ושמירה על שיטות ואמצעים של משטרת-ישראל.

בעניין זה יכול שתתעוררנה שאלות בדבר השמירה על סודה המסחרי של חברת סלברייט, ועל כן, במקרה של חשש לסיכון סודה המסחרי של חברת סלברייט, תיערך התייעצות משותפת למשטרה, הפרקליטות (מחלקת הסייבר וכן היחידה המטפלת בתיק) ונציגי חברת סלברייט. מטרת ההתייעצות תהיה להחליט האם וכיצד ראוי להגביל את הבחינה של אופן פעולת המוצר של סלברייט בידי ההגנה.

  • בכל מקרה שבו ההגנה תבקש להשיג על אופן פעולתו של מוצר של סלברייט שאינו נגיש לשוק הפרטי, יש להיוועץ במנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. הפרקליטות תיידע את חברת סלברייט.
  • על אופן פעולת הכלי יוצא חיסיון מטעמי “אינטרס ציבורי” בעילה של הגנה על שיטה ואמצעים. חוות-הדעת בדבר התיקוף הראייתי, אשר תיחתם בידי גורם משטרתי, תיכלל בגדר החיסיון על השיטה והאמצעים.
  • היה ותוגש עתירה לגילוי ראיה חסויה, יתייצב בבית-המשפט הגורם המשטרתי שחתם על חוות-הדעת. כן יובא הדבר לידיעת מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. הפרקליטות תיידע את חברת סלברייט.
  • היה ויחליט בית-המשפט להורות על חשיפת הראיה החסויה, יובא הדבר לידיעת ראש אח”מ וכן פרקליט המדינה או משנהו לעניינים פליליים, וכמו כן, המשטרה תיידע את חברת סלברייט בדבר, אשר נציגיה יוכלו להעלות טענותיהם בפני גורמי הפרקליטות.

 

  1. בנוגע לשירותים שסלברייט מספקת, להלן המתווה להכשרת השימוש במוצרים כראיה:
  • בדו”ח הפעולה של החוקר יצוין כי מכשיר הטלפון הסלולרי הובא לחברת סלברייט, יצוין שמו של הגורם בחברה שקיבל את המכשיר, מועד מסירת המכשיר ומועד קבלתו. כן יצוין בדו”ח הפעולה כי תהליך ההתגברות על הססמה עבר ללא תקלות.
  • היה ויידרש להציג ראיות שהופקו מתוך מכשיר הטלפון הסלולרי שבו נעשה שימוש בכלי של סלברייט לצורך התגברות על ססמאות הגנה או כדומה, יירשמו ברשימת עדי התביעה השוטר שמסר את המכשיר לקבלת השירות מחברת סלברייט, השוטר שקיבל את המכשיר מהחברה בחזרה, והחוקר המיומן שהפיק את הראיות מהמכשיר ה”מפוצח”.
  • היה ותבקש ההגנה להשיג על מהימנותו של השירות של חברת סלברייט, ותטען טענה כנגד מהימנות הכלי שלא ניתן לדחותה בדרך אחרת, יוזמן הנציג של סלברייט שצוין בדו”ח הפעולה של החוקר כמי שהעניק את השירות, להעיד ביחס לשירות שנתן, תוך התייחסות לאפשרות ה”כתיבה”, המחיקה והעיוות של מידע בטלפון הסלולרי כתוצאה מההתגברות על ססמת ההגנה של המכשיר, ובכפוף למגבלות החיסיון שיוּצא.
  • בכל מקרה שבו ההגנה תבקש להשיג על אופן פעולתו של שירות של סלברייט, יש להיוועץ במנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. הפרקליטות תיידע את חברת סלברייט.
  • במקרה כזה, תעתור התביעה לעריכת הדיון בבית-המשפט בנושא השימוש בשירות בדלתיים סגורות ואיסור פרסום מטעמי שמירה על סודה המסחרי של חברת סלברייט ומטעמי שמירה על שיטה ואמצעים של רשויות החקירה.
  • על פירוט טיב השירות ותכונותיו, יוצא חיסיון מטעמי “אינטרס ציבורי” בעילה של הגנה על שיטה ואמצעים. חוות-הדעת בדבר תהליך התיקוף הראייתי, אשר תיחתם בידי גורם משטרתי, תיכלל בגדר החיסיון על השיטה והאמצעים.
  • היה ותוגש עתירה לגילוי ראיה חסויה, יתייצב בבית-המשפט הגורם המשטרתי שחתם על חוות-הדעת. כן יובא הדבר לידיעת מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. הפרקליטות תיידע את חברת סלברייט.
  • היה ויחליט בית-המשפט להורות על חשיפת הראיה החסויה, יובא הדבר לידיעת ראש אח”מ וכן פרקליט המדינה או משנהו לעניינים פליליים, וכמו כן, המשטרה תיידע את חברת סלברייט בדבר, אשר נציגיה יוכלו להעלות טענותיהם בפני גורמי הפרקליטות.

 

 

                                                                                                     בכבוד רב,

 

                                                                                          ד”ר חיים ויסמונסקי, עו”ד

מנהל מחלקת הסייבר

 

 

PDF

סיכום בעקבות ישיבות מול חברת סלברייט חיים ויסמונסקי 25-4-2017

ועם מי ישב חיים ויסמונסקי להתקשקש ולסיכומי הבנות?  עו”ד איילה ברלר שפירא

זו היועמ”שית של סלברייט.

איילה ברלר שפירא יועמש סלברייט מנהלת השטאזי הישראלי לריגול על אזרחי ישראל
איילה ברלר שפירא יועמש סלברייט מנהלת השטאזי הישראלי לריגול על אזרחי ישראל

פורסם באייס 19/10/2022

סלברייט ממנה יועצת משפטית חדשה לחברה

חברת סלברייט מודיעה על מינויה של עו”ד אילה ברלר-שפירא ליועצת המשפטית של החברה. ברלר-שפירא תנהל את כל ההיבטים המשפטיים של סלברייט, ותשמש גם חברת הנהלה בכירה בחברה
חברת סלברייט, המובילה העולמית בפתרונות Digital Intelligence (DI) למגזר הציבורי והפרטי, מודיעה על מינויה של עו”ד אילה ברלר-שפירא ליועצת המשפטית של החברה.
כחלק מהמשך צמיחתה של החברה, אילה ברלר-שפירא תנהל את כל ההיבטים המשפטיים לרבות ניהול הציות (compliance) של סלברייט. בנוסף, היא תהיה חברת הנהלה בכירה בחברה.
אילה מגיעה לסלברייט עם 27 שנות ניסיון בחברות טכנולוגיה בינלאומיות ובכמה משרדי עריכת דין מובילים בישראל. לפני שהצטרפה לסלברייט, אילה שימשה כמשנה ליועמ”ש של קבוצת אמדוקס. היא הובילה את הנושאים המשפטיים בתחום העסקים הגלובליים והמשפט התאגידי של אמדוקס, ליוותה את פעילות המיזוגים והרכישות של החברה ושימשה כמנהלת הציות של הקבוצה. לפני כן עבדה כיועצת משפטית של ג’נגו (Jungo), חברת התוכנה הישראלית הפועלת בשוק הטלקום.
אילה ברלר שפירא בעלת שני תארים, במשפטים ובמנהל עסקים (LL.B, B.A), מאוניברסיטת תל אביב, והיא חברה בלשכות עורכי הדין של ישראל וניו יורק.
יוסי כרמיל, מנכ”ל סלברייט אמר: “אנו נרגשים לצרף את אילה לסלברייט ולצוות ההנהלה. במקביל להמשך התפתחותה של סלברייט, מתרחב גם תפקיד היועץ המשפטי של החברה וכיום הוא משמעותי יותר למימוש תוכניות האסטרטגיה והצמיחה של החברה. אני בטוח שאילה תשמש כשותפה עסקית מצוינת וכי תחת הנהגתה, המחלקה המשפטית תמשיך לפתח במרץ את התשתית המשפטית של סלברייט התומכת ביעדים האסטרטגיים והעסקיים שלנו בסביבה רגולטורית שמתפתחת כל הזמן”.

ראו הזמנת רכש עבור מח”ש מסלברייט עי גלית גאולה וגלעד גור 2018

 

הזמנת רכש עבור מחש סלברייט עי גלית גאולה וגלעד גור 2018

 

ראו חוזה משרד המשפטים עם סלברייט לפריצת טלפונים ופריקתם במעבדת סלברייט

 

חוזה משרד המשפטים עם סלברייט לפריצה לטלפונים ופריקתם במשטרה או מעבדת סלברייט

 

 

ראו הצעת מחיר של סלברייט למשרד המשפטים לפריקת טלפון ב 7,700 שח.  נערך ע”י ינית קמחי.

הצעת מחיר של סלברייט למשרד המשפטים לפריקת טלפון ב 7,700 שח
הצעת מחיר של סלברייט למשרד המשפטים לפריקת טלפון ב 7,700 שח

ראו הצעת מחיר של ינית קמחי ממעבדת סלברייט לפריצה לטלפון בודד ב 4,000 ש”ח.  השמיים הם הגבול.  זה מסביר למה המשטרה חוטפת טלפונים מכל מי שנופל בציפורניה, כדי לסדר לסלברייט פרנסה.

שימו לב ההזמנה מופנית למשרד המשפטים בהר החוצבים, רח’ הרטום 8 ירושלים.  שם נמצאת המעבדה של הסיגינט הממשלתית.

 

הצעת מחיר של ינית קמחי מחברת סלברייט למשרד המשפטים לפריצה לטלפון
הצעת מחיר של ינית קמחי מחברת סלברייט למשרד המשפטים לפריצה לטלפון

תביעות נגד סלברייט בישראל: העולם החופשי נ’ סלברייט 13642-07-22

 

נציין שהתובעת רחלי גולדבלט (יחצנית רעל פמיניסטית) היא פעילה פמיניסטית רדיקלית, מאוד ממורמרת על זה שהיא אישה, וגם כאישה חטפה לאישה אחרת את הבת שלה וגידלה אותה כאמא מאמצת.

הבת המאומצת סיפרה שרחלי גולדבלט אמרה לה לנתק כל מגע עם האמא הביולוגית, ולא לענות למבוקשה להיפגש.

הבת המאומצת נחטפה מאמא הביולוגית בגיל שבועיים, ומאז האמא הביולוגית לא ויתרה, מנסה בכל כוח ליזום מגע, והבת שכבר בגרה מתראיינת ומכפישה את האימא הביולוגית שלה.

בתמונה:  רחלי גולדבלט.  גם פמיניסטית וגם חוטפת לנשים אחרות את פרי הבטן.

 

רחלי גולדבלט יחצנית סתרים תובעת את סלברייט על 5% עמלות
רחלי גולדבלט יחצנית סתרים תובעת את סלברייט על 5% עמלות

 

פורם ע”י איתמר לוין בניוז 1 8/7/2022

תביעה: Sun היפנית ביצעה עבירות ב-Cellebrite הישראלית

היחצ”נית רחלי גולדבלט והחוקר הפרטי דוד ספקטור תובעים 6.9 מיליון שקל מחברת המודיעין הדיגיטלי, בעליה ומנהליה – בטענה שלא קיבלו את התמורה בעד ניהול משבר בה
בעליה היפנים של חברת Cellebrite הישראלית ביצעו בה עבירות פליליות, ואף הצליחו לסחוט את שתיקתם של בעליה.

כך טוענים אשת יחסי הציבור רחלי גולדבלט והחוקר הפרטי דוד ספקטור, בתביעה בסך 6.9 מיליון שקל שהגישה חברת העולם החופשי שבבעלותם נגד סלברייט, בעליה ומנהליה. התביעה הוגשה (7.7.22) לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

סלברייט עוסקת במודיעין דיגיטלי ונסחרת בנסדא”ק בשווי של 1.1 מיליארד דולר (לאחר שהונפקה בשנת 2018 בשווי של 2.4 מיליארד דולר) בעלי השליטה בה הם המנכ”ל, יוסף כרמיל, ומנהלת הכספים, דנה גרנר. בעלי מניות נוספים – הנתבעים אף הם – הם חיים שני (לשעבר מנכ”ל משרד האוצר ומנכ”ל נייס) העומד בראש קרן IGP Safeworld ומשקיע ההיי-טק קובי הוברמן.

סלברייט אומרת כי היא משרתת קרוב ל-7,000 לקוחות ובהם רשויות פדרליות ומדינתיות בארה”ב ורבות מן החברות הגדולות במדינה. בעליה היפנים היה קונצרן Sun Corporation, העוסק בין היתר במחשוב (ללא קשר לחברת השבבים האמריקנית Sun).

בתביעה נאמר כי בשנת 2017 עמדה סלברייט בשיאו של משבר, אשר נבע מכך שקונצרן סאן דרש ממנה לבצע פעולות שלדעת מנהליה הישראלים היו עלולות לפגוע בה – תוך איום שהם יפוטרו וייתבעו אם לא ייעתרו.

בהמלצתו של הוברמן שכרה הענהלה את חברת העולם החופשי, העוסקת בייעוץ אסטרטגי וניהול משברים, הן כדי להתמודד עם המשבר והן כדי להכין את סלברייט לכניסת משקיעים ולהנפקה. בנוסף לתמורה במזומן, התחייבה סלברייט להעניק לחברת העולם החופשי 5% מכל הטבה עתידית שיקבלו חברי ההנהלה – במזומן, במניות או באופציות.

העולם החופשי טוענת, כי ספקטור “נלחם את מלחמתם” של החברה, כרמיל וגרנר נגד “פעילותה העולה עד כדי פלילים” של סאן. היא מייחסת לקונצרן היפני עבירות על חוקי החברות והעונשין, ובהן ריגול, מרמה והפרת אמונים; ממצאיו של ספקטור הוגשו לבית המשפט במעטפה סגורה. פעולות אלו, נטען בתביעה, הצילו את סלברייט, הובילו להנפקתה והותירו את מנהליה בתפקידיהם.

לטענת התובעת, ב-2018 התקבלו “מכתבי איומים וסחיטה להשתקת החשיפה הפלילית כנגד סאן ומנהליה” מעוה”ד אלקס הרטמן (משרד ש.הורוביץ) ויוני דינוביץ (משרד הרצוג-פוקס-נאמן). במסגרת זו דרשה סאן להפסיק מיידית את ההתקשרות עם ספקטור; העולם החופשי אומרת שהסכימה לכך לאחר שהמנהלים הבטיחו לה שהחברה תעמוד בהתיייבויותיה כלפיה. בהמשך הגיעו סלברייט וסאן לפשרה, אשר אפשרה את קידום ההנפקה ואת המשך כהונת המנהלים, בתמורה “להפסקת הפעילות החקירתית נגד סאן והעלמת ממצאיה”. במסגרת זו נאלצה העולם החופשי לחתום על מסמך לפיו אין לו דרישות כלפי סלברייט, אך לדבריה היה זה מסמך למראית עין שנועד רק להפיס את דעתה של סאן.

העולם החופשי מוסיפה ואומרת כי סלברייט עמדה חלקית בהתחייבויותיה כלפיה – מה שמלמד שהיא הכירה בכך שחתימת הוויתור הייתה פיקטיבית; וכרמיל אף אמר בפומבי בשנת 2020 שהוא אסיר תודה לספקטור וצופה יחסים עתידיים. אלא שבפועל, היא טוענת, מנהלי סלברייט לא העבירו לה את כל התמורה – ובראשה אותם 5% מתקבוליהם שלהם, ובשנה שעברה אף התכחשו להתחייבויותיהם תוך שימוש בחתימה על כתב הוויתור (והסתרת מידע מן המשקיעים במניותיה). התביעה הוגשה באמצעות עוה”ד אילן שטריקס-שביט, רוית הוף ושרון סחאי, וטרם הוגשו כתבי הגנה.

 

 

Views: 196

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *